הצעת חוק הפנסיה, התש"ס-2000

הצעת חוק הפנסיה, התש"ס-2000 מבוא: מטרת חוק זה להבטיח שלכל עובד שכיר ועצמאי, תהיה הכנסה לו ולמשפחתו לאחר פרישה עקב גיל, נכות או פטירה, הכנסה שפרושה שמירה עד כמה שניתן על רמת החיים שלו ושל משפחתו יחסית לממוצע בישראל בעת פרישתו. מדינת ישראל באה ליצור את הנידבך הבא בבטחון הסוציאלי בישראל: שמירת רמת החיים היחסית לאחר הפרישה. החוק בא להבטיח שני נושאים עיקריים: שהעובד ומשפחתו לא יפלו למעמסה על החברה אחרי פרישה מהעבודה (בעיקר על הביטוח הלאומי), ושעובד בגיל צעיר לא יזניח את הכנת הפנסיה מחוסר מודעות כי הכנה כזו מחייבת תשלומים או הסדר בכל שנות העבודה. בהכנת הכנסה לאחר פרישה יש שתי גישות בסיסיות: האחת - זכות ידועה מראש: נקבע מראש שהפנסיה תעניק הכנסה יחסית לשכר ו/או להכנסה של העובד בשיטה שתיקבע, המעסיק והעובד ישלמו שעור מסוים משכרו/הכנסתו של העובד לצורך זה: הזכות קבועה מראש בתקנות.התשלומים משתנים מעת לעת לפי מצב כלל המערכת. השנייה- פנסיה לפי חישוב אישי: המעסיק והעובד קובעים את שעור התשלומים מהכנסתו של העובד מעת לעת, הפנסיה שיקבל תהיה בהתאמה מלאה לתשלומיו; כלומר- שום דבר לא קבוע מראש. העובד יקבל לפי מה שישלם. הצעת חוק זו מבוססת כולה ואך רק על הגישה הראשונה - זכות ידועה מראש והתאמת המערכת בהתאם. הגישה השנייה תופעל ע"י הפרט באופן חופשי ללא חובה חוקית בכל מערכת חסכון או ביטוח. פרק א' - פרשנות: "תקרת שכר או תקרת הכנסה". התקרה זהה ל"ביטוח לאומי", הרעיון הוא שבבטחון סוצאילי מחייב יש להתייחס לרמות הכנסה בינוניות ומטה. בעל הכנסה גבוהה מהתקרה יפעל לגביה לפי השיטה השניה כנ"ל. "פנסיה מקיפה": הפנסיה היא הכנסה חודשית קבועה ואין להפכה לסכום חד - פעמי (פרט לחלק קטן ולתקופה מוגבלת) בכדי להבטיח את הגשמת המטרה של מימוש הזכות הידועה מראש. פרק ב' - המבוטחים: מוצע, כי כל תושב ישראל שמלאו לו 18 שנה והוא עובד או עובד עצמאי יהיה מבוטח בקרן הפנסיה על פי חוק זה. מי שמלאו לו 65 שנה ביום תחילתו של חוק זה לא יהיה מבוטח בקרן הפנסיה. פרק ג'- קרן פנסיה: סעיף 10. (א): מימוש הזכות הידועה מראש ללא קשר חד - ערכי לתשלומים מחייב קרן- פנסיה גדולה ומגוונת הבנויה על "הדדיות". קיימת אפשרות שקרן -פנסיה תעמוד בהתחייבותה כלפי המבוטח כפי שיוגדר בחוק זה ובתקנות הנילוות אליו שיפרטו את השיעורים המדוייקים של התשלומים והזכיות גם בלי "הדדיות" כוללת בין כל המבוטחים בה - ואז המבוטח בה יצא חובתו כלפי החוק. סעיף 11 מחייב, כי לכל קרן פנסיה יהיה תקנון שבו ייקבעו אופן ביצוע פעולותיה של קרן הפנסיה, דרכי ניהולה והרכב ומוסדותיה ומפרט הזכויות והחובות הבסיסיות שחייבות להיות בכל תקנון של קרן פנסיה. סעיף 12 (1): לשם הבטחת יציבות קרן - פנסיה לאורך זמן, בעיקר לפי הנסיון בארץ ובעולם עליה להיות גדולה ומגוונת מבחינות רבות: גיל, מין, מקצוע וענף כלכלי. שכר/הכנסה. לכן נקבע הגודל המינימלי של 50,000 מבוטחים. סעיף 12 (2): מאחר ומדובר בבטחון סוציאלי לפי חוק הרי מתבקש שהחובות והזכיות המפורטים מעת לעת יהיו דומים מאד בכל החברה הישראלית, לכן נקבע שיהיו "זהים בעיקרם" לקרן- הפנסיה הגדולה ביותר. השוני בין הפרטים נוצר אך ורק לפי שכרם /הכנסתם שהשיגו בעת עבודתם. סעיף 14 קובע, כי קרן פנסיה שהשרים סרבו להסמיכה, או שלא אישרו את תקנונה וכו', רשאית לערער על כך בפני ביה"ד הארצי לעבודה תוך 60 ימים מים שנמסרה לה ההחלטה. סעיף 17 קובע, כי השרים רשאים לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג או רוב העובדים במדינה וכן אם ארגוני מעסיקים, לבטל הסמכה של קרן פנסיה בכפוף לתנאים הנזכרים בסעיף זה. סעיף 21 - מוצע, כי לכל קרן פנסיה יהיה מבקר פנימי שסמכויותיו ייקבעו