בקשות לעיון בחומר חקירה

במסגרת תיק זה הוגשו כמה בקשות לחומר חקירה או הסרת חיסיון. התקיימו שני דיונים, ניתנו מספר תגובות וניתנו מספר החלטות ביניים, ביחס לחלקים שונים מחומר החקירה, לרבות החלטה בעניין הראיות החסויות. כן נמסר על ידי הצדדים על חומר שבפועל הועבר, כגון תוצרי חיקור הדין בגרמניה. החלטה זו נועדה להכרעה בשאלות שנותרו פתוחות לאחר ההליכים השונים. אתנצל בפני הצדדים על כך שעקב עומס עבודה התעכב מתן החלטה זו. "קלסרים של חומר מעובד" בעת טיעוני המדינה לעניין המעצר, בפני כבוד השופטת רז לוי, הוגשו לכבוד השופטת גם קלסרים אשר אינם כוללים חומר חקירה נוסף, אלא חומר מעובד, אשר נועד לסייע לשופטת בהתמצאות בחומר החקירה הרב בתיק. המדובר בעיקרו של דבר בליקוט של חומרים מתוך חומר החקירה, ולא תוספת של מידע או חומר שלא הונח בפני ההגנה. אולם החומר כולל גם טבלאות ותרשימים שנערכו לסיוע להתמצאות. טענת עו"ד בן שלום ועו"ד ברזילי (המייצגים את יגאל ומתי חג'אג' היא כי אמנם רשאית המדינה בינה לבין עצמה, בין המשטרה ובין הפרקליטות, להכין טבלאות עזר ותרשימים, שהם בבחינת חוות דעת פנימית ואין חובה למסרם להגנה. אולם, משהוגשו הדברים לבית המשפט, הרי שזכותם של הסנגורים גם כן לקבל עותקים של חומרים אלה. עלי לומר כי לבקשה זו יש לכאורה טעם, שכן עצם העריכה והסידור, בטבלאות ותרשימים מהווה הבעת עמדה, וממילא טיעון שלא "נשמע" על ידי הצד השני. בדיון הראשון ביקשתי את עמדת המדינה ביחס לעניין זה, והמדינה מתנגדת להעברה של חומרים מעובדים שהם חלק מעבודתה הפנימית. עיון בפרוטוקול הדיון מיום 4.5.11, מלמד כי התובע הצהיר בפה מלא בעת מסירת טבלאות העזר לבית המשפט "הטבלאות שערכנו ממקדות את בית המשפט באותם חומרים שמובילים למסקנה שהמשיבים שימשו כמנהלי ההימורים והמשחקים האסורים כמפורט בכתה"א. טבלאות אלו לא מסרתי לחבריי". אן כן, הדבר היה על דעת הסנגורים ובית המשפט. נמצא שהסנגורים הסכימו כי יימסרו לבית המשפט טבלאות עזר לסיוע בהתמצאות. מכיוון שאין מדובר בחומר חקירה, אלא מסמכי עזר, ולאחר שהוסכם שבית המשפט יסתייע במסמכי העזר אף מבלי שהסנגוריה מעיינת. זאת, למרות שברור מאליו כי עריכה של החומרים מטבע הדברים תהיה מגמתית (לא במובן השלילי – אלא מתוך רצון להציג את עיקרי הדברים הנדרשים לשיטתה של התביעה). אין מקום לקבוע עתה, בדיעבד, בשל החלפת הייצוג, כי חומרים אלה צריכים להימסר להגנה, אך משום שעינם נשזפה על ידי בית המשפט. זאת, במיוחד כאשר מדובר בבית המשפט הדן בשאלת המעצר, ולא בתיק העיקרי, ובהתחשב בכך שנימוקי בית המשפט בהחלטת המעצר היו גלויים לסנגוריה. למעשה, הסנגוריה הסכימה כי החומר הערוך, שהיא לא ראתה, שהוא מטבעו "מגמתי", יועבר לעיון השופטת להקל עליה בעיון בחומר החקירה, ולמעשה עתה חוזרת בה מהסכמה