ייצוג ע"י עורך דין מהסיוע המשפטי בוועדה רפואית נכות כללית

1. ערעור זה עניינו החלטת הוועדה הרפואית לעררים בעניין נכות כללית (להלן: "הוועדה"), אשר התכנסה בתאריכים 07.09.2009, 06.02.11, 19.06.11 וקבעה למערער נכות יציבה בשיעור 35% החל מיום 01.01.09. ביום 01.05.09 עמד המערער בפני וועדה רפואית מדרג ראשון אשר קבעה לו דרגת נכות צמיתה של 41% החל מיום- 01.01.09. המערער הגיש ערר על החלטת הדרג הראשון, והוועדה מושא הדיון דחתה אותו וקבעה כאמור לעיל. מכאן הערעור שבפנינו. 2.  עיון בפרוטוקול הועדה לעררים מיום 07.09.09 מראה כי זו רשמה מפי המערער את התלונות שדלקמן - " בן 62, הגיע לוועדה בליווי בא כוחו עורך דין נאסר. מתלונן על כאבים בברכיים, כאבים בחזה. גב עליון וכאבים בגב תחתון עם קושי בכיפוף, כל הזמן סחרחורות וכאבי ראש ורעשים בראש... אושפז בשנה האחרונה בגין מחלת ריאה, עישן בעבר הרבה, יותר מ-30 שנה 4 קופסאות ביום, כעת לא מעשן. מטופל בטרבנין, דיסקוס, לא בוצעו תפקודי נשימה בשנה האחרונה. מוסר על רעד בידיים ובכל הגוף." בפרק ו' לפרוטוקול ציינה הוועדה את המסמכים שעמדו בפניה, ובכללם אישור רפואי מד"ר דקואר מיום30.1.09, חוו"ד נוירולוגית מיום 23.3.09 תשובת יועץ מאת ד"ר זערורה (א.א.ג) מיום 26.1.09, תשובת יועץ מאת ד"ר עומרי (קרדיולוג) מיום 19.1.09, אישור רפואי מאת ד"ר נחלה (פנימי) מיום 6.2.09, סיכום אקו דופלר מיום 16.1.09, תוצאות ENG מיום 17.7.04, בדיקות שמיעה מיום 23.11.05, ומיום 21.5.06, חוו"ד א.א.ג. מאת ד"ר זערורה מיום 15.3.06, תשובת בדיקת דימות מיום 22.07.09. הוועדה בדקה את המערער וציינה בפרק הממצאים והנימוקים כדלקמן: " ערר מיום 22/6/09 על החלטה מ- 1/5/09, מבחינת א.א.ג:מתלונן על צפצופים בראש וכן על סחרחורת, בבדיקה נמצאו התופיות בגדר הנורמה. בדיקת שמיעה שערך במכון סונאמד ב-23/11/05 מצביעה על שמיעה תקינה בתדירויות הדיבור. הוועדה עיינה בחוות הדעת של ד"ר זערורה מתאריך 15/3/06. כיוון שלא נמצא ניד ספונטני, גם לא דרגה ראשונה, התובע עומד יציב, בביטחון, הועדה מבקשת בדיקת ENG חדשה. בנושא הטנטון: כיוון שהשמיעה לא נפגעה יש צורך בביצוע בדיקת מאפייני טנטון כדי לאשר תלונה זו.הועדה תסיים הדיון עם קבלת המבוקש בהעדר התובע. מבחינה אורטופדית: ללא צליעה, עודף משקל, עולה למיטת הבדיקה בקלות, יישור ברכיים, כיפוף ....מעלות דו"צ, אין נוזל תוך פרקי, אין רגישות במישוש מדורי הברך השונים, מבחן מקמרי, מבחן לחמן ו.... שליליים. לורדוזיס צווארי שמור, לורדוזיס מותני מעט מיושר, אין ספזם פרוורטברלי, בכפיפת הראש מגיע עם הסנטר לבית החזה, יישור 60 מעלות, רוטציה 70 מעלות לכל צד, הטייה 45 מעלות לכל צד, מתקשה בישיבה על מיטת הבדיקה רגליו ישרות וגבו זקוף, הגבלה בינונית בתנועות הגב התחתון. הועדה מבקשת צילומי ע"ש מותני וצווארי וצילומי ברכיים עדכניים. מבחינה פנימית: עודף משקל, גובה 166 ס"מ, משקל 99 ק"ג עם בגדים, BMI=36, לחץ דם 160/80, דופק 