אשרת שהייה מסוג א 5

העותר 1 (להלן: "העותר" או "דימיטרי") הגיע לארץ בשנת 1996 בעקבות ובסמוך לעלייתם של אימו (העותרת 2), אביו החורג (העותר 3) ואחיו למחצה (העותר 4). מאז חי דימיטרי בארץ ואף נולד לו בארץ אח נוסף (העותר 5). עניינה של עתירה זו היא בבקשתם של העותרים להסדיר בארץ את מעמדו של דימיטרי. 1. רקע הדברים דימיטרי נולד בשנת 1978 באוזבקיסטן לאימו ולמר אלכסנדר ז"ל, בהיותו בן 3, נפרדו הוריו. בשנת 1981 הכירה אימו את העותר 3 ולאחר מספר שנים נישאו. העותר 3 רואה בדימיטרי את בנו הבכור ודימיטרי בעותר 3 את אביו שכן אביו הביולוגי לא לקח חלק בגידולו ולא תמך בו כלכלית או נפשית. אביו של דימיטרי נישא בשנית, הקשר בינו לבין דימיטרי נותק ומאוחר יותר בשנת 2007 נפטר אביו. בחודש אוקטובר 1995 עלו העותרים 2-4 ארצה והותירו מאחוריהם את דימיטרי שהיה אז בן 17. העותרים 2 ו-3 עשו כן כיוון שלטענתם הובטח להם על ידי נציג הסוכנות היהודית באוזבקיסטן כי יתירו את עלייתו של דימיטרי מיד עם סיום שנת הלימודים. אכן, דימיטרי הגיע ארצה בשנת 1996 באשרת תייר ולאחר שלוש שנים קיבל אשרת א/5 בתוקף לשנתיים מיום 29.6.99. רישיון הישיבה של דימיטרי מסוג א/5 הוארך בשנתיים נוספות עד ליום 20.7.03. מיום הגעתו ארצה דימיטרי חי עם משפחתו. דימיטרי ביקש להתגייס אך בקשותיו נדחו בשל היותו חסר מעמד. דימיטרי סייע להוריו בטיפול באחיו וכן בפרנסת המשפחה. למעשה, הסיבה בשלה לא המשיכו להאריך את רישיון הישיבה של דימיטרי נבע מהעובדה כי לחובתו מספר הרשעות (עליהם אעמוד בהמשך). ביום 4.2.08 נמסר לעותר כי בקשתו סורבה בשל עברו הפלילי. על החלטה זו הוגש ערר שנדחה. בהמשך ולאור שיקום שעבר העותר דנה הועדה הבינמשרדית לעניינים הומינטריים בעניינו (ביום 26.2.09) והמליצה שלא לקבל את בקשתו. החלטות אלו הן נשוא העתירה שלפניי. העותר המשיך לשהות בארץ באופן לא חוקי ונעצר ביום 21.10.09 אך מסר שלא עזב את הארץ משום שאין לו משפחה באוזבקיסטן וכל משפחתו בארץ. 2. טענות הצדדים העותר טוען כי כל משפחתו נמצאת בארץ כי הוא חי בארץ ורצה להשתלב בחברה הישראלית. למעשה העבירות שעבר הם עבירות סמים קלות עם עבירות נלוות וזאת בשל קשייו להשתלב. העותר טוען כי הוא שוקם ומזה 6 שנים לא ביצע כל עבירה. מדובר במשפחה נורמטיבית שהוא חלק אינטגרלי ממנה. ב"כ העותר ציינה כי אינה מבקשת אזרחות בשלב זה אלא אשרת א/5 המאפשרת בחינה מחודשת בכל שנה או שנתיים כך שאם יחזור העותר לסורו ניתן יהיה לבטל את המעמד. לעניין זה מציינת ב"כ העותר כי מדובר במשפחה נורמטיבית כאשר אחיו של העותר שירת בצה"ל ואף נפצע במסגרת שירות קרבי במלחמת לבנון השנייה. עוד טוענת ב"כ העותר לפגמים בהחלטות שהתקבלו בעניינו של העותר. לטענתה לא התקבלו הפרוטוקולים של הועדה, לא ברור מי עמד בראשה, איזה חומר היה לפניה, ומה היו הנימוקים. ב"כ העותר טוענת כי מהחלטות משרד הפנים עולה כי לא נערך דיון מעמיק וכי הנימוק המרכזי היה עברו הפלילי של העותר לטענתה, משרד הפנים לא שקל כראוי את השיקולים האחרים ועל כן יש מקום להורות כאמור בעתירה. ב"כ המשיבה טוענת כי יש לתת משקל נכבד לעבירות הפליליות שביצע העותר. עוד טוענת ב"כ המשיבה כי החלטת הרשות היא סבירה לאור עברו הפלילי של העותר, וכי אין מקום להתערבות בית המשפט. 3. השיקולים בהסדרת מעמד במקרה שלפנינו א. עברו הפלילי של העותר הנימוק המרכזי ביסוד ההחלטה שלא להסדיר את מעמדו של העותר הוא עברו הפלילי. העותר הורשע בעבירות סמים ותקיפה וכן עבירות נלוות (כך, למשל העבירה של זיוף לשם קבלת דבר במרמה נוגעת למרשם לכדורי קלונקס). בדיון האחרון במסגרת תיק פלילי 136/08 התקבל תסקיר שירות המבחן אותו הציגה התובעת. לדבריה, העותר טופל: "הוא עלה על דרך טובה, עובד, משתכר, מתפרנס... התסקיר לא קל בהתחשב בנסיבות חייו ובעיה רפואית... ". התובעת ביקשה מאסר של שלושה חודשים שירוצה בעבודות שירות. ביהמ"ש (כב' השופטת לביא מבית המשפט השלום באשדוד), סקרה את נסיבות חייו של העותר לרבות עבירות שעבר בעבר בגין שימוש בסמים. השופטת ציינה: "בעקבות המשך הטיפול בתחנה לנפגעי סמים חל שינוי חיובי באורח חייו. כיום הוא משתף פעולה בטיפול, עדיין מוסר בדיקות שתן נקיות, מתפקד, עובד...". אכן ביהמ"ש לא הטיל על הנאשם מאסר בפועל אלא של"ץ וכן עונשים מותנים וקנס כספי. את עבודות השירות הוא ביצע על הצד הטוב ביותר (ראו הממונה במכתבו מיום 22.10.09 נספח ג/3 לעתירה). אין ספק כי ביצוע עבירות פליליות הוא שיקול מרכזי שלא להעניק לעותר מעמד (ראו למשל סעיף 29 לפסק דינו של כב' השופט י. עדיאל בבג"ץ 9211/04 איבורה נ' מ"י (מיום 18.7.05), והאסמכתאות הנזכרות שם). עם זאת, זהו אינו השיקול היחיד. במקרה שלפני כאשר שוקלים את העבר הפלילי יש לזכור כי העותר שוקם מאז העבירה האחרונה ולא ביצע עבירות נוספות מזה שש שנים. כן יש להדגיש כי שירות המבחן הביע דעתו (נספח ד' לעתירה) כי יש לאפשר לדימיטרי להישאר בארץ כדי להשלים את הטיפול. שירות המבחן מציין: "ניתוקו ממשפחתו עלולה לגרום לרגרסיה בלתי הפיכה ולנסיגה משמעותית. לדימיטרי ישראל היא ביתו הרגשי והרוחני. דימיטרי הינו אדם חיובי שעקב חוויות טראומטיות בעברו סטה מדרך הישר... מבקשים אנו לבדוק אפשרות לעזור לדימיטרי במתן אזרחות ישראלית. דימיטרי עובר תהליך נפשי פיזי מאד קשה ומתקדם בו..." היינו, מדינת ישראל השקיעה בדימיטרי