בתקנונה. סעיף 22 - מוצע, כי קרן פנסיה תחשב כגוף מבוקר בהתאם לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. סעיף 24 - מוצע, כי מבוטח שעקב תחילתו של חוק זה חל עליו הסכם קיבוצי לפיו הוא ומעבידו חייבים לשלם לקרן פנסיה, רואים אותו כמי שהצטרף לאותה קרן פנסיה מיום תחילת התשלומים עבורו לקרן פנסיה. סעיף 25 (ב): ההדדיות במערכת הפנסיה מחייבת למנוע סלקציה שלילית של מבוטחים בכדי להשיג את הגיוון המירבי הדרוש ליציבות כל קרן פנסיה. לכן מוצע כי שכירים יבחרו לפי הרוב במקום עבודתם, עצמאיים יבחרו אישית. סעיף 26 - דן באפשרויות של מעבר מקרן פנסיה אחת לקרן פנסיה אחרת, בכפוף לתנאים הנזכרים באותו סעיף. סעיף 29 - רציפות הזכויות היא מרכיב חשוב מאוד במערכת הפנסיה כי היא מאפשרת ניידות עובדים בצורה נוחה וללא פגיעה בזכויות הפנסיה. הרציפות אפשרית רק בשיטת הזכות המוקנית מראש ובין קרנות "הדדיות" הפועלות לפי תקנות זהות בעיקרן. פרק ה' - גימלאות ודמי ביטוח סעיף 33.לגבי העצמאי יחולו כל החובות והזכויות כמו על השכיר. מאחר והכנסתו הינה פחות יציבה מאשר שכר השכיר יקבע בתקנות כיצד תיווצר יציבות יחסית כזו בהקשר להכנסתו בטווח הארוך. מאחר והכנסת של העצמאי איננה רק מיגיעה אישית אלא גם מהון הרי יוצע שכמחצית מהכנסתו, בין המינימום ועד לתיקרה, תהיה מבוטחת לפנסיה. פרק ו' פיקוח - סעיף 39 - מוצע, כי השרים, לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את רוב העובדים במדינה ובארגוני מעסיקים, יקבעו בתקנות הוראות בדבר עקרונות ונוהלים כספיים של קרן פנסיה, שיטת רישום וניהול חשבונות בקרן פנסיה, אופן השקעת הכספים שהצטברו בקרן דומה. סעיף 40 - מוצע, כי השרים לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את רוב העובדים במדינה והן בארגוני מעסיקים, ימנו ממונה על הביטוח לפי חוק זר שיהיה רשאי להסמיך מפקחים למטרת פיקוח על ביצוע הוראות החוק. סעיף 45 - מוצע, כי מי שעקב תחילתו של חוק זה היה מבוטח בביטוח פנסיה ומלאו לו 60 שנה ביום תחילתו של החוק, רשאי להודיע , תוך 90 יום, לממונה על הביטוח, על רצונו להמשיך בביטוח האמור, במקרה כזה לא יחולו עליו הוראות חוק זה. ביטוח פנסיה קודם לענין סעיף זה. כוונתו לביטוח פנסית זיקנה לפחות בקרן פנסיה אף אם לא הוסמכה לפי חוק זה. סעיף 46 - מוצע, כי לענין חוק זה דין המדינה כמעביד כדין כל מעביד אחר לגבי עובד שאינו זכאי לפניסה תקציבית. סעיף 49 - כידוע יש חפיפה מסוימת בין המטרות והאמצעים של הפנסיה ופיצויי הפיטורים, לפיכך מוצע כי שני החוקים ישולבו בחוק הפנסיה, ההפרשה תהיה אחידה לקרן - הפנסיה ותכלול גם את הזכות לקבל פיטורין 1/3% 2 שנותרו לצורך פיצויי פיטורין. כפי שקיים עתה תשולב בחוק הפנסיה לפי המחושב על יסוד 1/3% 2 מהשכר. סעיף 49 (2) (ה) - מאחר ומערכת הפנסיה נועדה להבטיח הכנסה בעת הפרשה, לבד מסכום מסוים בעת פיטורים כמוסבר למעלה. הצעת חוק זהה הוגשה על ידי חבר הכנסת יוסף כץ בכנסת השלוש עשרה ומספרה קפ"ז. הצעת חוק זהה הוגשה על-ידי בכנסת השלוש-עשרה (קפ"ז), ובכנסת החמש-עשרה הוגשה הצעת חוק זהה, ומספרה פ/1125. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ו באדר א' התש"ס - 21.2.2000 פרק א' - פרשנות 1. בחוק זה - "גמלה"- כל זכות המוענקת מכח הביטוח לפי חוק זה; "הועדה" - ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת; "הכנסת עובד עצמאי" - אותו חלק מהכנסתו של עובד עצמאי שיבוא במנין לצורך תשלום לקרן פנסיה וקבלת גמלה; "הסכם קיבוצי" - (1) הסכם קיבוצי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז - 1957 (להלן - חוק הסכמים קיבוציים) בין אם הוגש לרישום ובין אם לא; (2) צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים; (3) הוראה