תביעה בנושא סכסוך שכנים

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא תביעה בנושא סכסוך שכנים: 1. רקע כללי: התביעה והתביעה שכנגד הוגשו בעקבות סכסוך שכנים בין בעלי בתים הצמודים אחד לשני. הסכסוך החל בעת שהתובעים בנו בית חדש בחלקה שייתה בבעלותם, ואשר גבלה בחלקת הנתבעים, וזאת לאחר הריסת הבית הישן שהיה על החלקה עד לאותו מועד. לטענת התובעים הנתבעים גרמו להם לנזקים בעת הבנייה ואלו לטענת הנתבעים נגרם להם נזק עקב עבודות הבנייה. 2. הצדדים: התובעים והנתבעים שכנגד (להלן: "התובעים") החלו לבנות את ביתם מחדש החל מחודש מאי 2007 בשכונת רמת החייל בתל אביב. הנתבעים והתובעים שכנגד (להלן: "הנתבעים" או "משפחת דר") גרים בצמידות לבית התובעים. הצד השלישי בתביעה שכנגד, סיגנל חברה לבניין והנדסה בע"מ, הוא הקבלן שביצע את פרויקט הבנייה והשיפוץ של בית התובעים (להלן: "חברת סיגנל" או "סיגנל" או "הצד השלישי"). 3. תמצית טענות הצדדים: תמצית טענות התובעים: באמצע שנת 2007 החלו התובעים לבצע עבודות בנייה ושיפוץ מחדש של ביתם המצוי בצמידות לבית הנתבעים בשכונת רמת החייל בתל אביב. לטענת התובעים, הנתבעים הפריעו לעבודות הבנייה, השחיתו את רכושם במזיד, גרמו לעיכוב בהשלמת הבנייה והדבר גרם לתובעים לנזקים כספיים בסך של 34,500 ₪. ראשי הנזק אליהם התייחסו התובעים ואשר יש לדון בהם הינם: הנזקים בגין פרט הפח שהותקן בין שני הבתים של הצדדים, עיכובים בביצוע עבודות הבנייה ואובדן ימי עבודה ונסיעות. תמצית טענות הנתבעים: הנתבעים טוענים במסגרת התביעה שכנגד לנזקים שנגרמו להם כתוצאה משני אירועים כדלהלן: האירוע הראשון- נזקים שנגרמו עקב הריסת ביתם של התובעים ואשר במהלכם נוצר חור בקיר בית הנתבעים. האירוע השני- נזקים שנגרמו בעקבות יציקת בטון לבניית הממ"ד של התובעים, אשר פרץ את קיר בית הנתבעים, גרם להצפה ולנזקים לבית ולתכולה. לגרסתם, כתוצאה ממעשי וממחדלי התובעים נגרמו להם נזקים בעלות כוללת של 152,500 ₪. ראשי הנזק אליהם התייחסו הנתבעים ואשר יש לדון בהם הינם: נזקים שנגרמו לביתם, שכר טרחת השמאי, ניקוי הבית והחצר, הפסד ימי עבודה, אובדן זמן לרכישת ריהוט חדש ועוגמת נפש, טרדה והפסד הנאה. (הנזקים פורטו בסעיף 66 לתצהיר מטעם הנתבע 1). 4. תמצית טענות הצד השלישי: לטענת הצד השלישי, תפקידה מסתכם בהיותה הקבלן המבצע וכי אין היא מתכננת את עבודות השיפוץ, או המפקחת על עבודות השיפוץ, ומשכך אין לה כל אחריות בגין הנזקים הנטענים. לטענתה, הנתבע 1 (להלן: "הנתבע" או "מר דר") חתם על כתב ויתור לפיו לא תהא לנתבעים כל טענה ודרישה כספית או אחרת מסיגנל ומהתובעים, ומשכך מושתקים הנתבעים לטעון לנזקים כלשהם. לעניין הנזק הנטען בגין הפתח בגג, מדובר בחלל שלא קשור כלל לעבודות הבנייה, שכן הפתח היה שם עוד בטרם החלו עבודות הבנייה והריסת הקיר רק חשפה את הפתח. לעניין האירוע בגין פגיעת הטרקטור שיצרה חור בקיר בית הנתבעים, הרי שלא הוצגה כל ראיה לפגיעת טרקטור ולא הוכח הקשר הסיבתי בין הפגיעה הנטענת לבין הסדקים שנוצרו. לעניין פריצת הבטון, טוענת סיגנל, כי הדבר נגרם לא בשל רשלנות אלא משום שדירת הנתבעים ישנה ורעועה. כמו כן, בשל חתימת הנתבעים על כתב הויתור הם מושתקים מלטעון לנזקים נוספים. עוד היא מוסיפה, כי נקלעה לסכסוך שכנים אשר אין לה כל קשר אליו וכי התובעים לא הצליחו להוכיח לגבי כל נזק ונזק כי הוא נגרם בשל רשלנותה. 