בטיפול ארוך וממושך בתחנה לנפגעי סמים ובשירות המבחן. הטיפול נשא פירות ושירות המבחן, ובעקבותיו התביעה וביהמ"ש איפשרו לעותר במסגרת גזר הדין האחרון, העבירה האחרונה לבצע עבודות שירות. אלו כאמור בוצעו על הצד הטוב ביותר. כיום, דימיטרי עובד ומתפרנס וכאמור במכתבו של שירות המבחן הינו אדם חיובי. בנסיבות אלה נראה כי גם אם יש לתת משקל לעברו הפלילי של העותר הוא משקל נמוך יחסית שיש לאזנו מול נסיבות חייו האחרות. ב. משפחתו של דימיטרי כאמור, אימו של דימיטרי, בעלה (שבפועל גידל את העותר) ושני אחיו נמצאים בישראל. העותר חי בארץ משנת 95 וכפי שציין שירות המבחן ישראל מהווה ביתו הרגשי והרוחני. אחיו אלכס (מס' אישי 6893657), שירת שירות צבאי מלא ואף השתתף במלחמת לבנון השנייה ונפצע בה. אחיו הקטן נולד בישראל ולומד בבית ספר. הוריו של העותר הינם מאמני שחייה במקצועם, המאמנים שחיינים צעירים המשתתפים בתחרויות ארציות ומייצגים את המדינה בתחרות בינלאומיות (ראו נספחים א-א/8 לעתירה). כלומר מדובר במשפחה ישראלית ערכית ונורמטיבית שהעותר נמנה עלה. יש להדגיש כי במהלך השיקום ציין שירות המבחן כי המשפחה שתפה פעולה ותמכה בדימיטרי לאורך כל הדרך. יש להדגיש כי דימיטרי ביקש להתגייס לצה"ל אך נדחה בשל היותו חסר אזרחות. לאור זאת התקשה גם להיטמע בחברה הישראלית. בנוסף, ביקש דימיטרי להתגייר אך גם פניותיו אלה נדחו בשל היותו חסר מעמד. למעשה, שירות המבחן מציין כי העבירות שעבר שבעיקרן שימוש בסמים נבעו ממציאות חייו הקשה. ג. שיקולים שעמדו בבבסיס החלטת המשיבה שלא ליתן מעמד ב"כ העותר, טענה, כאמור, כי המשיבה התבססה בעיקר על עברו הפלילי ולא שקלה שיקולים אחרים. לעניין זה יש צורך לעמוד על החלטות המשיבה. ביום 4.2.08 התקבל מכתב ממשרד הפנים בתגובה לבקשה להסדר מעמד (נספח ה' לתגובה) וכל שנאמר בו כי: "מאחר ולדימיטרי עבר פלילי ומאחר וכיום מדובר בבגיר לא ניתן לאשר הבקשה". בהחלטה בעקבות ערר שהוגש (מיום 14.8.08 נספח ו' לתגובה) גם כן נכתב בצורה לקונית כי: "לאחר דיון נוסף בערעורך, הוחלט לעמוד על החלטתנו מיום 4.2.08 אין אנו מאשרים בקשתך למעמד מאחר וממידע שנתקבל במשרדנו יש לך עבר פלילי עשיר כמו כן הנך בגיר". יש להדגיש כי רשימת העבירות נראית לכאורה ארוכה, אך כאמור עיון בה נלמד כי מדובר בעבירות שימוש בסמים ועבירות נלוות ולא ב "עבר פלילי עשיר". לאחר מכן, הועברה בקשה לועדה הבינמשרדית למתן מעמד מטעמים הומינטריים (נספח ז' לתגובת המדינה). בהחלטה מיום 26.2.09 הוחלט לדחות את הבקשה. מדובר לכאורה בפרוטוקול שכן נאמר כי מדובר בדיון בועדה ובנימוקים להחלטה. עם זאת, כל שמצוין הוא כי הישיבה נערכה בלשכת מנ"א