אישית בהסכם קיבוצי החלה מכח חוק הסכמים קיבוציים אף לאחר פקיעתו של ההסכם; (4) הסדר קיבוצי בכתב שנעשה על-ידי ארגון עובדים לגבי עובדיו של הארגון; (5) כל הסדר קיבוצי אחר; (6) הסכם שהוצא לגביו צו בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג - 1963 ; "חוק הביטוח הלאומי" - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 והתקנות לפיו; "מינימום שכר או הכנסה" - שכר מינימום כפי שיהיה מעת לעת; "עובד" - לרבות בן משפחה אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד; "בן משפחה" לענין זה - הורה, ילד, נכד, אח או אחות; "עובד עצמאי" - מי שעוסק במשלוח-יד שלא כעובד; "פנסיה מקיפה" - פנסית זיקנה המשתלמת בשיעורים חדשיים מיום זכאותו של המבוטח ובמשך כל ימי חייו, ופנסית נכות ושאירים המשתלמת לזכאים לכך בשיעורים חדשיים לתקופת הזכאות; "קרן הפנסיה" - קופת גמל לקצבה שהוסמכה בהתאם להוראות חוק זה; "תקרת שכר או תקרת הכנסה" - פי ארבע מהשכר הממוצע במשק כפי שיהיה מעת לעת; "השרים" - שר העבודה והרווחה ושר האוצר. 2. לענין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה כעובד ואת האגודה כמעבידו; אולם באגודה שיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי רואים את החבר כעובד, ואת הקיבוץ או המושב השיתופי כמעבידו, אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר, אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה. 3. בחבורת עובדים בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד רואים לענין חוק זה את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה. 4. (א) כל תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, והוא עובד או עובד עצמאי - מבוטח לפי חוק זה; הביטוח יהיה בקרן פנסיה בהתאם להוראות חוק זה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יהיה מבוטח מי שמלאו לו 65 שנה ביום תחילתו של חוק זה או ביום שנתקיימו בו לראשונה כל התנאים בסעיף קטן (א). 5. מי שהינו גם עובד וגם עובד עצמאי יראוהו כעובד לענין הכנסתו כעובד, וכעובד עצמאי לענין הכנסת עובד עצמאי. 6. עובד מבוטח המועסק במדינת חוץ על ידי תושב ישראל וחוזה העבודה נעשה בישראל - מבוטח לפי חוק זה כעובד; כל עובד אחר שיש לו הכנסה המופקת במדינת חוץ, יראוהו לגבי הכנסתו זו כעובד עצמאי. 7. שר העבודה והרווחה באישור הועדה, רשאי לקבוע בתקנות סוגי בני אדם שאינם תושבים בישראל, אשר לגביהם יהיו קיימות זכויות וחובות לפי חוק זה, הכל לפי שיקבע ובתנאים שיקבע, וזאת אף בסטיה מהוראות חוק זה. 8. (א) נכרת הסכם בין המדינה לבין מדינת חוץ או מוסד לביטוח סוציאלי במדינות חוץ, הקובע יחס גומלין בעניני ביטוח פנסיוני שחוק זה דן בהם, רשאי שר העבודה והרווחה, באישור הועדה להתקין תקנות לביצוע ההסכם אף בסטיה מהוראות חוק זה, ובהסכמתו של השר הממונה על ביצוע חיקוק - אף בסטיה מאותו חיקוק. (ב) אמנה רב צדדית הנוגעת לביטוח פנסיוני שהמדינה הצטרפה אליה יראו לענין סעיף זה כהסכם בין המדינה לבין כל אחת מהמדינות שהן צד לאותה אמנה ובלבד שאותה מדינה אינה מפלה לרעה אזרחים ישראלים בענינים שחוק זה דן בהם. 9. שר העבודה והרווחה באישור הועדה, רשאי לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות בדבר ביטוחם של אזרחי מדינה שחוקיה מפלים לרעה אזרחים ישראליים בענינים שחוק זה דן בהם וזאת אף בסטיה מהוראות חוק זה. 10. (א) קרן פנסיה לענין חוק זה היא: (1) חברה או אגודה שיתופית אשר מטרתה העיקרית היא לעסוק בביטוח פנסיה מקיפה של מבוטחים לפי חוק זה על בסיס הדדיות ואשר הוסמכה לכך על ידי השרים; בחוק זה - "הדדיות" - הענקת זכויות בהתאם לתכניות קרן פנסיה ושלא