תאונת עבודה - במהלך כניסה לאחד הבורות נתקע בסלע עם שוק רגל שמאל

1.עסקינן בתובענה, במסגרתה מבקש התובע להכיר באירוע מיום 11.8.10, אשר במהלכו נפגע בשוק רגלו השמאלית, כתאונת עבודה. 2.בית הדין נתן תוקף להסכמת הצדדים לעניין התשתית העובדתית עליה התבסס המומחה כמפורט להלן: "1.התובע יליד 6.12.54. 2.התובע עובד בחברת החשמל מזה 33 שנים. במסגרת עבודתו נדרש הוא לפקח על צוות עובדים בעבודות של שיפוצי עמודי חשמל באיזור הדרום. 3.ביום 11.8.10 עבד התובע יחד עם צוות עובדים בחפירה ובשבירת יסודות בטון של עמוד מתח עליון. 4.במהלך כניסה לאחד הבורות, נתקע התובע בסלע עם שוק רגל שמאל. התובע לא ייחס לכך חשיבות, המשיך לעבוד, ואף לא בדק אם נפצע. 5. כאשר חזר התובע בערב לחדרו במלון, הפנה את תשומת ליבו עובד שעבד עימו לשריטות בשוק שמאל. 6. ביום 12.8.10 עבד התובע בעבודתו הרגילה. 7. התובע פנה לטיפול רפואי בהתאם לרישומים אשר בקופ"ח. 8. התובע נעדר מעבודתו בין התאריכים: 15.8.10 - 28.8.10. 13.9.10 - 30.9.10. 6.10.10 - 15.10.10. 9. מצבו הרפואי של התובע כעולה מהחומר הרפואי". 3. לצורך הכרעה בסוגייה מונה ד"ר אסף יעקב כמומחה מטעם בית הדין (להלן:"המומחה"), והוא נתבקש לחוות דעתו בשאלות הבאות: "1. ממה סובל התובע בשוקו השמאלית? 2. ממה נגרם הליקוי בשוק השמאלית, ככל שקיים כזה? האם הליקוי נגרם כתוצאה מן האירוע המתואר להלן, או כתוצאה מגורמים אחרים? האם הליקוי היה נגרם גם אלמלא האירוע? נא פרט. 3. באשר לאי כושר בו שהה התובע כמפורט להלן: האם אי כושר זה נגרם מן האירוע?". 4. המומחה השיב בחוות דעתו מיום 18.2.13, במסגרתה סקר את החומר שהיה בפניו, וציין: "לסיכום נקודה זו, הנגעים בשוק שמאל הם סיבוך ידוע של מחלת הסוכרת. יתכן שהגורם הראשוני היה טראומה אך, במסמכים שלפני, אין תימוכין לכך שמדובר באירוע בעבודה בתאריך הנטען". 5. בהחלטה מיום 19.2.13 ניתנה לצדדים אפשרות לפנות לבית הדין בבקשה להציג למומחה שאלות הבהרה, ונקבע כי במידה ולא יוצגו שאלות כאמור יסכמו הצדדים בכתב. 6. בהחלטה מיום 8.4.13 אישר בית הדין לתובע להציג למומחה את שאלות ההבהרה אותן ביקש להציג בזו הלשון: "7.1 בסעיף 2 לחוות דעת מטעמך קבעת כי ייתכן שהגורם הראשוני היה טראומה אך, במסמכים הרפואיים שלפניך, אין תימוכין לכך שמדובר באירוע בעבודה בתאריך הנטען. 7.2 האם העובדה שבמסגרת החלטת בית הדין הנכבד מיום 20.9.12 נקבעו העובדות המוסכמות הבאות תחייב את המסקנה כי הגורם הראשוני היה טראומה: עובדה מוסכמת - בתאריך 11.8.10 התובע נשרט בסלע בשוק שמאל. עובדה מוסכמת - כאשר חזר התובע בערב לחדרו במלון, הפנה את תשומת ליבו עובד שעבד עימו לשריטות בשוק שמאל...". 