התפטרות עקב מצב בריאותי לקוי

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא התפטרות עקב מצב בריאותי לקוי: .1בכתב התביעה עתרה התובעת לחייב את חברת "שגיא בע"מ" בתשלום פיצויי פיטורים, בגין העובדה שהתובעת התפטרה בשל מצב בריאותה הלקוי. משהתברר בעת הדיון כי החברה שהיתה הנתבעת המקורית אינה קיימת וכי למעשה התובעת עבדה אצל מר דן שגיא אישית, נקבע מר דן שגיא כנתבע בתיק זה. .2בכתב הגנתו טען הנתבע כי התובעת התפטרה ללא קשר למצב בריאותה, בשל כוונתה לעבודה ליד ביתה במשק בית ובתפירה. כן נרשם בכתב ההגנה שבנה של התובעת הציע לה להפסיק את עבודתה כדי להביא לכך שאביו ייצא לעבודה בעצמו ויפסיק להסתמך על הפרנסה שמביאה התובעת. .3אין מחלוקת בין הצדדים על העובדות הבאות: א. התובעת עבדה מיום 1.5.93עד ליום 31.5.95, בעבודות נקיון. ב. משכורתה האחרונה של התובעת היתה 995.50, 1ש"ח. ג. בסוף חודש אפריל 1995(כנראה ביום 28.4.95), מסרה התובעת הודעה מוקדמת על כוונתה להתפטר. .4לגירסת התובעת - היא ביקשה להתפטר בשל מצבה הבריאותי, בעיות בעמוד השדרה שגרמו לה לכאבי גב ולכאבים ברגל. היא הודיעה על כך לאשתו של הנתבע, אשר ביקשה ממנה להמשיך לעבוד עוד שבועיים ובהמשך שוב ביקשה שתמשיך לעבוד, התובעת נענתה לבקשות והמשיכה לעבוד עד ליום .31.5.95 לגירסת הנתבע - התובעת אכן הודיעה לאשתו על רצונה להפסיק לעבוד אך מסרה מראש שבכוונתה להפסיק את עבודתה רק ביום 31.5.95, וכן אמרה שהסיבה לרצונה להפסיק את עבודתה היא רצונה דאז לעבוד בתפירה ובמשק בית ליד ביתה, וכן רצונה לדרבן את בעלה לצאת לחפש עבודה. .5אני מודע לכך שבית הדין לעבודה משוחרר מדיני ראיות, במיוחד בהליך מעין זה של "דיון מהיר". כן מודע אני לכך שהנטל להוכיח את סיבת התפטרותה של התובעת מוטל עליה. מתוך מודעויות אלה, כאשר עלי לשקול האם הצליחה התובעת להוכיח את גירסתה, וכשאני מביא בחשבון את העובדה שגירסת הנתבע נסמכת על עדות שמיעה בלבד, כפי שהודה בחקירתו הנגדית, שכן הודעת ההתפטרות נמסרה לאשתו של הנתבע ולא לנתבע עצמו, אני קובע שהתובעת אכן הרימה את הנטל המוטל עליה. אני מקבל את עדותה של התובעת, שלא נסתרה בעדות ישירה כלשהי, לפיה הסיבה להתפטרותה היתה מצב בריאותה הלקוי ותחושתה שאין באפשרותה להמשיך באותה עבודה וכי אף הודיעה על כך לאשתו של הנתבע. גירסה זו נתמכת במסמך של ד"ר פוגלמן מיום 95.6.27, המאשר כי התובעת אינה כשירה לעבודה פיזית, על פי חוות דעתו של האורתופד, ד"ר טנצמן, בשל Spinal stenosisשהוכח בצילום ..c.t אמנם נכון שאישורו של ד"ר פוגלמן מאוחר ליום סיום העבודה ועל פי עדות התובעת מסתבר שגם צילום ה-. C.tעצמו נעשה לאחר סיום העבודה, אלא שהזמנת התור לצילום, על פי דברי התובעת, נעשתה עוד במהלך העבודה, בעת שהתובעת התלוננה בקופ"ח על כאביה ובאותו שלב טופלה רק בטיפול תרופתי. לפיכך, אף שהממצא הרנטגני נמצא רק לאחר סיום העבודה, סביר להניח שהמצב התחלואתי היה קיים עוד במהלך העבודה, והפריע לתובעת לבצע את עבודתה. תימוכין נוספים לגירסתה של התובעת מצויים באישור לשכת התעסוקה על כך שועדת מיון מצאה שאין כושרה של התובעת מספיק לעבודה במסגרת העבודות המוגנות וכי הלשכה אינה יכולה להציע לה עבודה מתאימה. .6העובדה שהתובעת ביקשה לחפש עבודה קלה יותר, קרובה יותר לביתה ובמשך שעות עבודה מופחתות, כנטען בכתב ההגנה, אינה סותרת את