הזמנת מתורגמן לדיון

בישיבת קדם המשפט שהתקיימה אתמול (4.3.2012) נדונו מספר עניינים טכניים ומהותיים, כפי שיפורט להלן. החלטה זו עוסקת בכל אותם נושאים. למען הנוחות בעלי הדין יכונו כלהלן: אליהו מלכה, שהוא התובע בת"א 11116/07 והנתבע בת"א 15958/08, יכונה להלן - התובע; אריה רבינוביץ, שהוא הנתבע 1 בת"א 11116/07 והתובע בת"א 15958/08, יכונה להלן - הנתבע; הנתבעים בת"א 11116/07, יכונו להלן - הנתבעים (או שיכונו בשמותיהם). אלו הם הנושאים שנדונו כאמור, ושבהם עוסקת החלטה זו: א. בקשת התובע להגיש חוות-דעת מומחה מטעמו. ב. קבילות נספחי תצהירו של הנתבע וטענות כלליות בעניין קבילות בתצהירים. ג. זימון עדים נוספים מטעם התובע, שלא הגישו תצהירים. ד. זימון נתבעים 2, 3, 4, 7 ו-9 למתן עדות מטעם התובע (מלכה). ה. הזמנת מתורגמן לאנגלית, ושאלת בעל הדין שיישא בעלות התרגום. ו. מימון הגעת הנתבעים הנ"ל מארה"ב לשם מתן עדות. ז. הזמנת שני תיקי בית משפט לבקשת התובע (מלכה). ח. קביעת מועד הוכחות ופרקי הזמן לחקירת כל אחד מהעדים ושאלת עריכת הפרוטוקול. ט. בקשת הנתבע 5 למתן פסק-דין חלקי. י. תיקון שמות הנתבעים 2 ו-9. א. בקשת התובע להגיש חוות-דעת מומחה מטעמו 2. מטעם בית המשפט מונה מומחה, שהגיש חוות-דעה בשאלות השנויות במחלוקת ואף השיב לשאלות הבהרה שהוצגו לו. לאחר מכן הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, והתובע הגיש במסגרתן גם חוות-דעה של מומחה מטעמו. הנתבעים מתנגדים להגשתה והשאלה הטעונה הכרעה היא, אם יש להתיר לתובע את הגשת חוות-דעתו של המומחה מטעמו. לחלופין, האם יש לקבל את בקשתו החלופית של התובע, להתיר למומחה מטעמו להעיד בתור "עד רגיל". 3. בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 25.3.2009 (שניתנה על-ידי כבוד השופט א' רון), מונה המהנדס אחי קליין להיות מומחה מטעם בית המשפט (להלן - המומחה). חוות-דעתו הארוכה מאד, המפורטת והמקיפה, הוגשה ביום 13.7.2011 ותשובותיו לשאלות ההבהרה שהציג לו התובע הוגשו ביום 15.11.2011. עם הגשת התשובות, ביקש התובע לזמן את המומחה מטעם בית המשפט לעדות, לשם חקירתו על חוות-דעתו. בהחלטה מאותו יום (15.11.2011) נקבע, שתנאי לכך הוא הפקדת 5,000 ₪ להבטחת הוצאות המומחה וזאת עד יום 30.11.2011. התובע לא הפקיד סכום זה, ובכך ויתר למעשה, על חקירת המומחה מטעם בית המשפט (ראו החלטה מיום 30.11.2011). 4. במועד כלשהו סמוך למועד הגשת תצהיר העדות הראשית מטעם התובע, הוגשה מטעמו "חוות-דעת של מומחה" בשם ולדיסלב לנקין, טכנאי בניין (יוער שנמצא עותק בתיק הנייר, אך לא מצאתי עותק בתיק האלקטרוני ואף לא אישור על ההגשה). הנתבעים מתנגדים להגשת חוות הדעה האמורה, מהנימוק שמשהוגשה חוות-דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, לא ניתן להגיש לאחר מכן חוות-דעה של מומחה מטעם בעל-דין. בעקבות הודעת הנתבעים כאמור, ביקש התובע לאפשר את עדותו של מר לנקין בתור עד רגיל, ולא בתור מומחה. גם לבקשה זו התנגדו הנתבעים, מהטעם שחוות-דעתו כוללת ברובה, עדות סברה ועדות שבמומחיות, אשר יכולה להינתן רק בחוות-דעה של מומחה. 