הגשת ראיות חדשות לאחר פסק דין

עקרון שאין עליו עוררין הוא, שיש לשים קץ לדיונים עם מתן פסק-הדין, ורק במקרים נדירים תתיר ערכאת הערעור כצעד יוצא דופן לפתוח את פרשת הראיות לאחר שניתן פסק-הדין של הערכאה הראשונה. המקרים הנדירים כאמור, עיקרם בנסיבות שבהן לא הייתה ברשות בעל הדין ראיה העשויה לשנות את התוצאה, או שהוא לא ידע על קיומה, או שנוכח בית-הדין כי היה בעל הדין, המבקש את השלמת הראיות כאמור, בלתי כשיר לנהל את דיונו באופן סביר, בבחינת מי ש"אינו מבחין בין ימינו לשמאלו". שאם לא כך תאמר, תהא התוצאה כי מתדיינים רבים שלא היו מיוצגים בערכאה הראשונה והפסידו את דינם, יחפצו "לנסות מזלם" בשנית, ויעתרו לפתיחת פרשת הראיות - תוך הסתייעות הפעם בייצוג משפטי, והתוצאות - מי ישורן! למניעת תוצאה כאמור, תנהג ערכאת הערעור ביד קמוצה ביותר, כל אימת שהיא מתבקשת לפתוח פרשת ראיות לאחר שניתן פסק-דין - זולת במקרים נדירים בנסיבות שצויינו לעיל (ראה דב"ע ל/1- 3[1], בע' 23; דב"ע מט/77-3 מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא הגשת ראיות חדשות לאחר פסק דין: השופטת פורת .1לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי, שקיבל את תביעת המשיב, ובקבעו כי התקיימו יחסי עבודה בינו לבין המערער, חייב את המערער לשלם לו פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ופדיון חופשה בסכומים הנקובים בכתב התביעה. .2מאידך גיסא, לא נעתר בית-הדין האזורי לעתירות המשיב לשלם לו פיצוי הלנת פיצויי פיטורים מירביים בשל אי תשלום פיצויי הפיטורים במועדם; ולפי שקבע כי נתפס המערער לטעות כנה, הפחיתם עד לגובה ריבית והפרשי הצמדה כחוק, החל מיום .28.10.1990 .3עוד קבע בית-הדין האזורי, כי אם לא ישולם סכום פיצויי הפיטורים תוך 60 יום מיום המצאת פסק-הדין למערער, יתוספו לו פיצויי הלנת פיצויי פיטורים כדין מיום המצאת פסק-הדין כאמור. בית-הדין האזורי פסק עוד כי לסכומים הנ"ל יתוספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 28.10.1990, בגין תמורת הודעה מוקדמת ופדיון חופשה שלא שולמו במועדם. .4בטרם נשמע הערעור לגופו, הוגשו בקשות לבית-דין זה מטעם שני הצדדים כמפורט להלן: א) בא-כוח המשיב ביקש מבית-דין זה למחוק את הערעור על הסף כיוון שהוגש, לטענתו, לאחר שחלפו 30ימים מיום ההמצאה, והוחמץ המועד להגשתו. המערער התנגד למחיקה וטען כי ערעורו הוגש במועד הנכון. מפאת אי הבהירות שנפלה בדבר מועד המצאת פסק-הדין למערער, החלטנו להיעתר לבקשתו החלופית של בא-כוחו, ולהאריך את התקופה להגשת הערעור עד למועד הגשתו בפועל. לפיכך, דחינו את הבקשה למחיקת הערעור על הסף; ב) מנגד עתר בא-כוח המערער להתיר לו להשלים את ראיותיו בעיקר באמצעות השמעת 5עדים נוספים, והגשת מסמכים רפואיים. את תצהירי העדים ואת המסמכים כדלעיל המציא בא-כוח המערער לעיוננו על-פי החלטת כב' נשיא