5. כמו כן, באשר לגובה הנזק לא הוצגה כל חלוקה ברורה בשל פעולות או מחדלים שבוצעו שלא ע"י סיגנל (כגון: בניית קיר ההפרדה וגימורו בטיח, עבודות הטיט, הנזקים לרעפים והתקנת פרט הפח). חלק מהנזקים כלל לא רלבנטי לסיגנל משום שהם נגרמו לאחר שסיגנל סיימה את עבודתה בחודש אוקטובר 2007. 6. דיון: התובעים והנתבעים הינם דיירים בבית משותף המורכב משתי דירות בעלות קיר משותף והבנוי כבית דו-משפחתי. התובעים הנם בעלי הזכויות במקרקעין הידועים כגוש 6638 חלקה 163 תת חלקה 2 והמצויים ברחוב גדנ"ע 13 בתל אביב. הנתבעים הנם בעלי הזכויות של נכס מקרקעין הצמוד למקרקעין של התובעים והידועים כגוש 6638 חלקה 163 תת חלקה 1 ברחוב גדנ"ע 13 בתל אביב. בחודש מאי 2007 התובעים התחילו בתהליך של בניית ביתם החדש ולשם כך הם חתמו בגין שירותי בנייה על הסכם פאושלי עם חברת סיגנל בתאריך 07/05/2007 (להלן: "הסכם הקבלן" או "ההסכם"). במסגרת ההסכם עם סיגנל, התחייבה סיגנל לביצוע הריסת הבית הישן ולבניית בית מגורים חדש בהתאם לתוכניות (ההסכם סומן נספח ג' לתצהיר מטעם התובע 1). חברת סיגנל ביצעה את עבודות הבנייה בבית התובעים החל מחודש מאי 2007 ועד אוקטובר 2007. 7. התביעה העיקרית א. התקנת פרט הפח: בתאריך 18/10/07 ביצעו בעלי המקצוע מטעם התובעים התקנת פרט פח, המיועד למנוע דליפת מים בגגות רעפים, במרווח שבין קירות שני הבתים. ביום 17/10/07 נשלח בפקס למקום העבודה של הנתבע שרטוט פרט הפח שהתכוונו להתקין על גג הבית. ביום שלמחרת, כאמור, הותקן פרט הפח. לטענת הנתבע, פרט הפח הותקן ללא אישור הנתבעים וללא קבלת היתר לכניסה לשטח ביתם, כמו כן נגרם נזק לגג ונשברו רעפים במהלך התקנת פרט הפח. מוסיף הנתבע, כי ברגע שגילה שהותקן פרט הפח ללא רשותו, התקשר לתובע 1 (להלן: "התובע" או "מר בן אסולין") והתלונן בפניו על אופן ההתקנה ועל הנזק שנגרם לגג הבית וביקש ממנו להחליף את פרט הפח לפרט תקין. בשלב זה,לטענתו, התובע ניתק את הטלפון. בלילה שבין ה- 18/10/07 ללילה שלמחרת עלה הנתבע לגג, פירק את פרט הפח והשליך אותו לחצר בית התובעים. בעקבות כך התובעים פנו למשטרה והגישו תלונה כנגד הנתבעים בגין הסגת גבול והיזק לרכוש במזיד. 8. ביום 25/10/07 הגישו התובעים כנגד הנתבעים בקשה לצו מניעה זמני בה עתרו למתן צו המונע מהנתבעים להיכנס למקרקעין שלהם, או להפריע לעבודות הבנייה (הבקשה סומנה נספח יד' לתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע). ביום 08/11/07 התקיים דיון בבקשה ובסיומה הצדדים התחייבו באופן הדדי שלא להיכנס לחצר האחד של השני. כמו כן, הוחלט כי התובעים ישאו בעלות פרט הפח אשר יורכב תוך עשרה ימים ואכן כך נעשה. לבסוף פרט הפח הורכב ביום 29/11/07 ע"י בעל מקצוע מטעם הנתבעים ולשביעות רצונם (פרט' מיום 11/02/10, עמ' 51 ש' 17-20). 