הצעת חוק זכויות נכים

הצעת חוק למען הנכה, התש”ס-1999 רקע כללי כעשרה אחוז מאכלוסיית ישראל מוגדרים כנכים נכות מוגדרת כמוגבלות שכלית, רגשית, או נפשית, לפעמים מלידה ולפעמים כתוצאה מאירוע שארע במהלך חייהם. לאזרחים אלה יש צרכים מיוחדים ולעיתים קרובות הם זקוקים לעזרה וסיוע של אדם, מכשיר מיוחד או מימון כספי. מדינת ישראל כמדינת רווחה חייבת לתת תשובה לצרכיהם המיוחדות של אנשים נכים ולפתוח מסגרת תשתית המתחשבת במגבלותיהם של הנכים. הגדרת הנכה על-פי הביטוח הלאומי נכה הוא תושב ישראל בגיל 18-65 ותושבת ישראל היא בגיל 18-60, שכתוצאה מליקוי גופני, שכלי נפשי הנובע ממחלה, תאונה או מום מלידה מצבם אחד מהשניים: אין להם כושר להשתכר, או שהם משתכרים סכום שהוא נמוך מ-25% מהשכר הממוצע במשק. כושרם להשתכר בעבודה צומצם עקב הליקוי ב-50% או יותר. עקרת בית (אשה נשואה שלא עבדה מחוץ לביתה) תיחשב לנכה, אם כתוצאה מליקוי גופני היא לא יכולה לבצע פעולות הכרוכות באחזקת משק הבית, או שכושרה לבצע אותן צומצם ב-50% או יותר. קצבת הנכות (סעיף 1 לתיקון החוק) קצבת הנכות הנה קצבה חודשית בשיעור של 25% מהשכר הממוצע במשק. השכר הממוצע במשק עומד כיום על 5826 ₪. התאמת מבני ציבור לנכים (סעיפים 2,3,4,5,6, להצעת החוק) רק מבני ציבור צריכים להיבנות כך שאנשים נכים יוכלו לגשת אליהם ולהסתובב בהם באופן עצמאי. לצורך כך נדרשים: אפשרות כניסה לבניין. תנועה בתוך הבניין. שירותים מיוחדים. יכולת שימוש בטלפון ציבורי ומתקנים נוספים.. 5% מקומות החניה של הבניין יוקצו לנכים. בתי אבות, בתי חולים, מוזיאונים ועוד, חייבים לאפשר גישה מלאה לנכים. לעומת זאת, כל משרדי הממשלה והרשויות המקומיות וכל שאר בניני הציבור (כולל בתי ספר) חייבים לאפשר גישה לקומה אחת בלבד. בתי קולנוע חייבים להתקין לפחות כסא אחד לנכים, המאפשר להם ראות טובה. ב. שיקום מקצועי (סעיף 8 להצעת החוק) שיקום מקצועי ניתן למי ש: דרגת נכותם הרפואית היא בשיעור 20% לפחות. הם אינם מסוגלים, עקב הליקוי שלהם, לעסוק בעבודה הקודמת בה עסקו או בעבודה מתאימה אחרת. הם זקוקים להכשרה מקצועית שתאפשר להם לחזור לעבודה הקודמת או לעבודה התואמת את כישוריהם. הם ניתנים לשיקום מקצועי. ג. קצבת שירותים מיוחדים (סעיף 9 להצעת החוק) קצבת שירותים מיוחדים היא תשלום לאנשים נכים הזקוקים לעזרת הזולת בביצוע פעולות היום-יום. זכאים לקצבה זו גם אנשים בעלי כושר השתכרות (כלומר, שאינם מקבלים קצבת נכות), בתנאי שדרגת נכותם הרפואית היא בשיעור של 75%, והם נזקקים לעזרת הזולת. גובה הקצבה יכול להיות זהה לקצבת נכות, או מחצית ממנה או כפול ממנה. הוא תלוי במידת תלותו של הנכה בעזרת הזולת, ובהיקף השעות במשך היממה בהן נדרשת העזרה. ד. גמלת סיעוד תושב ישראל בן למעלה מ-65 שנים ותושבת ישראל בת למעלה מ-60 שנים, אשר כתוצאה מליקוי גופני, שכלי או נפשי נהיו תלויים בעזרת הזולת לביצוע פעולות היום-יום, יהיו