ניתוק חשמל עקב עבירות בניה לא חוקית

ניתוק חשמל עקב עבירות בניה לא חוקית ניתוק מבנה מתשתיות חשמל , מים וטלפון לפי סעיף 157 (א) 1 לחוק התכנון והבנייה ניתוק חשמל על ידי "הראשות המאשרת" הינו מעשה דרסטי, אשר יש לעשות בו שימוש באופן זהיר ובמקרים המתאימים. אין לאפשר מצב שבו רשויות התכנון ישתמשו באמצעי זה של ניתוק החשמל, המים והטלפון מיחידת דיור או ממבנה אחר, כל אימת שבוצעה עבירת בנייה במבנה שכן,ככלל הטיפול בעבירות בנייה צריך שייעשה בהליך שיפוטי, ולא ניתן להשתמש בכלי דרסטי זה כתחליף להליך השיפוטי הקבוע בחוק לטיפול במקרים אלה. עם זאת קבעה הפסיקה מקרים בהם ראוי ונכון לעשות שימוש בכלי של ניתוק מבנה שבוצעו בו עבירות בנייה מתשתיות, ובעיקר כאשר המבנה שנבנה ללא היתרים כדין מהווה משום סכנה למשתמשים בו או לעיתים אף לרכוש, ובמקרים בהם בעל המבנה נוקט באופן עקבי בהתנהגות של אי ציות לחוק. סעיף לפי סעיף 157 (א')ו' לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה- 1965 קובע: " ראתה הרשות המאשרת כי בנייתה של יחידת דיור, מסחר, שירותים או תעשייה היוותה סטייה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותה יחידה" כך נקבע בעת"מ (ב"ש) 287/03 דג סוף בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה אילת: " לדעתי, מן הראוי לפרש את הסעיף (הכוונה לסעיף 157 (א) ו' הנ"ל ו.ע.ת.א) פרשנות רחבה, אך השימוש בו ייעשה על דרך הצמצום. גישה זו תוביל למסקנה שהרשות הייתה מוסמכת להחיל את הסעיף על ענייננו. כובד משקל ההכרעה צריך להתמקד אם כן בשאלה האם הרשות הפעילה את שיקול-דעתה בצורה ראויה. עיון בסעיף מלמד כי תנאי להחלתו הינו שיש בבנייה סטייה מהיתר. לא מוגדר מהו היקף הסטייה הנדרש. הבנייה הינה מכל הסוגים - דיור, מסחר, שירותים או תעשייה. נדמה כי כוונת המחוקק לכסות כל סוג של בנייה. מכאן, פלפולי העותרות שהמונח תעשייה חקלאית אינו מוכר בחוק אינם לעניין. ברי כי הבנייה בנדון אינה לשם דיור או שירותים. השאלה אם יש להגדיר את פעילות העותרות לצורכי הסעיף דווקא כתעשייה או דווקא כמסחר אינה חשובה. מטרת הרווח של העותרות קיימת " " אכן נראה כי קיומה של סכנה בטיחותית, ונוסיף מיידית, הינו שיקול שפועל לטובת הפעלת הסעיף על מקרה כזה או אחר, אך לא מדובר בתנאי הכרחי, שכן הוא אינו מופיע בלשון הסעיף. אדרש בהמשך לשאלה האם קיימת בנידון סכנה, בטיחותית או אחרת. ואם ישאל השואל היכן תכלית החוק, ועל-פי איזה היגיון יש להעניק פרשנות רחבה לסעיף אך יישומו יפה על דרך הצמצום, אשיבנו באופן הזה: הסעיף מעניק כוח לרשות להורות על ניתוק תשתיות חיוניות כגון מים, חשמל וטלפון. זוהי תוצאה קשה. בדרך-כלל מוטב שצעד קיצוני כזה ייעשה לאחר הכרעה שיפוטית. בשל כך, גם המדינה מסכימה שיש להפעיל את הסעיף רק במקרים חריגים, יוצאי-דופן וקיצוניים. ואולם הדמיון של הבונה משגשג, ובמיוחד בדורנו. קמים מבנים ממבנים שונים למטרות מגוונות, לפעמים בהיתר ולפעמים שלא בהיתר. המחוקק הגיע למסקנה שיש להעניק לרשות של אזור, האחראית על התכנון והבנייה, כלי אכיפה דרסטי (וראה הסייג בסעיף 157א(ח) לחוק תכנון ובניה). בשל אפשרויות הבנייה הרבות החליט המחוקק, כנראה, שמוטב שלא להגביל את הסמכות על-ידי קביעת תנאי סף מגבילים, אחרת הבונה היצירתי ימצא את הפירצה. עם זאת, וכאמור, יש להגביל את השימוש בסעיף זה למקרים מתאימים על-מנת למנוע פירצה מסוג אחר, הפעם מכיוון הרשות. אין לעשות שימוש יתר בסעיף. משנקבע שבמקרה זה קיימת סמכות, יש לבחון אם ענייננו מהווה מקרה מתאים, במובן זה שהוא מקרה חריג. לשם הדיוק הדיוני יש לבחון אם החלטת הרשות, ובעקבותיה החלטת הוועדה, הינן סבירות על-פי אמות המידה דלעיל." וכן נקבע בעת"מ 1369/01 ארצי נ' ועדת ערר מחוז המרכז: שאלה נפרדת היא, שאלת המדיניות של שימוש באמצעי הדרסטי הזה של ניתוק שרותי חשמל, מים וטלפון לנכס קיים שבו מתגוררות מספר משפחות. פעולה כזו בוודאי עשויה להיות הגיונית וסבירה אם נובעים סיכונים בטיחותיים ואפילו סכנות מסויימות לרכוש מן המבנה שנבנה ללא היתר או בסטיה מן ההיתר, ואין מצליחים לפנות את המגוררים בו. אולם, שימוש בסנקציות חריפות אלה בנסיבות שבהן לא עולות סכנות מן הסוג האמור צריך להיות שימוש זהיר מאוד ומצב של הפרה קיצונית מצד בעל הנכס. לענין השימוש באמצעי של ניתוק תשתיות ממבנה במקרה של אי ציות מתמשך לחוק ה' נקבע בעת"מ 37/99 פינת החמד חברה לבנין בע"מ נ' ועדת הערר לתכנון ובנייה ירושלים ואח' כי: "בנסיבות אלה (בנייה בסטייה מהיתר וחיבור בניין לתשתיות שלא כדין - ו.ע.ת.א) אין לבא חשבון עם רשויות התכנון, אשר ראוי לנקוט בהליך שלכל הדעות חמור, אך סבורני כי היה זה מוצדק, לאור ההפרות הבוטות של העותרת בכל הקשור להתאמת ייעודו של הנכס לתכניות המתאר ושיתוף הפעולה, שלו זכתה מצד הרוכשים". וכך קבעה ועדת הערר המחוזית דרום בראשיתו של עו"ד ברוכין בערר 6031/03 ערגד בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה אילת כי: " ולכל זאת מצטרפת התנהגות של אי ציות לחוק, וכשאי הציות לחוק נמשך זמן רב ואף בניגוד להחלטות מוסדות התכנון ובניגוד להחלטות שיפוטיות עד כדי התנהגות המהווה זלזול ופגיעה חמורה בשלטון החוק, יש לדעתנו החובה להפעיל את הסמכות הקיצונית שמאפשר לנו חוק התכנון והבניהחשמלניתוק חשמלבניה לא חוקיתבניה