על בסיס דמי הגמולים האישיים של המבוטח שהצטברו באותה קרן; (2) חברה או אגודה שיתופית אשר מטרתה העיקרית היא לעסוק בביטוח פנסיה מקיפה של מבוטחים לפי חוק זה ובתנאי שתתחייב להעניק למבוטח בה פנסית זיקנה לכל ימי חייו, פנסית נכות לכל ימי חייו, ופנסית שאירים לכל ימי חייה של אלמנת המבוטח. (ב) קרן פנסיה רשאית לעסוק אף בענינים אחרים שבתחום הרווחה ומתן שירותים לחבריה לרבות תוכניות ביטוח פנסיוני שמעבר לביטוח המתחייב מהוראות חוק זה, הכל אם עיסוק זה מותר על פי תקנונה; ואולם הוראות חוק זה - למעט הוראות סעיף קטן זה וסעיף 13 - לא יחולו על פעולותיה בענינים האחרים האמורים. 11. (א) לכל קרן פנסיה יהיה תקנון ובו יקבעו, הזכויות והחובות לרבות - (1) הצטרפות וחברות בקרן הפנסיה; (2) דמי תגמולים מהעובד והמעסיק לפי שכר ברוטו של העובד ובמקרה והעובד הינו עובד עצמאי מהכנסת עובד עצמאי; (3) שכר קובע לחישוב הפנסיה ועדכון הפנסיה; (4) גימלאות; (5) פנסית זיקנה, לכל ימי חייו של העובד; (6) פנסיה לאלמנה, לאלמן ליתומים ולהורים של עובד ועובד עצמאי שנפטר לפני גיל הפרישה; (7) פנסית נכות לכל ימי חייו של העובד כל עוד הוא נכה; (8) שמירת זכויות והקפאתן; (9) המשכת חברות; (10) רציפות ושמירת זכויות בין קרנות פנסיה הפועלת על בסיס ההדדיות; (11) תקרת שכר או הכנסה; (12) מינימום שכר או הכנסה; (ב) בתקנון יקבעו גם אופן ביצוע פעולותיה של קרן הפנסיה, דרכי ניהולה והרכב מוסדותיה. (ג) תקנונה של קרן פנסיה שתנאגדה לאחר כניסתו לתוקף של חוק זה וכן כל שינוי בו טעונים אישור השרים; קרן פנסיה תצרף את תקנונה, לבקשתה להסמכה ואישור התקנון כאמור הינו תנאי להסמכתה. (ד) קרן פנסיה חייבת להעמיד עותק מתקנונה לעיונו של כל מבוטח בה לפי דרישתו, בהתאם לכללים שיקבעו על ידי השרים בתקנות. 12. השרים לא יסמיכו קרן פנסיה אלא אם ראו להנחת דעתם כי: (1) יש בה לפחות 50,000 מבוטחים; (2) יש בכוחה מבחינה כספית ומינהלית לבצע את מטרותיה לענין חוק זה; (3) תנאי הביטוח בה זהים בעיקרם למקובל בקרן פנסיה שחברים בה המספר הגדול ביותר של מבוטחים בקרנות פנסיה (להלן - קרן פנסיה עיקרית); (4) פעולותיה אינן לשם הפקת רווחים ותקנונה אוסר את חלוקת נכסיה או הכנסותיה הקשורים לפעולותיה כאמור, או לכל אדם אחר, זולת לתשלום הגימלאות לפי חוק זה ותשלום שכר עבודה, תנאים נלווים והוצאות תיפעול אחרות הדרושות לביצוע תפקידיה של קרן פנסיה על ידי חוק זה. 13. השרים רשאים להתנות הסמכתה של קרן פנסיה שנתאגדה לאחר כניסתו לתוקף של חוק זה במילוי תנאים מיוחדים לרבות סידורים כספיים ומינהליים הדרושים לדעתם כדי שתוכל לממש את תפקידיה לפי חוק זה, והם כשרים לשנות תנאים אלה או להוסיף עליהם אף לאחר ההסמכה אם נראה להם שהשינוי או התוספת דרושים בנסיבות הענין. 14. קרן פנסיה שהשרים סרבו להסמיכה, או שדרשו מילוי תנאים מיוחדים, או לא אישרו את תקנונה או כל שינוי בו, רשאית לערער על כך בפני בית הדין הארצי לעבודה תוך 60 ימים מיום שנמסרה לה החלטתה. 15. השרים רשאים לקבוע בתקנות הוראות בדבר הגשת בקשה להסמכת קרן פנסיה, המסמכים שיש לצרף לבקשה והנוהלים לדין בבקשה. 16. קרן פנסיה שנתאגדה והחלה לפעול לפני תחילת תוקפו של חוק זה תוסמך אוטומטית ללא צורך בהגשת בקשה לכך. 17. השרים רשאים לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את רוב העובדים במדינה וכן עם ארגוני מעסיקים לבטל הסמכה של קרן פנסיה אם נוכחו לאחר שנתנו לה הזדמנות להשמיע טענותיה, באחת מאלה: (1) אין קרן הפנסיה ממלאת או אינה מסוגלת למלא את תפקידיה, כולם או מקצתם, על פי חוק זה; (2) קרן הפנסיה הפרה תנאי מהתנאים להסמכתה; (3) קרן הפנסיה הפרה הוראה מהוראות חוק זה, תקנות לפיו או תקנונה. 