זכאים לגמלת סיעוד. לפי מידת התלות בעזרת הזולת והיקפה, ייקבע גובה הגמלה -100% או 150% מקצבת נכות חודשית. ה. קצבת ניידות (סעיף 9 להצעת החוק) קצבת ניידות מיועדת לנכים בני 3-65 אשר מתקשים בתנועה. היא מיועדת לכיסוי הוצאות תנועה מחוץ לבית, ניתן לקבל אותה בשתי דרכים: רכב פרט הלוואה עומדת לרכישתו, הוצאות אחזקתו וכן הלוואה ומענק מקרן ההלוואות. הסעותו מיוחדות: מי שמקבלים קצבת שירותים מיוחדים ואינם משתכרים, לא יוכלו לקבל קצבת ניידות ועליהם לבחור בין שתי הקצבאות. נכים הנחשבים למשתכרים, יכולים לקבל את שתי הקצבאות. ו. זכויות והקלות מיוחדות הזכות לתנועה ולחניה (סעיף 10 להצעת החוק) ..."הרשויות המקומיות חייבות להקפיד כי מדרכות, מעברי חציה וצמתים יהיו נגישים ועבירים לעגלות נכים..." ז. זכויות מיוחדות לדיור (סעיף 11 להצעת החוק) זכותם של נכים לדיור אינה מסודרת בחוק, יחד עם זאת, תקנות שנקבעו במשרדים השונים מעניקים להם זכאיות שונות. ט. זכויות אנשים חרשים (סעיף 13 להצעת החוק) אנשים חרשים יכולים להיחשב כבעלי דרגת נכות בשיעור של 60% לכל היותר (ילדים חרשים עשויים להגיע לדרגת נכות של 100%) הם זכאים לקצבת נכות. כמו כן, הם זכאים לתרגום תוכניות טלויזיה המשודרות בערוץ הראשון, השני ובטלוויזיה החינוכית. לשפת הסימנים (תוכנית חדשות שבועית אחת לפחות). לכתוביות (רבע מהשידורים שלא משודרים בשידור חי הן בעברית והן בערבית). אנשים חרשים העומדים למשפט פלילי ואין להם עו"ד, זכאים שבסניגוריה הציבורית או בית המשפט ימנו להם סניגור. י. זכויות אנשים עיוורים (סעיף 14 להצעת החוק). אנשים עיוורים נחשבים נכים והם זכאים לקצבת נכות. אסור להפלות עיוורים בתעסוקה רק בשל העובדה שהם מלווים בכלב נחייה. כמו כן, אסור להגביל את זכותם להיכנס למקום ציבורי ולהשתמש בתחבורה ציבורית בשל היותם מלווים בכלב נחיה או לגבות מהם תשלום על כך. אנשים עיוורים זכאים שימונה להם סניגור אם אין להם עורך דין במשפט פלילי. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ו' בכסלו התש"ס - 15.11.99 מטרת החוק הוא לקבוע מסגרת אחת כללית ומקיפה, המסדירה את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. נכה אשר דרגת נכותו עולה על 50% והוכיח קשיי השתכרות בדרך הקבועה בתקנות, יהיה זכאי לקצבת נכות בגובה של 35% מהשכר הממוצע במשק. (א) רשות תכנון לא תאשר היתר לבניה, הרחבה או שיפוץ למבנה ציבור, אלא אם כן תתאים את המבנה באופן המאפשר גישה נוחה לנכים. (ב) רשויות מקומיות יקימו כבישים, מדרכות, מעברי חציה וצמתים המותאמים לנכים; רשות מקומית תתקין רמפה לירידה לעגלות נכים, סמוך לרמזורים ומעברי חציה, על כל מדרכה וכביש חדשים הנבנים או מורחבים, משופצים או מתוקנים. 4. רשות מקומית תתקין רמזורי שמע לעיוורים, בצמתים מרכזיים. 5. משרדי הממשלה ובניני הציבור יחויבו לאפשר גישה לכל קומות הבניין. 