רשיון לניהול גן ילדים

בפני עתירתה של מ.ח.ת מוסדות חינוך ותרבות במגזר הבדואי בנגב בע"מ (להלן: "העותרת"), להורות למועצה המקומית כסייפה (להלן: "המועצה") לבצע רישום ילדים לגנים המופעלים על ידה לשנת הלימודים תשע"ב, על פי הוראות תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום) תשכ"ט-1959. בשנת הלימודים תשע"ב מפעילה העותרת בכסייפה שלושה גנים מוכרים שאינם רשמיים (כהגדרתם בסעיף 1 לחוק לימוד חובה , תש"ט- 1949): גן "עדן" (סמל מוסד 231167), גן "אבו נג'א" (סמל מוסד 217646) וגן "אבו סעיד" (סמל מוסד 359604). רק "גן עדן" מחזיק ברישיון תקף לשנת הלימודים תשע"ב, אשר ניתן לאחר הגשת עתירה זו, ועל כן הוא יוצא מגדר הדיון. יחד עם זאת מסרבת המועצה - האחראית לרישום ילדים מגיל 3 ומעלה לגני הילדים הפועלים בתחומה - לבצע רישום לשני הגנים הנוספים של העותרת, בטרם ינתן לעותרת רישיון לשנת הלימודים תשע"ב ממשרד החינוך, אשר טרם סיים הטיפול בבקשות העותרת למתן רישיון. מכאן העתירה שלפני. עיקרי העתירה על אף שהעותרת הגישה בקשותיה למתן רשיונות לגני הילדים במועד, טרם ניתן אישור משרד החינוך וזאת כחלק מתופעה כללית של עיכוב מצד משרד החינוך באישור בקשות מסוג זה המוגשות על ידי מוסדות חינוך, שאינם רשמיים. במסגרת עת"מ (י-ם) 46953-08-11, עתרה העותרת כנגד משרד החינוך ועתירתה צורפה לעתירות נוספות, שעניינן היעדר מענה במועד לבקשות לרישיון שהוגשו על ידי בעלויות שונות למשרד החינוך וביניהם גני הילדים של העותרת בכסייפה. בדיון שהתקיים ביום 31.8.11 הודיע ב"כ משרד החינוך כי ישנה המלצה חיובית באשר לשניים מגני העותרת, "עדן" ו"אבו נג'א", שסימולם 231167 ו-217646 (ע' 26 לפר'; נספח ו' לתצהיר המשלים מטעם העותרת), ואכן לגן "עדן" ניתן רשיון זה מכבר, ואין מניעה כי לשני הגנים האחרים ינתן רישיון בקרוב. תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), תשי"ט- 1959 מבהירות את חובת המשיבים לבצע רישום וזאת מבלי שיצוין בתקנות, כתנאי לרישום, דרישה לרישיון תקף לשנת הרישום. מועד הרישום קודם למועד הרישוי, ולכן כל רישום למוסד מוכר שאינו רשמי, הוא רישום מותנה. כתנאי לרישום אין על העותרת להחזיק ברשיון תקף לשנת הלימודים תשע"ב, וזאת גם לאחר פתיחת שנת הלימודים, בדומה לשנים הקודמות בהן הגיעו הצדדים לעמק השווה לאחר הליכים משפטיים, והרישום בוצע לאחר פתיחת שנת הלימודים (עת"מ (ב"ש) 305/05 ועת"מ (ב"ש) 298/07). סירוב המשיבים לערוך רישום לגני העותרת בניגוד להלכה הנוהגת נובע מרצונם להפעיל לחץ על ההורים לרשום את ילדיהם לגני המועצה המקומית כסייפה. תגובת המשיבים הדין אינו מתיר לבצע רישום מותנה. סעיף 3 לחוק הפיקוח על בתי ספר, התשכ"ט- 1969 קובע, כי "לא יפתח אדם בית ספר ולא יקיימו אלא אם יש בידו רישיון לפי חוק זה בהתאם לתנאים ולא יפרסם אדם פתיחת בית ספר אם אין עליו רישיון כאמור". העותרת מפעילה בשנת הלימודים הנוכחית, החל מספטמבר 2011, את גניה ללא רישיון תוך עשיית דין עצמי ובמודע. את הרישום יש לבצע באמצעות טופס ספציפי, נספח ד' להוראות משרד החינוך לרישום לגני ילדים, שיועבר לרשות המקומית כאשר הוא חתום על ידי הורה התלמיד ובחתימת בעלות המוסד, הבלתי מוכר. העותרת לא הגישה הטפסים, כאמור, ולו