תביעה ייצוגית: חישוב זמן אויר לפי יחידות של דקה שלמה בפרטנר

התביעה הייצוגית עוסקת בחישוב זמן אויר לפי יחידות של דקה שלמה, כאשר לפי רישיונה של פרטנר היה עליה לחשב את זמן האויר ביחידות של 12 שניות ואח"כ שניה אחת בלבד. פרטנר הסכימה, לפנים משורת הדין לטענתה, להחזיר לקבוצת מינויים סכומים שנגבו מהם, לפי אופן החישוב שערכה התובעת, וביקשה ליתן פסק דין בתובענה הייצוגית לפי הסכמתה. התובעת סברה שפרשנות נכונה של רישיון פרטנר מביאה לקבוצת תובעים שהיא רחבה בהרבה מזו שפרטנר הסכימה לה. רקע בשנת 1998 ניתן לפרטנר רישיונה. סעיף 73(א) ברישיון הגדיר שזמן אוויר הוא "משך הזמן בו מנוי מקבל שירותי רט"ן בין אם יוזמת ההתקשרות נעשית על ידי המנוי ובין אם היא נעשית על ידי אחר". סעיף 75.10 ברישיון קבע כדלקמן: "(א) התשלום בעד זמן אויר יקבע לפי יחידות זמן בנות 12 שניות לכל היותר (להלן- יחידת זמן אויר); לצורך חישוב התשלום יראו בחלק מיחידת זמן אויר כאילו היתה יחידת זמן אוויר שלמה. (ב) על אף האמור בס"ק (א), רשאי בעל הרישיון להציע למנוייוסל שירות שיתבסס על יחידת זמן אויר אחרת, ובלבד שבכל עת יהיה רשאי המנוי לעבור לסל שירותים שיתבסס על חיוב על פי יחידת זמן בנות 12 שניות לכל היותר. בעל הרישיון רשאי לקבוע תשלום עבור ביצוע המעבר. בעל הרישיון יכלול במסגרת הסכם ההתקשרות הוראה כאמור ויפרט בה את התשלום הכרוך בביצוע המעבר האמור." ביום 16.12.2004 תוקן רישיונה של פרטנר בתיקון מספר 29 (להלן: "תיקון 29"), שזו לשונו: "1. "יחידת זמן אויר" יחידת זמן בת 12 שניות לכל היותר ואולם החל מיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) יחידת זמן בת 1 שנייה. 2. בסעיף 75.10- (א) בסעיף קטן (א), במקום "יחידות זמן בנות 12 שניות לכל היותר (להלן- יחידת זמן אויר)" יבוא "יחידת זמן אויר"; (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "יחידות זמן בנות 12 שניות לכל היותר" יבוא "יחידת זמן אויר"". התיקון נכנס לתוקף ביום 1.1.2009. ביום 20.8.2007 תוקן רישיון פרטנר לאמור: "ס' 75.10(ב) מבוטל" (להלן: "תיקון 44"). במכתב הבהרה של המנהל הכללי של משרד התקשורת הובהר שהתיקון יחל שבועיים מיום חתימתו - 3.9.2007. התובעת הצטרפה למסלול FIX של פרטנר ביום 30.9.2007. כאמור בתנאי התכנית חויבה לפי יחידת זמן אוויר של דקה עבור הדקה הראשונה ולפי יחידות בנות 12 שניות החל מהדקה השנייה. פרטנר מסכימה כי לאור תיקון 44, החל מיום 3.9.2007 לא היתה רשאית להציע חבילה שבה החיוב נעשה לפי דקות (להלן "חבילת דקות"). עם זאת, פרטנר סבורה שאין לפרש את תיקון 29 כמחייב להפסיק את תכניות הדקות שכבר היו בתוקף באותו מועד. פרטנר הודיעה כי איתרה את המנויים שהצטרפו לתכניות דקה החל מיום 3.9.2007, חישבה את הסכומים המגיעים להם, ותחזיר אותם בצרוף הפרשי הצמדה וריבית. פרטנר צירפה תצהיר לתמיכה בעובדות, ובקשה ליתן פסק דין בתובענה הייצוגית לפי הסכמתה. הודעת פרטנר בדבר השבת כל הסכומים לפי חישובה היתה מקובלת על התובעת בעיקרון, אך התובעת עמדה על בדיקת הנתונים שפרטנר הצהירה עליהם. אלו עיקרי הודעת פרטנר: א. פרטנר איתרה את כל המנויים שהצטרפו לתוכניות שהחיוב בהן היה לפי יחידות זמן של יותר מ- 12 שניות בדקה הראשונה לשיחה בין התאריכים 31.12.2008-3.9.2007, ונמצאו 21,167 כאלו. נערך חישוב מחדש של חיובי המנויים בתקופה הרלוונטית, לפי אופן החישוב המבוקש בבקשת האישור: חושבו מחדש החיובים בגין שיחות שאורכן פחות מ- 48 שניות, לפי מקטעים של 12 שניות, בתעריף של תכנית הדקה הרלוונטית. בחודש אפריל 2012 זיכתה פרטנר את חשבונות המנויים שנותרו לקוחותיה: 14,507 מנויים זוכו בסכום שנגבה ביתר לפי החישוב דלעיל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד החיוב המקורי ועד למועד ההחזר. סה"כ שולמו 1,950,078 ₪ בתוספת 408,544 ₪ בגין ריבית והפרשי הצמדה. 6,666 מנויים לשעבר, ששוב אינם לקוחותיה של פרטנר, זכאים להחזר בסכום של 990,854 ₪ כולל ריבית והצמדה. פרטנר מבקשת לתרום סכום זה, באישור בית המשפט. (בפרוטוקול הדיון עמ' 10, שורה 30 נכתב כי מדובר ב-6,666 מנויים לשעבר, וכך נכתב בהחלטת האישור, ואולם בסעיף 4 לבקשת פרטנר למתן פסק דין נימנו 6,660 מנויים בלבד). בנוסף למנויים בתוכניות הדקה, 609 מנויים הצטרפו בתקופה הרלוונטית לתוכניות שבהן היה חיוב אחיד ל- 10 הדקות הראשונות בכל שיחה. סכום ההחזר למנויים אלו הוא 166,506 ₪ כולל ריבית והצמדה. 488 מנויים קבלו את ההחזר (133,230 ₪). 121 המנויים הנותרים שוב אינם מנויי פרטנר, והסכום המגיע להם (33,276 ₪) ייתרם לפי אישור בית המשפט. בית המשפט יקבע את הגמול ושכר הטרחה לבא כוח התובעת, בהתחשב באמור לעיל ובחיסכון בזמנם של הצדדים באישור התובענה. הסכום הכולל לתשלום הוא 3,515,982 ₪. ללקוחות הקיימים מוחזר סכום של 2,491,852₪, והסכום המוצע כתרומה הוא היתרה המגיעה למי ששוב אינם לקוחות פרטנר - 1,024,130 ₪. כלומר, שפרטנר קבלה על עצמה את מלא החיוב לפי בקשת האישור, בגזרת הקבוצה שאינה שנויה במחלוקת. השאלה שנותרה במחלוקת בין הצדדים לאחר הודעת פרטנר נגעה להיקף תחולתו של תיקון 44. האם תחולתו היא למפרע (רטרוספקטיבית) או שמא תחולתו היא מכאן ולהבא (פרוספקטיבית) או תחולה אקטיבית. בהחלטת האישור נקבע כי התיקון חל באופן פרוספקטיבי, ולכן נדחתה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית לגבי מנויי פרטנר שהצטרפו לתוכניות הדקה לפני תיקון 44 ונותרו בהן גם אחריו. בעינה נותרה הסכמת פרטנר לאישור התובענה הייצוגית בגיזרה שפרטנר פרשה: לקוחות פרטנר שהצטרפו לתכניות הדקה החל מיום 4.9.2007 ועד 31.12.2008, ואשר חויבו לפי יחידת זמן אויר גדולה מ-12 שניות. אחד הטעמים לקביעה זו היה נעוץ בתגובה מקדמית לעתירה שהוגשה בעניין זהה בבג"ץ 10170-07 סיני ליבל נ' שר התקשורת, שבו ביקש העותר להורות על החלת תיקון 44 באופן רטרואקטיבי. הפרקליטות, בשם משרד התקשורת השיבה כי משרד התקשורת החליט