18. החליטו השרים על ביטול ההסמכה, יכנס הביטול לתוקף במועד שקבעו אך לא לפני תום תקופה של 180 ימים לאחר היום בו נמסרה לקרן הפנסיה הודעה בכתב על ביטול ההסמכה. 19. קרן פנסיה רשאית לערער על ביטול הסמכתה לפני בית הדין הארצי לעבודה תוך 60 ימים מיום מסירת ההודעה על ביטול ההסמכה; הוגש ערעור - יעוכב ביטול ההסמכה עד למתן פסק דין בערעור. 20. (א) על אף האמור בכל דין לא יפורק תאגיד שהוא קרן פנסיה פירוק שלא מרצון אלא מחמת ביטול הסמכתו בקופת גמל. (ב) על אף האמור בכל דין לא תתקבל החלטה בדבר פירוקה של קרן פנסיה אלא אם נמסרה למבוטחים בה בדרך שנקבעה על ידי שר העבודה והרווחה בתקנות, הודעה על ההחלטה לפחות 180 ימים לפני המועד שנקבע לדיון בהצעה. (ג) בוטלה הסמכתה של קרן פנסיה או נתפרקה מרצונה, יעבור כל מי שמבוטח בה לקרן פנסיה אחרת שבה עליו להיות מבוטח לפי הוראות חוק זה וקרן הפנסיה שהסמכתה בוטלה או שנתפרקה מרצונה כאמור, תעביר לקרן הפנסיה שהמבוטח עבר אליה, את כל הכספים, הזכויות וההתחייבויות שהצטברו בחשבונו והמידע שהצטבר אצלה לגביו בקשר לביטוחו, הכל בהתאם לתקנון קרן הפנסיה שהמבוטח עבר אליה. 21. לכל קרן פנסיה יהיה מבקר פנימי שסמכויותיו יקבעו בתקנונה. 22. קרן פנסיה תחשב כגוף מבוקר כמשמעותו בפסקאות (1)-(6) לסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח - 1958 [נוסח משולב] . 23. כל מבוטח חייב להצטרף לקרן פנסיה למטרת ביטוחו בה לענין חוק זה בהתאם לתקנונה; ההצטרפות תהיה בהתאם להוראות פרק זה. 24. (א) עובד מבוטח שערב תחילתו של חוק זה חל עליו הסכם קיבוצי לפיו הוא ומעבידו חייבים לשלם לקרן פנסיה למטרת ביטוח פנסית זיקנה, שאירים ונכות או ביטוח פנסית זיקנה בלבד, רואים אותו כמי שהצטרף לאותה קרן פנסיה מיום תחילת התשלומים בגינו לקרן פנסיה. (ב) מי שהיה למבוטח כעובד לאחר תחילתו של חוק זה וביום היותו לראשונה למבוטח כאמור חל עליו הסכם קיבוצי כאמור בסעיף קטן (א), רואים אותו כמי שהצטרף באותו יום לקרן פנסיה האמורה באותו הסכם קיבוצי; לא חל עליו, ביום האמור, הסכם קיבוצי כאמור - יצטרף ביום היותו לראשונה מבוטח כאמור לקרן פנסיה כאמור בסעיף 26 (ב). 25. (א) עובד מבוטח שהיה מבוטח בקרן פנסיה ערב תחילתו של חוק זה, בביטוח פנסית זיקנה, נכות ושאירים או פנסית זיקנה, נכות ושאירים או פנסית זיקנה בלבד - ולא חל עליו באותו מועד הסכם קיבוצי - רואים אותו כמי שהצטרף לאותה קרן פנסיה מיום תחילת התשלומים בגינו לקרן פנסיה. (ב) עובד מבוטח שלא היה מבוטח בקרן פנסיה ערב תחילתו של חוק זה ולא חל עליו באותו מועד הסכם קיבוצי - יצטרף ביום תחילתו של חוק זה לקרן פנסיה שנקבעה על ידי רוב העובדים באותו מקום עבודה אשר החליטו על כך בהצבעה חשאית. 26. (א) עובד המבוטח בקרן פנסיה על פי חוק זה מכח הסכם קיבוצי, ולאחר מכן היה עליו להיות מבוטח בקרן פנסיה אחרת בגלל שינוי מקום עבודתו, בין מכח אותו הסכם קיבוצי ובין מכח הסכם קיבוצי אחר החל עליו רואים אותו כמי שעבר לקרן הפנסיה האחרת כאמור ביום שינוי מקום עבודתו האחר בהתאם לאותו הסכם קיבוצי, או בהתאם להסכם הקיבוצי האחר, הכל לפי הענין. (ב) עובד המבוטח בקרן פנסיה על פי חוק זה שלא מכח הסכם קיבוצי - (1) אם חל עליו לאחר מכן הסכם קיבוצי הקובע כי עליו להיות מבוטח בקרן הפנסיה אחרת, רואים אותו כמי שעבר לקרן הפנסיה האחרת ביום תחילתו של השינוי כאמור בהתאם להסכם הקיבוצי; (2) אם היה מבוטח בקרן פנסיה מכח הסכם כאמור בסעיף 25 (ב) ולאחר מכן לאור שינוי מקום עבודתו היה עליו להיות מבוטח בקרן פנסיה אחרת בין מכח אותו הסכם, בין מכח הסכם אחר שנעשה לפי סעיף האמור, ובין מכח הוראות סעיף 25 (ב) החלות בהעדר הסכם כאמור, רואים אותו כמי שעבר לקרן הפנסיה האחרת ביום תחילתו של השינוי בהתאם לאותו הסכם, או בהתאם להסכם האחר, או בהתאם לאותן הוראות, הכל לפי הענין. 