קביעת אחוזי נכות ע''י בית הדין לעבודה

האם בית הדין לעבודה יכול לקבוע אחוזי נכות ? על סירובו של בית-הדין לעבודה לקבוע למערער אחוזי נכות, הערעור שלפנינו: מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא סמכות בית הדין לעבודה לקבוע אחוזי נכות / קביעת אחוזי נכות ע''י בית הדין לעבודה: הנשיא (גולדברג): .1המערער לקה ביום 26.1.1987באוטם שריר הלב תוך כדי עבודתו. משנדחתה תביעתו על ידי המוסד, הגיש תובענה לבית-הדין האזורי בתל-אביב, ובה עתר לחייב את המוסד "להכיר במחלת התובע כתאונת עבודה ולהקנות לו בהתאם לכך את כל הזכויות והתשלומים המגיעים לו החל מיום התאונה על פי חוק הביטוח הלאומי". .2בית-הדין האזורי שמע ראיות ומינה מומחה רפואי. משהגיש המומחה את חוות דעתו, הודיע המוסד לבית-הדין כי הוא מסכים "שיינתן פסק-דין המכיר בפגיעה כבתאונת עבודה". .3עם קבלת ההודעה נתן בית-הדין למערער זכות תגובה, וזה ביקש להכיר בתאונה כתאונה בעבודה, ו"לקבוע דרגת הנכות של התובע ב-% 70נכות לצמיחות בהתאם לנספח של חוות דעת ד"ר אגרנט שבתיק". .4בית-הדין האזורי נתן פסק-דין המצהיר כי "אוטם שריר הלב בו לקה התובע ביום 26.1.1987הינו תאונה בעבודה כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי", ודחה את בקשת המערער לקביעת אחוזי נכות באומרו כי "אין זה בסמכות בית-הדין לקבוע אחוזי נכות - זאת קובעת ועדה רפואית שאליה יוזמן התובע". .5על סירובו של בית-הדין האזורי לקבוע למערער אחוזי נכות, ועל שיעור שכר הטרחה שנקבע, הערעור שלפנינו. ואלה הקטעים הרלבנטים מהודעת הערעור, שעליהם חזר לפנינו בא-כוחו של המערער: " .2טעה כבוד בית-הדין קמא כאשר לא הוציא מתחת ידו עבודה מושלמת בקשר לתביעה, ומאחר שמצא להכיר בתאונת עבודה היה לו לקבוע אחוזי הנכות לפי חוות הדעת של ד"ר אגרנט. מאז קרות התאונה עברו חמש שנים, וארבע שנים מהגשת התביעה. אין זה מן הראוי שהמערער יוחזר לשלב ראשון של קביעת נכות על ידי הועדה הרפואית כאשר התביעה כבר הגיעה לערכאות. על כן היה לבית-הדין להורות בדבר אחוזי נכות לעשיית משפט צדק. .3טעה כבוד בית-הדין קמא כאשר לא קבע שמסרב המשיב להכיר בארוע כתאונת עבודה והוגש תביעה לערכאה שפוטית, על כרחך על בית הדין לקבוע אחוזי הנכות אחרת יתכן שועדה הרפואית יקבע ההיפך מקביעת בית הדין. יש לפרש הוראות החוק בעניין קביעת דרגת נכות מעבודה רק לפני דיון משפטי ולא בהמשך לדיון קודם בבית-הדין. .5טעה כבוד בית-הדין קמא מאחר שקיבל את מסקנת ד"ר אגרנט בדבר הקשר הסיבתי לאור חוות דעת של פרופ' להמן, היה עליו לקבל במלואו את חוות הדעת של ד"ר אגרנט גם בעניין הנכות הרפואית. לחלופין בלבד, היה על בית הדין להורות ל-פרופ' להמן לחוות דעתו בדבר נכות הרפואית. .6טעה כבוד בית הדין קמא כאשר לא השתמש בסמכותו הפרצדוראלית לפי סעיף 33לחוק בי"ד לעבודה וסמכותו המהותית לפי סעיף 29לחוק להורות על אחוזי נכות" (השיבושים במקור). בא-כוח המוסד תמך בפסק-דינו של בית-הדין האזורי, תוך שהוא מצביע על הוראות החוק בעניין קביעת דרגת נכות רפואית לנפגע בעבודה. .6ערעור זה אין בו ממש וטוב היה שלא היה מוגש. מצוות המחוקק ברורה וחד-משמעית - רופא או ועדה רפואית, לפי העניין, הם הקובעים אם נכותו של מבוטח נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזה מידה היא נובעת כך, וסמכותם לקבוע את דרגת הנכות (סעיף 6לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1986, להלן - החוק). כבר נפסק כי "תנאי מוקדם לתובענה שעניינה עצם גמלת הנכות הוא 'קביעת דרגת נכות לפי הסעיפים 61עד 64' על ידי ועדה רפואית, שקביעתה מחייבת את בית-הדין (סעיף 65לחוק)" (דב"ע שם/101- 0[1], בע' 46). אין גם חשש שוועדה רפואית "יקבע (צ"ל תקבע) ההיפך מקביעת בית-הדין" (סעיף 3לנימוקי הערעור שהובאו לעיל). לא כל פגיעה בעבודה גוררת בעקבותיה נכות, ואף אם תקבע ועדה רפואית כי לא נותרה במערער נכות בגין התאונה - לא יהיה בכך "הפיכה" של קביעת בית-הדין על פיה אוטם שריר הלב בו לקה המערער ביום 26.1.1987היה "תאונה בעבודה" כמשמעה בחוק. ואחרון - על קביעת ועדה רפואית מדרג ראשון ניתן לערער לפני ועדה רפואית לערעורים וממנה, בשאלת חוק בלבד, לבית-הדין האזורי לעבודה (סעיף 64א לחוק); על פסק-דינו של בית-הדין האזורי ניתן לערער, ברשות, לבית-הדין הארצי. .7המערער אף מלין על גובה שכר הטרחה שנפסק לו - 6.30ש"ח. קביעה זו של בית-הדין מעוגנת במדיניות השיפוטית שבית-דין זה נוקט בפסיקת הוצאות בהליכים שהמוסד לביטוח לאומי צד להם (דב"ע מד/130- 0[2]; דב"ע מט/151- 04[3]). גם לו היה הסכם שנפסק נמוך מהמקובל, לא היינו מתערבים בו מהטעם שמן הראוי להטיל על המערער הוצאת ערעור סרק זה, אך אין אנו עושים כן משום שבא-כוח המוסד, ברוב הגינותו, לא ביקש הוצאות.בית הדין לעבודהנכותאחוזי נכות