ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים על נכות קבועה בשיעור 45 אחוז

1. בפני ערעור מכוח סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק"), על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 12.7.2011 (להלן - הוועדה), אשר קבעה את דרגת הנכות היציבה של המערער בשיעור 45%. בכך הותירה הוועדה את נכותו של המערער ללא כל שינוי. 2. הועדה שבה ודנה בעניינו של המערער בעקבות פסק דין שניתן ביום 12.1.2011 בערעור קודם שהגיש המערער (בל 4162-08-10) בפני כב' הרשמת שלי ולך (להלן - "פסק הדין"). העובדות הרלוונטיות 3. המערער, יליד שנת 1952, סובל מתחלואיים רפואיים רבים, כגון טשטוש בראיה, יתר לחץ דם, התמכרות לאלכוהול, הגבלות בתנועות רגליו וכו'. 4. המערער הגיש בקשה לקבלת גמלת נכות כללית. ועדה רפואית לעררים מיום 3.4.2011 (אשר התכנסה לאחר פסק הדין) קבעה, כדלקמן: "הוועדה עיינה שוב ב-CT ומציינת שה CT היא בדיקת עזר והמצב הקליני קובע את נכותו. בגין החולשה בפלג גוף שמאל התוצאה של ארועים מוחיים חוזרים כולל שינויים במוחון כפי שבאו לידי ביטוי בבדיקת CT הינה 20% לפי ס' 29 א' 1 כפי שנקבע בועדה מתאריך 13.7.2010. הוועדה מציינת שהרעד בידיים הינו חלק מהתמונה הקלינית הקשורה למחלה הנוירולוגית ממנה סובל (נכללה בנכות הנוירולוגית שנפסקה בגין מחלה זו). לעניין בדיקת העיניים הועדה מקבלת את המלצת ביה"ד ומבקשת חוו"ד עיניים. האבחון הרפואי של רופא העיניים מיום 5.5.2011 קבע, כך: עיינתי בפסה"ד של ביה"ד לעבודה מיום 12.1.2011 וכן במכתבו של ד"ר לוינגר מ- 20.12.2009 שאינו מציין חדות ראייה ככ בדק הלחץ התוך עיני שהיה תקין (16 ממ' כספית). חדות הראיה בעין ימין 6/7/2 ללא משקפיים ובשמאל: 6/15 בעזרת נקב. בעין הימנית גרוי לחמיתות בפורניקס. התח' לפס דמעות תקין קרנית זכה ומבריקה. בקרקעיות 2 העיניים הקוטב האחורי תקין פרט לריפלקס עורקי מוגבר. באשר לטענת הגלאוקומה - התובע ציין שאינו מקבל כל טיפול לעיניים ובבדיקת ד"ר לוינגר נרשם לחץ תוך עיני תקין. גם מראה הדיסקית אינו מצביע על גלאוקומה. הוועדה התכנסה ביום 26.6.2011 וסיכמה ללא נוכחות: הועדה עיינה בחו"ד עיניים מיום 5.5.2011 ומקבלת אותה. לגבי יתר השאלות הועדה התייחסה בישיבתה הקודמת מיום 3.4.2011. לפיכך, נקבע כי שיעור נכותו עומד על 45% נכות. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. טענות הצדדים 5. בתחום הניאורולוגיה - לטענת המערער, בהתאם לפסק הדין היה על הוועדה להתייחס לכל פריט בבדיקת ה- CT שכן לשם כך חזר העניין לוועדה. יתר על כן, היה על הוועדה להתייחס ל- CT מוח כאל בדיקה בה הודגמו מספר אוטמים וכן לוקינריה דו צדדית וניוון במוחון, דבר אשר לא נעשה כלל. עוד נטען, כי הוועדה קבעה למערער נכות בשיעור 20% בגין החולשה בפלג גוף שמאל וכן בגין הרעד ביידים והיא אינה מנמקת מדוע לא ניתנה נכות נפרדת בגין הליקוי בגין הרעד בידיים. 