בקשה לעיכוב הליכי מימוש נכס

להלן החלטה בנושא בקשה לעיכוב הליכי מימוש נכס: החלטה 1. הבקשה שלפניי היא כי אורה על עיכוב הליכי מימוש נכס בתיק הוצאה לפועל 6-01-18603-01, הנוגעים לדירה הידועה כחלקה 88/7 בגוש 30062, ברח' חיי אדם 30, ירושלים, וזאת עד להכרעה בתובענה שהגיש המבקש, למתן סעד הצהרתי לפיו הוא הבעלים של דירה זו. 2. ביום 4.9.08 ניתן על ידי צו ארעי, במעמד צד אחד, והדיון בבקשה התקיים במעמד שני הצדדים, לאחר שהוגשו תגובותיהם של המשיבים, ביום 18.9.08. 3. על פי הנטען בבקשה, בשנת 1998 נקשרו ביניהם המבקש והמשיב 2 בחוזה מכר, לפיו המבקש ימכור את הדירה נשוא הבקשה למשיב 2, בתמורה לסכום של 210,000$. משיב 2 נטל לשם כך הלוואה מבנק לאומי למשכנתאות בע"מ, הוא המשיב 1, בסכום של כ- 100,000$. לטובת המשיב 1 נרשמה הערת אזהרה על הנכס. בשנת 2003, הסכימו ביניהם המבקש ומשיב 2 על ביטול הסכם המכר, והוסכם כי במעמד חתימת הסכם הביטול, ישלם המבקש סכום של 20,000$ בהמחאה בנקאית שמוטבה הוא ב"כ משיב 1, ובמועד מאוחר יותר ישלם המבקש לב"כ משיב 1 סכום נוסף של 15,000$ בהמחאה בנקאית. לגבי היתרה הוסכם בין המבקש לבין משיב 2, כי זו תשולם על ידי המבקש ב- 6 תשלומים שווים, החל מאוגוסט 2003. תשלומים אלה היו אמורים להיות מועברים על ידי המבקש למשיב 2, וזה היה אמור להעבירם למשיב 1. על פי הטענה, בשלב כלשהו חדל משיב 2 להעביר את הכספים שקיבל מהמבקש למשיב 1. בשל אי העמידה בהחזר יתרת המשכנתא, פתח משיב 1 הליך של כינוס נכסים נגד משיב 2. במסגרת הליך זה, התקשר משיב 2 בהסכם מכר עם משיבים 4 ו-5, תוך הצגת מצג שווא שהוא הבעלים של הנכס. 4. בתגובתו לבקשה אישר משיב 1 כי אכן העמיד לטובת משיב 2 הלוואה לצורך קניית הדירה מן המבקש. ההלוואה הועמדה בהסתמך על הסכם המכר, ולאחר שהמבקש חתם על כתב התחייבות ונרשמה הערת אזהרה לטובת משיב 1. ההלוואה הועברה במלואה ישירות למבקש. מאחר שמשיב 2, הוא החייב, לא עמד בהחזרי ההלוואה, פתח משיב 1 בהליכי מימוש לצורך גביית החוב, כבר בשנת 2001. במסגרתם של הליכים אלה נפתח תיק ההוצאה לפועל אשר עיכובם מתבקש עתה. 5. על פי טענת משיב 1, רק במהלך שלבי הכינוס התברר לו לראשונה, כי הנכס הנדון היה מושכר בשכירות מוגנת לאנשים אחרים, מבלי שהצדדים להסכם המכר המקורי יידעו אותו על כך. משיב 1 טוען כי לכאורה הונו אותו המבקש ומשיב 2 בצוותא חדא. מכל מקום, משהוכח כי לדיירים הללו עומדת הזכות לדיירות מוגנת, נקט משיב 1 בהליכים שונים, לרבות תביעה כספית כנגד משיב 2, לגביית חובו. לאחרונה, כשמונה שנים ממועד פתיחת תיק המימוש, נמצא קונה לנכס, אשר הסכים לרכוש אותו כשהוא תפוס על ידי הדיירים, בתמורה לסכום של כ- 50,000$. משיב 5, הוא הקונה, ומשיבה 4 שהיא כלתו, אשר רכשה את הנכס עבורו בנאמנות, הפקידו את הסכום בידי כונס הנכסים, אשר הסכים לראות בכך סילוק מלוא החוב המובטח. הסכם המכר טרם אושר על ידי ראש ההוצאה לפועל. 