הסכם אי תחרות עם מאמן

לטענת הנתבעים, התובע לא תפקד כראוי ועסק בפעילויות העומדות בניגוד לאינטרסים שלה בסתר ובגלוי וחרג מתחום התנהלותו של מאמן הן במישור המקצועי והן במישור תום הלב וחובת הנאמנות הנגזרת מהתפקיד. הנתבעים הגישו בנוסף את תצהירו של מר תור העובד גם הוא כמאמן ומנהל מקצועי הטוען כי גם הוא מקבל שכר באמצעות חשבונית ברם הדבר איננו מעיד על כך שהוא מאמן עצמאי. מר תור טוען כי מאמן עוסק באימון בלבד ולא בארגון קייטנות ופעילויות שלא במסגרת האגודה בה הוא מועסק וכי לא יעלה על הדעת שהמאמן יתחרה בקבוצה המעסיקה אותו. התובע התנגד לתצהיר זה בתחילה היות שמדובר בהרחבת חזית ברם טרח להגיש תצהיר תשובה במסגרתו טען כי היה ידוע ומוסכם שהוא רשאי לקיים ולנהל פעילויות עצמאיות ללא קשר לעבודתו עם הנתבעת או קבוצות אחרות. הוא גם הבהיר בתצהיר התשובה כי כאשר שלח מאמן אחר במקומו, נעשה הדבר כדי להחליפו עקב מחלה. אשר לתצהירו של מר תור, טוען התובע כי מדובר בתצהיר של מי שמרגיש נפגע וממורמר עקב צמצום מספר הילדים שנרשמו לתובעת קרי צמצום הכנסתו וכי מר תור אף נקט כלפיו באיומים על רקע זה שהביאו להגשת תלונה במשטרה. גם ביחס לתצהירו של מר תור מועלית הכחשת העובדות הנטענות בו. המצהירים נחקרו, הצדדים הגישו סיכומים ופסק הדין ינומק באופן תמציתי וברוח תקנה 214ט"ז לתקסד"א. דיון והכרעה: למרות ההקדמה המפורטת והגם שהדיון היה סוער ואמוציונאלי הרי שבסופו של דבר מדובר בהכרעה פשוטה ביותר. בין התובע ולבין נתבעת 1 נחתם הסכם, הסכם זה תוחם את מערכת היחסים החוזית המחייבת בין הצדדים. ההסכם שהוצג כנספח 4 לתצהיר התובע מאפשר 2 אופציות העסקה, האחת כשכיר והשנייה כנגד חשבונית של עוסק מורשה. אופציית השכיר נמחקה ואופציית החשבונית הוקפה בעיגול, בפועל אכן הוצאו חשבוניות כנגד התשלומים ולא הוכחה צורת התקשרות אחרת ולכן ככל שבאמת הייתה מחלוקת ביחס לטיב היחסים המשפטיים בין הצדדים אזי יש לקבוע כי מדובר בהתקשרות עם עוסק מורשה על פי הסכם ולא בחוזה העסקה היוצר יחסי עובד מעביד. אין חולק כי ההסכם בכתב איננו קובע תנאים של אי תחרות, הגבלות עיסוק וכיו"ב. אין חולק כי התובע לא הוחתם על תקנון כלשהו ולמעשה לא הוגש בהליך זה שום תקנון או נוהל היכולים להיות רלבנטיים בכלל ולעניין קיום וועדת המשמעת והזכות לקנוס בפרט. הוכח כי הנתבעת 1 ניכתה או קיזזה מסך התשלומים המגיעים לתובע סך 31,500 ₪ כעולה מהפירוט שבנספח 8 לתביעה ומעדותו של מר X ובמיוחד זו בעמ' 16 מול שורה 13 לפרוטוקול, הנתבעת לא טענה לאי ביצוע הניכויים או הקנסות ולא הציגה מצב חשבון אחר או ראיות על סכומים ששולמו לתובע בניגוד לטענותיו. השאלה האמיתית שיש להכריע בה כעת היא האם בכלל הייתה לנתבעת זכות ל"שפוט" את התובע ו"לקנוס" אותו בסכום "שרירותי" על פי שיקול דעתה. לא הוכחה זכות כזו קרי הזכות "לשפוט" ולקנוס, לא מר X ולא בא כוחו יכלו להצביע על המקור שבדין שנתן לנתבעת את הזכות