ערר לסרב לאישור מצב קיים, התאמה לבניה בשטח במקרקעין

ערר לסרב לאישור מצב קיים, התאמה לבניה בשטח במקרקעין המקרקעין משמשים העוררת לצורכי מפעל פלנטקס טבע בע"מ. הדיון בערר אוחד עם ערר נוסף בו עררה עוררת על החלטת הועדה המקומית שלא לאשר הקמת מקלטים בתחום המפעל. במהלך הדיון, ובשים לב לתנאי התכנית החלה במקום נת / מק / 348 / 44 / א' אשר קבעה תכסית של 50%, עולה כי על פניו הבקשה אינה תואמת תנאי זה ולפיכך משכה המשיבה הערר בדבר אישור מצב קיים (הוא הערר קא עסקינן), והודיעה כי תגיש בקשה מתוקנת לועדה המקומית, בהתאם ערר זה נמחק במהלך הדיון שנערך ביום 9/6/10. ביום 1/7/10 התקבלה פניה חוזרת מטעם העוררת אשר טענה כי התיק נבדק שוב, כולל חישובי שטחים "ומסתבר שהיתה טעות בסיכום הנתונים". העוררת אף צירפה טבלת שטחים מעודכנת ממנה עולה כי סך התכסית מגיעה כדי 49.6% דהיינו עומדת במגבלה המפורטת לעיל. למעשה מבקשת העוררת לחזור בה ממשיכת הערר ומחיקתו בהתאמה. הועדה המקומית התבקשה להגיב על פניה זו, והשיבה ב - 1/8/10 "לאחר בדיקה חוזרת של השטחים בבקשה להיתר סה"כ הבנוי בתכסית לא עובר את 50%, ולכן מבחינתנו ניתן לאשר את הערר של חברת טבע למפעל פלנטקס." בתאריך 2/8/10 ניתנה החלטה לפיה נוכח האמור אין צורך בהחלטת ועדת הערר. עוד יצוין בהקשר זה כי בתגובה המקורית הבהירה הועדה המקומית כי הבקשות שתיהן נבדקו על ידי הגורמים המקצועיים והומלצו לאישור על ידם. וכי הבקשות סורבו בשל טיב הפעילות המבוצעת על ידי מבקשי ההיתר וזאת למרות התאמות הבקשות לתב"ע. באשר לנימוק זה קבענו בערר המקביל (127/10) כדלקמן: "החלטת הועדה המקומית תלושה מהמציאות התכנונית החלה במקרקעין נשוא הערר, מציאות אשר אוששה לא מכבר בתכנית בסמכות ועדה מקומית, המאפשרת פיתוחו של המפעל והסדרת חריגות הבניה שבו. לא ברור מקור הסמכות של הועדה המקומית לסרב לבקשה כזו אשר עניינה כאמור בהסדרת מקלוט על פי דין, כמפורט בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 ובחוק ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים) תש"ן - 1990 והתקנות שהוצאו מכוחם ובהתאם להיתרים קודמים שהוציאה הועדה המקומית עצמה. לעניין זה יש לציין כי העיקרון לפיו ככלל יש לאשר בניה תואמת תב"ע נקבע בשורת פסקי דין עוד קודם לחוק יסוד זה - דוגמת בג"צ 663/85 רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ נ' הועדה המחוזית לתו"ב מחוז ת"א - שם נפסק כי קיימת סמכות לסרב למתן היתר גם כשהבקשה תואמת תב"ע אולם "השאלה אינה של הסמכות אלא של שיקול הדעת בשימוש בסמכות - אם בנסיבות המקרה יהיה זה שימוש לגיטימי בסמכות הנתונה לה להתלות את התכנית". על שיקול דעת זה נפסק (בג"צ 36/92 העמותה לשמירת איכות החיים והסביבה ברמת אביב נ' הועדה המחוזית לתו"ב ת"א כי ראוי שייעשה בצמצום ובזהירות הראויה. "השימוש בסמכות זו יכול להתבטא בהתניית מתן היתר בקיום תנאים הכרחיים וחיוניים שבשלב התכנון קשה היה לעמוד על חיוניותם ראוי שיעשה בצמצום ובזהירות ואינו יכול להוות תחליף נאות לפעולה נאותה בתחום התכנון"... היה והועדה המקומית סבורה כי יש לייעד המקרקעין באופן שונה עליה להתכבד ולהגיש הצעה מתאימה לועדה המחוזית ולפעול בהליכים הסטטוטוריים הקבועים בחוק לשם כך, תוך נשיאה בהוצאות ותוצאות של הליך כזה." עוד יוזכר כי התכנית החלה במקרקעין אינה משנה מייעודם אושרה ביום 22.6.09. ביום 24.10.10 פנתה הועדה המקומית לועדת הערר והבהירה כי הודעתו של אדריכל מיטרני הינה הודעה באשר לבדיקה תכנונית מקצועית, ולא היה בה משום הודעה של החלטה שהתקבלה בועדה המקומית, אשר סרבה בשעתו לבקשה. אנו מקבלים את בקשת המבקשת לחזור בה מהמשיכה האמורה ומקבלים את הערר.עררשמירה על המצב הקייםמקרקעיןבניה