5. השאלה אם יש להתיר הגשת חוות-דעה מטעם בעלי הדין, לאחר שכבר מונה מומחה מטעם בית המשפט, נדונה בהרחבה בהחלטה המנומקת והמלומדת של כבוד השופטת כאמלה ג'דעון בת"א (שלום חיפה) 27652/00 מיכאל לטמן נ' אנגל חברה לקבלנות כללית בע"מ (28.4.2004), הנסמכת על פסיקה וחקיקה בסוגיה הנדונה. בהחלטה זו ניתנה תשובה שלילית לשאלה, ונקבע שאין לאפשר הגשת חוות-דעה מטעם בעל-דין לאחר שמונה מומחה מטעם בית המשפט. כך בין השאר, נדרשה השופטת ג'דעון בהחלטתה להשלכה שהייתה לכך שתקנה 130(ב), בניסוחה הקודם, בוטלה בשנת 1995. אולם יש לתת את הדעת לכך שבשנת 2005, לאחר מתן ההחלטה האמורה, תוקנו התקנות בעניין מינוי מומחים פעם נוספת, ובמסגרת התיקון תוקנו תקנות 129 ו-130 ונוספה תקנה 130א (תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005, ק"ת 6388, מיום 31.5.2005 בעמ' 658). ככלל, אין הוראה הקובעת כי לאחר שמונה מומחה מטעם בית המשפט לא יורשה בעל-דין להגיש חוות-דעה של מומחה מטעמו. אולם מלשונן של התקנות ושל ההוראות הרלוונטיות בפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971, שעליהן עמד בית המשפט גם בעניין לטמן הנזכר, עולה שבדרך כלל אין הצדקה לאפשר הגשת חוות-דעה מטעם בעל-דין לאחר שהוגשה חוות-דעתו של מומחה מטעם בית המשפט. רק במקרים חריגים, שלא התקיימו בענייננו, ניתן לאפשר זאת. 6. תקנה 129(א) ו-(ב) קובעת שבעלי-דין רשאים להוכיח טענה בעניין שבמומחיות באמצעות חוות-דעה של מומחה לאותו עניין. חוות הדעה תוגש במועדים שנקבעו להגשת תצהירי עדות ראשית, זולת אם קבע בית המשפט אחרת. אם לא נקבע מועד להגשת תצהירי עדות ראשית, כי אז תוגש עד תשעים יום לפני ישיבת ההוכחות הראשונה, זולת אם קבע בית המשפט אחרת. אם מוגשת חוות-דעה נגדית על-ידי בעל-דין, כי אז ניתן להגישה עד שלושים יום לפני ישיבת ההוכחות הראשונה, זולת עם נקבע אחרת. תקנה 129(ג) מוסיפה שחוות-דעתם של מומחים לא יוגשו מטעם בעלי הדין, אלא ברשות בית המשפט, אולם הוראה זו אינה חלה על הגשת חוות-דעתם של מומחים לפי תקנה 129(א) ו-(ב), שאז, כפי שעולה מלשון התקנה, לא דרושה רשות בית המשפט. בעניין מינוי מומחה מטעם בית המשפט קובעת תקנה 130(א) כי בית המשפט רשאי בכל עת למנות מומחה מטעם בית המשפט לעניין שבמחלוקת, וזאת לאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמעת טענותיהם בעניין זה. על כך מוסיפה תקנה 130(ב) לאמור: "מונה מומחה מטעם בית המשפט, והוגשו באותו עניין גם חוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין לפי תקנות 127 עד 129 ... לא ייחקרו המומחים מטעם בעלי הדין, זולת אם הודיע בעל-דין על רצונו לחקור את כולם או מקצתם לפי תקנה 130א; הודיע כך בעל דין, ייחקרו המומחים כאמור באופן ובהיקף כפי שיקבע בית המשפט בהתחשב בנסיבות העניין, ובשים לב לחוות-דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ולעדותו" (נעיר שתקנה 130(ג), שעניינה מומחה מוסכם, אינה רלוונטית לענייננו). 