הצעת חוק אשפוז כפוי

הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון - אשפוז כפוי), התשס”א-2001 סעיפים 1 ו-2 הועדות הפסיכיאטריות (להלן - הועדות) לפי חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א- 1991 (להלן- החוק), מחליטות, בהליכים שונים, לגבי אשפוזו הכפוי של אדם, בין שהוא מאושפז בצו בית משפט ובין שניתנה לגביו הוראת אשפוז בעקבות בדיקה בבית חולים פסיכיאטרי. החלטה לגבי אשפוז כפוי איננה רפואית גרידא ויש בה אלמנטים כגון מסוכנות לציבור, איזון בין הצורך באשפוז כפוי לבין דרך טיפול אחרת ועוד, ההופכים את ההליך למעין- שיפוטי. שיקולים אלה שיש לעשותם תוך התחשבות בטובתו של חולה הנפש, מיוצגים בועדה בעיקר על ידי המשפטן, שהינו ,לפי החוק הקיים, מי שכשיר לכהן כשופט שלום. לאור ההשלכות העצומות שיש לועדה בקביעה על שלילת חירותו של אדם, באופן קיצוני ביותר, הכולל גם טיפול פסיכיאטרי תרופתי, מוצע כי את מקום המשפטנים בועדה ימלאו שופטים ושופטים בדימוס של בית המשפט המחוזי. שופטי בית המשפט הם בעלי ניסיון שיפוטי מגוון ונדרשים להכרעות בנושא אשפוז כפוי וטיפול לפי החוק באופן יומיומי. סעיף 3 חולים המובאים בפני הועדה בצו בית משפט קיימת חובת ייצוג על ידי עו"ד על פי סעיף 18 לחוק. הוראה דומה איננה קיימת לגבי מי שעניינו נדון שלא על פי צו בית משפט, אלא בעקבות הוראת אשפוז.בדיונים אלה קיימת זכות לייצוג לפי 26(ג) לחוק. מטבע הדברים, החולים אינם מודעים תמיד לזכות זו ובמרבית המקרים אינם יכולים להרשות לעצמם ייצוג על ידי עורך דין. ועדה בראשות פרקליטת מחוז המרכז שבחנה את אופן תיפקודן של הועדות הפסיכיאטריות המליצה, בדו"ח מיולי 2000 לחייב בייצוג בכל הליך של אשפוז כפוי בפני הועדות, על מנת לבצע הליך ממצה ומאוזן באופן שזכויותיו של החולה והאינטרסים שלו ייוצגו באופן מלא. מאחר שהסנגוריה הציבורית מוגבלת על פי חוק הסנגוריה הציבורית התשנ"ו- 1995 לייצוג בהליכים פליליים בלבד, מוצע כי לשכות הסיוע המשפטי, הפועלות לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב- 1972 במתן ייצוג משפטי לאזרחים על פי הזכאויות הקבועות בחוק (על פי בקריטריונים כלכליים), יוסמכו להעניק ייצוג בועדות הפסיכיאטריות. סעיף 4 - סעיף 34 כב(ב) לחוק העונשין התשל"ז-1977, קובע חלותו של כל סייג לאחריות פלילית, בין היתר בשל אי-שפיות, עם התקיים ספק סביר לגבי קיומו של אותו סייג. סעיף זה מקל מאוד את הוצאתם מגדר האחריות הפלילית של עבריינים רבים על ידי טענות הגנה שקל מאוד לעורר ספק סביר לגבי התקיימותן כגון הגנת אי השפיות בעת ביצוע העבירה. מוצע לבטל סעיף זה כך שנטל ההוכחה כי התקיים סייג לאחריות פלילית יוטל על הנאשם. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד' באב התשס"א - 24.7.2001 1. בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 24 - (1) בסעיף קטן (א), במקום פסקה (1) יבוא: "(1) רשימת שופטי בית משפט מחוזי או שופט כאמור שיצא לגמלאות או שפרש (להלן - רשימת השופטים);". (2) בכל מקום במקום "רשימת המשפטנים" יבוא "רשימת השופטים"; 2. בסעיף 24א לחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (א), במקום פסקה (1) יבוא: "(1) רשימת שופטי בית משפט מחוזי או שופט כאמור שיצא לגמלאות או שפרש (להלן - רשימת השופטים);"; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "רשימת המשפטנים" יבוא "רשימת השופטים". 3. בסעיף 26 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) בדיון בועדה פסיכיאטרית יהיה החולה מיוצג על ידי עורך דין; אדם שאין לו עורך דין מייצג ימנה לו בית המשפט עורך דין, לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972." 4. בחוק העונשין, התשל"ז-1977, בסעיף 34כב, סעיף קטן (ב) - בטל. אשפוז כפוירפואההצעות חוק