העובדה שרצונה של התובעת להתפטר מעבודת הנקיון אצל הנתבע נבע ממצב בריאותה הלקוי. .7מדברי התובעת בעת סיכומיה עולה כי נודע לה על זכאותה לפיצויי פיטורים בשל התפטרותה רק לאחר שהיתה בקשר עם המוסד לביטוח לאומי. מכאן ניתן להסביר את העובדה שלא דרשה פיצויי פיטורים בעת ההתפטרות, אולם, אי-דרישה זו אינה יכולה למנוע את עצם הזכאות לפיצויי פיטורים, אם אכן ההתפטרות היתה בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים. .8סעיף 6לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, קובע: "התפטר עובד לרגל מצב בריאותו ... ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות - רואים לענין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים.". לאור קבלת גירסתה של התובעת, כאמור לעיל, לאור העובדה שעבודתה של התובעת היתה עבודה פיזית ולאור הנתונים הרפואיים העולים ממכתבו של ד"ר פוגלמן ומאישור לשכת התעסוקה, אני קובע כי אכן התקיימו בתובעת תנאי סעיף 6לחוק פיצויי פיטורים וכי התובעת זכאית לפיצויי פיטורים. .9מאחר שסכום פיצויי הפיטורים אינו שנוי במחלוקת, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצויי פיטורים בסך 190.55, 4ש"ח. .10המועד לתשלום פיצויי פיטורים אלה, על פי סעיף 20(ג) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, חל רק במועד שבו נמסרה לנתבע דרישה בכתב לתשלום פיצויי הפיטורים. בכתב ההגנה נאמר כי מכתב דרישה על כך הגיע ממועצת פועלי יבנאל "בתחילת יולי" אך לא נמסר התאריך המדוייק. לפיכך, הדרישה בכתב הראשונה שיש להביאה בחשבון הינה כתב התביעה שהומצא לנתבע ביום 18.8.95, הוא המועד לתשלום הפיצויים. .11על אף קבלתה של גירסת התובעת, אין לשלול את האפשרות שהנתבע האמין בכנות שאין הוא חייב לשלם פיצויי פיטורים, שכן כאמור לעיל, בעת ההתפטרות עצמה לא העלתה התובעת כל דרישה לפיצויים וברור שייתכן גם שהנתבע לא קיבל מאשתו את מלוא המידע על דבריה של התובעת בעת מסירת הודעת הפיטורים. לפיכך, קמה הסמכות לבטל או להפחית את פיצוי הלנת פיצויי הפיטורים, לפי סעיף 20(ד) לחוק הגנת השכר. אני משתמש בסמכות זו ומורה על הפחתת פיצוי ההלנה, באופן שיפורט להלן: א. בגין התקופה שמיום 1.6.95ועד יום 18.8.95- אין להטיל כל פיצוי, שכן, כאמור לעיל, עד ליום 18.8.95טרם חל המועד לתשלום פיצויי הפיטורים, בהעדר דרישה בכתב לכך. ב. בגין התקופה שמיום 19.8.95יופחת שיעור פיצוי הלנת פיצויי פיטורים ויועמד על הפרשי הצמדה מיום 19.8.95ועד התשלום בפועל, ובלבד שפיצויי הפיטורים ישולמו עד ליום .31.12.95 ג. אם פיצויי הפיטורים שנפסקו בפסק דין זה לא ישולמו עד ליום 31.12.95, הרי שבגין התקופה שמיום 1.1.96, ייווסף לשיעור פיצויי הפיטורים והפרשי ההצמדה גם פיצוי הלנה בשיעור מופחת של % 5לחודש (וחלק יחסי משיעור זה בגין חלק מחודש), שיחושב על התקופה שמיום 1.1.96ועד התשלום בפועל. .12בנסיבות הענין, כשהתובעת אינה עובדת ולא היתה מיוצגת וכאשר למעשה הגישה כתב תביעה נגד נתבעת שאינה קיימת כך שהיה צורך לתקן את שם הנתבע ודבר זה נעשה בהסכמתו - איני מוצא לנכון להטיל על הנתבע הוצאות משפט כלשהן. .13לפיכך, חלה על התובעת החובה לשלם לביה"ד את האגרה הדחויה. .14כל צד זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על פסק דין זה, תוך 30יום מיום שפסק הדין יומצא לו.התפטרותרפואה