הצעת חוק הגדרת "זיהום" בחוק למניעת מפגעים סביבתיים

הצעת חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)(תיקון), התשס”א-2001 חוק מניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), תשנ"ב - 1992 מסדיר את הזכות להגשת הליך אזרחי כנגד מי שגורם בפועל או עלול לגרום למפגע סביבתי המפורט בחוק. החוק מקנה סמכות לבית משפט השלום ליתן סעד לשם הפסקת מפגע סביבתי, מניעתו ותיקון המעוות שנגרם בעטיו, זאת לבקשת נפגעי המפגע, במסגרת תביעה אישית או ייצוגית ולבקשת גופים מסוימים שזכותם נקבעה מפורשות בחוק. חוק זה מהווה כלי חשוב והכרחי במאבק כנגד מפגעים סביבתיים במדינה, המאפשר לאדם הפרטי הניזוק מן המפגע ולגופים סביבתיים המייצגים את הציבור לבצע "אכיפה פרטית" כנגד מזהמים, זאת במקום להמתין לאכיפה הממסדית שמבצעות רשויות המדינה, אשר אין בה כדי לתת מענה לכל המפגעים הקיימים במדינה במהירות הדרושה לשם הפסקת סבל ונזק לבריאות הציבור. מכאן, שיש חשיבות רבה לכך שהחוק יעמיד קשת רחבה של אפשרויות תביעה כנגד מזהמים בגין הזיהומים השונים הנגרמים על ידם, דבר אשר יאפשר נקיטת צעדים על ידי הפרט באופן נרחב יותר. המפגעים שלמניעתם קובע החוק סמכות, הינם רבים ובין השאר מדובר בזיהום אויר, זיהום מים, רעש, זיהום על ידי חומרים מסוכנים ועוד. כן מסדיר החוק את מניעתו של "זיהום על ידי פסולת". "זיהום על ידי פסולת" מוגדר בחוק כהשלכת חומר מכל סוג שהוא, במקום שלא נועד לכך על פי חוק. מכאן, שעל פי ההגדרה הנוכחית, הרי שהשלכת או נטישת חומרים שונים, נוזלים או חפצים, וגרימת לכלוך רב במקום שקבוע על פי חוק כמקום שאליו ניתן לסלק פסולת, אינם מהווים זיהום על ידי פסולת בר תביעה, זאת גם אם פסולת זו אינה מטופלת כראוי, וגורמת עקב כך למפגע בריאותי חמור ולנזק לסביבה ולאדם. מוצע להחליף את הדרישה כי זיהום על ידי פסולת ייחשב רק במקום שלא נועד לכך על פי חוק, ולקבוע כי כל נטישה, לכלוך והשלכת חומרים ברשות הרבים או ברשות היחיד, תיחשב זיהום על ידי פסולת. הדרישה כי זיהום על ידי פסולת ייחשב רק במקום שלא נועד לכך עפ"י חוק חוסמת ומונעת את יכולתו של הפרט הנפגע מלפעול כנגד מפגע הנובע מאתר פסולת שיש לו מעמד חוקי כלשהו, זאת על אף שאתר זה, חוקי ככל שיהיה, מופעל באופן מזיק, המהווה מפגע וסכנה לבריאות הציבור. מכאן נובע כי יכולת ה"אכיפה הפרטית" נשללת מן הפרט בנוגע לזיהומי פסולת ככל שהם נגרמים במקומות בעלי מעמד חוקי כלשהו ונפגעי אותו זיהום נדרשים להשליך יהבם על מוסדות המדינה על מנת שיפעלו למניעת הזיהום, דבר שמתמשך זמן רב ולעתים כלל לא מתבצע. ויובהר כי קיימים אתרי פסולת שונים, בין השאר מטמנות ותחנות מעבר שמעמדם החוקי מתמצה ב"שימוש חורג שהותר" מכוח היותם קיימים בשנת 1989, מועד בו תוכנית המתאר הארצית לאתרי פסולת, תמ"א 16, אושרה. חלקם של אתרים אלה, כמו גם אתרים אחרים בעלי היתרים חוקיים שונים, מטפלים בפסולת המגיעה לתחומם, באופן לוקה ביותר המביא לגרימת מפגעים חמורים לציבור. חסינותם של אתרים אלה מפני יכולת ה"אכיפה הפרטית" המוקנית בחוק ואי כפיפותם לחוק זה, בכל הנוגע להגשת תביעה משפטית בגין "זיהום ע"י פסולת" אינה מוצדקת בלשון המעטה ויש בה כדי להנציח מפגעים ולמנוע פעילות לתיקון המעוות באופן יעיל ומכאן חשיבותו של התיקון. עם זאת לאור לשון החוק והגדרותיו, אין חשש כי כל אתר המטפל בפסולת ואשר בו מושלכת פסולת מעצם טיבו, ייחשב כגורם לזיהום על ידי פסולת החשוף לתביעה, שהרי תביעה על פי החוק אפשרית אך ורק כאשר אותה השלכת פסולת מהווה "מפגע סביבתי" על פי הגדרת החוק, בכך שהיא נעשית בניגוד לחיקוק, לצו, לתכנית, לרשיון עסק או לכל ממשי לאדם. ולפיכך התוצאה היא כי אתר בעל מעמד חוקי, הפועל על פי הוראות החוק, ועל פי הוראות כל רשיון או היתר שניתן לו ולא חורג מהן וכי אופן טיפולו בפסולת אינו מביא לפגיעה בבריאות אדם או גרימת סבל ממשי לו, לא יהא חשוף לכל תביעה על אף שמושלכת בו פסולת. עצם הטיפול הנאות בפסולת יבטיח לאותו אתר הגנה מפני תביעה. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד' באב התשס"א - 24.7.2001 תיקון סעיף 1 1. בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 1, בהגדרה "זיהום על ידי פסולת" במקום "השלכה של חומר מוצק, מוצק בחלקו, נוזל או גז במכל, במקום שלא נועד לכך על פי החוק" יבוא "זיהום שנגרם שלא כדין עקב השלכה או הטמנה של חומר מוצק, מוצק בחלקו, נוזל או גז במכל, או השלכה במקום שלא נועד לכל על פי החוק." הגדרות משפטיותחוק למניעת מפגעיםמניעת מפגעיםמפגעיםהצעות חוק