דחיית תביעה לתשלום דמי אבטלה בגין אי צבירת תקופת אכשרה

תביעה לתשלום דמי אבטלה. התביעה נדחתה בנימוק, כי התובע לא צבר את תקופת העבודה הנדרשת כתקופת אכשרה המזכה בדמי אבטלה וכי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בינו לבין מעסיקו ולכן לא ניתן להכיר בתקופת עבודתו כתקופה בה היה מבוטח בביטוח אבטלה. על כך התביעה שבפנינו. 2. לאחר ששמענו ראיות התובע ועיינו בכלל המסמכים שהובאו בפנינו מסקנתנו היא כי דין התביעה להידחות, ולהלן נפרט טעמינו לכך. 3. בטופס התביעה לאבטלה רשם התובע כי מעסיקו הינו מוסטפא איאד וכי עבד אצלו מיום 1/1/09 ועד 30/10/09. בשלב מאוחר יותר, במסגרת ההודעה לחוקר, טען התובע לראשונה, כי עבד אצל מעסיק נוסף, מר חורי עאדל, בתקופה 4/08 עד 12/08. להלן נבחן שאלת העסקתו של התובע אצל שני מעסיקים אלו. העסקת התובע אצל מוסטפא איאד 4. כאמור, בטופס התביעה לאבטלה רשם התובע כי מעסיקו הינו מוסטפא איאד וכי עבד אצלו מיום 1/1/09 ועד 30/10/09. לעומת זאת, המעסיק ציין בטופס התביעה כי התובע עבד אצלו גם בתקופה 4/08 עד 12/08 במשרה חלקית של 50% הואיל והתובע לא הרגיש טוב. בתצהירים ובעדויות טענו התובע ומוסטפא איאד כי תקופת העבודה היא רק מחודש 1/09. 5. בכתב התביעה לבית הדין טען התובע כי עבד אצל מוסטפא איאד עד חודש 8/09. התובע אישר זאת בחקירתו ומשהוצג לו תלוש עד 10/09 טען כי אם יש תלוש עד 10/09 כנראה עבד עד 10/09. גם הבן איאד לא ידע לומר בוודאות בחקירתו עד מתי עבד אצלו התובע. 6. מהמסמכים שהוגשו לנו עולה כי המעסיק מוסטפא איאד נרשם כעצמאי רק בחודש 1/09 כך, שלא יכול היה להעסיק את התובע קודם למועד זה. 7. המסקנה הינה, כי ההצהרה לפיה התובע עבד מחודש 4/08 אצל המעסיק מוסטפא איאד, אינה אמת. 8. התובע הצהיר על גבי התביעה לאבטלה כי אין קרבה משפחתית בינו ובין מעסיקו. גם הצהרה זו אינה אמת שכן, אין חולק, כי התובע הינו אביו של מוסטפא איאד. לאור הקרבה המשפחתית, הרי שעל התובע הנטל להוכיח כי היחסים עולים כדי מערכת יחסי עובד מעביד של ממש ואינם מערכת יחסי עבודה למראית עין או כאלה שאינם בגדר יחסי עזרה משפחתית בלבד. 9. התובע לא המציא תלושי שכר שהונפקו בזמן אמת, אלא תלושים שהופקו בדיעבד ב-10/09. 10. התובע לא הוכיח קבלת שכר בפועל. התובע טען כי קיבל את שכרו במזומן וכי לא הפקידו בבנק שכן אין לו חשבון בנק ואולם, בתביעתו לאבטלה וכן בתביעה לקצבת נכות כללית שהגיש בחודש 3/09 ציין את מס' חשבון הבנק שלו. 11. בפני החוקר טען התובע כי שכרו שולם כל 25 לחודש, ובעדותו בפנינו שינה גרסתו וטען כי שכרו שולם לו בין ה-5 ל-10 לחודש. 