עיקול חשבון בנק משותף

מבוא 1. בפני תובענה שהגישה המבקשת, הגב' מלכה, בה הינה עותרת למתן סעד הצהרתי לפיו מחצית מן הכספים המופקדים בחשבון מס' 859095 המתנהל אצל המשיבה 1 בנק דיסקונט בע"מ (להלן: "הבנק") הינם של המבקשת וזאת על פי צו ירושה שניתן באשר לעזבון המנוחה אולגה בלום ז"ל, אמם של המבקשת ושל המשיב 2 מר ישראל בלום וכי יש להעבירם לידיה. 2. בתובענה נטען כי החשבון כולל את כספי האם המנוחה. כנגד המשיב 2 מתנהלים הליכי הוצאה לפועל עקב כספים שהוא חייב לגורמים שונים. כל הנושים ו/או חלקם עיקלו את כספיו של המשיב 2 הכוללים, בין היתר, את החשבון נשוא התובענה. מחצית מהכספים בחשבון שייכים למבקשת. המבקשת פנתה לבנק בבקשה לקבל את מחצית הכספים והבנק השיב כי אין באפשרותו לעשות כן בשל העיקולים. 3. הבנק הגיש תגובה, בה ציין כי אינו צד למחלוקת בין הצדדים ויכבד כל החלטה של בית המשפט. בתגובה צוין, כי על פי זכויות החתימה בחשבון נקבע כי זכות החתימה בחשבון היא של הגב' אולגה בלום לבדה או מר ישראל בלום ביחד עם הגב' מלכה. לאחר פטירת הגב' בלום, נותרה האפשרות לפעול ביחד ולכן מדובר בחשבון מסוג ביחד. לכן, נסתרה החזקה לפיה הכספים בחשבון רשומים לכל אחד מהרשומים כדי מחצית היתרה. עוד ציין הבנק כי קיימים עיקולים על שם אולגה בלום וכן על שם ישראל בלום. בכל הנוגע לעיקולים על שם אולגה בלום, לטענת הבנק, לפי סעיף 104 לחוק הירושה על העזבון לשלם את החובות לפני חלוקת הכספים בין היורשים על פי הצוואה. 4. ביום 19.10.12 הגישו המשיבים 3 ו-4 בקשה להצטרל לתובענה כצדדים חיונים. בבקשה טענו כי המשיב 2 חייב להם כספים וכי הטילו עיקול וביקשו לממש כספים בחשבון הבנק. בהחלטת בית המשפט התקבלה בקשתם והם צורפו לתובענה. לדיון שהתקיים ביום 18.11.10 התייצבו ב"כ המבקשת, ב"כ הבנק וכן ב"כ המשיבים 3-4. 5. ב"כ המבקשת מסר הודעה לפיה, העיקול הוטל במסגרת תיק האיחוד המתנהל בעניינו של המשיב שמספרו 1699694060. בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 25.12.10, צורפו הזוכים בתיק האיחוד כמשיבים נוספים לתובענה. הוטל על ב"כ המבקשת לבצע מסירה של התובענה ושל ההחלטה שבמסגרתה אף ניתנה להם רשות להגיש כתב תשובה וזימון לדיון. 6. ביום 23.1.11 התקיים דיון נוסף אליו התייצבו ב"כ המבקשת, ב"כ הבנק, ב"כ המשיבים 3-4, ב"כ המשיבים 14,20 ו-21 והמשיב 19 בעצמו. בהחלטת בית המשפט שניתנה בדיון ניתנה למבקשת אפשרות להגיש תצהיר לתמיכה בתובענה וכן לצרף מסמכים. הוגש תצהיר מטעם המבקשת. 7. המשיבים בנק הפועלים, דריה גורינה, עיריית נתניה, לחובר משה ואיילון חברה לביטוח הודיעו כי הם מותירים את ההחלטה בתובענה לשיקול דעת בית המשפט. המשיבים לשכת עורכי הדין, עירית תל-אביב, עו"ד רחל שפירא, מר חנינה שלום ומר שלומי מנשה הודיעו כי אינם מתנגדים לסעד המבוקש. 