6. בתי קולנוע חדשים יהיו חייבים להתקין 2 כסאות לנכים המאפשר להם ראות טובה. 7. חברות האוטובוסים הציבוריים יחויבו להתקין ב-15% מכלל האוטובוסים רמפה לעליית כסא גלגלים. 8. שיקום מקצועי יכלול הכוונה מקצועית, הכשרה מקצועית, תשלום הוצאות שכר לימוד עזרי לימוד וספרים. 9. נכה חסר יכולת השתכרות, יזכה הן לקצבת ניידות והן לקצבת שירותים מיוחדים. 10. עיוורים ונכים בדרגת נכות של 60% ויותר, וכן אנשים הנעים על כסא גלגלים יהיו זכאים לאחת מן ההטבות הבאות: (1) משכנתא לרכישת דירה לחסרי דירה; (2) משכנתא לבעלי דירה להחלפה או להרחבת דירה; (3) השתתפות בשכר דירה; (4) שכירות מסובסדת בשיכון ציבור; (5) השתתפות בשיפוץ הדירה לצורך התאמתה לצורכי הנכה; (6) תשלום דמי אחזקה ממשרד העבודה והרווחה לנכים אשר גרים במסגרות פנימייה שונות. 11. אנשים נכים יזכו להטבות או להקלות מיוחדות הקשורות באופי מוגבלותם, כגון: הנחה בארנונה, הנחה באגרות הרישוי לרכב, במס רכוש על מכשור מיוחד, באגרות טלוויזיה ורדיו. 12. מכסת התרגום לחרשים בתוכניות הטלוויזיה תוגדל ותכלול 3 תוכניות חדשות שבועיות. 13. בכל ספריה ציבורית עירונית יוקם חדר ברייל שיכלול ספרי לימוד ועיון לעיוורים. 14. (א) בסעיף זה, "ילדים נכים" - אדם שטרם מלאו לו 18 שנה והוא סובל מנכות. (ב) ילדים נכים זכאים לקבל חינוך מיוחד על פי צורכיהם. (ג) ילד הסובל מדרגת נכות כפי שנקבע בתנאים יהיה זכאי לקצבה חודשית, אם נתקיים בו אחד מאלה: (1) בני 3 לפחות (2) בעלי תסמונת דאון; (3) ילדים הסובלים מירידה בשמיעה וגילם אינו עולה על 14 שנים; (4) בני 90 יום עד 3 שנים הסובלים ממחלה קשה או מליקוי ראיה, או מעיכוב התפתחותי חמור. (ד) ילד הסובל ממגבלות כפי שנקבע בתנאים יהיה זכאי לגמלת דמי מחיה ולעזרה בלימודים. 15. (א) בסעיף זה "נפגעי תאונות דרכים" - אנשים שנפגעו פגיעה גופנית שכלית או נפשית, בתאונת דרכים. (ב) נפגעי תאונות דרכים זכאים לפיצוי מנהג הרכב שפגע בהם, בין אם היה אשם ובין אם לא. (ג) במקרים בהם אין אפשרות לממש את הזכות לפיצויים (תאונת פגע-וברח או שהנהג הפוגע אינו מבוטח) יפוצו הנפגעים על ידי קרן מיוחדת. (ד) במקרה של תאונה עצמית, שנגרמה ללא התערבות כלי רכב אחר, יפוצו הנפגעים על ידי ביטוח החובה. 16. (א) בסעיף זה "נפגעי עבודה" - אנשים שנפגעו בעבודתם כתוצאה מתאונה או ממחלה הקשורה בעבודתם. (ב) נפגעי עבודה, זכאים לקבל גמלת נפגעי עבודה מביטוח לאומי. (ג) נפגעי עבודה שנקבעה להם דרגת נכות למעלה מ-10% זכאים לשיקום מקצועי. 