הצעת חוק קבורה דתית חלופית

הצעת חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית (תיקון- קבורה דתית חלופית), התשס”א - 2001 מדינה מתוקנת אינה צריכה להתערב בדרך קבורתו של מת. המדינה צריכה להציע לכלל אזרחיה קבורה אזרחית הולמת. חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ"ו - 1996, ניסה, ללא הצלחה, לתקן מצב אשר הינו מעוות בבסיסו. הצעת חוק זו הופכת את היוצרות. מוצע לקבוע כי בתי הקברות יהיו בתי קברות אזרחיים, תוך הקצאת קרקע לקבורה דתית, על מנת לאפשר לכל אדם להיקבר על פי דתו ואמונתו. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ג' באב התשס"א - 23.7.2001 בחוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ"ו-1996 (להלן - החוק העיקרי), במקום שם החוק יבוא "חוק הזכות לקבורה דתית, התשנ"ו - 1996". בסעיף 1 לחוק העיקרי, במקום ההגדרה "בית עלמין אזרחי חלופי" יבוא: ""בית עלמין דתי" - בית עלמין שהקבורה בו תיעשה על פי השקפתו הדתית ואמונתו של אדם;". 3. במקום סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: "קבורה בבית עלמין דתי 2. אדם זכאי להיקבר בקבורה דתית אם בחר בכך ואם ניתן לקוברו בקבורה דתית על פי דיני דתו; הבחירה יכול שתיעשה בצוואה." 4. בסעיף 4 לחוק העיקרי - (א) במקום כותרת השוליים יבוא "קביעת מקום לבית עלמין דתי"; (ב) בסעיף קטן (א), במקום "אזרחי חלופי" יבוא "דתי". 5. במקום סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא: "תאגיד לעניני קבורה 5. בתי עלמין ינוהלו בידי תאגידים לעניני קבורה." קבורההצעות חוק