7. נראה כי הגם שאין הוראה מפורשת המתייחסת להגשת חוות-דעה של בעלי-דין לאחר שהוגשה חוות-דעה של מומחה מטעם בית המשפט, יש לקרוא את הוראת תקנה 129 ביחד עם הוראת תקנה 130. שילובן של שתי ההוראות מוביל למסקנה שככלל, כל עוד לא מונה מומחה מטעם בית המשפט, חלה הוראת תקנה 129(ג), הקובעת כי לא נדרש אישורו של בית המשפט לשם הגשת חוות-דעה של מומחה מטעם בעלי הדין. אולם אם מונה מומחה מטעם בית המשפט לפי תקנה 130(א), כי אז, לאור הוראת תקנה 129(ג), לא תוגש חוות-דעה, "אלא באישור בית המשפט". כך גם עולה מהוראת תקנה 130(ב), כי אם מונה מומחה מטעם בית המשפט, אזי לא תתאפשר חקירת מומחים מטעם בעלי הדין, זולת אם הודיעו על רצונם לחקור את המומחים האחרים במועד ובאופן שנקבע בתקנה 130א. גם אז כאמור בתקנה 130(ב), רשאי בית המשפט להגביל את היקף חקירתם בשים לב לחוות-דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. סמכות זו להגביל את חקירת המומחים האחרים ואת היקפה, ממילא כוללת גם סמכות לשלול את האפשרות של חקירת מומחה מטעם בעלי הדין. המסקנה העולה משילובן של התקנות כאמור, היא שככלל, יש להגביל את האפשרות להגיש חוות-דעה של מומחה מטעם בעלי הדין לאחר שכבר הוגשה חוות-דעתו של מומחה מטעם בית המשפט. כפי שנפסק פעמים רבות, הליך של מינוי מומחה מטעם בית המשפט הוא הליך המייעל את הדיון החוסך בעלויות ובזמן שיפוטי, אשר ראוי לעודדו. כך נעזר בית המשפט בבעל מקצוע אובייקטיבי, שאין לו נגיעה לעניין שנדון לפניו או לבעלי הדין, אשר בוחן את הפן המקצועי, הנתון למומחיות, ללא משוא פנים ומאפשר לבית המשפט לפסוק בעניין בדרך היעילה ביותר (ראו למשל: ע"א 402/85 רחל מרקוביץ נ' עיריית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133 (1987) פסקה 5 בפסק-דינו של כבוד הנשיא מ' שמגר; ע"א 680/87 המגן חברה לביטוח נ' יוסף אליהו, פ"ד מו(4) 154 (1992), פסקה 11 בפסק-דינו של כבוד השופט ד' לוין). מתן אפשרות להגשת חוות-דעה של מומחה מטעם בעלי הדין לאחר שכבר הוגשה חוות-דעה מטעם בית המשפט, תסרבל את ההליכים שלא לצורך. כך בין השאר, עשוי בית המשפט לבקש מהמומחה שמונה מטעם בית המשפט לשוב ולחוות את דעתו בעניין אותה חוות-דעה שהגיש בעל הדין, אשר לא הייתה בפני המומחה מטעם בית המשפט בעת שחיווה את דעתו. 8. לאור הדברים האמורים, על בית המשפט לשקול אם יש הצדקה לאפשר את הגשת חוות-דעתו של המומחה מטעם בעל הדין לאחר שכבר הוגשה חוות-דעתו של המומחה מטעם בית המשפט והצדדים ויתרו על חקירתו. הזכות לזמן עדים אינה זכות מוחלטת והיא הוגבלה בסעיף 1(ב) בפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971, הקובע כי "בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לסרב להוציא הזמנה אם אין בה צורך או אם ראה שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת". כך גם נקבע בסעיף 20 בפקודת הראיות כי "בית המשפט רשאי ... לקבל כראייה בכתב, חוות-דעתו של מומחה ...". כך שלבית המשפט שיקול דעת אם לאפשר הגשת ראייה כאמור, ובכל מקרה, הזכות להגישה אינה בלתי מוגבלת (וראו בעניין זה גם בעניין לטמן הנזכר). 