27. עובד עצמאי מבוטח, חייב להצטרף ביום תחילתו של חוק זה לקרן פנסיה המוסמכת על פי תקנונה לבטח עובדים עצמאיים; ואם היה למבוטח כעובד עצמאי לאחר תחילתו של חוק זה יצטרף לקרן פנסיה כאמור ביום היותו לראשונה מבוטח כאמור. 28. השרים יקבעו תאגיד שנתאגד לפני כניסתו לתוקף של חוק זה אשר ישמש כקרן פנסיה לענין חוק זה, ואשר אליה יצטרף למטרת ביטוחו לפי חוק זה כל עובד מבוטח שלא שנעשה לגביו הסכם כאמור בסעיף 26 (ב) או עובד עצמאי שירצה בכך. 29. שר העבודה והרווחה לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את רוב העובדים במדינה רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר הדרכים, הנוהלים והמועדים להעברת הכספים, הזכויות, ההתחייבויות והמידע מקרן פנסיה אחת לשניה והן בדבר מסירת הודעה על כך למבוטחים; האמור בסעיף זה לא יחול על קרנות פנסיה שהוסמכו אוטומטית בהתאם לסעיף 16 שתנהגנה כנזכר בתקנונן; רציפות זכויות ושמירת זכויות תהיה אך ורק בין קרנות פנסיה הפועלות על בסיס הדדיות. 30. הצטרפותו של מבוטח לקרן פנסיה פלונית - זולת אם רואים אותו לפי חוק זה כמי שהצטרף אליה או עבר אליה מאליו - תהיה בדרך הקבועה לכך בתקנונה. 31. בכפוף לנזכר בסעיפים 24, 25 ו-26, קרן פנסיה לא תסרב לבטח אדם הרשאי או חייב להיות מבוטח בה על פי תקנונה ועל פי חוק זה. 32. מי שרואים אותו כמי שהצטרף לקרן פנסיה מחמת ביטוחו בה, ערב תחילתו של חוק זה, בביטוח זקנה בלבד יהיה למבוטח באותה קרן פנסיה מיום תחילתו של חוק זה, בביטוח פנסיה מקיפה, בהתאם לתקנונה של קרן הפנסיה ויחולו עליו תאי הביטוח החלים על העובדים המבוטחים בה בביטוח פנסיה מקיפה ומעבידיהם. 33. (א) קרן פנסיה תשלם למבוטחים את הגימלאות שהם זכאים לה בהתאם להוראות תקנונה. (ב) דמי הביטוח לקופת גמל ישולמו כלהלן: (1) לגבי עובד - ישולמו דמי הביטוח על ידי העובד ומעבידו, בשיעורים המתחייבים מהוראות התקנות על פי חוק זה, תקנונה של קרן הפנסיה מהוראות ההסכם הקיבוצי החלים על העובד ומעבידו, ומהוראות כל הסכם או הסדר אחר שבין העובד מעבידו, וקרן הפנסיה. (2) לגבי עובד עצמאי - ישולמו דמי הביטוח על ידי המבוטח בשיעורים המתחייבים מהוראות התקנות על פי חוק זה ותקנונה של אותה קרן פנסיה בה הוא מבוטח. 34. שר העבודה והרווחה יהיה רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר תחולת פקודת המיסים (גביה) , על גבית דמי הביטוח על ידי קרן פנסיה ולהענקת סמכויות של פקיד גביה או של ממונה על גביה לענין אותה פקודה; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לסוגים. 35. (א) גימלה מכח ביטוח לפי חוק זה תשולם לזכאי לה על ידי קרן פנסיה שבה היה הזכאי לגמלה או מי שמכוח ביטוחו קיימת הזכאות לגמלה, לפי הענין, מבוטח עקב קרות המאורע המזכה לגמלה הכל לפי תקנונה של קרן הפנסיה; לא היה מבוטח כאמור אותה שעה - תשולם הגמלה על ידי קרן פנסיה שבה היה האדם האמור מבוטח לאחרונה לפי קרות המאורע המזכה לגמלה, הכל לפי תקנונה של קרן הפנסיה. (ב) היה הזכאי לגמלה או מי שמכוחו קיימת הזכאות לגמלה מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) בכמה קרנות פנסיה בעת ובעונה אחת, תשולם הגמלה, על ידי אחת מהן, או כולן או מקצתן, הכל בהתאם להסכם האמור בסעיף 36. 36. תשלום הגמלה לפי סעיף 35 ייעשה בהתאם להוראות הסכם בדבר רציפות זכויות המבוטחים בקרנות פנסיה הפועלות על בסיס הדדיות החל על המספר הגדול ביותר של עובדים מבוטחים (להלן - הסכם רציפות זכויות) ולענין זה רואים כל קרן פנסיה הפועלת על בסיס הדדיות כאילו היתה צד להסכם רציפות בזכויות ביום תחילתו של חוק זה. 37. הסכם רציפות הזכויות כפי שהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה אינו ניתן לשינוי אלא בהסכמה הדדית של קרנות הפנסיה הפועלות על בסיס הדדיות שמבוטחים בהן רוב המבוטחים על פי חוק זה, ובאישור השרים. 