החד צדדית לקנוס את התובע על פי שקול דעת וועדת המשמעת מטעמה. יחד עם זאת זכות הקיזוז (שהיא זכות אחרת לגמרי מהזכות לקנוס) היא זכות יסודית בדיני החוזים, מדובר בצדדים קרובים ל"עסקת היסוד" ולכן ניתן לקזז כל חיוב שמקורו בהתקשרות בין הצדדים. אלא שכדי לתת תוקף לטענת הקיזוז חלה על המקזז קרי הנתבעים החובה להוכיח את החיוב. במקרה דנן מדובר ב"נזק" לכאורה שנגרם לנתבעת 1. נזק בר קיזוז מחייב הוכחת 3 יסודות: החבות (קרי המעשה או המחדל או הפרת חו"ח), הנזק והקשר הסיבתי ביניהם. לפחות עניין הנזק לא הוכח בשום דרך וצורה, בוודאי לא בסכום שקוזז בפועל ולגביו אין שום ראיה והסבר. יובהר-אין בהסכם "פיצוי מוסכם" או פיצוי "ללא הוכחת נזק" היכולים לבטל את הצורך בהוכחת רכיב הנזק . מהעדות ומהחומר שבתיק עולה באופן מובהק וברור כי טענות הנזק הן טענות כלליות שלא הוכחו, לא הוכח סכום הנזק גם אם נגרם נזק כלשהו ולעניין זה אין אלא להפנות לעדותו של מר X בסיפא לעמוד 15 לפרוטוקול משם עולה כי היה מדובר בקנס על פי שיקול דעת ותו לא. יותר מכך, מר X העיד כי בכוונתו לתבוע את התובע על הנזקים ואז כאשר יתבע, יוכיח את אותם נזקים להם הוא טוען (עמ' 16 לפרוטוקול מול שורות 8-9). די בכך. צודק מר X, הוכחת נזק בין אם בטענת הגנה-קיזוז ובין אם במסגרת תביעה מצריכות הוכחה הן בפן החבות והן בפן גובה הנזק אך הדבר לא נעשה במסגרת הנוכחית בתיק זה. לא מצאתי מקום "להרים מסך" או לקבוע מערכת יחסים מחייבת בין התובע לנתבע 2-מר X או לקבוע שהוא גרם להפרת הסכם, גם אם טעה מר X בהבנת המצב המשפטי או פעל כבן אנוש ובצורה אמוציונאלית בעת שקנס את התובע כאורגן של הנתבעת 1, אין הדבר מטיל עליו חבות כלשהי. אשר להוצאות, התרשמתי כי גם התובע איננו טלית שכולה תכלת, הוא ניסה להצדיק את התנהלותו בטענות שונות כאילו "מותר" היה לו לעשות כל מה שלא נאסר עליו במפורש, גישה כזו איננה עומדת תמיד בתנאי דרישת תום הלב בקיום חוזה, ניתן לומר כי התובע תרם במידה רבה להרעת יחסיו עם הנתבעים ודי להציץ בתשובותיו ביחס להקמת קבוצות אחרות, מתן "הייעוץ" לתלמידים שאותם אימן ולהוריהם ביחס לבדיקות רפואיות ולמעבר לאגודות אחרות (בהן אימן). גם תשובות בקשר לתקרית שהביאה לכתיבת מכתב חריף מטעם מנהלת בית הספר בו אימן כמו גם תשובותיו ביחס להשתתפות בן אחיו באותם אימונים יוצרות את הרושם לפיו התובע שם לנגד עיניו את טובתו האישית (מה שלגיטימי לחלוטין) על פני טובת האגודה המשלמת את שכרו ומאפשרת לו גישה למשאביה (מה שלגיטימי פחות). מעבר לכך, אין צורך להיכנס לעניין זה שכן כאמור משלא הוכח נזק אין בנמצא זכות קיזוז. אשר על כן תתקבל התביעה ביחס לנתבעת 1, תידחה ביחס לנתבע 2 ברם התובע יישא בהוצאותיו וכך גם הנתבע 2. הנתבעת 1 הפועל גל חיפה קריית חיים בע"מ תשלם לתובע סך 31,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 31.10.12 ועד לתשלום בפועל.סעיף הגבלת תחרות / מניעת תחרותחוזה