בקשת הסרת הגבלה על חשבון בטענה שהגבלת החשבון תגרום לקשיים בעסקים

הסרת הגבלה על חשבון בטענה שהגבלת החשבון תגרום לו לקשיים בעסקיו חשבונו של המערער בבנק יהב סניף מודיעין הוגבל. המערער מבקש שבית המשפט יסיר את ההגבלה על החשבון, למרות שאין לו טענות של ממש כנגד הבנק. כללי: בעלי הדין: 1. המערער הוא לקוח של המשיב, וניהל בסניף מודיעין של המשיב חשבון עו"ש שמספרו 97353 (להלן-"החשבון"). החשבון היה ללא כל מסגרת אשראי. 2. המשיב הוא תאגיד בנקאי, אשר בסניף שלו במודיעין ניהל המערער את החשבון. הגבלת החשבון: 3. מטענות המערער ומדפי החשבון שצירף המשיב לתגובתו עולה שמידי חודש בחודשו היה המערער מפקיד בחשבון את הסך 5,000 ₪, והיה מושך במשך החודש סכומים שונים מהחשבון. 4. החל מיום 16.8.12 החל המשיב לסרב לפרוע שיקים שמשך המערער מסיבת "אין כיסוי מספיק" כאשר היה החשבון ביתרת חובה. ביום 31.1.13 שלח המשיב למערער התראה על כך שסורבו 5 שיקים עקב חוסר כיסוי, וכי אם יסורבו עוד 5 שיקים, יוגבל החשבון. מדפי החשבון שצירף המשיב עולה שהמערער לא הקפיד שהחשבון יהיה ביתרת זכות כל העת, ומידי סוף חודש קלנדרי היה החשבון ביתרת חובה. על כן עד ליום 3.3.13 סורבו 5 שיקים נוספים מהסיבה "אין כיסוי מספיק", וחשבונו של המערער הוגבל. המגעים בין הצדדים שקדמו להגשת הערעור: 5. לאחר הגבלת החשבון, פנה ב"כ המערער ביום 27.3.013 אל המשיב בכתב וציין שלא נפל כל דופי בהתנהלות המשיב, וכי הוא מבקש את הסרת ההגבלה משום שהוא איש עסקים והגבלת חשבונו מטילה עליו כתם אישי אשר יקשה על התנהלותו ויפגע בפרנסתו מעל ומעבר לסביר בנסיבות המקרה. לגבי נסיבות המקרה ציין ב"כ המערער כי החשבון הוא חשבון משק הבית בלבד, וסבר בטעות שהפקיד בחשבון די כספים לכיסוי התחייבויותיו בחודשים ינואר-מרץ 2013, לכן לא עקב אחר החשבון, וכתוצאה מכך סורבו השיקים. ממשיך ומציין המערער במכתבו הנ"ל כי בחודש ינואר 2013 קרתה תקלה בטלפון הסלולרי שלו, אשר היה סגור, בלי שמערער קיבל אינדיקציה לכך, וכתוצאה מכך לא ניתן היה להשיג את המערער ולבקש ממנו שיפקיד כספים לחשבון. 6. ביום 8.4.13 השיב המשיב לב"כ המערער שאכן הבנק פעל כשורה בעת החזרת השיקים כבלתי נפרעים, אך למשיב אין כל שיקול דעת לגריעת השיקים והסרת ההגבלה. טענות הצדדים: 7. בערעורו מבקש המערער לגרוע את השיקים כדלקמן: שיק מס' 0527 ז.פ. 10.1.13 על הסך 200 ₪; שיק מס' 0535 ז.פ. 29.1.13 על הסך 230 ₪; שיק מס' 0539 ז.פ. 30.1.13 על הסך 260 ₪; שיק מס' 0540 ז.פ. 31.1.13 על הסך 292 ₪. (להלן-"השיקים") בערעור חזר המערער על הנימוקים אותם ציין במכתבו הנ"ל לבנק. 8. בתשובתו התנגד הבנק לגריעת השיקים וציין שהבנק פעל כשורה, וכי ביום 31.1.13 שלח למערער התראה לאחר שסורבו 5 שיקים. 