8. בדיון שהתקיים ביום 22.5.11 נחקרה המבקשת. בהתאם להסכמת הצדדים ניתנה החלטת בית המשפט בדבר הגשת סיכומים בכתב. הוגשו סיכומים מטעמם המבקשת ומטעם ב"כ המשיבים 3-4 ו-19 ה"ה יעקב שמואלי, יעל זוארץ ועופר ספורטה וכן הוגשו סיכומי תשובה. טענות הצדדים 9. לטענת המבקשת, כמפורט בסיכומים מטעמה, המדובר בחשבון משותף מסוג ביחד ולא בחשבון מסוג ביחד ולחוד. המבקשת מפנה להוראות החתימה ולתגובת הבנק. המבקשת טוענת כי סעיף אריכות הימים, המופיע במסמכי החשבון, הקובע כי לאחר פטירת האם כל אחד מהשותפים רשאי לפעול בחשבון, הינו רלבנטי במישור היחסים שבין הבנק ללקוח ואין בכוחו לקבוע את זכויות בעלי החשבון בינם לבין עצמם או להעביר את הבעלות בכספים מהאחד לשני. לטענת המבקשת זכות העיקול על חשבון משותף תלויה בסוג החשבון בו מדובר. לטענתה, כאשר מדובר בחשבון מסוג משותף, אין לעקל את הכספים שבו בשל חוב של אחד מבעלי החשבון. מפנים לע"א 1967/90 גיברשטיין נ' גיברשטיין פ"ד מ"ו (5) 661 לפיו נושה של חייב רשאי להפרע רק כדי חלקו היחסי של החייב בנכס המצוי בבעלות משותפת. לפיכך, לטענת המבקשת לא ניתן היה כלל לעקל את הכספים בחשבון. המבקשת עותרת להסרת העיקול ולהורות על העברת מחצית הכספים לידיה. 10. בסיכומי המשיבים 3,4 ו-18 (להלן:"המשיבים") נטען כי מדובר בחשבון מסוג ביחד ולחוד. לטענתם, המבקשת מסייעת למשיב להבריח נכסים מנושיו. לטענתם, התובענה הוגשה מלכתחילה ללא תצהיר וללא המסמכים הנדרשים. עוד הם מפנים לכך שלא צורף תצהיר של המשיב 2, אחיה של המבקשת, כתמיכה לתובענה. המשיבים מתייחסים בסיכומיהם למסמכים שצורפו על ידי הבנק והכוללים ייפויי כח שונים שניתנו על ידי האם המנוחה. יחד עם זאת, המשיבים מציינים בסיכומיהם כי ממילא ההרשאות אינן תופסות עוד לאחר מותה צו הירושה הוא הקובע. המשיבים טוענים בסיכומיהם, כי המבקשת והמשיב 2 ירשו את הכספים ביחד ולחוד ולכל אחד מהם 50% בלתי מסוימים בכל הכסף, להבדיל מירושת מנה . לטענת המשיבים, חשבון משותף הינו, באופן רגיל, חשבון בו כל אחד מהשותפים רשאי לפעול בו לבדו אלא אם נתן אחד מהשותפים הוראה אחרת לבנק. לטענתם, המבקשת לא הוכיחה כי ניתנה כל הוראה המגבילה את כוחו של מי מהשותפים לפעול לבדו. לכן, ניתן היה לעקל את כל הכספים בו בגין חובותיו של המשיב 2. דיון והכרעה 11. אין מחלוקת כי החשבון היה בבעלותה של הגב' אולגה בלום ז"ל. לאחר מותה, ובהתאם לצו הירושה, ירשו המבקשת והמשיב 2 כל אחד מחצית מרכושה. אין מחלוקת בין הצדדים כי ייפויי הכח וההרשאות שניתנו על ידי המנוחה בחייה אינם עוד בתוקף לאחר מותה ולכן אין טעם לדון בהם. 12. בכל הנוגע לסעיף "אריכות ימים" שמופיע במסמכי החשבון, המדובר בסעיף המסדיר את יחסי הבנק והלקוחות ואין בו כדי ללמד על הבעלות בכספים. הפסיקה בענין זה הינה ברורה (ר' ע"א 679/76 סלי נ' עזבון קרל פשר, פ"ד לב (2) 785 וכן א' שבת ירושה עסקאות בירושה עתידה וצוואות הדדיות (2006) בעמ' 57). 