80 סדיר, אין ... הציפורניים, צבע ריריות תקין, חזה חביתי, מעל הריאות כניסת אויר טובה, אקספוריום באורך תקין, נשימה בועית ללא חרחורים או צפצופים, קולות לב סדירים ללא סימני אי ספיקת לב וללא אוושות , בטן ללא הגדלת איברים, דפקים פריפרים נמושו היטב דו"צ. מעיון במסמכים הרבים בתיקו עולה כי בביצוע תפקודי נשימה בעבר נמצאו תקינים או הפרעה קלה בלבד בדרכי דרכם קטנות. הפיכה לאחר מרחיבי סמפונות, כמו כן טופל בונטולין אולם ברשימת התרופות הקבועות מ-2009 לא מצויינים מרחיבי סמפונות. באקו לב VH2 עם הפרעה דיאסטולית לא קשה. לאור הנ"ל דוחה הוועדה את הערר מבחינה פנימית מלבד השמנת יתר, בגינה קובעת הועדה נכות בשיעור 10% לפי סעיף 14 א' ד מ-1/1/09 הוועדה עיינה בחוו"ד נוירולוגית מיום 23/3/09 המתייחסת לרעד בידיים ומאמצת את מסקנותיה." ביום 6.2.11 התכנסה הוועדה שוב ורשמה בפרק ממצאים וסיכומים כדלקמן: "בהמשך לוועדה הרפואית לעררים מיום 7/9/09 ועל פי בקשת הועדה התקבלו, תוצאות בדיקת ENGשביצע התובע במחלקת א.א.ג בביה"ח רמבם וכן צילומים מבוקשים. צילום ברכיים מיום 2/12/10 ללא ממצא פתולוגי. ע"ש מותני מיום 2/12/10: שינויים ניווניים מתקדמים הכוללים אוסטיופיטים קדמיים והיצרות המירווח הפרקי בגובה L4 L5 S1, במש' צוארי בצילומים מאותו תארים: שינויים ניווניים מתקדמים של חוליות L5L6L7.אין נכות במש' צוארי. הערר נדחה אורטופדית והועדה משאירה את החלטת הדרג הראשון, מבחינת א.א.ג: התובע ביצע מטעם המלל שתי בדיקות : בדיקת ENGבביהח' רמב"ם בתאריך 11/3/10 ובדיקת מאפייני טנטון ב-31/12/09 במכון הולדשטיין. בדיקת ה-ENG מצביעה על מערכת וסטיבולרית תקינה לחלוטין. שאיננה מצדיקה מתן אחוזי נכות כלשהם בגין סחרחורת וסטיבולרית. למרות זאת בדיקת מאפייני הטנטון מצביעה על קיום טנטון תמידי אמיתי, אצל התובע, לפיכך, דוחה הועדה את הערר בגין הטנטון, ומאמצת את קביעת הדרג הראשון. מבחינת הסחרחורת בדעת הועדה לבטל נכות זאת." ביום 19.6.11 כאמור, התכנסה הוועדה בפעם השלישית ורשמה מפי המערער: "לא אושפז בביה"ח מאז הועדה הקודמת בגין בעיית נשימה. הציג לוועדה מסמכים חדשים" בפרק ממצאים וסיכומים רשמה: "המשך דיון מיום 6.2.11 ומיום 7.9.09 כאמור נדחה הערר ....(למעט 10% בגין השמנה), כאמור נדחה הערר בגין הטנטון. אורטופדיה: התובע המציא תשובת בדיקת מיפוי עצם מיום 28.3.11 על פיה קיימת קליטה פתולוגית בגוף חוליה L4 החשובה לשבר דחוס. התובע נמצא בבירור ממצא זה והופנה לאחרונה לבדיקת C.T בשלב זה ולפי הנתונים הקיימים בידי הועדה וכן ע"פי ממצא הבדיקה הקלינית דוחה הועדה את הערר אך במידה ותמצא פתולוגית כלשהי בעתיד המצביעה נכות גבוהה מזו שניתנה לו רשאי התובע להגיש תביעה להחמרת מצב. א.א.ג: לא המציא בדיקת ENG חדשה. במכתבו של סלים מזאווי מ-19.5.11 אין תלונות בגין סחרחורת כלל וכלל לפיכך הוועדה מממשת את כוונתה ומבטלת הנכות בגין הסחרחורת". 3.        להלן תמצית טענות ב"כ המערער: א.      