בית-הדין מיום .15.3.1992 .5בא-כוח המשיב התנגד לבקשה, לפי שלא חלו הנסיבות הקבועות בהלכה להתרת הבאת ראיות לאחר מתן פסק-הדין, כגון שלא הייתה הראיה בהישג ידו או בידיעתו של המבקש להציגה בשלב מאוחר יותר. כמו כן טען בא-כוח המשיב כי המערער ניהל את דינו כיאות וגם בית-הדין האזורי ציין כי ידע לשאול את המשיב את כל השאלות הרלבנטיות. .6ביום שמיעת הערעור, החלטנו לדחות את הבקשה, וליתן נימוקים להחלטתנו בגוף פסק-הדין. להלן נימוקי ההחלטה: א) למערער היה "יומו" בבית-הדין, וניתנה לו מלוא האפשרות לפרוש בפני בית-הדין את פרשת ראיותיו. עתה הוא עותר להתחיל את פרשתו כמעט מבראשית ( 5עדים ומסמכים נוספים). עקרון שאין עליו עוררין הוא, שיש לשים קץ לדיונים עם מתן פסק-הדין, ורק במקרים נדירים תתיר ערכאת הערעור כצעד יוצא דופן לפתוח את פרשת הראיות לאחר שניתן פסק-הדין של הערכאה הראשונה. המקרים הנדירים כאמור, עיקרם בנסיבות שבהן לא הייתה ברשות בעל הדין ראיה העשויה לשנות את התוצאה, או שהוא לא ידע על קיומה, או שנוכח בית-הדין כי היה בעל הדין, המבקש את השלמת הראיות כאמור, בלתי כשיר לנהל את דיונו באופן סביר, בבחינת מי ש"אינו מבחין בין ימינו לשמאלו". שאם לא כך תאמר, תהא התוצאה כי מתדיינים רבים שלא היו מיוצגים בערכאה הראשונה והפסידו את דינם, יחפצו "לנסות מזלם" בשנית, ויעתרו לפתיחת פרשת הראיות - תוך הסתייעות הפעם בייצוג משפטי, והתוצאות - מי ישורן! למניעת תוצאה כאמור, תנהג ערכאת הערעור ביד קמוצה ביותר, כל אימת שהיא מתבקשת לפתוח פרשת ראיות לאחר שניתן פסק-דין - זולת במקרים נדירים בנסיבות שצויינו לעיל (ראה דב"ע ל/1- 3[1], בע' 23; דב"ע מט/77-3 [2], בע' 168; ע"א 538/82[3], בע' 730; ע"א 139/88[4], בע' 112; דב"ע כא/158- 3(לא פורסם). .7אך לא זו בלבד: בית-הדין האזורי קבע בפסק-דינו כי הגם שהמערער לא היה מיוצג, הוא "ידע לשאול את כל השאלות הרלבנטיות" כפי שציין בצדק בא-כוח המשיב. אף נכונה טענת בא-כוח המשיב כי כתב ההגנה שהוגש בבית-הדין קמא מלמד כי לא היה המערער חסר התמצאות בהליך המשפטי, והיה מודע לטיב המחלוקת, בין אם בעצמו או בעזרתו וביעוצו של מנהל החשבונות, שערך - כדבריו - את כתב הגנתו. לפיכך לא מצאנו נסיבות חריגות המצדיקות את פתיחת פרשת הראיות, לרבות שמיעתם של חמישה עדי הגנה נוספים - כפי שעתר בא-כוח המערער, ועל כן דחינו את בקשתו. ומכאן, לגופו של עניין: עיון בחומר הראיות ובפסק-דינו של בית-הדין האזורי לעבודה מלמד כי העובדות שנקבעו מושתתות על חומר הראיות שהונח לפניו, מסקנותיו המשפטיות נכונות וסבירות ואין לגלות בפסק-הדין כל טעות שבחוק. אשר על כן, חלים במקרה דנן התנאים לישום תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-.1991 ובהסתמך על תקנה זו, הננו דוחים הערעור. המערער ישלם למשיב הוצאותיו בסך - . 500ש"ח.ראיותראיות חדשותהגשת ראיות