חובת פירוט הפרסום בכתב תביעה בגין לשון הרע

נטען כי בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה שעילתו פרסום לשון הרע, אם כתב התביעה אינו מציין מהו בדיוק הפרסום המהווה לפי הטענה את לשון הרע, או שאינו מפרט את המילים המהוות את לשון הרע. להלן החלטה בנושא חובת פירוט הפרסום בכתב תביעה בגין לשון הרע: החלטה 1. בפני בקשה לסילוק התובענה על הסף מכוח תקנות 100 ו- 101 לתקנות סד"א ו/או מכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט. 2. המבקשים / הנתבעים טוענים כי כתב התביעה אינו מגלה עילה וניסוחו לא עולה בקנה אחד עם התקנות וההלכה הפסוקה. 3. המבקשים טענו כי בכתב התביעה מתיימר התובע לפרט פרסומים המהווים לשון הרע, אותם פרסם לכאורה, הנתבע 1 ביחס אליו. בסעיפים 13-10 לכתב התביעה, תחת הכותרת "דיבר ראשונה" נטען, כי הנתבע 1 פרסם לכאורה "לשון הרע" ביחס לתובע וכי אמירה זו "התפשטרה כאש בשדה קוצים" (סעיף 11 לכתב התביעה). בסעיפים 20-14 לכתב התביעה, תחת הכותרת "דיבה שנייה" נטען כי ידי התובע, כי הנתבע 1 נקט "בדרך פסולה של כתיבת זכדי"ם מפוברקים וכוזבים" (סעיף 14 לכתב התביעה); כי הנתבע 1 חתם "על עצומה כנגד התובע" (סעיף 15 לכתב התביעה); כי "הנתבע הגיש תלונה/ות כוזבת/ות ביודעין למשטרה ולנציבות שירות המדינה" (סעיף 16 לכתב התביעה). בסעיפים 23-21 לכתב התביעה, תחת הכותרת "דיבה שלישית", נטען על ידי התובע, כי הנתבע 1 רשם "מתוקף תפקידו" חוות דעת מקצועיות לגבי התובע, שהן "מפוברקות, כוזבות ומזויפות" (סעיף 23 לכתב התביעה). בסעיפים 29-24 לכתב התביעה, תחת הכותרת "דיבה רביעית" נטען, כי הנתבע 1 חתם על "תצהיר שקרי וכוזב" אשר הוביל לכאורה לסגירת תיק חקירה מחוסר אשמה (סעיפים 29-28 לכתב התביעה). 4. המבקשים / הנתבעים טוענים כי התובע מייחס לנתבע 1 שורה של "פרסומים" של לשון הרע בכתובים, אך לא צרף ולו מסמך אחד לכתב התביעה, שבו פורסמה לכאורה אותה לשון הרע הנטענת ביחס לתובע. כמו כן, התובע לא פרט בכתב התביעה את העובדות המקימות את יסודות ה"פרסום" ו/או את יסודות ה"לשון הרע". המבקשים טענו כי הם נותרו כ"מגששים באפלה" ואינם יודעים בפני מה עליהם להתגונן. הם ציינו לעניין זה את פסה"ד בת.א. 9871/02 שלמה גרבץ נ' יצחק אלישיב, תק-של 2004(1) 9776, 9785. 5. המשיב בתגובתו מציין כי בית משפט מוחק תביעה מחמת העדר עילה רק כאשר לא ניתן יהיה להציל את התובענה מכיליון על דרך של תיקון, בסעיף 4 לתגובה נכתב : "בענייננו, וככל שבית המשפט ימצא לנכון לקבוע זאת, המשיב מוכן, מבקש ומעוניין לתקן את תביעתו, להוסיף ולפרט בה, ככל שיידרש ע"י ביהמ"ש ובאם יידרש, ולצרף לה נספחים ככל שיידרש ע"י ביהמ"ש ובאם יידרש, הגם שכל המסמכים נמצאים ברשות המבקשים וידועים להם, ובין השאר הם ידועים למבקשים גם מהליכים נוספים המתנהלים בין הצדדים (ראה סיפא לסעיף 2 לכתב התביעה) וממילא הם יגולו ע"י הצדדים בהליכי גילוי המסמכים ויצורפו לתצהירי עדות הראשית של מי מהצדדים. ולכן, לא יכולה להיות מחלוקת כי ניתן יהיה לקבל את כל הפרטים ע"י מיצוי ההליכים המקדמיים לפני שימעת התובענה." 