חלופת מעצר סחיטה באיומים

 לגבי עבירת הסחיטה באיומים נקבע בבש"פ 842/11 X נ' מ"י קבע כב' השופט ג'ובראן: כבר נקבע כי ככלל עבירות של סחיטה באיומים אינן מתאימות לחלופת מעצר, בשל אופיין, הקלות שבביצוען ונוכח המסוכנות הגלומה בהן מעצם טבען. כך נאמר לעניין זה בבש"פ 11271/03 בית משפט זה כבר עמד פעמים רבות על כך שבעבירה של סחיטה באיומים גלומה מעצם טבעה ואופייה מסוכנותו של הנאשם, ושבדרך-כלל עבירות של סחיטה באיומים ועבירות שבהן הנאשם מפיל חתתו על קורבנו, אינן מתאימות לחלופת מעצר (ראו למשל: בש"פ 7683/99 Xנ' מדינת ישראל (להלן - בש"פ 7683/99 X[1]); בש"פ 5435/03 X נ' מדינת ישראל [2]; בש"פ 7283/98 X נ' מדינת ישראל [3]; בש"פ 7322/03 X נ' מדינת ישראל (להלן - בש"פ 7322/03 עמר [4])). כן כבר נקבע לא אחת כי בעבירות מסוג זה אף טבוע חשש לשיבוש הליכי משפט בדרך של הטלת מורא על קורבן האיומים (בש"פ 1416/02 X נ' מדינת ישראל [5]), ושבדרך-כלל אין מקום לשחרור לחלופת מעצר משום שהנאשם יכול להמשיך ולבצע עבירות מסוג זה באמצעות הטלפון גם כשהוא ספון בתוך ביתו (בש"פ 4107/95 מדינת ישראל נ' X [6]).סחיטה באיומיםסחיטהחלופת מעצראיומיםמשפט פלילימעצר