6. לעניין בדיקת העיניים- לא ברור בגין מה ניתנה הנכות בעיניים, שכן ד"ר זינרייך מציין כי נכותו העינית הינה 10% לפי סעיף 52(ד2), אך אינו מפרט מדוע הוענקה נכות זו ואינו מציין מה הליקוי אשר בגינו הוענקה הנכות. עוד נטען כי ד"ר זינרייך אינו מתייחס לטענת הטשטוש עליה מתלונן המערער ואינו מתייחס לתלונות המערער בעניין עינו הימנית שהינה חלשה ונוזלת כל הזמן. כמו כן אין התייחסות למסמך רופא עיניים מיום 20.12.2009. 7. ב"כ המשיב טענה, בתחום הניאורולוגיה, כי פסק הדין קבע את מסגרת דיוני הוועדה והוא דרש מהוועדה לשקול שוב את עמדתה בתחום הניאורולוגיה, בשים לב לממצאים הקליניים שלה, ל- CT, ולרעד בידיים. הוועדה התייחסה באופן מפורט ומפורש לבדיקת ה- CT. הוועדה לא נדרשה להתייחס לכל פריט במפורש והיא נימקה והסבירה כי כל הממצאים, לרבות הרעד בידיים, הם חלק מהליקוי הניאורולוגיה בגינו נקבעה נכות בשיעור 20%. הנכות נקבעה לפי סעיף 29 (א) (1) שהיא המיפלגיה (חולשה) פלג גוף, כללית בלבד, חלקית בצורה קלה. לכן לא ברור מדוע טוען המערער שלא מובן אם מדובר בהמיפלגיה קלה, בינונית או קשה. הוועדה הסבירה שהנכות שנקבעה תואמת את מצבו של המערער על בסיס המצבים הקליניים וממצאי ה- CT, ושאין להעניק נכות נוספת ונפרדת בגין הרעד בידיים. 8. בכך ביצעה הוועדה את הנחיות פסק הדין בתחום הניאורולוגיה ואין טעות משפטית. אין כל קושי להבין את ההנמקה ולהבין את הלך רוחה של הועדה. 9. בתחום העיניים - סבורה ב"כ המשיב כי הוועדה ביצעה את עבודתה כנדרש. המומחה ד"ר זינרייך התייחס בחוות דעתו לחדות הראייה בשתי העיניים כאשר זו נבדקה ללא משקפיים. המומחה שמע את תלונות המערער בנוגע לחולשת עין שמאל ונזילה מעין ימין והתייחס לכך בחוות הדעת. כמו כן בוצע למערער בדיקה קלינית בתחום מומחיותו ועל-פיה קבע את נכותו בגין ליקוי הראייה. 10. לסיכום, סבורה ב"כ המשיב כי הוועדה ביצעה את פסק הדין ואין כל טעות משפטית בעבודת הוועדה. הכרעה 11. על פי סעיף 213 לחוק, החלטות של הוועדה הרפואית לעררים ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה. בית הדין לא יתערב בממצאיה הרפואיים של הוועדה הרפואית לעררים כל עוד היא ממלאת את תפקידיה בהתאם לחוק ולתקנות וכנדרש מוועדה מעין-שיפוטית. 12. על פי הפסיקה, משמוחזר עניינו של מבוטח על ידי בית הדין לועדה הרפואית לעררים בפסק דין עם הוראות, על הועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין ואל לה לועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (דב"ע נא/29-01, מנחם פרנקל נ' המוסד, פד"ע כד' 160).   אם מילאה הועדה כראוי אחר הוראות פסק הדין, לא ניתן לומר כי נפלה טעות שבחוק המחייבת התערבותו של בית הדין בהחלטתה.   13. כאמור, עניינו של המערער חזר לדיון בפני הועדה הרפואית לעררים בהתאם לפסק דינה של כב' הרשמת שלי ולך מיום 12.1.2010. פסק הדין קבע, כדלקמן: "עניינו של המערער יוחזר לועדה לעררים על מנת שתשקול שוב עמדתה לגבי שיעור הנכות בתחום הניאורולוגיה, בשים לב לממצאי הוועדה לגבי חולשה בפלג גוף שמאל וציון הועדה כי ב- CT מוח הודגמו מספר אוטמים וכן לוקינריה דו צדדית וניוון במוחון. כן תשקול האם אין מקום להעניק נכות נוספת ונפרדת בגין רעד בשתי הידיים שהוועדה מציינת בפרוטוקול. כן תעיין הוועדה במסמך רופא עיניים ד"ר לוינגר מ- 20.12.2009 המציין בין היתר לחץ תוך עיני ותלונות המערער בפני ועדה כי סובל מטשטוש בראיה ותשקול האם יש מקום להעניק נכות נוספת ונפרדת ותיוועץ במומחה מתאים בתחום העיניים". 