עבור תלמיד אחד. לפיכך, משהתחילה שנת הלימודים ובהעדר רישיון בתוקף אין בסמכות המועצה לבצע רישום, כאמור, בטרם ניתנה החלטת משרד החינוך ויש להמתין להחלטה בטרם יבוצע הרישום. דיון העתירה, ענינה בשאלה אחת בלבד והיא מועד הרישום של התלמידים- האם הרישום יחל רק עם קבלת רשיון של משרד החינוך או ניתן כבר בזו העת להתחיל בביצוע הרישום, גם אם טרם ניתן הרשיון על ידי משרד החינוך. למועד הרישום חשיבות כספית כיוון שמשרד החינוך, שעה שמאשר רשיון לניהול גן הילדים התקציבים מועברים מעת הרישום, אף כי הרשיון ניתן לעיתים רטרואקטיבית. אם הרשות עומדת על כך שהרישום יערך רק לאחר קבלת היתר משרד החינוך, נוצר מעגל שקשה לפרוץ אותו, כיוון שמשרד החינוך אינו ממהר להשיב לפניות לקבלת רשיון לניהול גני ילדים, בטרם תחילת שנת הלימודים, גם אם הבקשות מוגשות מבעוד מועד, כנדרש בחוק והתוצאה היא עתירות חוזרות ונשנות כל שנה מחדש כנגד הרשות המקומית - וכך גם הפעם. שאלת הרישום היא, כאמור, מרכז המחלוקת שכאן ומצומצמת אך לשאלה האם מחויבים המשיבים לבצע רישום תלמידים לגני העותרת, וזאת עוד בטרם ניתן להם רישיון תקף לשנת הלימודים הנוכחית. חוק פיקוח על בתי ספר, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק הפיקוח") קובע את התנאים לפתיחת מוסד חינוכי והפעלתו, לרבות הליך של בקשה למתן רישיון להפעלת מוסד חינוכי. כך בסעיף 3 לחוק הפיקוח שכותרתו "חובת רשיון": "לא יפתח אדם בית ספר ולא יקיימו אלא אם יש בידו רשיון לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו ולא יפרסם אדם פתיחת בית ספר אם אין עליו רשיון כאמור". סעיף 1 לחוק הפיקוח מגדיר "בית ספר", "לרבות גן ילדים וכל מוסד חינוכי אחר". הנחיה זו עולה בקנה אחד עם תכליתו של חוק הפיקוח המשתמעת משמו- פיקוח על המוסדות החינוכיים לסוגיהם, עמידתם בתנאים הנדרשים והטלת סנקציות במקרים של הפרתם. כך גם לדוגמא, ב"נוהל חידוש רישיון להפעלת מוסד חינוכי לשנת תשע"ב" שהוציא אגף א' חינוך מוכר שאינו רשמי (חינוך חרדי), שמספרו 06 ותוקפו מתאריך 12.9.11, המפרט את התהליך של הגשת בקשה לחידוש רישיון להפעלת מוסד חינוכי (נספח 1 לתגובת המשיבים): "יודגש כי מוסד אשר רישיונו לא חודש במועד לא יוכל להמשיך ולהפעיל את המוסד החינוכי" (סעיף 5.4, ע' 13). כפי שניתן לראות, הוראות החוק השונות אינן מאפשרות פעולותו של מוסד חינוכי כלשהו ללא רישיון הפעלה כדין ממשרד החינוך. יחד עם זאת, הסוגיה השנויה במחלוקת בפני, אינה הפעלת הגנים הנדונים ללא רישיון, כי אם שאלת הרישום, בטרם ניתן הרישיון. כאמור, לטענת העותרת היה על המשיבים לרשום את התלמידים לגניה בהתאם לרצון הוריהם וזאת במועד הרישום לגנים ולמרות שטרם ניתנה החלטה של משרד החינוך בבקשות העותרת למתן רישיונות לגניה. המשיבים טוענים כי אין הדבר מצוי בגדר סמכותם, ומשלא הוסדר ענין הרישוי של הגנים, אין אפשרות לבצע רישום, משהגנים פועלים כעת ללא רישיון כדין. בהפעלת הגנים כיום, טרם ניתן היתר משרד החינוך, למעשה סותרת העותרת ההצהרה עליה היא אמורה לחתום בנספח ד' לתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), תשי"ט- 1959 (להלן: "תקנות הרישום") בה היא מתחייבת לקבל התלמיד לגן רק אם תקבל את ההכרה של משרד