9. התובעים מבקשים לחייב את הנתבעים בעלות פרט הפח שפירק הנתבע והתקנתו בסך של 6,542 ₪ כדלקמן: עלות פרט הפח- 4,042 ₪ (הקבלה נספח ט' לתצהיר התובע) וכן עלות שעות העבודה של פועלים- 2,500 ₪ (שולם במזומן). 10. המפקח הבנייה מטעם התובעים 0להלן: "המפקח"), מר שמעון טובול (להלן: "מר טובול" או "טובול") עבד בפרויקט הבנייה מחודש אוגוסט 2007 ועד אוגוסט 2008 (פרט' מיום 11/02/10, עמ' 28 ש' 18-19). וכך הוא העיד לעניין פרט הפח: "ש. תסכים שהצורך בפח נוצר בגלל הבניה שיש ביצע? ת. כן. ........... ש. לפני פרט הפח שלחת לאריה בשעות הערב בפקס את שרטוט הפח? ת. כן, לא זוכר איזה שעה זה היה, הגעתי הביתה שלחתי לו, הוא נתן לי מספר פקס ושלחתי. ש. ודאת שהוא קיבל את זה? ת. כן, דברנו על זה. ........... ש. שלחת את הפקס בערב ולמחרת הפועלים התקינו? ת. כן. ש. לא ודאת עם אריה שמה ששלחת מקובל עליו? ת. לא ודאתי. " (פרט' עמ' 30 ש' 13-14; ש' 17-18; ש' 21-22; ש' 29-32). מנגד העיד הנתבע, מר דר כדלקמן: "ש. מה לא היה בסדר על הגג? ת. הפרט של הפח היה ללא ניקוזים ו 20 רעפים נשברו למרות שמר טובול אמר שהחליף. ........... ש. למה לפרק ולהשחית, למה לא להמתין ולנסות לתקן את הניקוז? ת. כי כשראיתי שזה קרה ביום חמישי עליתי על הגג זה עצבן אותי ולאור גודל הצרה כולל 20 רעפים שבורים התקשרתי למר אסולין ודרשתי שיבוא מישהו לתקן את הרעפים ולפרק את הפח." (פרט' עמ' 50 ש' 22-23; ש' 30 ועמ' 51 ש' 1-3). 11. מעדויות הצדדים אנו למדים כי אמנם הצורך בפרט הפח נוצר עקב עבודות הבנייה שבוצעו מטעם התובעים . כמו כן עולה מהעדויות שהתובעים לא וידאו כי אכן הנתבעים שבעי רצון מהתקנת פרט הפח הספציפי שהותקן ביום 18/10/07, אלא הסתפקו בכך ששלחו בפקס שרטוט של פרט פח, שהיה מקובל עליהם בלבד, ערב לפני התקנתו וציפו כי לנתבעים לא יהיו תלונות או הערות כלשהן בנוגע לכך. מנגד, הנתבע אמנם שוחח בטלפון עם התובע לאחר שראה כי פרט הפח הותקן ללא אישורו, אולם אני מקבלת את גרסת התובע לעניין זה כי הנתבע צעק וגידף בטלפון וכי לא ניתן היה לבצע שיחה ראויה ושקולה נוכח כך שהנתבע היה מאוד נסער ועצבני כפי שהוא עצמו העיד (ראה ציטוט מפרוטוקול לעיל). לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים שהוגשו וכן לאור העדויות אני קובעת כי הנתבע פעל לא כשורה עת שהחליט לקחת את החוק לידיו ולתלוש את פרט הפח שהותקן, הגם שהותקן שלא לשביעות רצונו. אני סבורה כי הידברות שקולה ורגועה בין התובע לנתבע הייתה פותרת את הבעיה, וכי לא היה צורך בתלישה אלימה של פרט הפח מתוך סערת רגשות רגעית. משכך, הנתבעים צריכים לשאת בעלות הנזק שנגרם עקב התנהגותם. אשר