זו, וזאת אין לקבל (ראו בש"פ 2077/10 זרקוא נ' מדינת ישראל, מיום 29.3.10). לפיכך, הבקשה בהקשר זה – נדחית. "רשימה מלאה של חומרי החקירה" אף עניין זה עלה בדיון הראשון, בהקשר לבקשה המקורית של עו"ד ברזילי ועו"ד בר שלום. אז, בעיקרו של דבר (למעט עניינים שנפתרו או הוחלטו בינתיים כגון חומרי החקירה מגרמניה וחומרים שחוסים תחת החיסיון) התרכזה הבקשה באי התאמות במספרי הקלסרים, לרבות קפיצה במספרים. דבר שעורר חשד שחלק מהחומר לא הועבר. בתום הדיון הראשון (10.10.11) הוריתי למדינה ליתן הבהרות, ובעקבות הבהרות אלה עלתה בקשה שנייה של הסנגורים למתן רשימת חומרי חקירה (מיום 14.11.11). בבקשה זו הובהר כי, מעבר למספר הקלסרים ותחום העיסוק של כל קלסר, אין רשימה מלאה של כל חומר החקירה לכל אחד מן הקלסרים. כך, ניתנה דוגמא, אודות הודעתו של אחד יוסי מיבר, אשר לשיטת הסנגוריה חשיבותו רבה. הודעה זו לא הייתה בכל רשימה, ועל עצם קיומה למדו מהתייחסות של חוקרים בחומרים אחרים. אכן, כאשר ביקשו ההודעה - קיבלו אותה מיד מהתביעה. אולם, הדבר מדגים, לשיטת הסנגורים, את העובדה כי הרשימות שבידם אינן מלאות ואינן מעודכנות. לקראת הדיון השני, הוגשה בקשה נוספת שכללה עניין זה, על ידי עו"ד עדי ארליך, המייצגת את משה חג'אג'. אף סנגורית זו טענה כי האופן שבו המדינה נתנה רשימה של חומרי חקירה, היינו רשימת קלסרים, אינה מספקת. הסנגורית נתנה בבקשתה דוגמאות נוספות. כך, הצביעה על קלסר שלם שכותרתו "חיקור דין מגרמניה", ובו חומרים רבים. אולם, אין רשימה של החומר. כיצד, אם כן, יכולה היא לדעת בוודאות שאכן יש אצלה את מלוא החומר השייך לאותו קלסר, ללא רשימה? עוד הצביעה על כך שהיא דווקא ראתה את הודעתו של יוסי מיבר, אך מצאה שם הסכמה כי ייערך חיפוש במחשבו האישי, אולם, לא מצאה תוצאות של חיפוש כזה. בהעדר רשימה, אין היא יודעת אם החיפוש פשוט לא נערך, או שנערך והתוצאות אינן אצלה. בדיון טען הפרקליט עו"ד חביביאן, כי ההודעה של אותו יוסי מיבר, עצמה הייתה בחומר שנמסר להגנה, בתוך קלסר מס' 16. עו"ד בר שלום ועו"ד ברזילי עומדים על כך שלא. אולם, מכל מקום, התובע אישר כי המסמך אכן לא היה ברשימת החומר שנמצא בתוך אותו קלסר. במהלך הדיון אף הובאה טענה נוספת על ידי הסנגור עו"ד בן שלום, לגבי עד תביעה בתיק יואל דוידי (ע"ת 81), אשר ההגנה לא הצליחה למצוא את הודעתו, לא ברשימה ולא בחומר החקירה. לשאלת בית המשפט כיצד קרה שהודעתו של יוסי מיבר נשמטה מתוך הרשימה, אך על פי שלדבריו הייתה בתוך הקלסר, השיב הפרקליט כי הרשימה העיקרית הוכנה כבר בשלב של החקירה הסמויה. אולם, בשלב החקירה הגלויה, נוצרו חומרים נוספים, אשר הוכנסו לתוך הקלסרים, ולא נכללו ברשימה. הפרקליט אישר בדבריו "נכון שכאשר העברנו הרשימות שהיו בקלסרים הם לא כללו חלק מהחומרים שנוספו