38. לענין סעיפים 33 עד 35 רואים מעביד שחל לגביו הסדר פנסיה תקציבית כאמור בסעיף 43 - כקרן פנסיה, והעובדים שהסדר פנסיה תקציבית חל עליהם - כמבוטחים. 39. השרים רשאים לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את רוב העובדים במדינה ובארגוני מעסיקים לקבוע בתקנות, בדרך כלל או לסוגים הוראות בדבר - (1) העקרונות הכספיים שלפיהן יפעל קרן הפנסיה; (2) הנוהלים הכספיים של קרן הפנסיה לרבות רישום הזכויות של המבוטחים; (3) שיטת הרישום וניהול החשבונות בקרן הפנסיה ושיטת הדיווחים והביקורת האקטוארים; (4) אופן השקעת הכספים שהצטברו בקרן הפנסיה; (5) חובתן של קרנות הפנסיה לדווח ולמסור מידע על פעולותיהן, ניהולן, מצבן הכספי והגשת מאזן, לרבות שיערוך נכסים במועדים ועל פי הסדרים שיקבעו; (6) הסדרים להבטחת יציבותן הכספית של קרנות הפנסיה. 40. (א) השרים, לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את רוב העובדים במדינה והן בארגוני מעסיקים ימנו ממונה על הביטוח לפי חוק זה (להלן - הממונה על ביטוח); הממונה על הביטוח רשאי להסמיך מפקחים למטרת הפיקוח על ביצוע הוראות חוק זה. ׁ(ב) הממונה על הביטוח וכן מפקח כאמור בסעיף קטן (א) יהיו רשאים, לענין חוק זה, להכנס לכל מקום שבו מנוהלת קרן פנסיה, לחקור כל אדם המועסק על ידי קרן פנסיה או כל אדם אחר הקשור בביצוע חוק זה, לבדוק ולתפוס לפי הצורך את ספרי החשבונות ויתר המסמכים של קרן פנסיה לקצבה, והוראות סעיף 3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) תחול על עדות שנגבתה בהתאם לסעיף זה. 41. הפיקוח לפי פרק זה יחול על קרן פנסיה מיום הגשת בקשתה להסמכה ויחול גם לענין בדיקת התנאים להסמכה; הוגשה בקשה להסמכת קרן פנסיה לפני תחילתו של חוק זה יחול עליה הפיקוח לפי פרק זה גם לפני יום תחילתו. 42. השרים יתייעצו עם ארגון העובדים המייצג את רב העובדים במדינה בענינים הקשורים בביצוע חוק זה וכן עם ארגוני מעסיקים; תקנות לפי חוק זה יותקנו לאחר התייעצות בארגונים אלה של עובדים ומעסיקים. 43. חוק זה, למעט סעיפים 34 עד 37, לא יחול בהתקיים אחד התנאים הבאים - (1) המעביד באותו מקום עבודה חייב בקיצבת פרישה, נכות ושאירים לעובדיו על פי חיקוק, או לשאיריהם, לפי הענין, על פי חיקוק; (2) המעביד הוא רשות מקומית או מוסד ציבורי אחר אשר לפי תנאי העבודה הנהוגים בהם חלה על המעביד חובת ביטוח פנסיה מקיפה לעובדיו, ובלבד שלענין מעביד שאינו רשות מקומית, ניתן לכך אישורם של השרים. 44. שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר חובת מבוטח או זכאי לגימלה למסור לקרן פנסיה מידע ומסמכים הדרושים לביצוע הוראות חוק זה, וכן בדבר חובת קרן פנסיה, מבוטח או זכאי לגימלה למסור מידע ומסמכים כאמור לממונה על הביטוח. 45. (א) מי שערב תחילתו של חוק זה היה מבוטח בביטוח פנסיה קודם כאמור בסעיף קטן (ב) ומלאו לו שישים שנה ביום התחילה כאמור, רשאי להודיע אישית או באמצעות קרן פנסיה בה הוא מבוטח תוך 90 ימים מיום התחילה לממונה על הביטוח על רצונו להמשיך בביטוח האמור במקום ביטוחו לפי חוק זה, ומשהודיע על כך - לא יחולו עליו הוראות חוק זה. (ב) ביטוח פנסיה קודם לענין סעיף זה הוא - ביטוח פנסית זיקנה לפחות בקרן פנסיה כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס-הכנסה , אף אם לא הוסמכה על פי חוק זה. 46. לענין חוק זה דין המדינה כמעביד כדין כל מעביד אחר, לגבי עובד שאינו זכאי לפנסיה תקציבית. 