על כן ומשקבעתי כי הנתבעים אחראים לנזק בגין פרט הפח, נפנה לעניין גובה הנזק. התובעים הציגו קבלה מס' 0222 לפיה שילמו ביום 18/10/07 לקבלן גגות ורעפים עבור פרט הפח סך של 4,042 ₪ (ראו נספח ט' לתצהיר מטעם התובע). באשר לסכום הנוסף ששולם במזומן בסך של 2,500 ₪ בעבור שעות עבודה לפועלים- לא הוצג כל מסמך או ראיה כלשהי להוכחת גובה הנזק, משכך סכום זה לא עלה בידי התובעים להוכיח. לאור האמור לעיל, אני קובעת כי על הנתבעים לשלם לתובעים סך של 4,042 ₪ בגין הנזק שגרמו לפרט הפח שהותקן ע"י התובעים. ב. נזקים עקיפים: בתביעתם התובעים טוענים כי נגרמו להם נזקים עקיפים ע"י הנתבעים כדלהלן: עיכובים בביצוע הבנייה ותשלום דמי שכירות בגין בית חלופי- לטענת התובעים, תלישת פרט הפח גרמה לכך שקיר בית התובעים הלא מטויח נרטב ממי גשמים. הקיר היה חשוף עד למועד התקנת פרט הפח הנוסף ביום 29/11/07 וממועד זה המתינו שהקיר יתייבש שכן רק לאחר מכן ניתן היה להמשיך בעבודות הבנייה (סע' 15 לתצהיר טובול וסע' 75.3 לתצהיר התובע). בסך הכול תקופת העיכוב בבנייה הייתה חודשיים וחצי בה שילמו התובעים דמי שכירות בסך של 8,250 $ שהם 35,475 ₪. התובעים מבקשים פיצוי בגין העיכוב שנגרם להם ולכל הפחות את הסכום של 18,000 ₪. לטענת הנתבעים, ראש הנזק בגין העיכוב בביצוע הבנייה לא הוכח. בעדותו מעיד טובול לעניין זה כך: "ש. העובדה שהקיר נרטב עכבה לכם את ההתקדמות, זה שהבלוקים היו רטובים? ת. זה הפריע לבניה. ... ..... ש. לפני שמטייחים קיר איטונג משקים אותו? ת. מרטיבים אותו. ..... ש. אם ארטיב אותו היום מחר הוא יהיה יבש? ת. לא. בתקופת גשמים לא. ש. וכשלא יורדים גשמים? ת. אם לא יורדים גשמים זה לפחות שבוע". (פרט' מיום 11/02/10, עמ' 37 ש' 20-21, 29-30 ועמ' 38 ש' 1-4). 12. לאחר עיון בכתבי הטענות מטעם הצדדים, העדויות והמסמכים שצורפו אני קובעת כי לא עלה בידי התובעים להוכיח את ראש הנזק בגין העיכובים בביצוע הבנייה. הדבר נובע ממספר טעמים כדלהלן: ראשית, מעדותו של טובול ניתן להבין כי בכל מקרה טרם טיוח של קיר יש צורך בהרטבתו, ולכן הגשמים שירדו באותה תקופה ואשר לא היה פרט פח שימנע דליפתם לא הורידו או העלו לעניין זה. בנוסף, לדברי טובול, העובדה שהקיר נרטב הפריעה לבנייה, אך מר טובול כבעל מקצוע מנוסה בתחום הבנייה לא הצביע על עיכוב משמעותי או קונקרטי בבנייה עקב כך שההתקנה המחודשת של פרט הפח התעכבה ומדבריו ניתן היה להבין כי העיכוב בביצוע הבנייה היה זניח. שנית, ע"פ הסכם השכירות שנחתם ביום 26/11/06 ושהוצג מטעם התובעים (נספח י' לתצהיר התובע), תקופת השכירות של בית חלופי הייתה לשנתיים החל מיום 03/12/06 ועד יום 02/12/08. מעדותו של טובול ניתן לראות כי סיום הפרויקט היה בחודש אוגוסט 2008 (פרט' מיום 11/02/10 עמ' 28, ש' 18-23). עיננו הרואות, כי הגם שפרויקט הבניה הסתים בחודש אוגוסט 2008, חתמו התובעים מראש על שכירות בבית חלופי עד לחודש דצמבר 2008, זאת ללא כל קשר לעיכובים כלשהם בבניה. שלישית, לא הוכח הקשר הסיבתי בין פרט הפח שהתקנתו הנוספת התעכבה לבין העיכובים, אם בכלל, כאמור, שנגרמו בביצוע הבניה. אשר על כן, ראש נזק זה לא הוכח ע"י התובעים. 