מינוי מומחה יועץ רפואי על ידי בית הדין לעבודה

השופטת אפרת לקסר (בל 2249/2000) קבעה כי אוטם שריר הלב שאירע למשיב ביום 4.3.1999 הוא בבחינת תאונת עבודה. זאת עשתה על סמך חוות דעת של מומחה-יועץ רפואי שמינתה. על כך ערער המוסד לביטוח לאומי. בית דין זה מינה, בהסכמת הצדדים, מומחה אחר. המוסד לביטוח לאומי מבקש כי נקבע שיש לקבל אך את חוות דעתו של המומחה האחר שמינה בית הדין. האם נכון הוא להתעלם מחוות דעתו של המומחה שמינה בית הדין האזורי משום שבהסכמה מונה מומחה אחר. העובדות המשיב, יליד 1953, הוא קצב במקצועו. הוא עבד תשע שנים כקצב באטליז ולאחר מכן כקצב בסופר שוק גרינברג. הוא עבד ששה ימים בשבוע, משמרות בוקר או ערב, כל משמרת בת שמונה שעות. מדי פעם עבד שעתיים שלוש נוספות ביום. ביום 4.3.1999 היה לחץ גדול בעבודה. התקופה היתה תקופה של טרם חג הפסח. המשיב הגיע למשמרת בשעה 1100 בבוקר ועבד 11 שעות ברציפות ללא כל הפסקה ומבלי שניתנה לו אפשרות לאכול במשך כל 11 השעות. מתחילת אותו שבוע עבד המשיב בלחץ. למחרת התייצב המשיב לעבודה בשעה 700 בבוקר. בסביבות השעה 830 הובהל המשיב לבית חולים מאיר, שם אובחן כי הוא לקה באוטם שריר הלב.   מינוי מומחה יועץ רפואי על ידי בית הדין האזורי ומסקנת בית הדין האזורי השופטת אפרת לקסר קבעה כי בצורת העבודה של המשיב היה משום אירוע חריג ועל כן היא מינתה מומחה יועץ רפואי, את ד"ר בנימין מזוז, מומחה למחלות לב, על מנת שיחווה את דעתו האם יש קשר סיבתי בין האוטם בו לקה המשיב לעבודתו המתוארת. כן התבקש המומחה לחוות את דעתו באשר למאזן ההשפעות, האם השפעת העבודה על פרוץ האוטם פחותה בהרבה מהשפעת הגורמים האחרים. ד"ר מזוז הגיש לבית הדין חוות דעת מפורטת ביותר; הוא ציין בפירוט את נתוניו הרפואיים של המשיב. לאחר מכן הגיש ד"ר מזוז לבית הדין חוות דעת מפורטת בה קבע המומחה כי קיים קשר סיבתי בין האוטם לעבודתו החריגה של המשיב. המומחה הגיע למסקנה כי למרות גורמי סיכון - עישון, סיפור משפחתי ושומנים בדם, אך לא עודף משקל ולא סכרת, קיים קשר סיבתי בין האוטם לעבודה. אשר למאזן ההשפעות השיב המומחה: נראה שלמרות כל גורמי הסיכון שברקע, הרי שהעבודה המאומצת (וביחוד מרכיב ה"לחץ" שבה), היתה בעלת משקל נכבד בהרבה מגורמי הרקע.   המומחה מציין כי מסקירה גדולה מאד עולה שאוטם שריר הלב הקורה בגין אירוע בעבודה קורה לאותם אנשים שעישנו, שהם בעלי היפרליפידמיה ולרוב נמצא בצינתור כלי אחד חסום. המומחה מציין כי מסקנתו היא שהשפעת האירוע בעבודה על קרות האוטם במועד שקרה היתה בעלת משקל גבוה בהרבה ממצבו הרפואי של המשיב, שהיה יציב עד אז למרות גורמי הסיכון או השפעת גורמים אחרים. המומחה מצרף לחוות דעתו המאד מפורטת רשימת אסמכתאות. בתשובה לשאלות ההבהרה ציין ד"ר מזוז כי העובדה שהמשיב נהג לעתים לעבוד 10-11 שעות ביממה אינה משנה את קביעתו. כן ציין כי יתכן שאילו הכל היה נרגע מבחינת העומס בטרם האוטם, היה הפקיק החוסם מתפרק בדרך הטבע, כפי שקורה בכל העת בגופנו והאוטם לא היה מתרחש כלל. "אך עלי להדגיש כי זוהי השערה בלבד ולפנינו אדם שלקה באוטם חריף בשריר הלב כתוצאה ממתח חריג בעבודתו, שגם התארכה מעבר למקובל". על קביעותיו אלו חוזר המומחה גם בתשובה לשאלות הבהרה נוספות.   