על החלה פרוספקטיבית של ביטול התנאי ברשיון. העתירה נמחקה לאחר שהעותר חזר בו לפי המלצת בג"ץ (עמ' 7 בהחלטה). כבכל החלטה אודות אישור הסכם פשרה או אישור תובענה ייצוגית, נדרש פירסום, למרות שהצדדים בקשו לדלג על שלב זה. התובעת עתרה למנות בודק לבדיקת הנתונים. פרטנר התנגדה וטענה שבשלב זה אין מקום לבחינת העובדות, אלא אם קיים חשש שהתצהיר מטעמה (תצהיר רביד גרינס מנהל איכות החיוב בחברה) אינו אמת, או שבידי התובעת עובדות אחרות, מגובות בחוות דעת מטעמה. ב"כ פרטנר סבור היה כי אין לנהוג כאן כבהסכם פשרה בתובענה ייצוגית, שבו אמור בודק לבחון את הגינות ההסכם פשרה, ואין סיבה לאפשר בדיקה מעמיקה בספריה, כאשר מסרה את כל הראיות שבידיה. כך נקבע בעניין זה בהחלטת האישור: "כשם שבשלב של אישור הסכם פשרה יש מקום למינוי בודק, למרות שקיימת הסכמה של שני הצדדים, בודאי כך בפסק דין שהחישוב בו נעשה לפי נתוני המשיבה, בלא יכולת בדיקה. בהתחשב בכך שפסק הדין מהווה מעשה בית דין לקבוצה כולה, נראה שיש צורך בבדיקת הנתונים עצמם, בבדיקה אם התשלום לחברי הקבוצה ששוב אינם מנויי פרטנר אינו מעשי בנסיבות הענין (על מנת להחיל את סעיף 20 (ג) בחוק תובענות ייצוגיות), וגם בבדיקת בצוע התשלום. כך מאפשר גם סעיף 20(ב) בחוק תובענות ייצוגיות, הדן במינוי "ממונה" לביצוע פסק הדין. אך בנסיבות הענין, ובאורח מקביל להליכים בקשר לאישור הסכם פשרה, ראיתי לנכון לדחות את ההחלטה בענין מינויו של בודק עד לאחר חלוף המועד לקבלת הודעות חברי הקבוצה והיועץ המשפטי לממשלה, ובהתחשב באמור בהן" (סעיף 12 בהחלטה). גם בקשת פרטנר שבית המשפט יקבע גוף שאליו תופנה יתרת הסכום שלא תוחזר למנויים הנוכחיים של פרטנר, נדחתה עד לאחר קבלת התגובות. בדומה, גם קביעת הגמול ושכר הטרחה נדחו עד לאחר מתן פסק הדין ובהתחשב בשיקולים שפורטו בהחלטה. חברי הקבוצה הוגדרו כ"לקוחות פרטנר שהצטרפו לתוכניות שהחיוב בהן היה לפי יחידות זמן של יותר מ- 12 שניות בין התאריכים 31.12.2008 - 3.9.2007". עילת התביעה היא הפרת הוראות הרישיון. הסעדים הנתבעים הם השבת הסכומים שנגבו בניגוד לרישיון, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית (סעיף 14 בהחלטת האישור). 12. לאחר פרסום ההודעה, נתקבלה תגובה מאת מר סיני ליבל, העותר בבג"ץ 10170-07. מר ליבל העלה טרוניות אודות הדברים שמסר בבג"צ מטעמו, והטעם שבגללו חזר בו מן העתירה, וביקש כי התובענה הייצוגית לא תיצור מעשה בית דין כלפי הקבוצה בעילה שטען לה. הצדדים הבהירו כי משאושרה התובענה כייצוגית, יכולים חברי הקבוצה להודיע על פרישה ממנה, ועל כן אין מקום לדון לגופו של עניין בטענותיו של מר ליבל. לדעת הצדדים טענות מר ליבל בקשר לעתירה לבג"ץ אינן רלוונטיות להחלטה בבקשת האישור כאן; ומכל מקום, התובענה לא תיצור מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שיטענו כי אסור היה לחייב אותם בתכנית שכוללת יחידות זמן מעורבות של 60 שניות ו-12 שניות באותה תכנית ללא קשר