תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה

1. בפנינו תביעתו של מר מוחמד עסלי (להלן- התובע), להכיר בפגיעה שארעה לו לטענתו בכתף שמאל, ביום 10.2.2004 כ "תאונת עבודה", כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה - 1995 (להלן - החוק). 2. לטענת התובע, ביום 10.2.04, בסביבות השעה 10.00 בבוקר, הוא נפגע בכתף שמאל בעת שעסק בסידור ומיון סחורה במחסן - נפל על כתפו השמאלית קרטון מלא סחורה (נ/7). 3. המוסד לביטוח לאומי (להלן-הנתבע),בדק את התביעה, ולאחר שגבה הודעה מהתובע, החליט - לדחות את התביעה. הנתבע הודיע על כך לתובע במכתב הנושא תאריך 7.9.05 , בו נרשם: "מעיון בפרטי תביעתך,ומבירורים שנערכו,לא הוכח,לדעתי שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתך.אין קשר סיבתי בין הקרע בכתף לבין האירוע הנטען" 3. התובע, עובד שכיר בחברת עסלי ג'מאל ובניו בע"מ מאז שנת 1976 (ת/1) (להלן-החברה). התובע מחזיק ב -40% ממניות החברה ,ושלושת בניו מחזיקים ב-20% ממניות החברה כל אחד. 4. בטופס התביעה לנתבע (נ/7),הצהיר התובע, כי ביום 10.2.2004, שהיה יום ג' בשבוע, בשעה 10:00 בבוקר נפגע בכתפו השמאלית "בעת סדור ומיון סחורה,נפל קרטון מלא עלי ,כתוצאה מכך נפגעתי בכתף שמאל".על פי הצהרתו,ד"ר זכרוב רומן מקופת חולים מאוחדת טיפל בו לראשונה,לאחר הפגיעה ביום 10.2.04 ונכחו בשעת הפגיעה שני חבריו לעבודה, עסלי פלאח ועסלי פארס. 5. נקדים ונאמר כי לאחר ששמענו את העדויות ועיינו במסמכים שהוגשו מטעם הצדדים, לרבות המסמכים הרפואיים, לא שוכנענו כי אכן ארע האירוע התאונתי בעבודה, מהנימוקים שיובאו להלן; 6. בטופס התביעה (נ/7), הצהיר התובע כי הפגיעה ארעה ביום ג' 10.2.04, ואילו בהודעה לחוקר הנתבע (נ/3),כאשר התובע שח לתומו, סיפר שהפגיעה ארעה ביום שישי בזמן שעבד לבד במחסן- "אנו עובדים 7 ימים בשבוע וביום שישי עובדים חצי יום עבודה , העובדים לא עובדים ביום שישי רק אני. התחלתי לעבוד רגיל משעה 7.00...", גרסה זו של התובע אינה מתיישבת עם הצהרתו לפיה הפגיעה ארעה לו ביום ג' ב- 10.2.04 . אילו הייתה זו הסתירה היחידה בגרסת התובע, תביעתו לא הייתה נדחית. 7. בטופס התביעה(נ/7), שהוגש לנתבע כחודשיים לאחר האירוע הנטען, הצהיר התובע כי לראשונה פנה לקבלת טיפול רפואי - ביום הפגיעה 10.2.04 אצל ד"ר זכרוב רומן . התובע העיד כי טופס התביעה (נ/7) מולא בהתאם לפרטים שמסר (עמ' 3 שורה 17 לפ'). בהודעה שנמסרה לחוקר הנתבע בחלוף למעלה משנה חצי מיום הפגיעה הנטען (נ/3),סיפר התובע כי לאחר התאונה פנה לראשונה לד"ר ולנטין מקופת חולים מאוחדת והיא הפנתה אותו לרופא אורטופד ד"ר זכרוב רומן בחדרה. במסגרת עדותו נשאל התובע: איך אתה זוכר שזה קרה לך דווקא ביום 10.2.04, והתובע השיב: "כי באותו יום של האירוע פניתי לרופא וכך רשום באישור הרפואי. ילדיי לקחו אותי לרופא אורטופד רוסי בחדרה ואני לא זוכר את שמו,יכול להיות שזה ד"ר רומן זכרוב. אני זוכר שפנייתי לד"ר זכרוב האורטופד בחדרה נעשתה באותו יום. אני זוכר שהייתי ביום התאונה