17. (א) בסעיף זה "נפגעי תאונות" - תושבי ישראל שנפגעו בישראל או בחו"ל כתוצאה מגורם חיצוני כלשהו, וכתוצאה מכך איבדו את כושר תפקודם. (ב) נפגעי תאונות זכאים לדמי תאונה. סכום זה ישולם בעד הזמן שבו נמצאו בישראל ולא עסקו בעבודה כלשהי. פרק זמן זה לא יעלה על 90 יום. 18. (א) בסעיף זה, "נפגעי פעולות איבה" - אזרחים או תושבי ישראל שנפגעו, בארץ או בחו"ל, בפעולת איבה על רקע של עוינות לישראל, מי שנכנסו לישראל כחוק ונפגעו בפעולת איבה בישראל, תושבי חוץ שנפגעו בפעולת איבה בחו"ל במסגרת עבודתם אצל מעביד ישראלי. (ב) נפגעי פעולות איבה שהפכו לנכים בדרגה של 10% ומעלה, זכאים לתגמול, אם נתקיימו בהם התנאים המצוינים לעיל. 19. (א) בסעיף זה "אסירי ציון" - אנשים ששהו במאסר, מעצר או הגליה בגלל פעילות ציונית, או בגלל שייכות לדת היהודית, או בגלל יחסי איבה בין ארצם לבין ישראל. (ב) אסירי ציון שהפכו לנכים כתוצאה מחבלה או ממחלה בתקופת מאסרם או מעצרם, זכאים לתגמול. 20. (א) בפרק זה "לוקה בשכלו" - אדם שבגלל חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כושרו השכלי , מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לטיפול. (ב) בסעיף זה, "אבחון" - אבחון הנעשה על ידי ועדה של משרד העבודה והרווחה. (ג) ועדת האבחון צריכה לקבוע גם את דרכי הטיפול במפגרים, מתוך דאגה לשלומם וביטחונם, כולל החלטה בדבר מקום המגורים הרצוי להם. (ד) פקיד סעד חייב להביא את עניינם של אנשים מפגרים לפני ועדת אבחון כל שלוש שנים. 21. (א) הליך האבחון צריך לשמור על זכויות המאובחנים: המאובחנים והאחראי עליהם (הורה, אפוטרופס וכד') זכאים לקבל הודעה בכתב על החלטת ועדת האבחון. (ב) המאובחנים והאחראי עליהם זכאים להגיש ערר על ההחלטה לועדת ערר תוך 45 יום. (ג) כל בעלי התפקידים המטפלים בעניינם של המאובחנים חייבים לשמור בסודיות את כל הפרטים הנוגעים לעניינם. 22. (א) אנשים בעלי פיגור שכלי העונים על ההגדרה המצוינת לעיל זכאים לזכויות מיוחדות בהליכים פליליים: (1) ייצוג אנשים בעלי פיגור שכלי זכאים למינוי סניגור על ידי בית המשפט באמצעות הסנגוריה הציבורית. (2) מעצר אנשים בעלי פיגור שכלי ישהו במעצר בנפרד. (3) העמדה לדין - אנשים בעלי פיגור שכלי אם הם נאשמים בעבירה פלילית, יובאו בפני ועדת אבחון כדי שתחליט על דרכי הטיפול בהם. (4) הרשעת, אנשים הסובלים מפיגור שכלי, אם הורשעו, רשאי בית המשפט לצוות שיובאו בפני ועדת אבחון שתקבע את דרכי הטיפול בהם. (5) מאסר - אנשים הסובלים מפיגור שכלי, אם נידונו למאסר, רשאי בית המשפט לצוות שמאסרם יהיה במעון נעול. 23. ילדים הסובלים מפיגור שכלי זכאים לחינוך לפי צורכיהם. 24. (א) מפגרים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם, זכאים כי ימונה להם אפוטרופוס (אדם אחראי), שיגן על האינטרסים שלהם וידאג לענייניהם. האפוטרופוס ממונה על ידי בית המשפט. לפני המינוי ישמע בית המשפט, אם הדבר אפשרי, את דעתם של החוסים. (ב) חובות האפוטרופוס כלפי החוסים: 1. האפוטרופוס צריך לדאוג במסירות לטובתם של החוסים, לצרכיהם הגופניים והרכושיים. 2. האפוטרופוס צריך לשמוע את דעתם של החוסים, אם הדבר אפשרי. 3. מצבים מיוחדים, כגון במקרה של ניגוד אינטרסים, האפוטרופוס אינו מוסמך לייצג את החוסים ללא קבלת אישור בית-משפט מראש. 4. אסור לאפוטרופוס לחרוג מסמכותו, מעבר להגנה על האינטרס של החוסים. 