ערעור על קנס בניה לא חוקית

להלן פסק דין בנושא ערעור על קנס בניה לא חוקית: פסק דין בפני ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בעכו, בתיק עמ"ק 20656/05, מיום 13/12/07, שניתן על-ידי כב' השופט זיאד סלאח (להלן: "בית משפט קמא"). המשיב הורשע על פי הודאתו בבניה ללא היתר של מבנה בן 3 קומות, בשטח של כ- 885 מ"ר. בית משפט קמא גזר עליו קנס בסך 25,000 ₪ שישולם ב- 25 תשלומים, כן חייב אותו בתשלום האגרה ונקבע עוד כי אם לא יקבל היתר, כי אז ישלם כפל אגרה. עוד חויב הוא בהריסת המבנה הבלתי חוקי, אלא אם כן יקבל המבנה היתר כחוק בתוך שנתיים וחצי. בנוסף, חויב בחתימה על התחייבות כספית להימנע מעבירה. הערעור מופנה הן כנגד גובה הקנס, אשר לטענת המערערת חורג לקולא מהענישה הראויה, הן בענין אי חיוב המשיב בתשלום כפל אגרה. בנוסף, טוענת המערערת כי משך הזמן שקצב בית המשפט קמא לביצוע צו ההריסה, שנתיים וחצי, חורג באורכו מהנדרש ומהמקובל, ובהתאם יש להתערב ולקצר באופן משמעותי את תקופת עיכוב הביצוע. בפניי ובפני בית משפט קמא טען המערער לעניין נסיבות מיוחדות בגינם בוצעה עבירת הבנייה. המערער רכש מגרש מקרקעין בשפרעם שם ביקש להקים את ביתו ואף פעל להכנת תוכנית לשם קבלת היתר. יתרה מזלו ובין הכנת בקשה להיתר ובהגשתה לועדה לתכנון ובנייה הוגשה תובענה לפירוק שיתוף במקרקעין הנ"ל. כפועל יוצא מכך הפסיקה הועדה לתכנון ובנייה להנפיק אישורים לבניית בתים בכל אותו אזור, לרבות במקרקעין שרכש המשיב. בית משפט קמא פירט בפסק דינו את אותן נסיבות מיוחדות. צויין בפסק הדין כי לא נטען שמעבר לבעיית חלוקת המקרקעין קיימת מניעה לבנייה של בית מגורים במקרקעין הנ"ל ובית משפט קמא אף קבע כי לכאורה המבנה כפי שנבנה אינו נוגד את הוראות תוכנית המתאר החלה על האזור. בנסיבות אלו, החליט בית משפט קמא לגזור את דינו של הנאשם כפי שפורט לעיל ולא למצות עמו את הדין. לא מצאתי מקום להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא, ככל שהדבר נוגע לרכיבים הכספיים שבגזר הדין. כפי שציין בית משפט קמא אין מדובר במקרה הזה בתופעה הרגילה של הפרת חוקי הבנייה. למעשה התכוון המשיב לבנות את ביתו על פי היתר כחוק ואף פעל לשם כך ורק סכסוך בין בעלי זכויות במקרקעין גובלים, סכסוך שהוא נקלע לתוכו שלא מרצונו, גרם לועדה לתכנון ובנייה לחדול ולהנפיק היתרי בנייה. אין חולק כי הקנס שנגזר במקרה זה חורג לקולא מהענישה המקובלת, וזאת בשים לב להיקף הבנייה. קנס זה בשיעור כפי שנגזר לא יוכל להוות אמת מידה שתשמש כתקדים במקרים של בנייה בהיקף מסוג זה. ואולם, בנסיבות המיוחדות של המקרה לא מצאתי כי יש מקום להתערב בגובה הקנס כפי שנגזר על הנאשם, כמו גם באגרה אותה חוייב לשלם בהתאם לתנאים כפי שפורטו בגזר הדין. עם זאת, סבור אני שיש להתערב במשך הזמן אשר נקצב להריסת המבנה שנבנה ללא היתר. הכלל צריך להיות ביצוע של צווים בתוך פרק זמן קצר ממועד מתן הצווים. החריג הוא שצו שניתן כחוק על ידי בית המשפט לא יבוצע לאלתר וביצועו יעוכב וזאת רק במקרים בהם נראה כי קיים סיכוי של ממש להכשרת המבנה הבלתי חוקי. רק במקרים חריגים אלו קיים צידוק לעיכוב ביצוע הצו, וזאת כדי למנוע מצב בו הליכים נמשכים וצווים אינם מבוצעים ללא כל סיבה נראית לעין, באופן המעמיד בספק את עצם קיומם של מנגנוני אכיפת חוק. גם כאשר מחליט בית משפט על עיכוב ביצוע של צו הריסה, בין אם במסגרת גזר דין ובין אם במסגרת בקשה לפי סעיף 207 לחוק התכנון והבנייה, ראוי שהעיכוב יהיה לפרק זמן קצר באופן שיאפשר לבית המשפט לפקח באופן הדוק על ההליכים הננקטים להכשרת הבנייה הבלתי חוקית, ובאופן שידרבן את מבקש עיכוב הצו לפעול במהירות ובנחישות להסדרת חוקיות המבנה. במקרה זה, בשים לב לנסיבותיו המיוחדות, עוכב ביצוע צו ההריסה לתקופה של שנתיים וחצי. סבור אני כי מדובר בתקופה ארוכה מדי, וזאת גם בהביאי בחשבון את נסיבותיו המיוחדות של המקרה. אשר על כן, אני מתערב בגזר הדין וקובע כי צו ההריסה יבוצע עד לא יאוחר מיום 31.12.08, אלא אם כן יהיה עד אז למבנה נשוא כתב האישום בבית משפט קמא ונשוא הערעור שבפניי היתר בנייה כחוק, או אם תינתן הארכה נוספת לביצוע צו ההריסה על ידי בית משפט מוסמך. ככל שיבקש המשיב לפנות לבית משפט בבקשה לעיכוב ביצוע נוסף של צו ההריסה עליו לעשות כן בדרך של הגשת בקשה עד ליום 1.12.08 שאם לא כן ניתן יהיה לדחות את הבקשה מהטעם של הגשה באיחור ובסמוך למועד הביצוע הצפוי של הצו. בהסכמת הצדדים ניתן פסק דין זה בהעדרם. ערעורקנסבניה לא חוקיתבניה