באשדוד וכי בידי חברי הועדה מונח העתק התיק וראש הדסק הציגה אותו בפני חברי הועדה. לא מפורט מי הם חברי הועדה, לא מפורט מה היה בתיק, ומי היא ראש הדסק. המלצת חברי הועדה (ששמותיהם אינם מצויינים) היתה שלא לאשר מעמד ובעקבות זאת מחליט ראש הרשות מר יעקב גנות לדחות את הבקשה. באותו דיון מפורטת השתלשלות העניינים בעניינו של העותר ושם מפורטת הפנייה למשטרה והמעורבות בפלילים. בסעיף 3 ו-4 לאותו פרוטוקול נאמר כי ביום 27.9.06 הודיעו לעותר כי בקשתו מסורבת. אך נאמר עם זאת: "לאחר בחינה נוספת הוחלט להאריך רישיונו בכפוף להמצאת דרכון זר בתוקף". לאחר מכן התברר כי יש בעיה לחדש את הדרכון, ואז מצוין בפרוטוקול: "ביום 4.2.08 ניתן לנ"ל מכתב סירוב בעקבות עברו הפלילי ומאחר וכעת הינו בגיר". מהחלטת הועדה לא ברור מדוע הוחלט בתחילה לדחות את הבקשה ואח"כ לאשרה בכפוף להמצאת דרכון וכן לא ברור הקשר בין אי המצאת הדרכון לסירוב המאוחר. בנוסף, מאותו פרוטוקול עולה כי מכתבו של שירות המבחן וכן תיעוד על מצבו הרפואי של דימיטרי היו לפני הועדה, אולם נתונים אלה רק מצויינים בסקירת המקרה ואין כל דיון למעשה בעניינים אלו. לבסוף תחת הכותרת "המלצת חברי הועדה ליו"ר הועדה" נאמר: "הועדה הבינמשרדית המליצה שלא לאשר מתן מעמד לנ"ל". בהחלטת ראש הרשות מסורבת הבקשה שוב ללא דיון ונימוקים. נראה כי השיקול המרכזי, אם לא היחיד, שעמד לנגד עיני הועדה היה עברו הפלילי של העותר. הועדה אמנם הייתה ערה למצבו הרפואי של העותר וכן לפניית רשויות הרווחה, אך לא נערך כל דיון ולא נעשתה שקילה של כלל השיקולים כפי שפורטו לעיל. ד. איזון האינטרסים כאמור, יש לשקול את עברו הפלילי של העותר. עם זאת, יש להדגיש את נסיבות חייו הקשות של העותר, את קשייו להיקלט בארץ וכן את השיקום הרציני שעבר בעקבות ביצוע העבירות. לאמור לעיל יש להוסיף את העובדה כי העותר חולה במחלה מורכבת שניתן לטפל בה בארץ אך לא בארץ מוצאו (נספחים ז-ז/1 לעתירה). אני סבורה כי איזון ראוי של השיקולים מחייב הסדרת מעמדו של דימיטרי בארץ בחיק משפחתו. יש להדגיש כי הענקת אשרת א/5 לעותר מאפשרת בחינה מעת לעת של מעשי העותר. כך, אם יחזור העותר לסורו ניתן יהיה שלא לחדש את האשרה. 5. סוף דבר אני מקבלת את העתירה ומורה על ביטול החלטות משרד הפנים בעניינו של העותר. המשיבה תעניק לעותר אשרת א/5 למשך שנתיים ואח"כ תישקל הארכה וזאת תינתן אלא אם כן, יהיו נסיבות חדשות, שינומקו. המשיבה תשא בהוצאות העותרים ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪. ניתן היום, כ"א תשרי תשע"ב, 19 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים. אשרת שהייהמשרד הפניםמסמכיםאשרה (ויזה)