השופטת לקסר הגיע כאמור למסקנה כי לא נפלו בחוות דעתו של המומחה פגמים המצדיקים מינוי מומחה אחר או אי קבלת מסקנותיו. המומחה שמונה הוא ניוטרלי, אובייקטיבי ומסקנותיו ברורות ומקובלות עלי. אכן, המומחה הרחיב את היריעה מעבר למה שהתבקש, באופן שהתייחס לנתונים עובדתיים תיאורטיים שהיו יכולים, גם הם, לגרום לאירוע, אולם הוא הבהיר בחוות דעתו, כי הנתונים התיאוריים כאמור לא היו לפניו ולא היוו את הבסיס לחוות דעתו. המומחה הדגיש בחוות דעתו האחרונה, כי הוא הגיע למסקנתו .... תוך התייחסות אך ורק לעבודה הגופנית המאומצת, כפי שהוגדרה בפניו ברשימת העובדות, על פי החלטת בית הדין....   בחוות דעת נוספת סולק ההיבט הנפשי והמומחה התייחס אך ורק למאמץ הגופני החריג. חוות דעתו היתה חד משמעית ומנומקת, קובעת השופטת לקסר. לאור זאת פסקה השופטת כי למשיב אירעה תאונה בעבודה ביום 4.3.1999. על פסק דין זה ערער המוסד לביטוח לאומי. בערעורו טען המוסד לביטוח לאומי כי לא אירע למערער כלל אירוע חריג, כי מדי פעם עבד שעות רבות וכי למומחה קשה היה להתעלם מהעומס הנפשי בו היה המשיב שרוי.   הדיון בבית הדין הארצי בדיון להערכה מוקדמת שנערך בפני עורך הדין זאב כרמלי הציע עורך דין כרמלי לצדדים להסכים למינוי מומחה יועץ רפואי אחר. המוסד לביטוח לאומי הסכים להצעה. מאוחר יותר הודע המערער אף הוא על הסכמתו למינוי מומחה יועץ רפואי אחר. בית הדין הארצי מינה את פרופסור נתן רוגין, אף הוא מומחה לקרדיולוגיה. פרופסור רוגין ציין את הסיכונים האישיים שהיו למשיב. לבסוף ציין: החולה עבד קשה כ-11 שעות לפני האוטם. לא היו התרגשויות או מריבות. קיימים גורמי סיכון קשים ורבים. החולה סבל מאוטם בשריר הלב בתאריך 5/3/99. לדעתי:       האירוע המתואר לא תרם להופעת האוטם.ו       האטם היה יכול להופיע בכל עת.נ       החולה בעל גורמי סיכון רבים: עישון כבד, היפרליפדמיה וסיפור משפחתי.ב       לדעתי אין קשר סיבתי.ו   הועברה למומחה שאלת הבהרה:       האם העובדה שהמשיב עבד ולא אכל מאומה במשך 11 שעות רצופות אינה מחייבת ירידת רמת הסוכר בדם ותוך כדי עבודה פיזית מאומצת ב"לחץ גדול" עשוייה עובדה זאת לתרום באופן משמעותי להופעת האוטם.נ       אם התשובה חיובית נשאלת שאלת מאזן ההשפעות. האם השפעת העבודה על מחלתו של המשיב פחותה בהרבה מהשפעת הגורמים האחרים.ב   תשובתו של המומחה פרופסור רוגין היתה:                 החולה לא סבל מסכרת, לכן אין אפשרות של ירידה בערכי הסוכר. לדעתי אין קשר בין עבודה של 11 שעות ללא אוכל והתפתחות של אוטם טרי או חריף בשריר הלב. לא היה אירוע חריג, לא ויכוח, לא התרגשות או ריב.ו                 לדעתי אין קשר סיבתי. קיימים גורמי סיכון רבים: עישון כבד, היפרליפרמיה וסיפור משפחתי.