לתיקון 44 ולהוראותיו. מר ליבל השיב כי על בית המשפט להכריע בשאלה אם הציגה פרטנר מצג חסר בעניין העתירה לבג"ץ; ואם בית המשפט הסתמך על המצג החסר בהחלטתו להחיל את התיקון באופן פרוספקטיבי. ביום 15.11.12 נתקבלה תגובת היועץ המשפטי לממשלה שהחליט לא להתייצב בתיק זה. עם זאת הוסיף כי ראוי למנות בודק לבחינת ההסדר על מנת לבקר את הערכת הנזק שנמסרה על ידי הנתבעת והיקף ההשבה, ולחוות דעה מקצועית אודות האפשרות לאתר ולפצות את הניזוקים ששוב אינם נמנים עם לקוחות הנתבעת. בדיון שהתקיים ביום 30.12.12 בנוכחות מר ליבל, הסכימו ב"כ הצדדים כי הנתבעת תעביר לידי ב"כ התובעת פירוט של התהליך בו נקטה לצורך מציאת הקבוצה, לרבות אסמכתאות המעידות על כך, ותצהיר תומך בעובדות. הצדדים ציינו כי קיימים 6666 תובעים מקרב חברי הקבוצה ששוב אינם לקוחות פרטנר, וקיימת מחלוקת כיצד לפנות אליהם, אם בכלל. מכל מקום, פרטנר הסכימה כי הסכום שיוותר ללא העברה ישירה, ייתרם למטרה עליה יסכימו הצדדים בהסכם נפרד. הצדדים ביקשו כי בית המשפט יכריע בשאלת הסכום המינימאלי שמתחת לו לא יהיה צורך בחיפוש התובע, לטובת זיכוי אישי. הצדדים ביקשו כי הסכום ייקבע בין 70 ₪ לבין 120 ₪ לתובע. באשר לחברי הקבוצה שהפיצוי המגיע להם יעלה על הסכום שיקבע בית המשפט, הסכימו הצדדים כי בשלב הראשון תיערך בדיקה טלפונית אם הכתובת הרשומה במשרדי פרטנר עדיין משמשת את אותו חבר קבוצה, וככל שהתשובה לכך היא בחיוב, תישלח המחאה לביתו. ב"כ הצדדים יודיעו לבית המשפט מהו מספר התובעים שפרטנר לא הצליחה לאתר באופן זה, ומהו הסכום המגיע להם. בהחלטה שניתנה במועד הדיון הובהר כי טיעוני מר ליבל בשלב זה אינם רלוונטיים משום שניתנה החלטה לגופו של עניין, ואין ערעור עליה. לאופן בצוע ההחלטה נקבע כי פרטנר תמסור את הפרטים המוסכמים לב"כ התובעת תוך 30 יום, והצדדים ימסרו הודעה מוסכמת תוך 30 יום מיום קבלת הודעת פרטנר; כי לקוחות שהם לקוחות העבר (מי שהיו לקוחות פרטנר בעבר וזכאים להחזר כספי), שעל פרטנר להשיב להם סכום הקטן מ- 100 ₪ - לא יקבלו הודעה אישית מפורשת, והסכום המגיע להם ייתרם למטרה שהצדדים יסכימו עליה, ואם לא יסכימו - יועבר הסכום לאוצר המדינה כאמור בסעיף 20(א)(3) בחוק תובענות ייצוגיות; וכי הצדדים יודיעו באותה הודעה כמה מן התובעים הנותרים ברשימת לקוחות העבר, שהסכומים המגיעים להם עולים על 100 ₪ - לא ניתן היה לברר את כתובתם באמצעות שיחת טלפון, ופרטנר תציין את הסכום המגיע לכל אחד מהם. ביום 24.3.13 הגישו הצדדים את הודעתם המשותפת ("ההודעה"). אדון להלן בעיקריה: מסירת נתונים בקשר לבדיקת התקלה, תיקונה וההחזר הכספי בגינה: פרטנר סיפקה לב"כ התובעת פרטים אודות היקף התקלה, פתרונה והחזר הכספים ללקוחות. נמצאו 75 תכניות עם תעריף שונה עבור הדקה הראשונה ו - 3 תכניות עם תעריף שונה עבור 10 הדקות הראשונות. סך כל המנויים בתכניות הללו, בתקופה הרלוונטית - 30,622. חישוב הזיכוי נעשה בהתייחס לשיחות שקיימו הלקוחות לפי