6. בטענותיו בכתב עומד ב"כ המשיב 1 על כך שהמבקש ידע כל העת על הליכי המימוש. כמו כן טוען הוא כי ההסכם לביטול הסכם המכר בטל מעיקרו ולפחות אין בו כדי לחייב את משיב 1, שכן הוא לא היה צד לו ודבר קיומו הוסתר ממנו, בניגוד להתחייבות מפורשת בכתב של המבקש. 7. יחד עם זאת, הודיע ב"כ משיב 1 בפתח כתב התשובה, כי אם יסלק המבקש את מלוא יתרת ההלוואה, כרשום בספרי הבנק, יסכים לביטול עסקת המכר, בכפוף להסכמת כל הצדדים, לרבות משיב 5. 8. משיבים 2-5 טוענים כי המבקש לא עמד בהתחייבותו לפנות את הדייר המוגן מן הנכס, וכי הוא לא עמד בהתחייבויותיו על פי ההסכם לקבל פטור ממס שבח. לדבריהם, משיב 2 לא קיבל חזקה בדירה בשל אי עמידתו של המבקש בהתחייבויותיו על פי ההסכם, ובשל כך לא יכול היה לעמוד בהחזרי ההלוואה. לפיכך, פתח משיב 1 בהליכי הוצאה לפועל נגדו. בנסיבות אלה לא נותרה בפניו ברירה אלא להסכים כי המבקש יפדה את חובו של משיב 2 למשיב 1, בתשלום שיבוצע ישירות לבנק. בהסכם ביניהם נקבע כי אם יפר המבקש את התחייבותו זו, יוכל משיב 2 לממש את הדירה וממנה לפדות את חובו לבנק. לשם כך הופקד יפוי כוח בלתי חוזר בידי ב"כ משיב 2. משהפר המבקש את התחייבותו לסלק את ההלוואה שנטל משיב 2 מן המשיב 1, מינה משיב 1 כונס נכסים, והלה מכר את הנכס בהסכמת משיב 2. 9. ניתן להתרשם, כי רב הסתום על הנגלה בכל הנוגע למערכות היחסים בין הצדדים לבקשה זו. וכדי להוסיף על המבוכה, בפתח הדיון בעל פה הציג ב"כ המבקש מסמך שכותרתו "בקשה בהסכמה לעיכוב הדיון בתיק עד להשלמת הליכי בוררות". בגוף המסמך נאמר, כי הצדדים מודיעים כי הגיעו להסכמה שההליכים בתיק זה ובתיק ההוצאה לפועל הנ"ל יעוכבו, עד להחלטה בבוררות שתתקיים בין המבקש לבין משיבים 2-5. ההודעה מפרטת הסכמות נוספות, ובסופה מופיעים שמות הצדדים, כאשר תחת שמו של משיב 1 מתנוססת כבר חתימתו של בא כוחו. יתר הצדדים אינם חתומים על ההודעה. משהוצגה ההודעה, הביע ב"כ משיבים 2-5 פליאה על תוכנה, שלטענתו אינו מוכר לו. בתגובה טען ב"כ המבקש כי שמואל נבון, בנו של משיב 5, ובעלה של משיבה 4, נתן הסכמתו להליכי בוררות בפני בית דין צדק של העדה החרדית, וכי גם משיב 2 הביע הסכמה זהה בבית הדין. כאמור, ב"כ משיבים 2-5 טען כי אין בידיו כל הסכמה מסוג זה. 10. ברור, כי איני יכולה להתייחס כלל למסמך הנדון, ולהסיק ממנו על עמדת המשיבים 2-5. שמואל נבון אינו צד להליך, ואילו בא כוח משיב 2 שלל במפגיע את הטענה כי מרשו הסכים לבוררות. 