9. בהתאם לשיקול הדעת שנתון כאמור לבית המשפט, על בית המשפט לשקול אם יש הצדקה להתיר לתובע את הגשת חוות-דעתו של המומחה מטעמו, לאחר שכאמור כבר הוגשה חוות-דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, לאחר שכבר השיב לשאלות הבהרה, ולאחר שהצדדים ויתרו על חקירתו. המסקנה שאליה הגעתי היא כי אין לאפשר זאת לתובע, וזאת בעיקר מטעמים אלו: ראשית, הגשת חוות-דעתו של המומחה מטעם התובע בשלב הנוכחי, תחייב את קבלת עמדת המומחה מטעם בית המשפט ביחס אליה. הדבר רק יאריך ויסרבל את הדיון ואף ייקר אותו, שכן על הצדדים יהיה לשאת בשכרו של המומחה מטעם בית המשפט, אשר יידרש להשלמת הדברים. שנית, התובע ויתר על חקירת המומחה מטעם בית המשפט לאחר שנמנע מהפקדת הסכום שנדרש להפקיד כדי להבטיח את הוצאותיו. מתן רשות לתובע להגיש עכשיו חוות-דעה של מומחה מטעמו מהווה עקיפה של התוצאה שלפיה בפועל, ויתר על חקירת המומחה מטעם בית המשפט. שלישית, כאמור לעיל, בית המשפט מוסמך לשלול אפשרות חקירת מומחים מטעם הצדדים במקום שמונה מומחה מטעם בית המשפט ובנסיבות העניין, לא ראיתי טעם מיוחד המצדיק לאפשר את הגשת חוות הדעה שמבקש התובע להגיש, בין השאר גם בשים לב לתחום מומחיותו בתור "טכנאי בניין", שספק אם מדובר בתחום מומחיות מוכר. 10. נותרת אפוא, השאלה אם יש לאפשר לתובע להעיד את המומחה מטעמו ככל עד. גם בעניין זה אין לקבל את בקשת התובע. שכן, ככל שהתובע היה מעוניין בכך שמר לנקין יעיד בתור עד רגיל, המעיד על עובדות, היה עליו להגיש תצהיר מטעמו. לא ניתן לאפשר את השימוש בחוות-דעתו, ששזורים בה גם "עניינים שבמומחיות", כאילו היה זה תצהיר רגיל של עד. לפיכך, חוות-דעתו של מר לנקין לא תתקבל, ואף אינה יכולה לשמש תצהיר עדות ראשית. ב. קבילותם של נספחי תצהירו של רבינוביץ וטענות כלליות בעניין קבילות בתצהירים 11. התובע טען טענות שונות בעניין נספחי תצהירו של רבינוביץ, ובעקבות כך, גם נטענו על-ידי הצדדים טענות שונות בעניין מסמכים שצורפו אל תצהירים אחרים. לא ראיתי צורך להידרש לכל מסמך או לכל טענה שנטענו בעניין זה. שכן בעניין זה, כל עוד לא תהיה הסכמה אחרת בין בעלי הדין, מובן שיחולו על כל ראיות הצדדים כל הכללים הקבועים בדין בעניין קבילותן של ראיות. ג. זימון עדים נוספים מטעם התובע, שלא הגישו תצהירים 12. בא-כוח התובע הודיע כי אם לא תתקבל בקשתו להתעלם ממסמכים שצורפו מטעמם של שלושה גורמים אל תצהירו של הנתבע, כי אז הוא מבקש לזמנם לחקירה. שלושה אלו הם, מר חיים פינקלשטיין שהיה מהנדס הקונסטרוקציה, מר יוסי עייש החשמלאי, ומר שי ועקנין, האדריכל. בא-כוח הנתבע התנגד לבקשה מהנימוק שהתובע לא הגיש בקשה הנתמכת בתצהיר המנמקת את הצורך בזימונם, כפי שנקבע בהחלטה מיום 1.9.2011. עוד טען, שהתובע אף אינו יכול לבקש זאת עוד, מכיוון שחלף המועד להגשת התצהירים מטעם התובע, ומשלא הוגשו תצהיריהם של אותם שלושה במועד, הרי שלפי תקנה 168(ב) בתקנות, מנוע התובע מלבקש לזמנם עתה. 13. ככלל, נכונה טענת בא-כוחו של הנתבע. אולם התובע למד על המסמכים שהוגשו בשם אותם שלושה גורמים רק מתצהירו של הנתבע, אשר הוגש רק ביום 1.3.2012 (שלושה ימים לפני הדיון). לפיכך, בשים לב לאמור לעיל, בעניין שאלת קבילותם של אותם מסמכים שצורפו לתצהירי הצדדים, ישקול התובע אם הוא מעוניין לבקש את זימונם של מי מבין השלושה. אם ימצא לנכון להגיש בקשה לזימון עדים בהתאם להחלטה