האם כאבי גב יכולים להופיע כעבור שבועות מיום הפגיעה ?

האם כאבי גב יכולים להופיע כעבור שבועות מיום הפגיעה המערער הגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) להכיר בפריצת דיסק בה לקה בגבו כתאונת עבודה. עובדות המקרה כפי שפורטו בפסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (תב"ע נה/1078-0; השופט פליטמן כדן יחיד) הן אלה: "א. התובע שהינו יליד 1954, הועסק כמפעיל ציוד כבד בחברת אלבז כהן. ב. ביום 27.1.94 עבד התובע בהעמסת משאיות חוץ וכשבקש לרדת מהטרקטור עליו עבד, הוא מעד ונפל על הקרקע. כתוצאה מאותה נפילה נשברה ידו הימנית. ג. הפגיעה ביד ימין הוכרה כתאונת עבודה ובגינה נקבעו לתובע אחוזי נכות זמניים עפ"י דו"חות הוועדה הרפואית שהומצאו." 3. בית הדין האזורי קבע לאחר ניתוח מפורט של הראיות, כי המערער לא נפגע בגבו באירוע מיום 27.1.1994 (להלן - התאונה). 4. בערעורו, טען המערער טענות אלה: א. על-פי סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק). תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה (עקב גורם חיצוני נראה לעין) רואים אותה כתאונה שאירעה עקב העבודה אם לא הוכח ההיפך. במקרה הנוכחי עומדת החזקה על פי סעיף 83 לחוק לצד גרסתו של המערער באשר מדובר בנפילה על רצפה, שהיא גורם חיצוני נראה לעין. המוסד מצידו לא הוכיח "ההיפך" - ולכן יש להכיר בפריצת הדיסק בה לקה המערער כ"תאונת עבודה". ב. בנוסף לכך טען המערער כנגד הממצאים העובדתיים שהגיע אליהם בית הדין האזורי. 5. המוסד תמך בפסק דינו של בית הדין האזורי. 6. לאחר שעייננו בחומר הראיות ובטענות הצדדים הגענו למסקנה, כי הממצאים העובדתיים אותם קבע בית הדין האזורי מעוגנים היטב בחומר הראיות ואין מקום להתערב בהם. 7. עם זאת, החלטנו למניעת ספק ספיקא למנות מומחה-יועץ רפואי (להלן - המומחה הרפואי), על מנת שיחווה דעתו בשאלת קשר סיבתי אפשרי בין נפילת המערער על ידו הימנית לבין הפגיעה שנתגלתה בגבו. 8. כמומחה הרפואי התמנה פרופ' מנחם שטיין, אשר על בסיס התשתית העובדתית כפי שנקבעה על ידי בית הדין האזורי נשאל את השאלות הבאות: "א. מהי בדיוק הפגימה בגבו של המערער? ב. האם יש קשר סיבתי בין הפגימה בגבו של המערער ובין הנפילה הנ"ל בה נשברה ידו הימנית? הכוונה לקשר סיבתי של גרימה או תרומה לגרימה". יש לציין, כי בהחלטה למינוי המומחה הרפואי הובהר, כי יש ליתן את הדעת לכך שלא הוכח, כי המערער נפגע בגבו באותה תאונה. 9. המומחה הרפואי התייחס לשאלות שהופנו אליו, ואלו היו תשובותיו: "תשובה: הפגימה בגבו של המערער היא קרוב לודאי קיומם של שנויים ניוונים בעמוד השדרה המתני התחתון עם בלט של הדיסק הבין חוליתי המתני החמישי. זאת מחלה שכיחה מאד אצל נהגי סמיטריילרים מפעילי ציוד מכני כבד וטייסי הליקופטרים בגלל מיקרוטראומה מצטברת מן הויברציות המועברים לגב המפעיל על כסא הנהג בזמן הפעלת הכלי אתו הוא עובד. שאלה: האם יש קשר סיבתי בין הפגימה בגבו של המערער לבין הנפילה הנ"ל בה נשברה ידו הימנית? תשובה: אין הוכחה על קיום קשר כזה מאחר ואין מחד גיסא כל תלונה במערכת הרפואית הבודקת על כאבי גב תחתון עד חודש מרץ 1994 ומאידך גם אין הוכחה על קיומם של שטפי דם באזור האגן או הגפיים התחתונות ביום התאונה אשר יכלו להעיד על חבלה משמעותית בזמן הפגיעה בקרקע בעת הנפילה שבנדון. אי לכך אינני רואה כל הוכחה אשר תתמוך בחשד קיום קשר סיבתי של גרימה לכאבי הגב שבנדון". 10. המערער ביקש להפנות למומחה הרפואי מספר רב של שאלות, אך בית דין זה התיר לו להפנות למומחה הרפואי אך ורק את השאלות הבאות: "15. האם פריצת דיסק גורמת תמיד להופעת כאבים מידיים? 16. האם יתכן שכאבי גב מלווים בסכיאיטקה מופיעים ומחמירים תוך ימים או שבועות לאחר הטראומה? 