יחידת זמן של 12 שניות ולפי התעריף הזול יותר לדקה הראשונה (או 10 הדקות הראשונות). החישוב התייחס לזיכויים ולהנחות שהגיעו ללקוחות. על הסכום שנמצא התווספו הפרשי הצמדה וריבית. פרטנר מסרה חישוב מלא של הזיכויים בכל התכניות. בגילוי מסמכים קודם פורטו המנויים הזכאים להחזר כספי, וגובה ההחזר. ב"כ התובעת בקש וקבל נתונים אודות לקוחות שעברו מתכנית מסוג "הדקה הראשונה" אל תכנית אחרת מאותו סוג בתקופה הרלוונטית, ופרטנר הסכימה לכלול אותם באוכלוסיית ההחזר, למרות שסברה כי מותר היה לה להמשיך ליתן להם שירות במסגרת תכניות דקה. התובעת ובא כוחה אשרו כי נתוני ההחזרים הכספיים מקובלים עליהם. איתור לקוחות העבר: לפי בדיקת פרטנר קיימים 256 לקוחות עבר הזכאים לזיכוי מעל 500 ₪; 444 לקוחות עבר עם זיכוי של 300-500 ₪; 564 לקוחות עבר עם זיכוי של 200-300 ₪; ו - 1,160 לקוחות עבר עם זיכוי של 100-200 ₪. פרטנר פנתה טלפונית ל- 40 לקוחות העבר הזכאים לסכומי הזיכוי הגבוהים ביותר, על מנת לבדוק את יעילות הפניות: 17 מהם לא אותרו בשיחות; אחת סרבה לקבל את הכסף המגיע לה; ושני לקוחות הם אישיות משפטית שחדלה מלהתקיים, ופרטנר נתבקשה להעביר את הכסף לצד שלישי. פרטנר ציינה כי ההליך היה ארוך ובלתי יעיל. לאור האמור בקשו הצדדים לתקן את ההחלטה מיום 30.12.12 כדלקמן: סכומים המגיעים ללקוחות עבר, שגובה ההחזר שהם זכאים לו נמוך מ - 100 ₪ ייתרמו על ידי פרטנר לעמותות שפורטו בהודעה. תוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין תשלח פרטנר מכתב ללקוחות עבר שסכום ההחזר המגיע להם עולה על 100 ₪ (המכתב יישלח לכתובת האחרונה הידועה לה). לשם מימוש הזכאות יהיה עליהם להתקשר בתוך 60 ימים מיום מתן פסק הדין למספר של מענה קולי אוטומטי (IVR) לאישור הכתובת לקבלת ההחזר, ופרטנר תשלח את ההמחאה לכתובת שאושרה. לקוחות עבר שסכום ההחזר המגיע להם עולה על 400 ₪ (392 לקוחות) - ייערך נסיון נוסף ליצירת קשר טלפוני תוך 60 יום מיום מתן פסק הדין, ותישלח אליהם המחאה בסכום ההחזר לכתובת שימסרו. סכומי ההחזר ללקוחות עבר שלא יאשרו כתובת למשלוח ההמחאה בתוך 60 יום מיום מתן פסק הדין, יצורפו לסכום התרומה. נמעני התרומות: סכומי הכסף שלא יוחזרו ללקוחות העבר, ייתרמו לעמותות "לתת"; "עלם - לנוער במצבי סיכון"; "בית איזי שפירא"; ו"לגעת ברוח". פרטנר תודיע את פרטי התרומה לב"כ התובעת ולבית המשפט תוך 30 ימים מיום שיסתיים התהליך האמור לעיל בקשר לאיסוף נתוני הסכומים. התרומה תבוצע תוך 30 ימים נוספים. גמול ושכר טרחה: הצדדים המליצו לשלם גמול לתובעת בסכום של 300,000 ₪ בתוספת מע"מ, ושכר טרחה לבא כוחה בסכום של 365,000 ₪ כולל מע"מ (הסכום תוקן אח"כ ל- 311,966 ₪ בצרוף מע"מ). הצדדים סבורים כי לאור האופן בו התנהל ההליך; סכום ההחזר והתרומה (כ - 3.6 מליון ₪); העובדה כי הוגשה תגובה לבקשת האישור ותשובה לה; וקבלת חלק מטענות פרטנר - יש לפסוק את הסכומים המומלצים. התובעת הוסיפה כי סכומים אלה ושיעורם (כ - 19% מסך ההחזר) הינם סבירים בהתאם לקריטריונים שנקבעו בפסיקה. הלכה למעשה, ולאור ההסכמות המפורשות אליהן הגיעו הצדדים, המצב שלפניי הוא של הסכם פשרה לאחר אישור התובענה כייצוגית. אישור ההסכם החלטתי לאשר את ההסדר שעונה לדעתי על דרישות סעיף 19 (א) בחוק תובענות ייצוגיות שזו לשונו: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה..". הודעת פרטנר בדבר השבת הסכומים שנגבו שלא כדין בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, כך שחברי הקבוצה מפוצים בהתאם לנזק שנגרם לכל אחד מהם, נותנת מענה לתובענה הייצוגית ומקבלת את הסעד שנתבקש במסגרתה. בנוסף ניתן מענה הולם למי שכבר אינם לקוחותיה של פרטנר: מחד גיסא, מתן התרומה מייתר את הצורך באיתור הלקוחות שסכום ההחזר המגיע להם נמוך יחסית; ומאידך גיסא, לקוחות עבר שסכום ההחזר שהם זכאים לו גבוה מ - 100 ₪, יוכלו לקבלו כאמור בהודעת הצדדים. לאור הקושי באיתור לקוחות העבר באמצעות פניה טלפונית, אני מאשרת את הסכמת הצדדים בהודעה מטעמם (סעיף 8 בהודעה). עם זאת, מסיבות פרקטיות יתוקנו סעיפים 8.8.2 ו-8.8.4 בהודעה כך שעל לקוחות העבר לאשר את כתובתם למשלוח ההמחאה תוך 60 ימים ממועד קבלת הודעת פרטנר המאשרת את זכאותם, ולא תוך 60 יום מיום מתן פסק הדין, כפי שסוכם מראש. לאור האמור אני סבורה כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר - ויש לאשרו. בהתאם למוסכם בין הצדדים, פרטנר תרים תרומה לעמותות שנמנו בהודעה. אני מאשרת את הסכמת הצדדים בכפוף לכך שפרטנר תצהיר כי אין לה אינטרס באיזה מן הגופים; וכי התרומה תבוא בנוסף לתרומות שפרטנר התחייבה להן. זאת ועוד, ביחד עם התרומה תשלח פרטנר לכל אחד מנמעני התרומה מכתב המבהיר כי התרומה היא חלק מהסדר פשרה בתיק זה, ותצרף את פסק הדין. מינוי בודק לא מצאתי לנכון למנות בודק להערכת ההסדר. נתוני החישוב שבבקשת פרטנר למתן פסק דין וגובה ההחזרים שבוצעו אושרו כאמור בתצהירו של רביד גרינס. פרטנר ספקה לב"כ התובעת פרטים אודות היקף התקלה, פתרונה והחזר הכספים ללקוחות, ופירטה את כלל המנויים הזכאים להחזר כספי, תוך ציון הסכום שמגיע לכל אחד מהם. בנוסף, הועברו לב"כ התובעת נתונים המתייחסים ללקוחות שעברו מתכנית "הדקה הראשונה" לתכנית אחרת מאותו הסוג בתקופה הרלוונטית. הנתונים הניחו את דעתם של התובעת ובא כוחה והם אישרו שנתוני ההחזרים הכספיים שסיפקה פרטנר מקובלים עליהם (סעיפים 2-4 בהודעה). סכומי ההחזר ללקוחות העבר, התפלגותם והקושי באיתור טלפוני של הזכאים לתשלום, פורטו בהודעת הצדדים ואושרו בתצהיר נוסף מטעם מר גרינס. בנסיבות הענין ולאור האמור, לא ראיתי יתרון משמעותי במינוי בודק על פני הערכת בית המשפט. גמול ושכר טרחה בהתאם לסעיפים 22 ו-23 בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006, על בית המשפט להתחשב, בין היתר, בטרחה שטרחו התובע הייצוגי ובא-כוחו ובסיכון שלקחו על עצמם בניהול התביעה; במורכבות ההליך; במידת החשיבות הציבורית