הצעת חוק בחירות למשרת היועץ המשפטי לממשלה

הצעת חוק הבחירות למשרת היועץ המשפטי לממשלה, התש”ס-1999 הצעת חוק זו באה לקבוע כי למשרת היועץ המשפטי לממשלה שהוא גם התובע הכללי, יתמנה בבחירות כלליות אדם הכשיר לתפקיד זה. מן הראוי כי למשרה כה רמה יתמנה אדם ע"פ כללי הדמוקרטיה, ועקב כך הוא לא יהיה כפוף לאף גורם שהסמיך אותו מחד, ומאידך מינויו יהיה מקובל על רוב הציבור בצורה חופשית ולא בצורה כפייתית. איכות ויעילות תפקיד היועץ תהיה אפקטיבית לאחר שייבחר בבחירות חופשיות. הוא יוכל לפעול בחופשיות יתירה וללא מורא ומשוא פנים מחד, ומאידך הוא יהיה נתון לביקורת על כל מעשיו, החלטותיו והליכותיו. דבר שיחייב אותו לפעול ביושר ובהגינות מתוך הפעלת איזון בין כל הקטבים. יש לציין כי חוק זה נהוג ומקובל גם בארצות המערב, דוגמת ארה"ב, שנהוגה שם שיטת הבחירות ליועץ המשפטי, על אף שמדובר באוכלוסייה של כ- 25 מליון נפש. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"א בטבת התש"ס - 20.12.99 1. בחוק זה- "בחירות"- הבחירות למשרת היועץ המשפטי לממשלה. 2. הבחירות יהיו כלליות, ארציות, ישירות, שוות וחשאיות. 3. כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור בבחירות. 4. כל אזרח ישראלי, המחזיק בתואר עורך דין מעל עשר שנים זכאי להיבחר בבחירות. 5. (א) (ב) כל אדם העונה על התנאים האמורים בסעיף 4 רשאי להגיש את מועמדותו לבחירות. כל סיעה מסיעות הכנסת רשאית להגיש מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה העונים על התנאים האמורים בסעיף 4. 6. מי שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כיועץ משפטי לממשלה, לא יהיה מועמד לבחירות. 7. למשרת היועץ המשפטי לממשלה ייבחר המועמד שקיבל את רוב הקולות הכשרים; היו מספר הקולות שווים - תערכנה בחירות חוזרות בין המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הרב ביותר. 8. (א) תקופת כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה תהיה ארבע שנים. (ב) היועץ המשפטי לממשלה יכול להיבחר לתקופת כהונה אחת נוספת. 9. היועץ המשפטי לממשלה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לראש הממשלה; (2) הורשע או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כיועץ משפטי לממשלה. בחירותהיועץ המשפטי לממשלההממשלההצעות חוק