הוועדה התעלמה מתלונותיו של המערער בגין קוצר נשימה, כאבי ראש, תלונותיו בגין רעד בידיים ובכל הגוף, וכאבים בחזה, אין כל התייחסות מצדה של הוועדה לתלונות הנ"ל.  ב.        טעתה הוועדה כאשר החליטה להפחית את אחוזי הנכות בגין הסחרחורת, היא לא נמקה את החלטתה והסתמכה אך ורק על תוצאות בדיקת ה- ENG מיום 11.03.10 והתעלמה מתלונות המערער ומהחלטת הועדה מדרג ראשון. המערער העלה טענות לעניין חסרונותיה של בדיקת ה-ENG, ולאור זאת הוא טען כי היה על הועדה לנמק את החלטת הסתמכותה על בדיקת ה-ENG ולהסביר האם מדובר בבדיקה אובייקטיבית חד משמעית. ג. הוועדה טעתה בקביעותיה בתחום האורטופדי, כאשר התעלמה מהמסמכים הרפואיים שהומצאו ע"י המערער. ד. הוועדה טעתה כאשר לא הסכימה לדון ו/או להתייחס לממצאי הבדיקה של המכון לרפואה גרעינית מיום 31/3/11 לפיה הומלץ למערער לבצע בדיקת CT (אשר נערכה ביום 23/6/11) אולם הוועדה העדיפה לא לחכות לתוצאות הבדיקה וסכמה את מסקנותיה . ה. טעתה הוועדה עת התעלמה מטיעוניו של המערער בייחוד לעובדה שביום 27.12.05 נקבעו לו 20% נכות בגין ההגבלה בע"ש מותני וביום 4.7.06 נקבעו לו 10% נכות בגין יתר לחץ דם, קביעותיה של הוועדה לא מתיישבות עם העובדות הנ"ל. 4.        להלן תמצית טענות ב"כ המשיב: א.       אשר לטענות ב"כ המערער כי הוועדה לא התייחסה לתלונותיו של המערער בגין קוצר נשימה וכאבים בחזה- עיון בפרוטוקול הוועדה הרפואית מיום 07.09.09 מעלה כי הוועדה ציינה את מסקנות הבדיקה הפנימית , עיינה במסמכים אשר היו בפניה ולאור ממצאי הבדיקה דחתה הועדה את הערר בעניינים אלו והשאירה על כנה את החלטת הדרג הראשון אשר קבע 0% בגין אסטמה ו-10% בגין תעוקת לב, אחוז הנכות שנקבעו תואמים את ממצאי הועדה כאמור. ב.       באשר לטענה כי הוועדה לא התייחסה לתלונותיו של המערער על רעד בידיים וכאבי ראש- הוועדה ציינה בדיון מיום 07.09.09 כי עיינה בדו"ח מיום 23.03.09 המתייחס לרעד מיום 23.03.09 ואמצה את מסקנותיו. היועץ מתחום הנוירולוגיה שמע את תלונותיו של המערער ובדק אותו , ציין את ממצאיו ורשם את מסקנותיו בהתאם לממצאים. ג. באשר לטענה כי שגתה הוועדה כאשר החליטה להפחית את אחוזי הנכות בגין סחרחורת- מדובר בטענה רפואית גרידא שאין בית הדין נדרש לדון בה. ב"כ המשיב ציין למען הזהירות בלבד כי הוועדה פעלה כנדרש עת התייחסה לתלונותיו של המערער בגין הסחרחורת,ערכה בדיקה קלינית, שלחה אותו לבצע בדיקת E.N.G שהיא בדיקה אובייקטיבית לחלוטין, עיינה בממצאי הבדיקה לפיהם לא עולה כי קיימת עדות לסחרחורת, הזהירה את המערער כדין כי בכוונתה להפחית את אחוזי הנכות ולסוף מימשה החלטה זו על סמך הממצאים, תוצאות הבדיקות והמסמכים הרפואיים שעמדו בפניה. ד. באשר לטענה לעניין קביעת הנכות בגין הגבלות בעמ"ש המותני והערת ביה"ד בעניין (ראו, פרוטוקול הדיון מיום 21.12.11) הסכים ב"כ המשיב להחזיר את עניינו של המערער לוועדה על מנת שתבהיר את בחירתה ביישום פריט ליקוי 37(7)א המקנה 10% נכות בלבד, דבר אשר אינו עולה בקנה אחד עם הממצא אשר ציינה הוועדה לפיו קיימת הגבלה בינונית בתנועות הגב התחתון ממצא המתאים ליישום פריט ליקוי 37(7)(ב).         