13. נשאלת, אם כן, השאלה, מה המשמעות של העובדה שהמבקשת והמשיב 2 ירשו את הרכוש שהותירה אימם בחלקים שווים. צו הירושה חל גם ביחס לכספים שבחשבון. עולה מן האמור כי, לעניננו, בכל הנוגע לחשבון, מדובר בחשבון משותף. טענת המשיבים כי כל אחד מהבעלים רשאי לפעול בחשבון באופן עצמאי כל עוד לא ניתנו הוראות אחרות לא הוכחה. בפרט, כאשר מדובר בכספי עזבון שטרם חולקו. מעבר לנדרש, ההלכה בעניין חביב המאפשרת עיקול חשבון משותף על ידי נושיו של אחד השותפים, החלה כאשר כל אחד מהשותפים רשאי לעשות בו פעילות בעצמו ולמשוך סכום ללא צורך בהסכמת השני, חלה לעניין חשבון משותף מסוג עו"ש. בע"א 1967/90 גיברשטיין נ' גיברשטיין, בפסק דינו של כב' השופט גולדברג, צוין כי פסק הדין בע"א 704/76 חביב נ' בנק ברקליס דיסקונט, התייחס כב' השופט גולדברג לכך שעניינו בחשבון עו"ש והוסיף כך: " אלא שבאותו מקרה דובר על חשבון עובר ושב, בו נתנו בעלי החשבון הוראה לבנק לכבד כל משיכה שנעשית על ידי כל אחד מהם לחוד. או אז על הבנק לכבד שיקים שמשך אחד השותפים מתוך יתרת הזכות, גם כשידוע לו, כי השותף השני מתנגד לכך. זאת עקב טיבו של חשבון עובר ושב והצורך להבטיח באמצעותו חיי מסחר תקינים". יצויין כי בהתאם לתגובת הבנק בעניננו מדובר בחשבון מסוג מט"ח. בכל מקרה, לא שוכנעתי כי למשיב 2 זכות ליותר ממחצית הכספים בחשבון. לכן, חל העקרון הכללי שנקבע בפסיקה לפיו: "זכאי הנושה להיפרע מנכס של החייב המצוי בבעלות משותפת רק כדי חלקו היחסי של החייב בנכס" כך בפסק דינו של כב' השופט גולדברג בע"א 1967/90 גיברשטיין נ' גיברשטיין פ"ד מ"ו (5) 661. לפיכך, אין בסיס לטענה כי לנושי המשיב 2 ובכללם המשיבים שבפני זכות להיפרע מכספים שאינם בבעלות המשיב 2. 14. יחד עם זאת, לא מצאתי ליתן צו המורה לבנק להעביר הכספים למבקשת בהקדם האפשרי כמבוקש וזאת מהטעמים שיפורטו להלן. כפי שצוין לעיל, על החשבון ישנם עיקולים נוספים שהוטלו על אולגה בלום ז"ל. יש צורך להסדיר זאת בטרם יחולקו הכספים. כמו כן, בית משפט זה אינו נותן הוראות לענין חלוקת כספי ירושה ועזבון. לנוכח כל האמור, ניתן בזאת פסק דין הצהרתי לפיו העיקולים שהוטלו על ידי המשיבים בשל חובותיו של המשיב 2 על החשבון, אין בהם כדי למנוע העברת חלקה של המבקשת בכספי החשבון על ידי הבנק למבקשת וזאת בכפוף לכל הוראות הדין וכל מגבלה אחרת החלה לענין זה ובכלל זאת הסרת העיקולים שהוטלו על אולגה בלום ז"ל. בכל הנוגע להוצאות ושכ"ט אני מורה כי על המשיבים 3,4 ו-19 ה"ה יעקב שמואלי, יעל זוארץ ועופר ספורטה, ביחד ולחוד, לשלם למבקשת סך של 3,600 ₪. אין צו להוצאות בקשר לתובענה כנגד שאר המשיבים. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים. ניתן היום, כד' טבת תשע"ב, 19 ינואר 2012, בהעדר הצדדים. עיקול חשבון בנקעיקולבנקחשבון בנק