47. (א) מי שלא עשה את המוטל עליו על פי חוק זה או התקנות לפיו למעט חובת תשלום דמי ביטוח, דינו קנס. (ב) מי שמסר הצהרה כוזבת או העלים עובדות שיש בהם חשיבות בכל הנוגע לחוק זה או התקנות על פיו דינו - מאסר שנה. (ג) מי שהפריע לממונה על הביטוח או למפקח למלא תפקידו דינו - מאסר שנה. 48. חברה, אגודה שיתופית או כל חבר אנשים שעברו אחת העבירות המפורטות בסעיף 47 יראו כאחראי לעבירה גם כל חבר מנהלה, מנהל או פקיד של אותו חבר אנשים, ואפשר יהיה להביאו לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט בכל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שהוראות חוק זה בקשר לעבירה הנדונה יקויימו. 49. בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963 - (1) האמור בסעיף 14 יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) מעביד שעובדו מבוטח לפי חוק הפנסיה, התש"ס-2000(להלן - חוק הפנסיה) ולא הפקיד בקרן פנסיה את מלוא פצויי הפיטורים המגיעים לעובד חייב בתשלום פיצויי פיטורים חלקיים לעובד; שיעור פיצויי הפטורים החלקיים ייקבע בתקנות. (ג) מעביד שחל עליו הסדר פנסיה מקיפה מכוח הסכם קיבוצי והפקיד בהתאם להוראות ההסכם בקרן פנסיה כאמור בו את מלוא פיצויי הפיטורים המגיעים לעובדים יחשב הסכום שהופקד כאמור כסילוק מלא של פיצויי הפיטורים לאותם עובדים עד לאותו יום שבו הופקדו כאמור; לענין סעיף זה "פנסיה מקיפה" ו-"הסכם קיבוצי" - כמשמעותם בחוק הפנסיה"; (2) במקום סעיפים 21 עד 25 יבוא: "הפקדת יתרת הפיצויים 21. (א) מעביד המעסיק עובד שחל עליו חוק הפנסיה חייב להפקיד לזכות העובד בקרן פנסיה שבה מבוטח העובד, לפי החוק האמור מדי חודש בחודשו, סכום השווה לשני שליש אחוזים משכרו של העובד. (ב) במקרה שהעובד מפסיק עבודתו בנסיבות שהיו מזכות אותו בפיצויי פטורים לפני חקיקת חוק זה, או במקרה של פרישתו לפנסיה, יהיה זכאי כתוצאה מהנזכר בסעיף א' לעיל לקבל מקרן הפנסיה סכום חד פעמי בנוסף לגימלה החודשית, הכל כנזכר בתקנות על פיו חוק זה ובתקנות קרן הפנסיה. (ג) נקבע בהסכם קיבוצי או הוסכם בין עובד ומעביד על הפקדת הסכומים האמורים בסעיף קטן (ב) בקרן פנסיה אחרת מזו האמורה בו, וקרן הפנסיה האחרת הסכימה לכך, יופקדו הסכומים האמורים בקרן הפנסיה האחרת כאמור; לענין סעיף קטן זה "קרן פנסיה" - לרבות קרן פנסיה כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה, אף אם לא הוסמכה לענין חוק הפנסיה. (ד) שר העבודה והרווחה ושר והאוצר רשאים לאחר הוועצות בארגון העובדים המייצגים את רוב העובדים במדינה ובארגוני מעסיקים לקבוע בתקנות הוראות בדבר השקעת הכספים המופקים בתקן פנסיה על פי הוראות סעיף זה, דרכי חישוב הרווחים שחשבון העובד בקרן פנסיה יזוכה בהם והוצאות הניהול שיחוייב בהן. (ה) סכומים שהופקדו בקרן פנסיה על פי סעיף זה לרבות הרווחים שהצטברו עליהם - (1) אינם ניתנים להחזרה, להעברה, לשעבוד להעברה, לשעבוד או לעיקול וישולמו לזכאים להם על פי הוראות סעיף זה בלבד; (2) אינם חלק מנכסי המעביד במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק; (3) בסעיף 26, בסעיף קטן (א) המילים "או לפי סעיף 21" ימחקו. 50. (א) שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, אולם פעולות אשר לפי הוראות חוק זה צריכים לעשותן השרים, יהיו הם הממונים על ביצוען והם יהיו רשאים, יחדיו, להתקין תקנות לשם כך. (ב) השרים רשאים להתקין תקנות בדבר הסדרים הבאים להבטיח שעם תחילתו של חוק זה יבוטח כל אדם החייב בביטוח לפיו. 51. הוראות חוק זה לא יפגעו בזכויות המוקנות לעובד על פי הסכמים או הסדרים קיבוציים או על פי הסכם אישי. 52. תחילתו של חוק זה כעבור 6 חודשים מיום פרסומו ברשומות ואולם הוראות הפרקים ג, ד ו-ו' יכנסו לתוקפן ביום פרסום חוק זה ברשומות. פנסיההצעות חוק