בשלב הגלוי החל מיום 22.3.11 ולא נרשמו ברשימה של הקלסר אליו זה הוכנס. זה פועל יוצא של היקף החקירה, של אולי אי הקפדה מספקת אבל לא הוסתר דבר". אומר כי תשובה אחרונה זו של התובע מטרידה ביותר ולמעשה מחייבת לקבל את בקשת הסנגורים ולהורות על הכנת רשימת חומרי החקירה מחדש. יובהר כי רשימת חומרי החקירה שהכינה התביעה בנויה כך שיש רשימה של קלסרים לפי נושאים. לכל קלסר וקלסר יש רשימה פנימית שאמורה לכלול את כל המסמכים בתיק. התובע טוען כי למעשה מדובר בתקלה קטנה בהיקפה, כאשר חלק מהחומרים אשר נוספו בשלב הגלוי, והוכנסו לתיקי החקירה, לא נרשמו ברשימות. זאת מחמת ההיקף של התיק. יחד עם זאת, אמר עו"ד חביביאן כי כל החומר אצלו בקלסרים בחדר ומסודרים בארונו. הוא הציע לסנגורים לבוא אליו על מנת שיסייע בהתמצאות בחומר, והוא יסייע ככל שנדרש. אין לו התנגדות שיבואו ויחפשו אצלו, אם הם סבורים שמשהו חסר. לא ניתן לקבל תשובה זו בשום פנים ואופן, הסנגורים המלומדים הפנו לפסיקה רבה העוסקת בנושא של חשיבות הרשימה של חומרי החקירה, ואין טעם במסגרת החלטה זו, אשר גם כך ניתנת באיחור ניכר עקב עומס עבודה, להיכנס לעומק הפסיקה בעניין. שכן, בסופו של יום, מדובר בשכל ישר. יוזכר רק, בקצרה, כי החובה להעביר את רשימת חומר החקירה, אף אם היא ככלי עזר ללימוד החומר, נובעת מהוראת המחוקק עצמו (סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן: החסד"פ)). ועל חשיבות הרשימה עמדה הפסיקה לא פעם (ראו בש"פ 3119/04 אבו עסא נ' מדינת ישראל (מיום 8.4.04)). כך עמדה הפסיקה גם גם על התפקיד החיוני של רשימה מלאה שלמה ומדויקת הן להגנה והן לתביעה עצמה כאמצעי בקרה לוודא קבלת כל החומר, והן ככלי עבודה חיוני למיון החומר (בש"פ 2043/05 מדינת ישראל נ' זאבי (בסעיף 14, מיום 15.9.05). החשיבות של רשימה מלאה כזו דווקא גוברת כאשר מדובר בתיק בו יש חומרים חסויים, ועל המדינה לרשום בבירור, ככל שניתן, את הרשימה המלאה של החומר, על מנת שתוכל ההגנה לכלכל צעדיה בבקשותיה להסרת חיסיון בש"פ 6820/09 גבאי נ' מדינת ישראל (מיום 10.9.09). נכון היה שיהיה מיותר לומר זאת, אך נוכח תשובת המדינה, אין מנוס מלומר את הדברים. חשיבות הרשימה גוברת ככל שמדובר בתיק בו היקפי חומר החקירה גדולים יותר. אכן, כאשר יש מספר קלסרים, הכוללים את כל החומר, זה בהחלט לגיטימי שאופן הצגת הרשימה יבוא בדרך של רשימה ספציפית לכל קלסר, עם רשימת קלסרים (אשר תכלול גם את תיק החומר החסוי). אולם, בכל מקרה, חובת המדינה לוודא כי הרשימה מלאה מאוד ומדויקת מאוד, עד המזכר האחרון. זאת, משום שאפשר שדווקא המזכר האחרון, שאולי בטעות לא צולם על ידי ההגנה, ואשר על העדרו לא ידע הסנגור בשל קוצר הרשימה, כוללת מידע חיוני, כגון תמצית שיחה עם עד המאשר אליבי. התובע הדגיש לא פעם בטיעוניו