החינוך עד תחילת שנת הלימודים. כאמור, גני העותרת הינם גנים בלתי פורמאליים, המהווים כיום אלטרנטיבה להורים המבקשים לרשום את ילדיהם למוסדות חינוכיים שאינם בבעלות הרשויות המקומיות. כך, בסעיף 25 לתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), תשי"ט- 1959, הקובעות את אופן הרישום לגן ילדים שאינו מוסד חינוך רשמי נקבע: "הורים הממלאים חובת רישום ילד והרוצים שהילד ילמד בגן ילדים שאינו מוסד חינוך רשמי, ימציאו בשעת הרישום, מכתב מאת אותו גן המאשר שהילד נתקבל אליו והרשם יצרף את מכתב האישור לטופס הרישום שנמסר לרשות החינוך המקומית". בהתאמה, קובעות הוראות משרד החינוך לענין רישום לגני ילדים (להלן: "הוראות משרד החינוך") בסעיף 8.5.1 כדלקמן: "... רישום תלמידים בגילאי 3 ו-4 באחת המגמות ממלכתי, ממלכתי דתי ומוכר שאינו רשמי יתבצע ברשות המקומית בלבד. הורה המבקש לרשום את ילדו לגן מוכר שאינו רשמי, יבצע רישום ברשות המקומית בצירוף אישור מהבעלות (טופס נספח ד')", בו מצהירה הבעלות: "אני מתחייב לקבל את התלמיד לגן רק אם אקבל את ההכרה עד תחילת שנת הלימודים" (נספח א' לתגובת העותרת מיום 9.10.11). כאמור, הפעילה העותרת את הגנים הנדונים ברשיון כדין בשנת הלימודים הקודמת תשע"א. מאחר והרשיונות היו תקפים לאותה השנה בלבד, היה עליה להגיש בקשות חדשות למתן רשיון לגניה לשנת הלימודים התשע"ב, וזאת במועד הקבוע בתקנות הרישום. מן החומר שהוצג בפני מתברר, שהעותרת הגישה בקשות למשרד החינוך למתן רישיונות לגניה במועד כנדרש (נספח א' לתצהיר המשלים מטעם העותרת), וזאת עובר לפתיחת שנת הלימודים תשע"ב. טוענת העותרת כי אין התניה של רישום תלמידים לגנים מוכרים שאינם רשמיים בהצגת רשיון הפעלה תקף, ואין לי אלא להסכים עימה לענין זה, השאלה היא רק באיזה שלב של השנה מדובר. הוראות משרד החינוך דורשות כי הרישום יעשה ברשות המקומית בלבד, על ידי ההורה בצירוף טופס נספח ד', החתום על ידי הבעלות, המצהירה כי תנאי לקבלת הילד לגן, הינו הכרה של משרד החינוך עד תחילת שנת הלימודים. על כן אין הרשות רשאית שלא לבצע הרישום, כל עוד ההורים עומדים בתנאים שנקבעו והבעלות חותמת על נספח ד'. התנאי לרישום אינו רשיון קיים, אלא מותנה בהצהרת הבעלות. העותרת צרפה מכתב מיום 27.7.11, ששלחה למשיבים, עובר לפתיחת שנת הלימודים תשע"ב, בו ציינה כי למרות פניותיה ופניותיהם של הורי תלמידים, טרם ביצעה המועצה את רישום התלמידים לגני העותרת במחשב חב' האוטומציה על כן ביקשה לרשום תלמידים לגניה על מנת לקדם את פתיחת שנת הלימודים באופן תקין (נספח ד' לעתירה). תגובת המועצה היתה כי יש להציג רשיונות תקפים לגנים לשנת הלימודים תשע"ב, וכן להסדיר הרישום שיבוצע על ידי ההורה בלבד, על גבי טופס נספח ד' חתום על ידי העותרת, בצירוף תעודת זהות מקורית של ההורה (נספח ה' לעתירה). המועצה טוענת כי העותרת לא צרפה ולו טופס אחד של נספח ד' לעתירה. בתגובה צרפה העותרת שלושה טפסים שנחתמו על ידה (נספח א' לתגובת העותרת מיום 9.10.11). אלא שנספחים אלה הינם מעטים ולא מופיע בהם המועד בו נחתמו וגם לא ניתן ללמוד שהם אכן הוגשו בזמן אמת למועצה בתקופת ביצוע הרישום. על כן, לא הונחה התשתית הדרושה שאכן ההורים ביצעו הרשמה כנדרש במהלך שנת הלימודים שקדמה לשנת