12. בתביעה לקצבת נכות כללית שהגיש התובע ביום 26/3/09, עת עבד לטענתו אצל בנו מוסטפא איאד, הצהיר כי אינו עובד היום וכי הפסיק לעבוד בשנת 2005 עקב אי כושר רפואי. התובע הצהיר כי תקופת עבודתו האחרונה הייתה בשנים 2004-2005. גם בדין וחשבון רב שנתי שהגיש התובע ביום 26/3/09, עת לטענתו עבד אצל בנו מוסטפא איאד, ציין התובע בפירוט העיסוקים כי מיום 1/4/08 עד 28/2/09 עבד כשכיר אצל חורי עאדל, וכי מ-1/3/09 הינו מובטל בשל מחלה ואי כושר לעבוד. 13. אף באשר לצורך בהעסקתו של התובע אצל בנו נפלו סתירות. התובע העיד בפני החוקר כי החל לעבוד בעיקר כנהג בגלל שלילת רשיונו של איאד. עם זאת, איאד העיד בפנינו כי התובע היה מסיע קבוצת עבודה אחת והוא עצמו היה בקבוצה השנייה בה אחד העובדים שימש כנהג. כמו כן, בתקופות שלפני ואחרי עבודתו של התובע והן בימים שנעדר בתקופת עבודתו הנטענת, אחד העובדים היה מסיע את הפועלים. מכאן, שלא שלילת הרשיון או הצורך בנהג היא זו בגינה הועסק התובע. 14. עדויות התובע ובנו לא תאמו גם בנוגע לעבודה שבוצעה על ידו בפועל. התובע העיד כי לא עבד אף פעם יותר מ- 16 ימים בחודש, בעוד שבנו העיד כי עבד במשרה מלאה, 5 ימים בשבוע. איאד העיד כי התובע היה מסיע את הפועלים ולנוכח גילו ומצבו הבריאותי בעיקר עוסק בפיקוח עליהם, ואילו התובע העיד כי היה מסיע את הפועלים ועובד איתם כל היום. 15. לנוכח כל האמור, הדיווחים הסותרים והבדלי הגרסאות והסתירות הרבות והמשמעותיות בשאלת העסקתו של התובע כפי שפורט לעיל, לא שוכנענו כלל ועיקר כי בין התובע ובנו מוסטפא איאד התקיימו יחסי עובד מעביד. לכל היותר מדובר היה בעזרה משפחתית. העסקת התובע אצל חורי עאדל 16. בתביעתו לאבטלה כלל לא ציין התובע, משום מה, העסקה אצל מעסיק זה. 17. גם לגבי המעסיק חורי עאדל, תלושי השכר שהוצגו אינם אותנטיים ומזמן אמת אלא הופקו בדיעבד ב- 1/09. לתובע אף אין הוכחה לקבלת שכר בפועל. 18. כמו אצל המעסיק מוסטפא איאד, אף כאן עומדת לתובע לרועץ הצהרתו בתביעה לקצבת נכות כי כלל אינו עובד מאז שנת 2005. 19. בדין וחשבון רב שנתי ציין התובע כי עבד אצל חורי עאדל מ-4/08 עד 2/09, בניגוד לגרסתו היום כי עבד אצלו עד 12/08 בלבד ולאחר מכן אצל בנו. חורי עאדל דיווח לנתבע על העסקת התובע דווקא בחודשים 5/09 ו-6/09 (נ/1), דיווח המטיל ספק של ממש במהימנות המסמכים שהוצגו והמעידים לכאורה על העסקת התובע על ידו מ-4/08 עד 12/08. 20. התובע לא זימן מעסיק זה למתן עדות מטעמו. 21. לנוכל כל האמור, אף לגבי המעסיק חורי עאדל לא הרים התובע את הנטל להוכיח העסקה בפועל, כנדרש. מכל מקום, אין די בתקופת ההעסקה אצל המעסיק חורי עאדל לצורך תקופת האכשרה הנדרשת לקבלת דמי אבטלה. 22. אשר על כן, ולנוכח כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות. אין צו להוצאות. 23. באפשרות הצדדים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.דמי אבטלהתקופת אכשרה