כי חומרי החקירה אשר בכוונת המדינה להשתמש בהם מסודרים היטב והגיעו להגנה. כך, בין השאר טען כי אותו יוסי מיבר, כלל אינו עד תביעה וחיוניותו פחותה, ולפיכך אין הסנגורים מגזימים במשמעות העדר הודעתו בחומר. כשלעצמי, איני מכיר את חומר החקירה העיקרי, ואין בידי להעריך שאלה זו. אולם, העובדה שאין מדובר בעד תביעה, אינה רלוונטית כלל. שכן, הסנגור, מטבע הדברים, מחפש דברים אחרים בחומר החקירה מאשר התובע. התובע, כמצוטט לעיל, ציין את ריבוי החומר כגורם לכך שהדברים אינם מסודרים כל צורכם, והרשימות שהועברו חסרו פרטים מימי החקירה האחרונים. טענה זו חייבת להידחות בשתי ידיים. אם המדינה, אשר החזיקה את חומר החקירה תוך כדי היווצרותו, בשלב החקירה הסמויה, לא הצליחה לשמור על סדר אצלה מלא כאשר החומר היה רב והעבירה אותו לסנגוריה, כיצד אמור להתמצא הסנגור אשר מקבל את החומר כגוש נייר ענק לאחר מעשה? הרשימה נועדה לאפשר גישה אפקטיבית של מקבל התיק לחומר המהותי, ולאפשר לו לוודא שכל החומר אכן בידו. לפיכך יש להבהיר כי על רשימת חומר החקירה להתאים עצמה לנסיבותיו של כל תיק ותיק. ככל שהתיק רחב יותר, כך גוברת החובה על המדינה לוודא את מידת הדיוק, הבהירות והנגישות לרשימה. כאשר מדובר בתיק רחב היקף, בן אלפי מסמכים, הממשיך להתפתח, ובו מתקבלים חומרי חקירה בשלבים שונים, חובה על המדינה, לא רק ליתן הודעה לסנגוריה ובו רשימה מלאה של החומר המתחדש בכל פעם, חובתה לחזור לרשימה המקורית, לעדכן את הרשימה המקורית ולהמציא במקביל לרשימת החומר החדש גם רשימת עדכנית של כל החומר. תיק זה עצמו בנוי, במידה רבה, על חקירת מחשבים מתוחכמת. אין אנו חיים עוד בתקופה של רשימות ידניות בלבד, ואין הצדקה להסתפק ברשימה ראשונית ותוספות לשיעורין. בתיקים בהיקפים גדולים, ניתן וראוי להכין רשימת חומרי חקירה בטבלה ממוחשבת ולו בתוכנה פשוטה ומצויה. טבלה כזו חייבת, מעבר למספר סידורי, אזכור של תיאור הכרחי, מועד היווצרות המסמך, יוצר המסמך, טיב המסמך (הודעה /מזכר/ דו"ח וכד'), נשוא המסמך (פלוני – הנאשם, מחסן אלמוני, מקום החיפוש וכד') ואף כותרת של התוכן ("פלט טלפון מספר X" וכד') וכמובן אם תכונו גלוי, חסוי או חסוי חלקית. כמו כן, על הטבלה גם לכלול את המיקום הפיזי של המסמך בחומר החקירה המקורי, ומספר העמודים (כגון: מס' 2537/ (תאריך) 10.11.12/ פקד ראובן ראובן/ חקירה באזהרה/ החשוד שמעון שמעון/ חקירה משלימה בעקבות העימות/ גלוי/ קלסר 5, חוצץ ג/ 3 (עמודים)). טבלה כזו שתאפשר חיפוש על פי שמות העדים ומועדי היווצרות לפחות (בדוגמא לעיל, לפי התאריך ולפי שמו של הנחקר שמעון שמעון). טבלה כזו תאפשר גם עדכון הרשימה, תיקון טעויות, השלמת החוסרים ובעיקר תהווה כלי יעיל, לוודא שכל החומר נמצא וקיים. יודגש שאין חובה כזו בכל תיק "רגיל" הכולל עשרות ואפילו