דיון והכרעה:   5. הדין החל זכות הערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מעוגנת בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995, אשר קובע כי: "החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד , לפני בית הדין האזורי לעבודה… ". הערעור הוא בשאלת חוק בלבד: "כאשר נראה על פני הדין-וחשבון שהוועדה התייחסה לפגימות השונות שפקדו את המערער והעריכה לפי שיקול דעתה הרפואי את מידת הנזק (באחוזי נכות), שנגרמה על ידי כל אחת מהפגימות הנ"ל, ולא נראית אי-התאמה בולטת או סתירה גלויה בין הממצאים הרפואיים - עובדתיים שנמצאו והמבחנים שהופעלו. אזי אין מקום לטענה כי ישנה שאלה של חוק המצדיקה התערבות בית דין זה" (ראו, דב"ע לג / 0-40 יוסף דוזלר - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד 407); עב"ל 10014/98 יצחק הוד-המוסד פד"ע לד 213. "כמו-כן, קביעת דרגת הנכות היא שאלה רפואית שבסמכותה של ועדה רפואית, ולא בסמכות בית הדין. משמוצא בית הדין טעות שבחוק בהחלטת ועדה רפואית לעררים, מעמיד הוא את הועדה על טעותה ומחזיר אליה את העניין לקביעת דרגת נכות. רק במקרים נדירים ביותר עת תיקון הטעות אינו מחייב ידע או שיקול דעת רפואי, יתקן בית הדין עצמו את הטעות " (ההדגשה לא במקור) (ראו, דבע 01-35/נו המוסד לביטוח לאומי - יוסף עומר, מיום 20.08.97) בדב"ע נד / 01-24 המוסד לביטוח לאומי - אליהו בינון, פד"ע כז 371, נאמר: "אכן, הכלל הוא כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של ועדה רפואית, וכי ככלל לא יקבע בית הדין בעצמו את שיעורי הנכות, אלא משמצא כי טעתה ועדה במסקנותיה, יחזיר את עניינו של הנכה אליה על מנת שתשוב ותקבע את אחוזי נכותו. לכלל האמור יוצא מן הכלל והוא כי שעה שבה הטעות גלויה על פניה ותיקון הטעות אינו מחייב ידע או שיקול דעת רפואי, יתקן בית הדין עצמו את הטעות." מן הכלל אל הפרט 6. לאחר עיון בטענות הצדדים ובכל החומר אשר בתיק, לרבות דו"חות הועדה נשוא הערעור, מסקנתי היא, כי דין הערעור להתקבל רק לעניין קביעת הנכות בגין הגבלות בעמ"ש המותני (עניין שבו הסכים ב"כ המשיב להשבת העניין לועדה), ובכל הנוגע לשאר טענות המערער - דין הערעור להידחות. 7. אשר לטענת המערער, לפיה הוועדה לא התייחסה לתלונותיו על קוצר נשימה וכאבים בחזה- בדיון מיום 07.09.09 הועדה רשמה את תלונותיו של המערער, בדקה אותו בדיקה קלינית ורשמה ממצאיה. הוועדה עיינה במסמכים הרפואיים אשר הונחו בפניה וציינה כי בדיקות "ביצוע תפקודי נשימה בעבר נמצאו תקינים או הפרעה קלה בלבד בדרכי דרכם קטנות." רשמה כי המערער טופל בונטולין אך "ברשימת התרופות הקבועות מ-2009 לא מצויינים מרחיבי סמפונות." היא גם התייחסה לבדיקות "אקו לב VH2 " בה נמצאה "הפרעה דיאסטולית לא קשה." והשאירה על כנה את החלטת הדרג הראשון אשר קבע 0% בגין אסטמה ו-10% בגין תעוקת לב, בהתאם לממצאיה, ועל כן טענה זו דינה להידחות. 