הצעת חוק עדיפות לאומית בחינוך

הצעת חוק עדיפות לאומית בחינוך, התשס”א-2000 החינוך מהווה מנוף חשוב לשינוי מעמדן, יכולתן, ופיתוחן של אוכלוסיות אנושיות בכל מקום בעולם. הוכח בעבר כי השקעה אינטנסיבית ומתן עדיפות לאומית בפיתוח אזורי פריפריה גיאוגרפית וחברתית גרמו לשינוי חיובי בכל הקשור למצבה הכלכלי-חברתי של האוכלוסיה באזורים אלו. ברור כי המחסום העיקרי המונע מאוכלוסיות רבות מלהגיע להישגים משמעותיים בתחום הפיתוח, הכלכלה וההשכלה הוא המחסום הכלכלי. אחריות המדינה לחינוכם של ילדים מגיל אפס מחייבת השקעה הולמת באוכלוסיות חלשות. המציאות לפיה ניתן לצפות, ברמת סבירות גבוהה, מה יהיה עתידו של כל ילד בהתאם לשייכות החברתית של משפחתו, מקום לידתו - אם במרכז או בפריפריה - עדתו, או דתו, חייבת להשתנות. לכן על הממשלה והגורמים הציבוריים השונים שיש להם נגיעה ישירה ויכולת השפעה על מצבם החינוכי, הכלכלי והחברתי של תושבי יישוב כלשהו, להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותם למען סגירת הפערים בין ישוב זה לשאר חלקי החברה. אין לאפשר השקעה בחינוך, אפילו מוגבלת, המצטיירת כעסקה סגורה בעלת אוריינטציה פוליטית או מפלגתית. שיקולים פוליטיים, מפלגתיים או עדתיים אינטרסנטיים לטווח קצר הינם בעלי השלכות חמורות לטווח הארוך. תופעות קשות כגון עבריינות, סמים וכיוצא בזה מחייבות טיפול שורש מקיף ומהותי על-ידי רשויות המדינה, כחלק ממדיניות-חברתית-כלכלית מובנית. על כן, מן הראוי שהעקרונות המנחים את מדיניות הממשלה לעידוד ישובים ואוכלוסיות נזקקות יהיו נגזרים מן ההנחות שהוזכרו לעיל, ויעוגנו בחוק. במציאות הקיימת היום משקיעה המדינה מיליוני שקלים בישובים שמקבלים מעמד של "עדיפות לאומית", ללא קריטריונים. על כן קיים צורך דחוף בחוק שיקבע קריטריונים להקצאת משאבים לישובים שיקבלו מעמד של איזור עדיפות לאומית. קריטריונים אלו יאפשרו מתן תקציבים לעיירות הפיתוח, לשכונות מצוקה, וליישובים ערביים הנמצאים גם במרכז הארץ. עדיפות לחינוך הינה חובת המדינה כלפי כלל האוכלוסיה, ועל כן הקצבות מיוחדות לחינוך ליישובי מצוקה שתאפשר גישור על פערים הינה העדיפות הלאומית של המדינה. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת ה-14 על ידי חבר הכנסת אחמד סעד ומספרה פ/2675. הצעות חוק דומות הונחו על שולחן הכנסת ה-15 ומספרן פ/1440 ע"י חבר הכנסת אורי סביר ואחרים ופ/2370 ע"י חבר הכנסת אחמד טיבי ואחרים. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"א בכסלו התשס"א - 18.12.20000 1. חוק זה בא לתרום לפיתוחם של ישובים הסובלים ממצוקה כלכלית חברתית ולסייע בהקטנת החיכוכים החברתיים ותחושת האפליה בקרב תושביהם. 2. בחוק זה - "אחוז הזכאים לתעודת בגרות", "אחוז הנשירה", "אחוז הילדים טעוני הטיפוח" - כחפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 3. לכל ישוב בו מתקיים אחד מהתנאים הבאים יינתן מעמד של יישוב בעל עדיפות לאומית בתחום החינוך: (1) אחוז הזכאים לתעודת בגרות בקרב בני גיל 17 באותו ישוב נמוך מ-50%; (2) אחוז הנשירה בקרב בני הנוער הינו 20% ומעלה מכלל התלמידים בגיל חינוך חובה; (3) אחוז התלמידים טעוני הטיפוח הוא מעל הממוצע הארצי. 4. הממשלה תקצה תקציבים מוגדלים ליישוב במעמד של ישוב בעל עדיפות לאומית בחינוך, לתחומי התשתיות החינוכיות, הבניה לחינוך טכנולוגי, פיתוח טכנולוגי, פיתוח תוכניות לימודים, ותמריצים לעובדים בתחום החינוך באותו יישוב 5. רשימת היישובים שקיבלו מעמד עדיפות לאומית בחינוך תפורסם ברשומות. 6. שר האוצר ושר החינוך ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין ותקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. עדיפות לאומיתדיני חינוךהצעות חוק