25. יכולתם של אנשים להינשא נקבעת בישראל על פי הדין הדתי. הדין היהודי מתיר גם לאנשים בעלי פיגור שכלי להינשא, אלא אם אינם יכולים להבין את מהות קשר הנישואין ואת החובות הנובעות ממנו. 26. (א) זכותם של אנשים מפגרים המתגוררים במעון, שיסופקו להם צורכיהם הגופניים והנפשיים, וכי ידאגו להם במסירות, וכי יובטחו להם הזכויות המאפשרות התפתחות תקינה ובריאה, לפי המפורט להלן: (1) זכותם לקבל ארבע ארוחות ביום לפחות, מהן לפחות אחת מבושלת; (2) זכותם לקבל לבוש מתאים, תקין ונקי, בהתאם לצרכים ולעונות השנה; (3) זכותם כי ידאגו לניקיון גופם וללבושם, וכי במעון יהיו מים חמים; (4) זכותם כי ידאגו לקיום קשריהם עם בני משפחתם; (5) זכותם כי ייקבע סדר יום שיבטיח זמנים סבירים לפעילויות השונות: שינה, אכילה, לימודים, הכנת שיעורים, מלאכה, עבודה, אימון וחינוך, נופש ותרבות; הכל ללפי יכולתם וכושרם; (6) זכותם כי תיקבע להם תוכנית קידום אישי בידי צוות מקצועי; (7) זכותם לחופשות באישור המפקח על המעון, וכי המעון יהיה פתוח עבורם כל השנה; (8) אנשים מפגרים אשר גרים במעון זכאים להגנה ולבטחון פיסי: (א) אסור לנקוט נגדם באמצעים אלימים, אלא בנסיבות מיוחדות; (ב) אסור להנהיג במעון שיטת ענישה גופנית, שלילת מזון או כליאה; (ג) מותר להשתמש באמצעי משמעת חינוכיים בלבד. מי שיודעים על התעללות גופנית או נפשית במפגר - חייבים להודיע על כך למשטרה; (ד) מותר למנהל המעון להורות על בידודם או על הגבלת תנועתם ל-12 שעות לכל היותר רק אם דיירים עלולים לסכן את עצמם או את זולתם, או לגרום נזק חמור לרכוש, מעבר לכך, נדרש אישור מיוחד. כמו כן, נדרשת עריכת רישומים על עונשים מסוג זה, והודעה למפקח. 27. (א) אנשים שחולים במחלת נפש זכאים שיישמרו זכויות האדם הבסיסיות שלהם, כמו כן, הם זכאים לקבל טיפול הולם למחלתם. (ב) אנשים חולי נפש נחשבים כנכים הזכאים לקצבת נכות. 28. מחלתם של אנשים חולי נפש עלולה להגביל את יכולתם להכריע לגבי גורלם בכלל, ולגבי הטיפול במחלתם בפרט. כאשר חולי נפש מסכנים את עצמם או את הזולת, עשוי הדבר לחייב את אשפוזם. 29. (א) חולי נפש יאושפזו רק לאחר שנבדקו בדיקה גופנית ונפשית. (ב) אם בבדיקה נקבע הצורך לאשפזם, יתבקשו לחתום על הסכמתם לאשפוז. (ג) חולים שאושפזו מרצון (בהסכמה) רשאים להשתחרר תוך 48 שעות מרגע שהם מבקשים זאת, אלא אם כן צריך לאשפז אותם בכפייה. 30. (א) יש להימנע מאשפוז כפוי שאינו הכרחי, ולהשתדל להשאיר חולים בחיק המשפחה והקהילה. (ב) במקרים בהם ניתן להסתפק בטיפול מרפאתי, מוסמך הפסיכיאטר המחוזי להורות על טיפול מרפאתי כפוי במקום אשפוז כפוי. 31. (א) חולי נפש יאושפזו בניגוד לרצונם רק אם נערכה להם בדיקה פסיכיאטרית, כפוי אשר הוכיחה כי הם חולים וכתוצאה מכך הם מזיקים לעצמם או לסביבתם. (ב) אם הם מסרבים להיבדק, מותר לערוך להם בדיקה פסיכיאטרית