מאות מסמכים. האמירה דלעיל מתייחסת לתיק זה שהוא חריג בהיקפו, כגון זה הכולל למעלה מעשרים קלסרים של חומר מגוון. הצעת התובע לסנגורים לבוא למשרדו על מנת שהוא יסייע בהתמצאות, אף שנאמרה בתום לב ובנדיבות, אינה יכולה להועיל. עיון בכמויות כאלה של חומר, אורך זמן רב, וידיעה שיפוטית היא שאין לתובע זמן לישב במשרדו ימים על גבי ימים כדי לסייע לסנגור להתמצא. תוך כדי קריאה ולימוד אפשר שייתקל הסנגור בשם, מקום, תאריך וכד' אשר ירצה לדעת במהרה אילו חומרים נוספים יש לגביו. חובה לדאוג לכך שהרשימה בידי הסנגור תהיה מלאה. כאמור, במקרה דנן הוכנה רשימת החקירה העיקרית עוד בטרם החקירה הגלויה, זאת על כל קלסר. הועברה רשימת קלסרים, שאף היא לא הייתה לגמרי שלמה בתחילה, ובכל קלסר הייתה רשימת מסמכים, אך לא בכל הקלסרים הייתה הרשימה מלאה. הפרקליט מטעם המדינה אישר כי היו אפילו הודעות של עדים אשר לא נכללו ברשימה שהועברה. סיכומו של דבר, יש לקבוע חד משמעית שהתביעה לא עמדה בחובתה במקרה זה ליתן לסנגורים רשימה מלאה של חומר החקירה. התביעה תדאג להכין רשימה מלאה, על פי הקווים שפורטו לעיל. רשימה זו תכלול את הכול מכל כל, לרבות חומר החוסה תחת תעודת החיסיון, חומר שנאסף וסווג כלא רלוונטי לחקירה זו, חומר שהתקבל מחיקור הדין, חומר שנאסף בפרשה זו על ידי רשויות חקירה מלבד המשטרה, וכל חומר אחר שנאסף. כל מסמך ומסמך יקבל ביטוי ברשימה זו, בשורה נפרדת. הרשימה המלאה תוכן תוך 30 יום ותועבר לכל הסנגורים, הן כרשימת נייר והן כטבלה ממוחשבת בתוכנה מצויה. "צוות קפריסין" וחומרים נוספים הקשורים ליוסי מיבר בבקשה השלישית לקבלת חומרי חקירה, מבקשים עו"ד ברזילי ועו"ד בר שלום "כל חומר הקשור לדמויות" ומונים רשימה של אישים, אשר לדעת ההגנה הם אלה אשר ניהלו בפועל את אתר ההימורים אשר מיוחס למשיבים. זאת, על יסוד הודעתו אל אותו מר יוסי מיבר, אשר תיאר את אותם אנשים כמנהלי האתר 860bet. אתר, שיוסי מיבר מכיר, בהיותו מארח של השרת הרלוונטי, בחו"ל. הפרקליט הבהיר בדיון שפשוט אין חומר כזה. לדבריו, האנשים האמורים בפתיח לבקשה השלישית לא נחקרו כלל. בהעדר חומר אין מקום ליתן הוראות להעביר החומר. עוד נתבקשו תוצאות של חיפוש במחשבו של יוסי מיבר, אם היו, תוצרי האזנות סתר או התכתבויות דואר אלקטרוני של יוסי מיבר לבין אחד המעורבים לפי דבריו של מיבר, יוסי כחלון. כל זאת, משום שיוסי מיבר לכאורה בהודעתו מפליל אנשים אחרים בניהול האתר אשר כתב האישום מייחס למבקשים. במסגרת תשובת הפרקליט לא נאמר במפורש אם היה או לא היה חיפוש במחשב האישי של יוסי מיבר, אם הוצא חומר ממחשבו, אם האזינו לו באותה תקופה ואם נמצאו מסמכים של תכתובת שלו, והסתפק בתשובה הכללית אודות העדר חומר לגבי אותו צוות קפריסין. הסנגורים המשיכו והצביעו על שני כתבי אישום אחרים