7. ביום 28.4.13 השיב המומחה לשאלות עליהן נשאל את הדברים הבאים: "מהרישום הרפואי מתקבלת תמונה, האופיינית לסוכרת, של התפתחות נגעים בשתי הרגליים. לוח הזמנים כפי שהוא משתקף ברישומים (ואין לנו סיבה לפקפק באמינותם) אינו קושר את התפתחות הנגע בשוק שמאל לאירוע בעבודה כפי שנטען בתביעה..". 8. בהחלטה מיום 29.4.13 הורה בית הדין לצדדים להגיש את סיכומיהם, וכך עשו הצדדים. טענות התובע 9. לטענת התובע, המומחה התקשה למצוא קשר סיבתי בין התאונה לבין הפגיעה בשוק שמאל, מאחר ולא מצא תיעוד רפואי קרוב למועד התאונה, שיעיד על כך שהפציעה בשוק שמאל נגרמה כתוצאה מאירוע התאונה; ובנוסף, מאחר והתובע סובל מסוכרת, ולא נמצא תיעוד רפואי המקשר בין האירוע לבין הפציעה. הוא ציין כי קיימת אפשרות שהפציעה בשוק שמאל היא כתוצאה ממחלת הסוכרת. כלומר, לטענת המומחה, אילו ימצא תיעוד רפואי המקשר בין מועד התאונה לבין הפציעה בשוק שמאל, הרי שניתן להכיר בתאונה כתאונת עבודה. קיימת עובדה מוסכמת שהתאונה גרמה לפציעה בשוק שמאל, וכן קיים תיעוד רפואי מפורט המוכיח את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הפגיעה בשוק שמאל, אשר נעלמו מעיניו של המומחה, כגון: ביקור בקופת חולים בתאריך 17.8.10 ובתאריך 13.9.10, בו צויין כי היה לפני חודש בביקור בקופת חולים, ואף בתאריך 5.10.10 צויין כי ביום 13.8.10 פנה לקופת חולים. קיימת סמיכות זמנים בין אירוע התאונה לבין הביקורים הראשונים בקופת חולים, ובביקורים מתאר התובע את הפציעה ואת השריטות בשוק שמאל, פציעה זהה לעובדה המוסכמת שבין הצדדים. נסיבות אלה מוכיחות בצורה וודאית כי ביקור התובע בקופת חולים נבע מפציעה שמקורה באירוע התאונה, ולא כתוצאה ממחלת הסוכרת. מצד שני, לא קיים תיעוד רפואי אשר קובע שהפציעה מקורה ממחלת הסוכרת. לא יתכן שמחלת הסוכרת תשלול את זכאותו של התובע להכרה בתאונה כתאונת עבודה, אחרת כל פציעה שתיגרם לתובע במקום העבודה לא תהיה מבוטחת על ידי הנתבע. לסיכום, טען התובע כי הוא הוכיח שהפציעה נגרמה לו כתוצאה מאירוע תאונת העבודה מיום 11.8.13. מנגד, הנתבע לא הצליח להוכיח כי הפציעה מקורה במחלת הסוכרת ממנה סובל התובע, ולא בשל אירוע התאונה. טענות הנתבע 10. לטענת הנתבע, המומחה סקר את פרשת המקרה, ערך דיון נרחב אודות הרקע הרפואי של התובע, והשיב לשאלות בית הדין. המומחה קבע, כי התובע סובל מפצעים נמקיים בשוק שמאל, הקשורים למחלת הסוכרת. המומחה הסביר, כי התובע סובל מסוכרת לא מאוזנת על סיבוכיה עם ביטוי של פצעים בעור לאורך שנים. לאור קביעת המומחה, אין להזקק לקביעותיו בעניין האי- כושר. המומחה השיב לשאלות ההבהרה, ואמר כי הוא מודע היטב לעובדות המקרה. חוות הדעת מפורטת ומנומקת, וקביעות המומחה בה מעוגנות ומבוססות, ויש לאמצה ולדחות את התובענה. עוד טען הנתבע, כי אין להזקק לפסקי הדין שהובאו על ידי התובע בסיכומיו. כל תיק נבדק לגופו על פי העובדות שבו, החומר הרפואי שבו וחוות הדעת שהתקבלה בעניינו של כל תובע ותובע. דיון והכרעה 11. לאחר לימוד טענות