נ   היש לקבל את ערעורו של המוסד לביטוח לאומי נקודת המוצא צריכה להיות כי מדובר באירוע חריג. כך קבע בית הדין האזורי וכך אכן עולה מחומר הראיות כפי שאלו הובאו. על סמך זה מונה המומחה ד"ר מזוז. זאת ועוד. ההסכמה למינוי מומחה אחר בבית הדין הארצי מהווה הסכמה כי מדובר באירוע חריג. ואכן על פי תיאור העובדות לא מדובר בצורת עבודה רגילה אלא באירוע חריג. המערער נענה להצעת עו"ד כרמלי והסכים למינוי מומחה אחר. משהוסכם על מינוי מומחה אחר, אין עוד מקום לטענה כי לא אירע אירוע חריג. נשיא בית הדין הארצי לעבודה פרסם הנחיות נשיא בדבר מומחים רפואיים. הנחייה 13 ו-14 קובעות:   13. אין בית הדין מוצא בחוות דעתו של המומחה-היועץ הרפואי תשובות לכל השאלות שהוצגו והן נראות חיוניות למתן פסק דין, או שהוא מבקש לקבל חוות דעת נוספת - ישקול בית הדין מינוי מומחה-יועץ רפואי נוסף, ויציג בפניו את השאלות שימצא לנכון; .....   14. מצא בית הדין, בין לבקשת צד ובין מיוזמתו, כי המומחה-יועץ חרג, בחוות דעתו, ממסכת העובדות שקבע בית הדין, או מצא טעם אחר שלא להתחשב בחוות הדעת, ימנה מומחה-יועץ רפואי אחר, ועל מינויו יחולו, בהתאמה, ההוראות לעיל. הנשיא צבי בר ניב ציין כי ההנחיות אין בן כדי לכפות, אלא כדי להנחות בלבד (דב"ע לו/64-0 המוסד לביטוח לאומי - חיים שרף, פד"ע ז', 461). שאלה היא אם יש מקום להתעלם מהסכמת הצדדים לפיה מונה מומחה-יועץ רפואי "אחר" ולא "נוסף". במשפט אזרחי השיטה היא אדברסרית. הצדדים מנהלים את הדיון. הסכמתם לכאורה מחייבת. עם זאת יש לזכור כי השיטה האדברסרית אינה מהווה עוד כלל נוקשה בשיטת משפט כלשהי במדינה דמוקרטית; היא אינה מהווה עוד כלל נוקשה במערכת המשפט בישראל; היא בודאי אינה כלל נוקשה בבית הדין לעבודה. עמד על כך ד"ר שלמה לוין, בספרו "תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד" (ירושלים, 1999, בעמוד 122), בדונו בשתי השיטות: אין קיימים היום בעולם המערבי בתחום המשפט האזרחי מודלים "טהורים" של שיטה אדברסרית או של שיטה אינקויזיטורית ולכן אי משמעות רבה ל"ויכוח" בין שתי שיטות "טהורות", שאינן קיימות היום אלא בדמיון.   כשמדובר בדיון מתחום הביטחון הסוציאלי השופט הוא המנחה העיקרי. עליו להיות סנגורם של שני הצדדים. אמנם מדובר במשפט אזרחי בו הצדדים מנהלים את הדיון, ברם תכליתם של כללי הביטחון הסוציאלי היא להגן על הזכאים למיניהם באשר לזכויותיהם מתחום הדואג לנזקקים הזכאים על פי חוק. משכך חככנו בדעתנו אם, למרות הסכמת הצדדים, יש לראות במומחה שמינה בית דין זה מומחה "נוסף" ולא "אחר". זאת מאחר ולא מצאנו פגם בחוות דעתו של המומחה ד"ר מזוז שעה שפרופסור רוגין יצא מנקודת הנחה שאין לראות באירוע אירוע חריג. הוא קבע עובדות והסתייג מהקביעה שאירע למשיב אירוע חריג. מאחר וגם חוות דעתו של המומחה ד"ר מזוז לוקה בחסר רק מהבחינה שהיא מתייחסת להשפעה רבה יותר ולא "פחותה בהרבה" כנדרש על פי החוק, אנו מחליטים להחזיר את עניינו של המשיב לבית הדין האזורי על מנת שימנה מומחה. המומחה שיתמנה יהיה מומחה נוסף לד"ר מזוז ולפרופסור רוגין. בית הדין האזורי יבהיר בהחלטתו למומחה כי מדובר באירוע חריג ואין הוא רשאי להתערב בממצא עובדתי זה. בית הדין האזורי יקח בפסק דינו הסופי בחשבון את הוצאות הערעור על פי התוצאה אליה יגיע.   ניתן היום, ח' תמוז תשס"ד (27 יוני 2004), בהעדר הצדדים.   סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין   השופט עמירם רבינוביץ   השופטת נילי ארד   נציג ציבור מר אבישי ספיר   נציג ציבור מר דני בר סלע    בית הדין לעבודהמומחהמינוי מומחהרפואה