14. עיינתי בפרוטוקול הדיון בועדה משוא הערעור על מנת לבחון האם אכן מילאה אחר הוראות פסק הדין כנדרש. בתחום הנוירולוגי - בהתאם לפסק הדין היה על הוועדה להתייחס, בין היתר, לכך שבבדיקת CT מוח הודגמו מספר אוטמים וכן לוקיניה דו צדדית וניוון במוחון ומעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה לא התייחסה לעניין "הלוקיניה הדו צדדית וניוון במוחון". כמו כן, התבקשה הוועדה לשקול האם אין מקום להעניק נכות נפרדת ונוספת בגין הרעד בשתי היידים ולטעמי החלטת הוועדה ולפיה הנכות בגין הרעד ביידים כבר נכללה בנכות הנוירולוגית הינה בגדר הנמקה לא מספקת, שכן אין הסבר מדוע לא ניתנה נכות נפרדת בגין הליקוי של הרעד בידיים. בנסיבות אלו, לא ניתן לקבוע כי הועדה מילאה כראוי אחר הוראות פסק הדין מכוחו שבה ודנה בעניינו של המערער בתחום הנוירולוגי. בהקשר זה נפסק, לא אחת, כי הנמקת ועדה רפואית צריך שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטתה, אלא שגם בית הדין יוכל לעשות זאת ולבחון בעקבות ההנמקה האם הוועדה פעלה כדין (דב"ע מג/ 01-1356 מרדכי לביא נ' המוסד, פד"ע יז 130). בתחום העיניים - נתבקשה הוועדה לעיין במסמך רופא עיניים ד"ר לוינגר מ- 20.12.2009 המציין בין היתר לחץ תוך עיני ותלונות המערער בפני ועדה כי המערער סובל מטשטוש בראיה ותשקול האם יש מקום להעניק נכות נוספת ונפרדת ותיוועץ במומחה מתאים בתחום העיניים. לטעמי, הוועדה מילאה כראוי את פסק הדין בתחום העיניים. הוועדה ביקשה חוות דעת מומחה בתחום העיניים אשר בדק את המערער, התייחס למסמך הרפואי של ד"ר לוינגר וקבע את נכותו בגין ליקוי הראייה. טענותיו של המערער בתחום העיניים מכוונות כולן לשיקול דעתה הרפואי של הוועדה אשר לבית הדין אין סמכות להתערב בו. 15. לפיכך, יש מקום להחזיר את עניינו של המערער לועדה בתחום הנוירולוגי בלבד ולא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בעבודת הוועדה בכל הקשור לתחום העיניים. סוף דבר: 16. א. הערעור מתקבל בחלקו.   ב. בתחום הנוירולוגי - עניינו של המערער יוחזר לדיון בפני הוועדה לעררים על מנת שתשקול שוב את שיעור נכותו בתחום הנוירולוגי תוך התייחסות מפורשת למצאי הוועדה לכך שב- CT מוח הודגמו מספר אוטמים וכן לוקינריה דו צדדית וניוון במוחון. ג. כמו כן הוועדה תבהיר ותנמק באופן מפורט מדוע אין להעניק נכות נפרדת ונוספת בגין הרעד בשתי הידים. ד. המשיב ישא בהוצאות המערער בסך 500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה ורביית כדין מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. עררועדה רפואיתערעורנכות צמיתהועדה רפואית (ערעור)נכותרפואה