מיום 1.9.2011, יהיה רשאי לעשות כן עד יום 2.4.2012. ד. זימון נתבעים 2, 3, 4, 7 ו-9 למתן עדות מטעם התובע (מלכה) 14. התובע ביקש לזמן לעדות את נתבעים 2, 3, 4, 7 ו-9, אשר לא הגישו תצהירים מטעמם. גם בעניין זה, היה על התובע להגיש בקשה בהתאם להחלטה מיום 1.9.2011. מאחר שרק בפתח הדיון הודיע בא-כוחם כי אין בכוונתם להגיש תצהירים, רשאי התובע להגיש בקשה מנומקת לזימונם עד המועד האמור, 2.4.2012. הבקשות, ככל שתוגשנה, תתבררנה לגופן. ה. הזמנת מתורגמן לאנגלית, ושאלת בעל הדין שיישא בעלות התרגום 15. בטרם תינתן החלטה בשאלה אם יש צורך במתורגמן לאנגלית ומי יישא בעלות התרגום, יודיע בא-כוחם של הנתבעים 2, 3, 4, 7 ו-9, מי מהם אינו דובר עברית. הודעתו תוגש עד יום 2.4.2012 (ללא קשר לשאלה אם אמנם התובע יבקש את זימונם לעדות). ו. מימון הגעת הנתבעים הנ"ל מארה"ב לשם מתן עדות 16. בטרם תינתן החלטה בשאלת המימון של נסיעת הנתבעים שזימונם למתן עדות מבוקש לישראל, יודעי בא-כוחם של הנתבעים 2, 3, 4, 7 ו-9, מי מהם אינו בישראל ויודיע היכן הוא. הודעתו תוגש עד יום 2.4.2012 (ללא קשר לשאלה אם אמנם התובע יבקש את זימונם לעדות). 17. אם יבקש התובע לזמן את מי מהנתבעים האמורים למתן עדות, יתייחס בבקשתו גם לשאלה על מי לשאת במימון נסיעתם של אלו שאינם בישראל. ז. הזמנת שני תיקי בית משפט לבקשת התובע (מלכה) 18. התובע ביקש להגיש כראייה שני תיקי בית משפט (בש"א 1205/06 בבית משפט השלום בבית-שמש ובש"א 4498/07 בבית משפט השלום בירושלים. על התובע לפנות תחילה לקבלת המסמכים המצויים בתיקים אלו בבקשה לפי תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 ולהגישם באמצעות תעודת עובד ציבור. ככל שיבחר לעשות כן, יעשה כן עד יום 2.4.2012. ח. קביעת מועד הוכחות ופרקי הזמן לחקירת כל אחד מהעדים ושאלת עריכת הפרוטוקול 19. לאור האמור בהחלטה זו, לעת הזו עדיין לא ניתן לדעת מי הם כל העדים שיעידו מטעם הצדדים. לפיכך מועד לשמיעת הוכחות וקציבת זמן לחקירת כל אחד מהעדים ייקבעו רק לאחר שרשימת העדים תהיה ידועה. 20. קביעת אופן עריכת פרוטוקול ישיבת ההוכחות - אם יוקלט או יוקלד - תיקבע בעת שייקבע מועד ישיבת ההוכחות, לאחר שייוודע מה מספרם המדויק של העדים ותהיה הערכה מדויקת יותר בעניין משך הזמן הדרוש לשמיעת ההוכחות. ט. בקשת הנתבע 5 למתן פסק-דין חלקי 21. הנתבע 5 ביקש שיינתן פסק-דין חלקי בעניינו (וזאת בהתאם להחלטה מיום 15.11.2011, שלפיה נקבע שהבקשה תתברר בקדם המשפט). לאור מורכבות ההליכים וטענות הצדדים, נראה שלעת הזו לא יהיה זה נכון ליתן פסק-דין חלקי, ולפיכך הבקשה נדחית. י. תיקון שמות הנתבעים 2 ו-9 22. המזכירות תתקן ברישומי התיק את שמות הנתבעים כפי שהם מופיעים בכותרת של החלטה זו. תשומת לב המזכירות מופנית באופן מיוחד לטעות שנפלה בשמותיהם של הנתבעים הבאים, ששמותיהם המתוקנים הם כלהלן: הנתבעת 2 - רוחמה הורוויץ; הנתבעת 4 - שרה הורוויץ; הנתבעת 6 - מאטיל הורוויץ; הנתבע 9 - חיים אברהם לוי הורוויץ. עיון 23. לאור האמור בהחלטה זו, התיק יובא לעיוני ביום 3.4.2012. ניתנה היום, י"א באדר תשע"ב, 5 במרץ 2012, בהעדר הצדדים. מתורגמןדיון