17. האין זה נכון שלעיתים מופיעים כאבים הנובעים מפריצת דיסק רק זמן מה לאחר קרות הפריצה?". כמו כן התיר בית דין זה למערער להוסיף חומר רפואי נוסף. 11. המומחה הנכבד השיב על שאלות אלו בהאי לישנא: "א. (15) שאלה: האם פריצת דיסק גורמת תמיד להופעת כאבים מידיים? תשובה: לא, הכאבים יכולים להתפתח באיטיות במשך שעות או ימים. הסיבה לתופעה זאת שמה שפורץ בדיסק קרוע זה הגרעין המרכזי הבנוי מחומר צמיג דמוי ג'לי. החומר הזה נמצא בלחץ גבוה ואם הקרע הוא קטנטן החומר דמוי הג'לי שנמצא בלחץ גבוה פורץ באיטיות דרך הפתח הקטן ועד אשר כמות מספקת מן החומר מגעת אל מחוץ לגבולות הדיסק וגורמת ללחץ עם תגובה דלקתית על שורשי העצבים בגובה זה יכול לקחת זמן. ב. (16) שאלה: האם יתכן שכאבי הגב מלווים בסכיטיקה מופיעים ומחמירים תוך ימים או שבועות לאחר הטראומה? תשובה: כן, וההסבר ניתן בתשובתי לשאלה הקודמת. ג. (17) שאלה: האין זה נכון שלעיתים מופיעים כאבים הנובעים מפריצת דיסק רק זמן מה לאחר קרות הפריצה? תשובה: כן, נתתי הסבר לכך בתשובתי לשאלה א(15) גם המושג זמן מה רחוק מלהיות מדויק משום שהסיבה להתפתחות כאבים היא מורכבת במצבים אלה היא תלויה בעיקר בהתפתחות בצקת בסביבת הפריצה בגלל החומר הג'לטינוזי היוצא מתחום הדיסק ובאם הבצקת הזאת היא צנועה הכאבים הם יותר מיחושים מאשר כאבים והם יכולים להופיע בעוצמה משתנית ובזמנים מתחלפים. ואולם על מנת הסר כל ספק ברצוני להבהיר שתמונת פריצת דיסק בטומוגראפיה מחשבית או בבדיקת תהודה מגנטית שאיננה מלווה בחסר נוירולוגי תואם נחשבת היום לבדיקה לא אבחנתית ואת המאמר היסודי בשטח זה אני מצרף על מנת להבהיר את גודל המחלוקת והבעיתיות באבחנה הזאת. העבודה המצורפת נעשתה לאחר שמאות חולים נותחו באבחנה של פריצת דיסק בין חולייתי בגין בדיקות הדמיה תואמות ולאחר הניתוח לא חל כל שיפור במצבם. לכן נעשו העבודות האלה והעבודה המצורפת היא הרצינית והגדולה בין העבודות השונות שנעשו ותוצאותיה מדברות בעד עצמן. בהמשך למידע זה אני רוצה להבהיר שבדקנו בצורה מאד קפדנית ועיוורת מאה חולים רציפים עם כאבי גב תחתון כאשר כל חולה נבדק על ידי שלושה צוותים שונים והמידע לא הצטלב בין הצוותים אלא הוצלב בסוף העבודה על ידי החוקר הראשי. התוצאה: המתאם החיובי בין ממצאי בדיקות ההדמיה כגון טומוגראפיה מחשבית או בדיקת תהודה מגנטית לבין קיום אמיתי של נזק נוירולוגי היקפי היה 6%!!! במילים אחרות ובחזרה לעיניננו אם התובע בתביעה זאת היום, 8 שנים אחרי הארוע התאונתי נשוא תביעה זאת אין לו חסר נוירולוגי עובדתי הניתן להוכחה הרי שעצם קיומם של כאבי גב איננה מהווה עובדה תומכת באבחנה של פריצת דיסק בין חוליתי משום שמרבית הכאבים נגרמים על ידי בצקת בשלב החריף ולא יעלה על הדעת שבצקת כזאת תמשך 8 שנים. היא חולפת כעבור מספר שבועות". 12. המערער הוסיף בקשות כהנה וכהנה ואלו נדחו בהחלטה מנומקת מיום 5.6.2001. 13. עיון בחוות דעת המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה אינו מותיר שום ספק, כי לא הוכח קשר סיבתי איזה שהוא בין פריצת הדיסק בה לקה המערער ובין התאונה. אשר על כן, אנו קובעים, כי דין הערעור להידחות ללא צו להוצאות. 14. בסיומם של דברים, נחזור על האמור בסעיף 8 להחלטתנו מיום 5.6.2001, לאור חוות דעתו הראשונה של המומחה הרפואי בה נאמר: "הפגימה בגבו של המערער היא קרוב לודאי קיומם של שנויים ניוונים בעמוד השדרה המתני התחתון עם בלט של הדיסק הבין חוליתי המתני החמישי. זאת מחלה שכיחה מאד אצל נהגי סמיטריילרים מפעילי ציוד מכני כבד וטייסי הליקופטרים בגלל מיקרוטראומה מצטברת מן הויברציות המועברים לגב המפעיל על כסא הנהג בזמן הפעלת הכלי אתו הוא עובד". (ההדגשה הוספה - ע.ר.). על מנת לקצר את ההליך השיפוטי, יבחן המוסד את נושא המיקרוטראומה. אם יגיע המוסד למסקנה, כי יש לדחות את טענת המיקרוטראומה, ידון בכך בית הדין האזורי בהמשך להליך הקיים, ומבלי שהמערער יצטרך להגיש תביעה חדשה לבית הדין האזורי בעניין זה. בשולי הדברים יצוין, כי הדעת נותנת, כי המוסד ייתן את המשקל הנדרש לאמור בחוות דעתו של המומחה הרפואי בעניין זה. שאלות משפטיותכאבי גב / בעיות גבעמוד השדרה