הצעת חוק מוסדות שיפוט פנימיים בספורט

הצעת חוק הספורט (תיקון - מוסדות שיפוט פנימיים), התש”ס-2000 מטרת חוק הספורט התשמ"ח-1988 (להלן - חוק הספורט), הייתה והינה ליישב את הסכסוכים הכרוכים בספורט במסגרת של מוסדות שיפוט פנימיים. אולם מאחר ולא נקבעו הסדרים ברורים באשר לדרכי עבודתם של מוסדות השיפוט הפנימיים, וחשוב מכך אופן בחירתם, נוצר מצב בו הכח לבחור את המוסד השופט ואת דרכי פעולתו, ניתן לבעלי אינטרסים. הענקת כח זו, יצרה תלות בלתי רצויה בין המוסד השופט לגוף הממונה, שהינו נציג הקבוצות או האגודות. תיקון סעיף 11 לחוק הספורט ייתן בידי הוועדה את הכח לקבוע באופן מאוזן ובלתי תלוי את מוסדות השיפוט הפנימיים ואת סדרי עבודתם, ויימנע את תלות מוסדות השיפוט הפנימיים בגוף הבוחר אותם. בנוסף, הטמעת עילות הביטול המופיעות בסעיף 24 לחוק הבוררות התשכ"ח-1968 תהווה נדבך נוסף בשליטה על תפקודו התקין של המוסד השיפוטי. סעיף 11א בנוסחו הקיים פוגע פגיעה קשה בזכויות היסוד של הספורטאים כעובדים וכבעלי זכות בחירה אלמנטרית באשר למקום עיסוקם וניצול כשרונם. חופש העיסוק והבחירה הכרחיים בכלל ובפרט בתחום הספורט, בו טווח שנות העבודה ואפשרויות הניידות מהמקצוע הינם מוגבלים. התיקון יוצר מצב המאזן בין חופש הבחירה והעיסוק של הספורטאים ובין זכותן של האגודות לקצור את פירות ההשקעה בספורטאי הצעיר. לפי המצב הקיים, האגודה שהספורטאי רשום אצלה, הופך לנכס מנכסיה, והיא עושה בספורטאי כל שברצונה. לספורטאי אין אפשרות להשתחרר מן האגודה אלא באמצעות הסגר, שמשמעותו במרבית המקרים הפסד שנים יקרות מקריירה ספורטיבית שהינה קצרה בלאו הכי, ואובדן היכולת הספורטיבית-מקצועית בשל הפסקת המשחק והאימון למשך תקופה של שנתיים. מצב זה אליו מוביל סעיף 11א לחוק הספורט הינו בלתי מתקבל על הדעת, במיוחד לאור חקיקת חוק יסוד חופש העיסוק, ואין לו אח ורע בדין הישראלי. עד לא מכבר שיטת העברות דומה לזו הקבועה בסעיף 11א לחוק הספורט, הייתה נהוגה גם בארצות אירופה. אולם בשנת 1995, נתן בית המשפט של האיחוד האירופי בלוקסמבורג פסק דין תקדימי המוכר בשם "חוק בוסמן". פסק הדין קבע, בתמצית, כי כל שחקן שהינו מעל לגיל 18, שאינו קשור עם קבוצה בהסכם חתום, רשאי לעבור על-פי שיקול דעתו הבלעדי לכל קבוצה החפצה בשירותיו, ללא שזו תאלץ לשלם פיצוי כלשהו לקבוצה אותה עזב השחקן. על מנת לרכך את הפגיעה בקבוצות (שהשקיעו בהכשרת הספורטאי מגיל צעיר), למרות הקבוע ב"חוק בוסמן", גובשה טיוטת הסדר פשרה בין ההתאחדות האירופאית לכדורגל (אופ"א) לארגון שחקני הכדורגל האירופאי (FIFPRO), שעל בסיסה מוצעת הצעת חוק חוק זו. הצעות חוק זהות הונחו על שלחן הכנסת הארבע-עשרה ומספרה פ/1810 של חבר הכנסת דוד צוקר, ועל שלחן הכנסת החמש-עשרה ומספרה פ/1431 של חבר הכנסת ראובן ריבלין וזבולון אורלב. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' בתמוז התש"ס - 10.7.2000 בחוק הספורט, התשמ"ח - 1988 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 11 - (1) במקום הסיפה החל במילים "מוסדות השיפוט" יבוא "הוועדה לקביעת מוסדות שיפוט פנימיים (להלן - הוועדה); הוועדה תמנה 3 חברים ובהם: (1) שופט בדימוס שייקבע על ידי השר; (2) נציג מטעם האגודות שייבחר בבחירות חשאיות; (3) נציג מטעם הארגון היציג של הספורטאים או נציג שייבחר בבחירות חשאיות;" (2) האמור בסעיף 11 יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) החלטת הוועדה בדבר מינוי של מוסד שיפוטי תתקבל ברוב קולות חבריה שהשתתפו בהצבעה. (ג) הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה ואת אופן פעולת מוסדות השיפוט הפנימיים. (ד) החלטות בענייני משמעת של ערכאת השיפוט הפנימית העליונה שתיבחר על ידי הוועדה יהיו סופיות, ואין לבטלן אלא בעילות המופיעות בסעיף 24 לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968. במקום סעיף 11א לחוק העיקרי יבוא: "תנאי העברת ספורטאים 11א. (א) ספורטאי שגילו פחות מ-18 שנה יוכל, באין הסכמה להעברתו, להודיע בפגרה על רצונו לעבור לאגודה אחרת, והוא יוכל לעבור לאותה אגודה בסיומה של עונת ספורט אחת. (ב) ספורטאי שגילו מעל 18 שנה אשר לא הוחתם על ידי האגודה על חוזה לתקופה של עד 3 שנים - יהיה רשאי לעבור לאגודה אחרת בסיומה של עונת הספורט בה הודיע על רצונו לעזוב את האגודה, לפי שיקול דעתו וללא צורך בהסכמת האגודה לשחררו". 3. תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו. דיני ספורטהצעות חוק