מהי הגדרת עובד עצמאי ? בפסיקה נקבע לא אחת כי מעמדו של אדם כעובד או כעצמאי נקבע על פי נסיבות המקרה ומאפייני מערכת היחסים בין הצדדים מבחינה מהותית, ולא על פי המוסכם ביניהם או על פי התיאור שהם נתנו למערכת היחסים דב"ע (ארצי) נד/77 - 3 רוטברג - תדיראן בע"מ, פד"ע כז 454, 462 (1994); דב"ע (ארצי) נה/145 - 3 מדינת ישראל. כמו כן, סטטוס לא ניתן ליצור או לבטל בהסכם. כשם שאין לוותר על זכויות במפורש, כך אין לוותר על אותן זכויות על ידי כך שיכנו את היחסים בין השניים כינוי השולל קיומם של יחסי עובד - מעביד ע"ע (ארצי) 300245/97 אסולין - רשות השידור, פד"ע לו 689 (2001).. בבואנו להכריע בשאלת מעמדו של אדם (עובד או עצמאי) אין להגיע למסקנה, אלא על פי מכלול הסממנים והעובדות, הנותנים במצטבר תמונה כוללת ושלמה דב"ע (ארצי) מה/3-25 קיפניס - אגד בע"מ, פד"ע יז 14 (1985). עיון בפסיקה הענפה של בתי הדין מלמד כי ההבחנה בין עובד לבין נותן שירותים עצמאי אינה תמיד קלה. המבחן העיקרי לפיו ייקבע האם בפנינו יחסי עובד-מעביד הינו המבחן המעורב. מבחן זה בנוי משילוב של מספר מבחנים, כאשר הדומיננטי שבהם הוא מבחן ההשתלבות, שלו יש לתת משקל נכבד במסגרת המבחן המעורב דב"ע (ארצי) נב/158 - 3 רות יאיר - גליברמן, פד"ע כה 31 (1992); ע"ע (ארצי) 300256/98 אייזיק - תה"ל, תכנון המים לישראל בע"מ, פד"ע לו 817 (2002). למבחן ההשתלבות שני פנים: הפן החיובי - תנאי ל"השתלבות" במפעל הוא כי קיים מפעל יצרני שניתן להשתלב בו, שהפעולה המבוצעת צריכה לפעילות הרגילה של המפעל ושמבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל ועל כן הוא אינו "גורם חיצוני". הפן השלילי - האדם בו מדובר אינו בעל עסק עצמאי משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני דב"ע (ארצי) לא/27 - 3 עיריית נתניה - בירגר, פד"ע ג' 177 (1971). קיימים מבחני עזר נוספים, דוגמת מבחן הכפיפות; מבחן הקשר האישי - מבחן המהווה תנאי הכרחי שבהעדרו בד"כ נשמט הבסיס לקיומם של יחסי עובד - מעביד דב"ע (ארצי) מב/123 - 3 סגל - גור, פד"ע יד 190 (1983).; צורת תשלום השכר; האם המועסק נהנה מסיכויי רווח ומסיכוני הפסד; האם נעשה שימוש בכלי עזר ומי השקיע בהם; כיצד הוצגו היחסים לצדדים שלישיים; האם קיימת בלעדיות למעסיק בפרק הזמן המוקדש לעבודה; האם יש לקוחות נוספים; האם קיימת מסגרת שעות קבועה; תשלום מס הכנסה, מס ערך מוסף וביטוח לאומי וכיו"ב - כאשר אף אחד מהמבחנים אינו מכריע כשלעצמו, אלא יש לראות את התמונה בכללותה ס' אדלר, "היקף תחולת משפט העבודה - מכפיפות לתכלית", ספר מנחם גולדברג (הוצאת סדן, תשס"א), עמ' 22. כמו כן נפסק כי בבואנו לקבוע קיומם של יחסי עובד-מעביד, עלינו לשקלל את כל הנתונים שהינם חלק מן המבחן המעורב ובמסגרת איזון זה יכול שיינתן משקל שונה לכל אחד מהנתונים הרלוונטיים ע"ע (ארצי) 283/99 ברק - כל הקריות בע"מ, פד"ע לה 641 (2000). לאמור לעיל יש להוסיף כי לפי מגמת הפסיקה כיום יש לפרש את המונח "עובד" פרשנות תכליתית, היינו לתת למונח "עובד" משמעות אשר תגשים את תכלית החקיקה הרלוונטית ולקחת זאת בחשבון בעת יישום המבחנים השונים. מכך נובע כי למונח "עובד" עשויה להיות משמעות שונה בהקשרים שונים, לרבות בקשר של חקיקת עבודה זו או אחרת.הגדרת עובדהגדרות משפטיותעצמאים