ביחס לפרשות הימורים אחרות באינטרנט. האחת בה החברה של יוסי מיבר נאשמת והאחרת קשורה אתר ששמו 765bet, אשר לכאורה התארח על אותו שרת בו היה האתר מהתיק שלנו. הסנגורים סבורים כי חומר החקירה בפרשות אלה יכול לשפוך אור על התיק שלנו. זאת, שמא יתברר שם כי יוסי מיבר היא הבעלים של האתר שלנו או שמא יש חומר שם היכול לחזק טענת מיבר כי אותו ציון עליו הצביע יוסי מיבר כבעלים של האתר שלנו. לעניין תוצרי חיפושים למיניהם הקשורים ליוסי מיבר, בתקופה הרלוונטית לתיקנו, הרי שחומרים כאלה אמורים היו להיות בתיק, אם נערכו בכלל. נוכח העובדה שמיבר מסר לכאורה גרסה שיש בה כדי לסייע לסנגורים, הרי שאם יש חומר חקירה היכול לבסס את עמדת הסנגורים, הרי שהוא חיוני להם. אולם, מהודעתו של מיבר, שצורפה לבקשה, משתמע שידיו רב לו באירוח שרתים בחו"ל לרבות בתחום ההימורים. משמע שייתכן בהחלט שמיבר נחקר בקשר לדברים דומים לגבי אתרים אחרים, כאותו נרקומן המעיד על סוחרים שונים. כמובן שדברים ביחס לאחרים, אם יש, אינם בבחינת חומר שנאסף בתיק זה, אלא אם הדבר נעשה במסגרת החקירה דנן. יחד עם זאת, אם אכן אמר דברים בקשר לתיקנו, במסגרת התיקים אחרים, הדבר צריך להיראות כחומר חקירה אצלנו. איני רואה קשר של ממש בין עדות של יוסי מיבר על אחרים בהקשר לתיקים אחרים, לבין התיק שלנו. לפיכך, למען הסר ספק, מובהר כי אם אכן נערכו פעולות חקירה אצל יוסי מיבר, כמתואר לעיל, בתקופה הרלוונטית לתיקנו, בין בתיק דנן ובין בתיק אחר באותה תקופה, ואם יש התייחסות שם לאתר דנן 860bet , למשיבים או לשמות שציין בהודעתו אשר בתיקנו, בודאי שיש לראות בכך חומר חקירה אף בתיק זה. אז יש לכלול החומר ברשימת חומר החקירה ולהעבירו בהקדם להגנה. לפיכך, המדינה תערוך בדיקה מקיפה על מנת לוודא שאכן אין חומר כאמור, ותיתן הודעה לסנגורים בעניין זה תוך 21 יום. לא מצאתי שיש הצדקה להעביר לעיון הסנגורים את כל חומרי החקירה בתיקים הנוספים המבוקשים, ודומני שצודק בזה התובע כי הדבר כבר גולש להיות "מסע דיג". חיקור הדין לגרמניה- הבקשה והתצהיר הנלווה עו"ד ארליך, אשר כאמור מייצגת את משה חג'אג', מבקשת לקבל את הבקשה לקיום חיקור דין בגרמניה וכן את התצהיר הנלווה לאותה בקשה. היא מנתה נימוק משפטי מהותי המחייב את החשיפה לשיטתה, בשים לב למגבלה האמורה בסעיף 48 לחוק עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ח – 1998. לשיטתה זכותו של הנאשם לוודא כי אין נעשה בחומר שימוש שלא לשמו נתבקש. הסנגורית אף הפנתה לפסיקה בעניין זה. התובע השיב בדיון בקצרה כי לעניין זה השיב כבר בכתב. אולם, לא מצאתי את תגובותיו של הפרקליט לעניין זה בכתב. הפרקליט יפנה לטיעוניו בעניין זה ויצרפם. אם מדובר בשגגה, רשאי עתה להשלים ולהגיב לטיעון המשפטי, תוך 21 יום. עיון בחומר חקירהחומר חקירהמסמכים