11. מכל מקום, לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש להותיר את צו העיכוב על מכונו, וזאת עד להכרעה בתובענה העיקרית. 12. כאמור, העובדות בבקשה אינן מבוררות דיין. יחד עם זאת, על פי נסח הרישום, הבעלים של הנכס נשוא בקשה זו הוא המבקש. אם יאשר ראש ההוצאה לפועל את הסכם המכר עם משיב 5, תפגע זכותו הקניינית של המבקש ללא תקנה, שכן אישור זה הוא בלתי הדיר. המדובר בדירה שעל פי הסכם המכר המקורי, בשנת 1998, הוערך שוויה בשוק החופשי ב- 210,000$, בעוד שבהליכי המימוש היא הוצעה למכירה כנכס תפוס, במחיר של כ- 50,000$. מנגד, הפגיעה באינטרס הציפייה שיש למשיב 5 לזכות בנכס על פי הסכם המכר, ניתנת לשיפוי. 13. על רקע זה ניתן להבין את החלטתו של ראש ההוצאה לפועל, אליו פנה המבקש בשלב מאוחר זה של הליכי המימוש, כי ההליכים יעוכבו בשני תנאים מצטברים. האחד, כי המבקש יפקיד סכום של 80,000 ₪ בקופת בית המשפט, והשני, כי המבקש ישיג צו שיפוטי המורה על עיכוב ההליכים, וזאת עד ליום 3.9.08. המבקש עמד בתנאי הראשון והפקיד את הסכום הנדרש, ואילו ההליך שלפניי נועד לקיים את התנאי השני. הווה אומר, נראה כי לאור טענותיו של המבקש, גם ראש ההוצאה לפועל סבור כי טרם בשלה השעה לאשר את הסכם המכר שגובש בהליכי הכינוס, וזאת על מנת לאפשר למבקש למצות את זכותו לבירור טענותיו. 14. לכך יש להוסיף, כי ב"כ משיב 1, שהוא הזוכה בהליכי ההוצאה לפועל, הודיע במהלך הדיון כי הוא מוכן להותרת הצו על כנו ובלבד שהמבקש יפקיד את יתרת ההפרש שבין סכום התמורה לבין הסכום שהופקד כבר על פי החלטת ראש ההוצאה לפועל, היינו, 70,000 ₪. לעמדה זו משקל רב בהכרעה לטובת הותרת הצו על כנו עד להכרעה בתובענה שהגיש המבקש. 15. סוף דבר, אני מורה על עיכוב הליכי מימוש נכס בתיק הוצאה לפועל 6-01-18603-01, הנוגעים לדירה הידועה כחלקה 88/7 בגוש 30062, ברח' חיי אדם 30, ירושלים, וזאת עד להכרעה בתובענה שהגיש המבקש, בת.א. 2400/08 של בית משפט זה. מאחר והמבקש הפקיד כבר סכום של 80,000 ₪ בקופת בית המשפט, על פי הוראת ראש ההוצאה לפועל, איני מוצאת לנכון לחייבו בהפקדה נוספת. 16. לא למותר להעיר, כי בשים לב להשתלשלות הדברים המתוארת לעיל, נראה כי טוב יעשו הצדדים אם ינהלו את הסכסוך ביניהם בבוררות, על מנת להביא לסיומה המהיר של המחלוקת. 17. שאלת ההוצאות בבקשה זו תוכרע במסגרת ההליך העיקרי, ולפי תוצאותיו. עיכוב הליכיםמימוש דירה / נכס