הצדדים, הגענו למסקנה כי דין התובענה להדחות בהתאם לאמור בחוות דעת המומחה, והכל מהנימוקים המפורטים להלן. 12. בפסיקה ובספרות המשפטית נקבע לא אחת המשקל שיש ליתן לחוות דעתו של מומחה מטעם בית הדין, וזאת בהאי לישנא: "בתי הדין לעבודה מייחסים בד"כ משקל רב לחוות דעת המומחה מטעם בית הדין, זאת מטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית". ראה: עב"ל (ארצי) 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד לביטוח לאומי (2.11.99, פסקה 4 לפסק הדין). סטיב אדלר, 'מומחים יועצים רפואיים בביה"ד לעבודה', המשפט ב' (התשנ"ה) 199, 212. יצחק לובוצקי, 'סדר הדין במשפט העבודה', מהדורת 2011, פרק 12 עמ' 49. כמו כן, הלכה פסוקה היא כי בשאלות רפואיות "יסמוך ביה"ד את ידיו על חוות דעת מומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן". ראה: דב"ע (ארצי) נה/ 79-0 סעדה - המוסד לביטוח לאומי (29.3.95, פסקה 13 לפסק הדין). ועוד פסק בית הדין הארצי בהאי לישנא: " ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה". ראה : עב"ל (ארצי) 1035/04 ביקל - המוסד לביטוח לאומי (6.6.2005, פסקה 5 (ו) לפסק הדין). לפיכך, במרבית המקרים ראוי להעדיף את חוות דעתו של המומחה שמינה בית הדין מאשר את חוות דעתו של המומחה מטעם אחד הצדדים. ראה: דב"ע (ארצי) 37 - 0 המוסד לביטוח לאומי - נתנאל, פד"ע יח 78, 82. ע"ע (ארצי) 1274/02 אואקנין - מדינת ישראל, פד"ע לח 370. יצחק לובוצקי, שם. 13. במקרה שלפנינו שלל המומחה קיומו של קשר סיבתי בין האירוע התאונתי לבין הנזק בשוקו השמאלית של התובע. 14. המדובר בקביעה רפואית, אשר הובאה במסגרת חוות דעת מקיפה, מקצועית ועניינית, וראוי לקבלה. המומחה פירט ונימק את קביעתו. המומחה ביסס מסקנותיו על החומר אשר הונח בפניו, תוך שהוא קושר היטב בין זה לבין זה. המומחה פירט את הרקע הרפואי של התובע בכלל, ובכל הקשור למחלת הסוכרת וביטוייה בפרט, תוך הבאת ספרות רפואית ותוך התבססות על התשתית העובדתית שהונחה בפניו, ולבסוף קבע את שקבע. 15. בין השאר פירט המומחה, כי התובע סובל מפצעים נמקיים בשוק שמאל, הנקראים NECROBIOSIS LIPOIDICA DIABETICORUM, ולפי הספרות הרפואית נובעים ממחלת הסוכרת שאינה מאוזנת, והינם בבחינת סיבוך ידוע של מחלת הסוכרת, תוך שהוא מוסיף כי אין תימוכין לכך שמדובר באירוע בעבודה בתאריך הנטען. מסקנתו של המומחה באה לאחר ניתוח מקיף ביחס למצבו הרפואי של התובע, על רקע הרישומים הרפואיים בעניינו. מפאת חשיבות הדברים, מצאנו לנכון להביא במלואה את תשובת המומחה לשאלת התקיימותו של קשר סיבתי: "2.