לקופ"ח מאוחדת בכפר קרע והפנו אותי לד"ר זכרוב לחדרה ובאותו יום פניתי אליו. ש. האם אתה פנית לד"ר זכרוב באותו יום של התאונה? ת. אני פניתי לד"ר זכרוב באותו יום. ש. אני אומר לך שאין שום רישום בתיק בקופ"ח מאוחדת ביום 10.2.04 מה אתה אומר על כך? ת. פניתי לסניף קופ"ח בכפר קרע באותו יום,ילדיי הסבירו לרופאת המשפחה שאירעה לי תאונה,הרופאה ראתה את היד,לא עשתה לי כלום ובקשה ממני לפנות לרופא אורטופד בחדרה ולא נתנה לי כל אישור רפואי. ... התקשרו לחדרה ושלחו אותי באותו יום לרופא בחדרה." (ראה:עמ' 2 משורה 27 לפ') עיון בתיקו הרפואי של התובע מגלה, שאין כל תיעוד רפואי לביקורו אצל ד"ר ולנטין עסלי בכפר קרע כלל, מאידך הרישום הרפואי הראשון לאחר אירוע הפגיעה הנטען בכתף שמאל, הינו מיום 16.2.04 אשר בו נרשם ע"י ד"ר רומן זכרוב- "סיבת פניה- תאונה בתאריך 10.2.2004 סיבת ביקור- לדבריו ב-10-02 תוך כדי מאמץ גופני בעבודתו-כאבים בכתף שמאל" ללא כל אזכור של נפילת קרטון על הכתף. בתיעוד הרפואי מיום 23.2.04, נרשם על ידי ד"ר רומן זכרוב: "סיבת ביקור- בטיפול בשל כאב כתף שמאל-לאחר חבלה בעבודתו" שוב,ללא כל אזכור של נפילת קרטון מלא סחורה על כתפו השמאלית של התובע,כביכול. בתיעוד הרפואי מיום 4.3.04 ,רשם ד"ר רומן כי ניתנה לתובע תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה. התעודה הינה מודפסת (נ/2), על גבי התעודה נרשם בכתב יד- לדבריו מכין סחורה ונפל עליו קרטון . וביום 29.3.04 ניתנה לתובע תעודה רפואית נוספת לפגיעה בעבודה, חתומה על ידי ד"ר רומן זכרוב 8. במסגרת דיון אשר נערך ביום 1.12.10 , הודיעו הצדדים לבית הדין, כי ניסיונותיהם ליצור קשר עם ד"ר רומן זכרוב לא עלו יפה, ועל אף שד"ר רומן קיבל זימון לדיון כדין, הוא לא התייצב לדיון ועל מנת לקדם את הטיפול בתיק,הסכימו הצדדים כי בית הדין לא יוציא צו הבאה לד"ר רומן ובלבד שישיב לשאלות שיופנו אליו על ידי הצדדים, לאחר שיעיין בתיקו הרפואי של התובע אשר נשלח אליו, הסכמתם קיבלה תוקף של החלטה. 9. מהתשובות לשאלות שנשאל ד"ר זכרוב רומן עולה כי, התובע נבדק על ידו לראשונה ביום 16.2.04, ובבדיקה התלונן בפניו התובע כי בעקבות מאמץ גופני בעבודתו ב-10.2.04 החל לסבול מכאבים בכתף שמאל.ד"ר רומן הסביר, כי על פי נהלי עבודה של קופת חולים,תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה ,מופקת רק כאשר המטופל מגיש טופס בל 250 חתום על ידי המעסיק אשר בו נרשם תאריך ופירוט של מקום ונסיבות החבלה. משלא היה בידי התובע טופס בל 250 בביקורו ביום 16.2.04 וגם לא בביקורו ביום 23.2.04, ניתן לו אישור מחלה רגיל. ורק ביום 4.3.04 מסר לו התובע טופס בל 250 עם תאריך ותיאור הפגיעה וכנגד זה הונפקה לו תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, החל מיום 10.2.04 .ד"ר רומן ציין כי אין זה מחובתו המקצועית לבדוק את נכונות הפרטים ,ולכן הנפיק תעודה ראשונה ,בהתאם לפרטים שנרשמו בטופס בל 250 .לדבריו- רק לאחר שהדפיס את התעודה הראשונה לנפגע בעבודה, נגלה לו שבטעות לא הזין את פרטי החבלה כפי שהם מופיעים בטופס בל 250, ולכן נסיבות החבלה הוספו בכתב יד.