דחיית בקשה למינוי מומחה בתחום השיקום

1. המבקש נפגע בתאונת דרכים ביום 13.3.97. התאונה הוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. התובע הגיש לבית משפט השלום בראשון לציון בשנת 2001 תביעה בגין נזקיו. במסגרת ההליכים הגיש המבקש בקשה להבאת ראיות לסתור. בסופו של דבר אושר בקשתו בבית המשפט העליון בנוגע לנכות האורולוגית בלבד. בית המשפט מינה מומחה בתחום האורולוגי (להלן: המומחה), שקבע כי אין קשר סיבתי בין מצבו הרפואי של המבקש בתחום האורולוגי לבין התאונה. בחודש 12/2004 הפסיק המבקש את התובענה לצורך נקיטה הליכי החמרת מצב אל מול המוסד לביטוח לאומי, ובחודש 1/2008 הגישה שנית, הפעם בבית משפט השלום בתל-אביב. במהלך שנת 2011 הגיש המבקש בקשה להעברת התיק לבית המשפט המחוזי וכן ביקש הוא למנות מומחה בתחום השיקומי. 2. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ד' גנות) קבע כי נכותו המשוקללת של המבקש "אינה מצדיקה, לפחות בשלב זה, מינוי של מומחה בתחום השיקום". כן קבע בית המשפט כי בתחום האורולוגי, מחייבת קביעתו של המומחה שמונה, וכי על הצדדים להגיש תחשיבי נזק. המבקש שב ופנה לבית המשפט המחוזי בבקשה להציג את טיעוניו בשאלת מינוי המומחה בתחום השיקומי וכן עתר הוא לחקור את המומחה. בנוסף, הודיע המבקש כי מצב עיניו החמיר וכי הוא מתעתד להגיש למוסד לביטוח לאומי בקשה להחמרה בשל מצב עיניו. בית המשפט פסק כי אין לקבל אף לא אחת מן הבקשות. הודגש כי מדובר בתאונה שאירעה לפני כ-14 שנה ובתובענה שהוגשה לפני כ-10 שנים, אשר ניהולה טרם הסתיים "נוכח התנהלותו הפתלתלה של התובע [המבקש]", אשר נדמה כי "אינו מעוניין כלל לסיים את ההליך המשפטי". לגופו של עניין נקבע כי המבקש רשאי להודיע לבית המשפט על רצונו לקבוע את התיק לשמיעת ראיות, שאז יהא רשאי לזמן את המומחה לעדות. הבקשה החוזרת למינוי מומחה שיקומי נדחתה תוך שנקבע כי המבקש לא העלה "כל טעם חדש, או טעם בכלל להצגת טיעון בנושא זה". מכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו. 3.    המבקש חוזר היום וטוען בפנינו כי לא היה מקום לדחות את הבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום השיקום או התעסוקה, שכן מדובר בפגיעה קשה במספר תחומים והמוסד לביטוח לאומי אף קבע לו נכות כוללת בשיעור 100% לצמיתות. עוד מציין המבקש כי בית משפט השלום הורה בזמנו על מינוי מומחה לרפואה תעסוקתית. החלטה זו בוטלה אמנם, אך בבקשת רשות ערעור שהוגשה עליה ציין בית המשפט המחוזי כי אין מדובר בהחלטה סופית וכי המבקש יוכל לשוב ולעתור למינוי מומחה שיקומי. לעניין המומחה בתחום האורולוגי, סבור המבקש כי קיים פער קיצוני ובלתי מתקבל על הדעת בין קביעתו של המומחה מטעם בית המשפט לבין קביעת המוסד לביטוח לאומי, על כן יש לאפשר לו להיבדק בדיקה חוזרת אצל המומחה. המשיבים סבורים כי דין הבקשה להידחות מכל וכל. בין השאר טוענים הם כי נכויותיו של המבקש כפי שנקבעו על-ידי המוסד לביטוח לאומי הן נמוכות עד בינוניות, חלקן אף חסרות משמעות תפקודית כלשהי, ועל כן אינן מצדיקות מינוי מומחה שיקומי. לעניין המומחה התעסוקתי שמונה במעמד צד אחד על-ידי בית משפט השלום, טוענים המשיבים כי המבקש מעולם לא עתר למינוי מומחה בתחום זה בכתבי-התביעה שהגיש לערכאות השונות, ומטעם זה בוטלה בשעתו החלטת המינוי, תוך שבית המשפט ציין כי המינוי היה שגוי. עוד טוענים המשיבים כי בתאונת הדרכים בה נפגע המבקש הוא נחבל בראשו בלבד, כי לא היתה כל פגיעה אשר עשויה היתה להביא לבעיות אורולוגית, כפי שאכן קבע המומחה, וכי כל מטרת ניהול ההליך היא ניסיונו של המבקש לשייך לתאונה זו את בעיותיו הרפואיות שהתפתחו בחלוף השנים הרבות מאז התרחשותה. יצוין כי המבקש מצידו הגיש תגובה מפורטת לתגובת המשיבות, ואף המשיבות עתרו להגשת תשובה לתגובה, אלא שאנו סברנו כי הליכי הטיעונים הכתובים מוצו. 4. דין בקשת רשות הערעור להידחות. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי נכותו המשוקללת של המבקש, בשיעור של 52%, אינה מצדיקה "לפחות בשלב זה" מינוי של מומחה בתחום השיקום. בנסיבות אלה - ובפרט בהתחשב בכך שהחלטתו של בית המשפט המחוזי אינה סופית - אין מקום להתערב בשיקול הדעת של הערכאה המבררת. למעלה מן הצורך אציין כי החלטת בית המשפט המחוזי אף עולה בקנה אחד עם הגישה הנוהגת לעניין מינוי מומחים בתחום השיקום. אשר למומחה בתחום האורולוגי - בית המשפט דחה את הבקשה לביצוע בדיקה חוזרת על-ידי המומחה, תוך שנקבע כי המבקש לא העלה כל טעם מדוע יש לעשות כן, אך ציין כי כאשר יקבע התיק לשמיעת ראיות, יוכל המבקש לזמן את המומחה לעדות. גם קביעות אלה אינן מצדיקות, בנסיבות העניין, את התערבותנו. אשר על כן בקשת רשות הערעור נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיבים בסך 10,000 ש"ח.   מינוי מומחהמינוי מומחה שיקומימומחה