תביעה בגין התדרדרות רכב מהגרר בטענת עקב קשירה רשלנית

בפניי תביעה כספית שהוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות, במסגרתה ביקש התובע לחייב את הנתבעת בתשלום הסך של 8,603 ₪, בגין נזקים שנגרמו לרכבו (להלן: "הרכב"). התובע טוען כי, בעקבות תקלה שאירעה ברכב ביום 22.09.11, הזמין שירותי גרירה מאת הנתבעת, אשר קבלן מטעמה גרר את הרכב באותו יום לבית הורי אשתו, שם שהה עד ליום 25.09.11. הוסיף התובע וטען כי, ביום 25.09.11 נגרר רכבו בשנית על ידי קבלן מטעם הנתבעת, למוסך בירושלים. לטענת התובע, משביקש לברר באם רכבו הגיע למוסך אליו נגרר, נמסר לו על ידי הנתבעת כי הרכב התדרדר מהגרר, עקב קשירה רשלנית, וכתוצאה מכך ניזוק חלקו האחורי. עוד טען התובע כי, הנתבעת נהגה כלפיו בזלזול עת לא אפשרה לו לתקן את הרכב במוסך מטעמו, לא גילתה לו שם המוסך אליו נגרר הרכב, וכן לא גילתה לו מצב התקדמות העבודה. לטענת התובע, הטיפול שנעשה ברכבו היה טיפול לקוי ורשלני, כפי שמפורט בכתב התביעה, דבר שחייבו לטפל ברכב, על חשבונו לרבות קניית חלקים. מנגד, טענה הנתבעת כי, בתאריך 25.09.11 הזמין התובע שירותי גרירה, וזאת בגין בעיית קלאטץ' ברכבו, כאשר באותה שיחה הוצע לו אחסנה של הרכב בחינם. הוסיפה הנתבעת וטענה כי ביום 26.09.11 , עדכנה את התובע כי נגרם נזק לרכבו, וכי היא מחויבת להחזיר את מצב הרכב לקדמותו, בהתאם לכתב השירות, וכך נעשה, כאשר הנזקים ברכב תוקנו במוסך הסדר מטעמה, וכן ניתן לתובע רכב חלופי. הנתבעת דחתה את טענות התובע שלא אפשרה לו צילום הרכב, וטענה כי לא היה באפשרות התובע לבדוק את הרכב, ככל והרכב שהה במוסך בימים שישי שבת וכן בערב ראש השנה, והתובע הינו אדם דתי, שאינו נוסע בשבתות וחגים. הנתבעת הכחישה את הנזקים הנטענים על ידי התובע וטענה כי, תיקנה את הנזק והחזירה את הרכב למצבו הקודם, טרם הגרירה. הוסיפה הנתבעת וטענה כי, אם נגרם נזק לרכב כטענת התובע, הרי האחראי לכך הינו קבלן המשנה שביצע את הגרירה, שהאב שירותי גרירה וחילוץ בע"מ, כנגדו הגישה האחרונה הודעת צד שלישי. דיון בישיבה שהתקיימה בפניי ביום 23.06.13 חזרו הצדדים על טיעוניהם. תחילה יצוין כי אין מחלוקת שהרכב ניזוק בעת ביצוע הליך הגרירה, כאשר עניין זה לא הוכחש על ידי הנתבעת, ואף בדיון הנ"ל תיאר הצד השלישי את הנסיבות לכך (עמ' 5 ש' 1-2). יחד עם זאת, האם פעלה הנתבעת בהתאם להתחייבויותיה כאמור בכתב השירות מטעמה, במקרה של אירוע נזק לרכב נגרר על ידה ו/או על ידי מי מטעמה? לשון פרק "נזקים" בכתב השירות של הנתבעת אשר צורף לכתב ההגנה, שעל הוראותיו לא חלק התובע, הינה כלהלן: "2. סטארט תפצה את המנוי על כל נזק ישיר שייגרם למכוניתך כתוצאה ממתן שירותי רכב, בכפוף לכל דין, פיצוי יינתן רק אם יאפשר המנוי ל"סטראט" את בדיקת הרכב ולא יאוחר מ -72 שעות ממתן השירות. 3. המנוי חייב לאפשר לנציג סטארט בדיקה מיידית או בכל מועד סביר שייקבע ע"י סטראט, של הנזק או האובדן ולהושיט כל עזרה שתידרש בקשר לכך, לרבות מתן אפשרות לסטארט או מי מטעמה לתקן את הנזק. 4..... 