13. אובדן ימי עבודה ונסיעות- לטענת התובע, בעקבות תקרית פרט הפח נאלץ התובע להגיע למקרקעין ע"מ לפקח ולמנוע מהנתבעים להיכנס למקרקעין שבבעלותו ולפיכך הוא הפסיד ארבעה ימי עבודה בתאריכים 19/10/07 ו- 21/10/07 עד 23/10/07 (ראו תצהיר התובע, סע' 31). התובע מוסיף, כי היעדרו מיום עבודה כרוך בהפסד של 15,790 ₪, כלומר מדובר בנזק בסך של 63,162 ₪. לחיזוק טענתו התובע צירף העתק מאישור רו"ח לגבי ההכנסות של החברה בחודש אוקטובר ממנה גזר את הכנסותיו (נספח יא' לתצהיר התובע). כמו כן, לטענתו, הנסיעות שנאלץ התובע לבצע (בעקבות מעשי הנתבע) מביתו וחזרה- לפי חישוב של 50 ₪ ליום, ובסך הכול נזק בסך של 200 ₪. התובע מבקש מבית המשפט בעבור הפסד ימי עבודה ונסיעות סך של 10,000 ₪. לאחר עיון בטענות הצדדים ובמסמכים שהוגשו אני קובעת, כי לא עלה בידי התובע להוכיח את ראשי הנזק בגין הפסד ימי העבודה והנסיעות. על התובע היה לקחת בחשבון כי כאשר יחלו עבודות הבנייה בביתו החדש הוא יאלץ להיעדר מהעבודה משך מס' ימים וכן לנסוע לאתר הבנייה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בתהליך בנייה שאורך מספר חודשים כמו במקרה דנא. הווה אומר, לא עלה בידיו להוכיח את הקשר הסיבתי בין התקרית שאירעה בנוגע לפרט הפח או כל התנהגות אחרת של הנתבע לבין היעדרותו מהעבודה והנסיעות שהיה עליו לעשות. על התובע הייתה מוטלת החובה להגיע להידברות עם הנתבעים, אשר הייתה יכולה למנוע חלק המחלוקות שהיו בין הצדדים. בניית בית בצמוד לבית אחר גורמת לאי נוחות למי שמתגורר בבית הצמוד לבית שבבנייה ולכן יש לחשוב על כך מראש ולהידבר מראש עם השכנים ולהגיע להבנות וכל זאת כדי להימנע ממחלוקות מיותרות ומתוך רצון לחיות בשכנות טובה. בתצהיר ביקש התובע פיצוי נוסף בעבור עוגמת נפש, עלות הצבת הפיגום וכן פיצוי בעבור עלות תיקון הפיגום (לאחר שהפיגום נוסר ע"י הנתבע), אולם בסיכומיו זנח התובע את ראשי הנזק הללו ומשכך אין צורך לדון בהם. לאחר שדנתי בתביעה העיקרית, אפנה כעת לדון בתביעה שכנגד מטעם הנתבעים כדלהלן: 14. התביעה שכנגד בתביעה שכנגד הנתבעים מתייחסים לשני אירועים עיקריים כפי שיפורטו להלן והם תובעים בין היתר נזקים שנגרמו לביתם, שכר טרחת שמאי, ניקוי ביתם וחצרם, הפסד ימי עבודה, אובדן זמן לרכישת רהיטים חדשים, עוגמת נפש, טרדה והפסד הנאה (הנזקים פורטו בסעיף 8 לכתב התביעה שכנגד המתוקן). 15. חור בקיר ביתם של הנתבעים (האירוע הראשון): טענה ראשונית שהעלו הנתבעים הינה, כי הריסת בית התובעים חשפה פתח בגג בית הנתבעים (ראו סע' 7 לתצהיר עדות ראשית של הנתבע ותמונות כנספח ב'). לטענת התובעים והצד השלישי, חשיפת פתח הגג לא הייתה קשורה כלל לעבודות הבנייה, שכן מדובר בפתח שהיה שם עוד טרם החלו בעבודות הבנייה והריסת קיר משפחת בן אסולין רק חשפה את הפתח הקיים (ראו תצהיר עדות ראשית של סמי עאזם, סע' 12). 