9. בדיון שהתקיים בפני טען המערער טענה נוספת והיא שבנסיבות העניין אין למצות הדין עם המערער, מאחר והוא בעל עסקים אשר מקפיד על פרעון במועד של השיקים אותם הוא מושך. דיון ומסקנות: 10. סעיף 10(א) לחוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א-1981 (להלן-"החוק") קובע כי לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה: (1) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות; (2) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שנים אלה: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך ששים הימים האמורים בסעיף 2א; (3) ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו; (4) נבצר מהלקוח לטפל בענייניו מחמת פגיעה, בו או ברכושו, בפעולת איבה, ובשל כך סורב השיק; (5) הלקוח הוא תושב של שטח שהוכרזה לגביו שעת חירום כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה "הכרזה על שעת חירום", ובין המועד שבו נמשך השיק ובין המועד שבו הוצג לפירעון חלה הרעה משמעותית בהכנסותיו של הלקוח עקב שעת החירום, ובשל כך סורב השיק. 11. סבור אני שאף אחד מתנאים אלו לא מתקיים בעניינו של המערער, מהסיבות כדלקמן: המערער מודה שהמשיב פעל כשורה; לא הוכח שהוטל עיקול על החשבון; למערער לא היה כל יסוד סביר להניח שהייתה על המשיב חובה לפרוע את השיקים, שכן לחשבון לא הייתה מסגרת אשראי, ובעבר הקרוב מאד לפני ההגבלה סירב המשיב לפרוע שיקים כאשר החשבון היה ביתרת חובה; לא הוכח שאירעה פעולת איבה שכתוצאה ממנה נבצר מהערער לטפל בענייניו מחמת פגיעה בו או ברכושו באותה פעולת איבה; המערער לא הוכיח שהוא תושב שטח שהוכרזה לגביו הכרזה על שעת חירום; ביום 10.12.12 הפקיד המערער בחשבון את הסך 2,500 ₪, וביום 11.12.12 הפקיד המערער בחשבון 5,000 ₪ נוספים. משמע שכבר במחצית הראשונה של חודש דצמבר 2013 ידע המערער שהוצאותיו החודשיות חורגות מהסך 5,000 ₪, אך לא נערך בהתאם. 12. טוען המערער שהגבלת החשבון תגרום לו לקשיים בעסקיו. סבור אני שיש לדחות טענה זו, שכן יש למערער חשבון נוסף בבנק דיסקונט. המערער הוגבל אך ורק בחשבון, ונאסר עליו למשוך שיקים אך ורק מהחשבון, כך שהמערער יכול למשוך שיקים מחשבונו בבנק דיסקונט. לאור האמור לעיל אין כל חשש לענייניו העסקיים של המערער. 13. ובאשר לעברו והתנהגותו של המערער. קיימת מחלוקת בפסיקה האם רשימת הסיבות שבסעיף 10 לחוק לביטול ההגבלה היא רשימה סגורה, או שמא יש לבית המשפט סמכות להוסיף עילות חדשות לביטול ההגבלה (ראה מאמרו של יצחק עמית "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981" הפרקליט מ"ד עמ' 449). אינני סבור שבענייננו מדובר במקרה קיצוני אשר מחייב שבית המשפט יטה לדעה שרשימת העילות לביטול ההגבלה היא רשימה שאינה סגורה, שכן בענייננו האשם לסירוב השיקים רובץ כולו לפתחו של המערער, ההגבלה הוטלה על החשבון ולא על המערער, והמערער יכול למשוך שיקים מחשבון אחר שיש לו ולהמשיך לנהל בעסקיו כרגיל. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור. המערער ישלם למשיב את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. הפקדון שהפקיד המערער יועבר למשיב על חשבון ההוצאות שפסקתי למשיב. חשבון מוגבלבנק