ההפרעות ברמת האינסולין וברמת הסוכר בדם וברקמות, בסוכרת, גורמות להפרעות מטבוליות, עצביות, חיסוניות ווסקולריות (פגיעה בכלי דם). הפרעות אלו גורמות לפגיעה במערכות שונות, ובהן: הלב וכלי הדם, הכליות, מערכת העצבים המרכזית, מערכת החיסון, העיניים והעור, ונגרמת משילוב ההפרעה בזרימת הדם, הפגיעה בתחושה בגלל הנוירופתיה, הפגיעה במערכת החיסונית והפגיעה המטבולית ברקמה. הפגיעה בעור קשורה בד"כ באיזון לקוי של הסוכרת, ובאה לידי ביטוי במהלך ממושך וקושי בריפוי של כיבים בעור. הנגע ממנו סובל מר טוריקשוילי, NECROBIOSIS LIPOIDICA, קשור בחולי סוכרת, בפגיעה הסוכרתית בכלי הדם הנימיים. המקום השכיח להופעת נגעים אלו הוא השוקים. טראומה לעור הוצעה גם היא כגורם מתחיל לנגעים אלו. נגעים אלו עלולים להחמיר עם הופעת זיהום משני. ככלל נגעי העור ובעיקר הפצעים ברגלים אחראים לסיבוכים והדרדרות קשה לעיתים בחולים סוכרתיים. במקרה שלפנינו מדובר באדם הסובל מסוכרת לא מאוזנת על סיבוכיה עם ביטוי של פצעים בעור לאורך השנים. אין בידי לקבוע מה האירוע אשר גרם להתפתחות הפצעים, וזאת משני טעמים: ראשית, הקשר לטראומה אינו מחייב ונגעים מסוג זה מתפתחים גם ללא טראומה כפי שתיארתי לעיל. כפי שמדווח בגיליון הרפואי תוארו, באותה תקופה, פצעים דומים בשוק ימין שם לא נטען כלל על טראומה שנית, בגיליון הרפואי מופיעים דיווחים שאינם מתאימים. כפי שציינתי בסיכום הגיליון הרפואי מדווח בחודש ספטמבר כי הפצעים הופיעו לאחר שנשרט ברגל וטבל בים המלח חודשיים קודם לכן. במקום אחר מדווח, רטאורקטיבית לחודשיים על פגיעה בעבודה בחודש אוגוסט אם כי בתאריכים הסמוכים לכך אין כל אזכור לפגיעה בעבודה. במקום אחר נרשם כי הפצעים הופיעו חודש אחרי שקיבל את המכה ברגל. מכיוון שהתיעוד הראשון של הפצעים הוא בתאריך 17 באוגוסט 2010, אין הדבר תומך בקשר הזמנים עם החבלה בעבודה בתאריך 11.8.10. לסיכום נקודה זו, הנגעים בשוק שמאל הם סיבוך ידוע של מחלת הסוכרת, יתכן שהגורם הראשוני היה טראומה אך, במסמכים שלפני, אין תימוכין לכך שמדובר באירוע בעבודה בתאריך הנטען." 16. גם בתשובותיו לשאלות ההבהרה לא סטה המומחה ממסקנתו. המומחה ענה לשאלות עליהן נשאל באופן חד וברור, תוך התייחסות למסמכים הרפואיים שעמדו בפניו, ותוך שהוא מוסיף את הדברים הבאים: "2. השאלה שהופנתה אלי לא הייתה האם אכן הראה לחברו שריטות ברגל, אלא האם 'הליקוי נגרם כתוצאה מן האירוע המתואר להלן'. התובע מתאר אירוע בעבודה אשר אירע בתאריך 11.8.2010 בגיליון הרפואי, בתאריך 13.9.10, מדווח על פצעים בשוק שמאל אשר הופיעו חודשיים קודם לכן 'לאחר שריטה ברגל וכניסה לים המלח'. באותו יום התלונן על כאב בשוק ימין שם נמצאו כיבים עם קרוסטות (גלדים). בתאריך 22.9.10 נבדק ע"י ד"ר אליגר אשר מצא נמק בעור בממדים של אורך 5 ס"מ ורוחב 2 ס"מ. באותו הביקור נרשם כי 'בשוק שמאל מעל חודשים פצע'. 3. איני מביע את דעתי, ואין זה מענייני, אם אכן נגרמו שריטות ברגלו בהיותו בעבודה בתאריך הנטען ואני מקבל שזאת 'עובדה מוסכמת'. טענתי הייתה, ונשארה כזאת, כי על פי הגיליון הרפואי, אין תימוכין לכך שאותו אירוע בעבודה היה הגורם לפצעים. לא ראיתי בגיליון הרפואי, ובשאלות ההבהרה לא הוצג לי רישום, אשר קושר בזמן ובסיבה בין האירוע הנטען בעבודה ובין הנגעים ברגלים. 