8. באשר לטענה כי הוועדה לא התייחסה לתלונותיו של המערער על רעד בידיים וכאבי ראש, גם טענה זו דינה להידחות. כפי שצוין לעיל, הוועדה בדיון מיום 07.09.09 הפנתה לכך שעיינה בדו"ח הנוירולוג מיום 23.03.09 המתייחס לרעד בידיים ואמצה את מסקנותיו. מעיון בדו"ח הנוירולוג האמור, עולה כי מומחה זה האזין לתלונותיו של המערער ורשם אותן, בדק אותו, וציין כי " דיבור ועצבי ראש תקינים , אין דלדול שרירים ...רעד מינימאלי ולא קבוע ביד שמאל" וכן "אין בתיק מידע רפואי התומך בתלונות של התובע בגין כאבי ראש". 9. סבורני עוד כי יש לדחות גם את טענת המערער, לפיה שגתה הוועדה כאשר החליטה להפחית את אחוזי הנכות בגין הסחרחורת - המערער לא הצביע על פגם משפטי כלשהו בפעולות ומסקנות הועדה בהקשר זה, וטענותיו מתמקדות בנושאים רפואיים אשר אינם בסמכותו של בית הדין. הוועדה בדקה את המערער וביקשה בדיקת E.N.G חדשה, והבדיקה החדשה מיום 11.03.10 הייתה תקינה ללא עדות לכל ממצא וסטיבולרי, "מערכת וסטיבולרית תקינה לחלוטין. שאיננה מצדיקה מתן אחוזי נכות כלשהם בגין סחרחורת וסטיבולרית."בהתאם לאמור, הודיעה הועדה למערער והזהירה אותו שהיא מתכוונת להפחית את אחוזי הנכות ואפשרה לו להמציא מסמכים והוכחות כנגד ההחלטה. בדיון מיום 19.06.11 ומשלא המציא המערער בדיקת ENG חדשה, ובייחוד כאשר צוין במפורש במכתבו של סלים מזאווי מ-19.5.11 ש"אין תלונות בגין סחרחורת כלל וכלל", החליטה הוועדה לבטל את הנכות בגין הסחרחורת. מצאתי אם כן, כי הוועדה יצאה ידי חובתה בהקשר זה וקבעה את מסקנותיה בהתאם לממצאים. 9. באשר לטענה כי הועדה טעתה עת לא הסכימה לדון ו/או להתייחס לממצאי הבדיקה של המכון לרפואה גרעינית מיום 31.03.11 אשר ממצאיה היו שונים משלה, מצאנו כי הוועדה הפעילה שקול דעת לגיטימי, בציינה כי בהסתמך על הנתונים הקיימים בידי הוועדה וכן עפ"י ממצא הבדיקה הקלינית, היא דוחה את הערר אך הדגישה כי "במידה ותמצא פתולוגית כלשהי בעתיד המצביעה נכות גבוהה מזו שניתנה לו רשאי התובע להגיש תביעה להחמרת מצב." 10. לאור כל האמור, ושמצאתי כי נפלה טעות משפטית אך ורק בעניין קביעת הנכות בעמ"ש מותני, ולאור הסכמת ב"כ המשיב, הנני מורה על השבת עניינו של המערער לועדה לעררים על מנת שתשקול מחדש את הנכות שנקבעה לו בגין ההגבלה בתנועות עמ"ש מותני, וככל שלא יחול שינוי בממצא בדבר קיומה של הגבלה בינונית בתנעות אלה, תיישם את פריט ליוקי 37(7)(ב) ךרשימת הליקויים, אשר מעניק 20% נכות.            מאחר והמערער היה מיוצג ע"י עורך דין מטעם הסיוע המשפטי - אין צו להוצאות.   12.      במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דיני זה עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת עותק פסק הדין. ניתן היום ( כ' טבת תשע"ב, 15 ינואר 2012 ) בהעדר הצדדים. ועדה רפואיתנכות כלליתנכותרפואהסיוע משפטיייצוגעורך דין