הלימודים הנוכחית. לו אכן היה מוכח שבמהלך הרישום פנו ההורים בצירוף נספח ד' עליו חתומה הבעלות, גם אם טרם ניתן הרשיון, חובה היה על הרשות המקומית לרשום הילדים, אך מאחר ושאלת הרישום מתעוררת היום, ומצויים אנו בשנת הלימודים, הרי לפי נוסח נספח ד', לפיו הבעלית מתחייבת לקבל התלמיד, בתנאי שתינתן הכרה עד תחילת שנת הלימודים והכרה כזו לא ניתנה, אין הרשות יכולה לרשום הילדים בזו העת, טרם ניתנה ההכרה על ידי משרד החינוך. פרשה דומה נדונה בעת"מ (חי') 570/08 ט.ע.מ גני ילדים (2006) בע"מ נ' עירית סכנין (מיום 22.7.08), בה הפעילה העותרת גני ילדים מוכרים שאינם רשמיים בתחומה של המשיבה, אשר סרבה לבצע רישום תלמידים לגני העותרת לשנת הלימודים הבאה בטענה כי העותרת לא פעלה בהתאם לחוק ולנהלים ועל כן נרשמו התלמידים בגני המשיבה. בפסק הדין קבע כב' השופט ר. שפירא, כי "... העותרת פעלה כדין, כפי הנראה, להגשת הבקשה להכרה במוסדות החינוך שלה ולכן גם אם חלק מהגנים קיבלו את הרישיונות באיחור, הרי שאין המדובר במחדל התלוי במעשיה של העותרת ואין להטיל עליה את האחריות לקבלת הרישיונות באיחור" (ע' 5 לפסה"ד). לפיכך, נקבע: "... נראה כי לא היתה מניעה לרשום את התלמידים לגני העותרת והמשיבה 1 לא פעלה כדין כאשר סרבה לעשות כן. גם אם במועד הרישום לגנים לא היה לחלק מגני העותרת רישיון בתוקף, ניתן היה לעשות זאת בתקופת ההארכה או אפילו לאחר מכן וזאת כדי למלא אחר תכלית התקנות, שהיא, ... למלא אחר רצון ההורים. מאחר שההורים נתנו לעותרת את הרשאתם לרישום הילדים לגני העותרת נראה כי הדרך למלא אחר רצונם של ההורים היתה ברישום הילדים לגני העותרת על פי ההרשאות שניתנו מההורים... גם אם חלק מהגנים קיבלו את הרישיון לאחר סיום תקופת הרישום לגנים, הרי שאין מדובר במחדל של העותרת, מאחר שלא נטען בפני כי העותרת התרשלה או הגישה את הבקשה לקבלת רישיון מאוחר מדי. על כן אינני רואה סיבה מדוע יש להעניש את העותרת על כך שהרישיון ניתן במועד מאוחר יותר, שלא באשמתה" (ע' 6 לפסה"ד). מסכימה אני עם האמור בפסק דינו של כב' השופט שפירא, על כן, כאמור, לו היתה מונחת בפני תשתית ראייתית לפיה העותרת אכן פעלה כנדרש, ההורים פנו וביקשו לרשום הילדים בצירוף התחייבות העותרת והמועצה סירבה לרשום, הייתי נעתרת לעתירה ומחייבת הרישום גם בזו העת. אך בהיעדר תשתית לכך וכל שמצוי הוא פנייה מיום 27.7.11 ולפניה זו לא צורפו בקשות חתומות על ידי ההורים או העותרת והמועצה דרשה את נספח ד' חתום על ידי ההורים בצירוף אישור העותרת והדבר לא נעשה - לא ניתן להיעתר לבקשה. בצירוף המאוחר של שלוש בקשות בודדות ללא תאריך אין כדי להתגבר על הצורך בתשתית של ממש. אכן, הפעלת מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים תלויה באופן מובהק במתן רישיון כדין ממשרד החינוך, אשר לצערי אינו נותן מענה, טרם פתיחת שנת הלימודים, ועל כן מעניק פעמים רבות רשיונות באופן רטרואקטיבי ומי שנפגע מכך היא העותרת ודומיה. על כן על הנוגעים בדבר לשקול ולמצוא פתרון ראוי לבעיה זאת. העתירה נדחית ובנסיבות העניין ללא צו להוצאות. ניתן היום, י"ב חשון תשע"ב, 09 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים. שרה דברת, שופטת,ס.נשיא גן ילדים / פעוטון / משפחתוןקטינים