4. מהרישום הרפואי מתקבלת תמונה, האופיינית לסוכרת, של התפתחות נגעים בשתי הרגלים. לוח הזמנים כפי שהוא משתקף ברישומים (ואין לנו סיבה לפקפק באמינותם) אינו קושר את התפתחות הנגע בשוק שמאל לאירוע בעבודה כפי שנטען בתביעה. כפי שציינתי בחוות הדעת 'הפגיעה בעור קשורה בד"כ באיזון לקוי של הסוכרת ובאה לידי ביטוי במהלך ממושך וקושי בריפוי של כיבים בעור. הנגע ממנו סובל מר טוריקשוילי, NECROBIOSIS LIPOIDICA, קשור בחולי סוכרת... במקרה שלפנינו מדובר באדם הסובל מסוכרת לא מאוזנת על סיבוכיה עם ביטוי של פצעים בעור לאורך השנים. על פי הרישום הרפואי הופיע הנגע ברגל שמאל לפני חודש אוגוסט 2010". 17. מהאמור לעיל עולה, כי עסקינן בקביעות רפואיות גרידא, מטעם מומחה אשר מונה על ידי בית הדין, בהן בית הדין אינו נוהג להתערב; על אחת כמה וכמה עת מדובר בחוות דעת ובתשובות לשאלות הבהרה אשר פורטו ונומקו בהרחבה, ונתמכו במקורות ספרותיים רפואיים, אשר האמור בהם יושם על עובדות המקרה דנן. המומחה לא שלל כי התובע נפגע בשוק שמאל, אלא שלל קיומו של קשר סיבתי בין הנזקים בשוק השמאלית לאירוע התאונתי, אשר על קיומו אין הוא חולק כפי שציין זאת בתשובותיו לשאלות ההבהרה. 18. בשולי הדברים יצויין, כי הפסיקה אותה צירף התובע בסיכומיו, לפיה מחלת הסוכרת אינה שוללת את הקשר הסיבתי בין הפציעה לתאונה, אין בה כדי לתרום למקרה דנן, שכן מדובר בתובע בעל נתונים רפואיים שונים, בנסיבות שונות ובחוות דעת של מומחה שונה בהתאם. בנסיבות המקרה שלפנינו קבע המומחה כי אין כלל קשר סיבתי בין הנגעים בשוק השמאלית לאירוע התאונתי, וזאת בין השאר גם לאור הרישומים הרפואיים בעניינו של התובע, תוך שהוא קובע בין השאר כי הנגע ברגל שמאל הופיע עוד לפני חודש 8/10, קרי עובר לאירוע התאונתי. דהיינו, המומחה התייחס לנזקים שבשוק שמאל של התובע, הן על רקע מחלת הסוכרת שלו והן על רקע הרישומים הרפואיים בעניינו של התובע; אשר לדידו של המומחה אינם קושרים בזמן ובסיבה בין האירוע התאונתי לבין הנגעים ברגליו של התובע. 19. עוד נציין, כי המומחה לא ציין כי הוא שולל באופן מוחלט הכרה בנזקים של חולי סוכרת שנפגעו בעבודתם, ומחוות דעתו לא עולה גישה שכזו. עוד נוסיף, כי משנשלל קיומו של קשר סיבתי בנסיבות העניין, ברי כי אין מקום להתייחס לסוגיית האי- כושר אליה נדרש המומחה, הגם שהוא ציין כי לא מצא ברישומים הרפואיים המלצות לחופשת מחלה. אחרית דבר 20. לאור כל האמור לעיל, דין התובענה להדחות. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. 21. פסק הדין ישוגר לצדדים בדואר רשום. 22. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין. תאונת עבודהרגליים