שבתובענה הייצוגית; ובתועלת שהביאה התובענה הייצוגית לקבוצה. כן יישקל הפער בין הסעדים שנתבעו לבין אלו שנפסקו בתובענה. בנוסף, יש לשקול שיקולים הנוגעים לתמריצים להגשת תובענה ייצוגית ראויה ולמנוע תביעות סרק; את התנהלותם של בא-כוח התובע המייצג; ויש להימנע מפסיקת שכר טרחה שיעקר את טובת ההנאה אשר אמורה לצמוח לקבוצה או יפחית ממנה באופן בלתי סביר [ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט (23.5.2012);רע"א 2362/08 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' אמיר שהי שאול בפסקה 7 (14.12.11); ע"א 10085/08 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' ראבי (4.12.11) (עתירה לדיון נוסף על פסק הדין בענינים שאינם נוגעים לעניננו נדחתה - דנ"א 9416/11; ע"א 9134/05 אליעזר לויט נ' קו אופ צפון אגודה שיתופית לשירותים בע"מ פסקאות 12-14 (7.2.2008)]. הצדדים המליצו לפסוק לתובעת גמול בסכום של 300,000 ₪ בתוספת מע"מ ושכר טרחה לבא כוחה בסכום של 311,966 ₪ בתוספת מע"מ. בהתחשב בנכונות פרטנר לשלם על פי הדרישה; בכך שההחזרים בוצעו מבלי לקיים הליכים נוספים, פרט להליך שהוכרע לבסוף לטובת פרטנר; בכך שאלמלא התובענה לא היו מנויי פרטנר זוכים להחזר, ככל הנראה; ובגובה הסעד שניתן (כ- 3,515,982 ₪ שחלקו הארי יוחזר ללקוחות, והיתרה תינתן כתרומה) - מצאתי לנכון לאשרם (ראו החלטת האישור בפסקה 15). עם זאת, תפקיד התובעת ובא כוחה לא הסתיים, ויהיה עליהם לבחון גם את בצוע ההסדר: בתום המועד בו נתבקשו לקוחות העבר לאשר את כתובתם למשלוח ההמחאה - על פרטנר למסור הודעה מלווה בתצהיר שיפרט פרטי בצוע ההסדר, לרבות מספר לקוחות העבר שאישרו כתובתם כאמור, וגובה ההחזר שבוצע. ב"כ התובעת יבחן את האמור, ויודיע תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה אם נחה דעתו כי חלק זה של ההסדר בוצע כהלכתו. על פרטנר למסור דיווח נוסף מלווה בתצהיר בדבר היקף התרומה שבוצעה. ב"כ התובעת מתבקש להודיע בסוף ההליך את עמדתו באשר לעמידת פרטנר בחלק זה של ההסדר. לצורך פקוח על בצוע ההסדר, יפוצל התשלום לתובעת ולבא כוחה: 60% ממנו ישולם לפי הסכמת הצדדים, ואילו 40% הנותרים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית, ישולמו לפי החלטה שתינתן לאחר שתתקבל עמדתם אודות ביצוע הסדר הפשרה. אם כן, אני מאשרת את הסדר הפשרה, על התיקונים שנערכו בו בהחלטה זו (סעיף 20), ונותנת לו תוקף של פסק דין. קבוצת התובעים ועילות התביעה הוגדרו בסעיף 11 בפסק הדין. פרטנר תפרסם הודעה בדבר החלטת בית המשפט לאשר את הסדר הפשרה כקבוע בסעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות. תזכורת פנימית להודעה בדבר בצוע ההסדר נקבעת ליום 15.12.2013. המזכירות תואיל לשלוח העתק פסק הדין והודעת הצדדים (כאמור בסעיף 19(ה) בחוק תובענות ייצוגיות) למנהל בתי המשפט, לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.תביעה ייצוגיתאורנג' (פרטנר)סלולר (תביעות)