לדבריו, לאחר בדיקה גופנית שערך לתובע ב-16.2.04, נמצאה רגישות והגבלת טווח ניכרת בכתף שמאל, ולכן קבע שהתובע מצוי באי כושר עבודה . 10. לאור כל האמור עד כה, עניינו רואות, כי בכל הנוגע ליום הפגיעה וקבלת הטיפול הרפואי הראשון לאחר הפגיעה הנטענת,מסר התובע גרסאות סותרות. גרסת התובע בטופס התביעה ולאחר מכן בעדותו,איננה מתיישבת עם המסמכים הרפואיים שבתיקו, לפיהם, פנה לראשונה לטיפול רפואי ביום 16.2.04 ולא ביום הפגיעה הנטען ב- 10.2.04 . ד"ר רומן זכרוב, אישר במסגרת תשובותיו לשאלות שנשאל ,את הרישום בתיקו הרפואי של התובע, כי טיפל בתובע לראשונה ב-16.2.04 לאחר שהתלונן על כאבים בכתף בעת מאמץ בעבודה, ללא אזכור של נפילת קרטון על כתפו, כמו גם ב-23.2.04 . יש לזכור כי, בית הדין נוטה לייחס משקל מיוחד לאנמנזה הרפואית, שם מוסר החולה את האמת, בבואו לקבל את הטיפול הרפואי המתאים, כפי שנקבע בעב"ל 368/99 שלמה יצחק - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי כרך לג(53)31 :"...אכן, יש מקום להעניק משקל ראייתי לרישומים הרפואיים, בהיותם רישומים אובייקטיבים, הנערכים בזמן אמת, הנערכים על ידי איש מקצוע שאין לו עניין במשמעות המשפטית של הרישום או בתוצאתו. חזקה על רופא שהרישום הרפואי שהוא עורך משקף אל נכון לא רק את הטיפול הרפואי שהעניק לחולה אלא גם את תלונותיו של החולה ואת הרקע הרפואי המהווה בסיס לטיפול הרפואי..." 11. לזאת יש להוסיף עוד, כי בטופס התביעה לנפגע בעבודה (נ/7), התובע נמנע מלציין את העובדה כי מדובר בחברה משפחתית וכי הוא מחזיק ב-40% ממניותיה,למרות שנשאל על כך בפרק ד' בעמ' 2 לטופס התביעה. כמו גם, התובע ציין בטופס התביעה כי העדים לקרות התאונה, היו חבריו לעבודה עסלי פאלח ועסלי פארס, אולם במסגרת עדותו, התברר כי המדובר בשני ילדיו (עמ' 4 שורה 27 לפ', ו- עמ' 5 שורה 4). 12. זאת ועוד, התובע לא טרח להזמין לעדות את שני בניו שיתכן ועדותם הייתה מסייעת ותומכת בגרסתו הן לעניין מועד מדויק לקרות האירוע הנטען, והן בנוגע למועד הבאתו לראשונה למרפאה לקבלת טיפול רפואי לאחר האירוע הנטען, שהרי עליו הנטל להוכיח את תביעתו, במיוחד כאשר מדובר בעניינים שהם לב ליבה של המחלוקת. אי העדת בניו מחלישה את גרסתו ומחזקת את גרסת הנתבע. 13. לסיכום- ממכלול חומר הראיות שצורף לתיק, הגענו למסקנה, כי התובע לא השכיל להרים את נטל ההוכחה והשכנוע כי הכאבים שחש בכתף שמאל תקפו אותו בעקבות ולאחר שנפל עליו קרטון מלא סחורה ביום 10.2.04, ואין גם בעדותה של ד"ר עסלי וולנטינה מטעם הנתבע כדי לשנות החלטתנו זו, לפיכך,במקרה זה דין התביעה להידחות. 14. התביעה נדחית- ללא צו להוצאות. 15. לצדדים הזכות לערער על פס"ד זה, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסה"ד . ניתן היום, ח באייר תשע"ב,30 אפריל 2012 , בהעדר הצדדים. נוהאד חסן, שופטאב"ד גב' רוחמה פחימהנציג עובדים מר יצחק ברוךנציג מעבידים תאונת עבודהתעודה רפואיתרפואהמסמכים