כפויה, אך רק על פי הוראה בכתב של הפסיכיאטר המחוזי. (ג) הפסיכיאטר המחוזי יאשר בדיקה כזו רק לאנשים שהוכח לגביהם כי הם חולים, ושכתוצאה ממחלתם נפגעו מאוד כושר השיפוט שלהם וכושרם לביקורת המציאות. (ד) לצורך אשפוז כפוי של חולי נפש, חייב להתקיים לגביהם אחד התנאים הבאים: (1) הם עלולים לסכן את עצמם או את זולתם סיכון פיסי; (2) יכולתם לדאוג לצורכיהם הבסיסיים פגומה בצורה קשה; (3) הם גורמים סבל נפשי חמור לזולתם; (4) הם פוגעים פגיעה חמורה ברכוש. 32. (א) פסיכיאטר מחוזי מוסמך להורות על אשפוז כפוי למשך 7 ימים לכל היותר, והוא רשאי, לפי בקשה בכתב ממנהל בית החולים, להאריך האשפוז בשבעה ימים נוספים. (ב) ועדה פסיכיאטרית (משפטן ושני פסיכיאטרים) רשאית להאריך את האשפוז לתקופות נוספות. (ג) חולים, קרוביהם ונציגיהם זכאים להשמיע טענותיהם בפני הועדה, אלא אם כן הועדה סבורה כי נוכחות החולים בדיון עלולה לפגוע בשלומם הגופני או הנפשי, במקרה זה עליה לרשום נימוקיה לכך. 33. (א) כל אדם רשאי להגיש ערר לועדה הפסיכיאטרית על הוראת אשפוז או על הוראה לטיפול מרפאתי. (ב) הועדה תדון בערר על הוראת אשפוז בתוך 5 ימים מהגשתו, ובערר על טיפול מרפאתי בתוך 10 ימים מהגשתו. (ג) חולים, או קרוביהם, רשאים לערער על החלטה של ועדה פסיכיאטרית בפני בית המשפט המחוזי תוך 45 יום מקבלת הודעה עליה. 34. (א) חולים המגיעים לבית החולים הפסיכיאטרי, חייב הרופא למסור לחולים המתאשפזים טופס ובו פירוט חובותיהם וזכויותיהם, וכן להסביר בעל פה. (ב) הזכויות במהלך אשפוז: 1. לשלוח ולקבל מכתבים סגורים ודברי דואר אחרים. 2. לקבל אורחים בזמנים ובתנאים שקבע מנהל בית החולים. 3. לקיים קשר עם אנשים מחוץ לבית החולים. 4. להחזיק חפצים אישיים במידה סבירה וללבוש בגדים פרטיים. 5. לקבל מידע רפואי בקשר למצבם, לפי שיקול דעת הרופא. 6. לקבל מידע רפואי בקשר למצבם, לפי שיקול דעת הרופא. חולים המאושפזים בבית חולים פסיכיאטרי, אינם מאבדים את זכויות האדם שלהן, אסור להתעלל או לפגוע בהם בכל צורה שהיא. 35. (א) אסור להפעיל נגד חולי נפש אמצעי כפייה (בידוד או קשירה) אלא בהגבלות רבות: (1) חובה שתהיה הוראה בכתב של רופא; (2) אמצעי הכפייה יוגבלו בזמן; (3) אמצעי הכפייה ינקטו רק במידה ההכרחית למנוע סכנה מהחולים עצמם או מזולתם או כדי לתת להם טיפול רפואי; (4) אסור בשום אופן להפעיל אמצעי כפייה כעונש. 36. (א) הזכות לסניגור - חולי נפש לא ייעצרו או יועמדו לדין ללא נוכחות סניגורם. במידת הצורך, בית המשפט ימנה להם סניגור. (ב) אשפוז עצור או נאשם - בית המשפט יכול לצוות על אשפוז או על טיפול מרפאתי לגבי עצורים או נאשמים שאינם מסוגלים לעמוד לדין שאינם נושאים באחריות למעשיהם. ניתן לעשות זאת רק לאחר קבלת חוות דעת פסיכיאטרית. 37. חולי נפש שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם זכאים כי ימונה להם האפוטרופוס. אנשים עם מוגבלותנכותהצעות חוק