6. ב"כ המשיב הגדיל לעשות בתגובתו והביא בסעיף 6 לתגובתו את דברי המלומד אורי שנער בספרו "דיני לשון הרע" בעמ' 428 : "בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה שעילתו פרסום לשון הרע, אם כתב התביעה אינו מציין מהו בדיוק הפרסום המהווה לפי הטענה את לשון הרע, או שאינו מפרט את המילים המהוות את לשון הרע". 7. ב"כ המבקשים בתשובה לתגובה, ציין כי אין מקום להסתפק בתיקון כתב הטענות. התובע כלל לא הגיש בקשה לתיקון כתב התביעה וממילא בהעדר בקשה כזו, אין מקום שביהמ"ש ידרש לעניין תיקון כתב התביעה. זאת ועוד, בתגובה של ב"כ התובע הוא לא פרט כלל איך הוא מתיימר "להציל" את גורל התביעה באמצעות תיקון כתב התביעה. 8. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה יש לקבל את הבקשה ולמחוק את התובענה על הסף. (1) מחיקת תביעה ובוודאי דחיית תביעה על הסף, הם אמצעי חמור שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים ודרסטיים ובית משפט מעדיף תמיד, הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני. ראה לעניין זה: ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני פ"ד ל"ו (2) 151, 155 - 156. סילוקה על הסף של תובענה הוא צעד דראסטי. יש להשתמש בו רק כאשר כלו כל הקיצין וכאשר ברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה (ראה לעניין זה: ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מ"א (1) 577; ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה פ"ד מו (1) 470; ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', פ"ד מה (4) 18; ע"א 450/78 מדינת ישראל נ' זאב יוליס, פ"ד כד (2) 522; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב -יפו, פ"ד מ(2) 668). (2) ב"כ התובע בתגובתו מבין כי כתב התביעה סתמי, לא צורפו אליו מסמכים דרושים והוא אף לא כותב בתגובה באיזה אופן הוא מבקש לתקן את התביעה אלא מבקש שבית המשפט יהיה היועץ המשפטי שלו ויורה לו כיצד לתקן את התביעה. (3) ב"כ התובע מאשר כי מסמכים מהותיים ביותר לכתב התביעה לא פורטו ולא צורפו לכתב התביעה. הוא מסתמך על כך שלדעתו הנתבעים כן יודעים מהם המסמכים וזאת ידוע להם מהליכים נוספים המתנהלים בין הצדדים. אינני יודעת מה ההליכים הנוספים שמתנהלים בין הצדדים הללו. כתב התביעה, אשר מצוי בתיק הזה הוא כתב תביעה לקוי, חסר באופן מהותי ואינו מגלה עילה. (4) לאחר קבלת תשובת ב"כ המבקשים לתגובת המשיב, הגיש ב"כ המשיב בקשה להארכת מועד לתיקון כתב תביעה. על פי תקנה 92 לתקנות ס"דא, היה רשאי ב"כ התובע להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה, ולו היתה מוגשת בקשה כזו, ניתן היה לבחון את הבקשה לגופה ולבדוק אם יש בכתב התביעה המתוקן משום השלמת הפרטים המהותיים החסרים בכתב התביעה המצוי בתיק. בקשה לתיקון כתב תביעה לא הוגשה. ברור שאינני צריכה לייעץ לב"כ התובע כיצד לתקן את כתב התביעה ואילו מסמכים מהותיים עליו לצרף ו/או לציין בכתב התביעה על מנת שכתב התביעה עצמו יגלה עילת תביעה על פי חוק איסור לשון הרע, וממילא בהעדר בקשה לתיקון כתב תביעה גם אין צורך לתת החלטה בבקשה שלא הוגשה. (5) לאור האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל ויש למחוק את התביעה על הסף. התובע ישא בהוצאות הנתבעים ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.לשון הרע / הוצאת דיבהפרסוםמסמכיםכתב תביעה