5. נותן השירות יהי אחראי אך ורק לנזקים ישירים שיגרמו לרכב כתוצאה ישירה משירותיו ו/או כתוצאה מרשלנותו ו/או רשלנות עובדיו של שנותן השירות". מהאמור בכתב השירות שלעיל, עולה כי שעה שהנתבעת הודתה באחריותה לנזק לרכבו של התובע, הרי זו פעלה בהתאם להוראות כתב השירות שלעיל, עת גררה את הרכב למוסך מטעמה, לצורך תיקונו, כאשר לא עולה מכתב השירות הנ"ל כל חובה על הנתבעת לבצע את תיקון הרכב במוסך בו יבחר התובע. זאת ועוד, במקרה זה הנתבעת אף סיפקה לתובע רכב חלופי, עד לתיקון רכבו, בהתאם למחויבותה על פי כתב השירות שלעיל. על כן, השאלה שנותרה, הינה האם הנתבעת ו/או המוסך מטעמה התרשלו בתיקון רכבו של התובע, ו/או הותירו ברכב נזקים ללא טיפול ו/או תיקון? התשובה לכך הינה שלילית. בניגוד לטענותיו של התובע, לא צירף האחרון כל חוות דעת שמאי מטעמו, ממנה ניתן ללמוד על הנזק שנגרם לרכבו כתוצאה מהתאונה ו/או הגרירה. טענותיו של התובע בדבר הנזק שנגרם לרכבו, וכן לאי ביצוע תיקון נזק כראוי, נשארו טענות בעלמא, על פי התרשמותו של התובע עצמו, וללא שתמך טענותיו אלו כאמור, בחוות דעת שמאי מטעמו. ככל והתובע ידע בסופו של יום על מקום הימצאות רכבו לצורך תיקונו, כפי שמציין בכתב התביעה, היה באפשרותו לשגר למוסך זה שמאי מטעמו, שיאמוד את הנזק טרם תיקונו. לא הובאה בפני כל עדות שהתובע ניסה לעשות כן, וכי הנתבעת מנעה ממנו זאת. יתרה מזאת, בעדותו בפניי ציין התובע כי, מכיוון שהנתבעת עשתה שמאות מטעמה, לא ראה לנכון לעשות שמאות נוספת (עמ' 5 ש' 15-16). משבחר התובע לא להזמין חוות דעת נוספת מטעמו, טענותיו בעניין הנזקים ברכבו, נשארות טענות ללא ביסוס, ואין לקבלן. מעבר לאמור, עיינתי בתמונות אותם הציגה נציגת הנתבעת בדיון בפניי. בתמונות אלו, שעליהם לא חלק התובע, ניתן לראות את מצב הרכב לפני התיקון ואחריו. ניתן להתרשם מעיון בתמונות אלו, כי הנתבעת טיפלה ברכבו של התובע, ותיקנה את הנזקים. באשר לנזקים נטענים נוספים, ככל שישנם, בהעדר חוות דעת לעניין נזקים אלו, טענותיו של התובע בעניין זה נשארות טענות כלליות, ללא ביסוס, לרבות בעניין הנזק שנגרם לכאורה, למיכל הדלק ברכבו. אוסיף כי, אין בהצגת חשבוניות רכישה של פרטי רכב לבדן, כדי להעיד על כך שפרטים אלו נדרשו לתיקון נזקים ברכב בעקבות התאונה, ככל ואין בפניי עדות מקצועית, לפיה רכישת פרטים אלו, נועדה לצורך תיקון הנזק שאירע בעקבות התאונה. סוף דבר לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי התובע לא הצליח לעמוד בנטל ההוכחה הנדרש לתביעתו. אי לכך, אני מורה על דחיית התביעה. כמו כן, אני מורה על דחיית ההודעה לצד השלישי. לפנים משורת הדין, איני עושה צו להוצאות . למען ההבהרה על התובע לשלם לנתבעת ולצד ג' את ההוצאות, אותם קבעתי בהחלטתי מיום 14.02.2013 , ואשר טרם שולמו על ידי התובע, כפי שציין זאת בפניי, בדיון. רשלנותגרירת רכבהתדרדרות רכברכב