16. עוד מוסיפים הנתבעים, כי במהלך הריסת הבית הישן של התובעים נוצר חור בקיר בית הנתבעים. מנגד טוענים התובעים והצד השלישי, כי החור בקיר נוצר עקב פגיעת טרקטור במהלך הבנייה וכי הנתבע העיד שלא הוא ראה את פגיעת הטרקטור אלא אשתו. אולם הנתבעים נמנעו מלהגיש תצהיר מטעם הנתבעת ומשכך לא הוכיחו את טענתם לעניין זה. כמו כן, לא הוכח קשר סיבתי כלשהו בין עבודות הבנייה לבין הסדקים הנטענים. לעניין זה העיד הנתבע כך: "ש. סעיף 9 - מצטטת. הטרקטור זה אירוע אחר או אותו אירוע של 7 ? ת. .... הטרקטור נכנס בכוח לקיר הבית ופרץ סדקים לאורך כל הקיר המשותף, הוא עשה שתי תאונות לפחות אולי 3. אשתי ועוד כמה ידידות היו בבית באותו האירוע. ש. מי ראה את הטרקטור פוגע בקיר? ת. אני לא ראיתי אבל אשתי ראתה. ...... ש. מבחינת תאריכים מתי תיקנו לך את זה? ת. 3 שבועות לאחר מכן, רדפתי אחריהם 3 שבועות והקבלן שם חתיכת פח ורק לאחר שהגיעו לגובה הראוי". (ראו פרוט' עמ' 55 ש' 17-31). ובהמשך: "ת. ... במסגרת ההריסה נפרץ חור בקיר ובמקומות אחרים בבית היו סדקים בקירות, חדר עבודה, מטבח, חדר שינה ושני קירות ביניהם. ש. מה קרה עקב הסדקים האלה, שום דבר לא תוקן? ת. לא, וגם לא ע"י הקבלן. ש. נספח ג' תמונה 6 החור הזה מה? ת. זה נפרץ עם הטרקטור, הוא הקבלן תיקן יחד עם פריצת הבטון. זה חתיכה של קיר גבס שהחליף הוא לא תוקן כי יש מעליו סדקים עד היום". (ראו פרט' עמ' 56 ש' 31-32 ועמ' 57 ש' 1-5). 17. הנתבעים צירפו חוות דעת שמאי מטעמם של ההמומחה, מר אביגדור פורת (להלן: "המומחה" או "השמאי"), אשר נחקר על חוות דעתו בבית המשפט. בהתאם לחוות הדעת (ראו נספח ח' לתצהיר הנתבע) שניתנה ביום 30/10/07 בוצעה הערכה כספית של התיקונים הדרושים בבית הנתבעים כדלהלן: (יש לציין כי הערכת הנזק מתייחסת לשני האירועים) דריכת הקירות בשל הסדקים שנוצרו, חריצתם ויציקת חגורות בטון לחיזוק- 7,800 דולר. חידוש ריצוף בחדר העבודה של הנתבע - 500 דולר. סגירת המרווח בקו המפגש בין 2 הקוטג'ים, כולל בידוד תרמי ואקוסטי- 1,200 דולר. השלמת הרעפים בגג ותיקון ארגזי הרוח בשפות הגג- 1,500 דולר. (ראו נספח יג' לתצהיר הנתבע) השלמת טיח שפריץ בחזית המזרחית- 700 דולר. פיקוח הנדסי- 950 דולר. סך הכול- 12,650 דולר. התובעים והצד השלישי לא צירפו חוות דעת נגדית מטעמם ולכן חוות הדעת היחידה הקיימת בתיק היא זו שצירפו הנתבעים. בחקירתו מעיד המומחה מטעם הנתבעים כך: "ש. הדבר נכון לגבי מה שרשמת בעת הריסת הבית - זה משהו שנמסר לך ע"י מר דר? ת. ראיתי את הסדקים, הגורם להם זה היה לפני שביקרתי". (פרט' עמ' 40 ש' 11-12). 18. מעיון בטענות הצדדים, בחוות הדעת המצויה בתיק מיום 30/10/07 ומהעדויות עולה, כי חוות הדעת של המומחה לעניין האירוע הראשון לא נסתרה. ברור לעיני כל כי הייתה פריצה בקיר בית הנתבעים וכי הדבר נגרם עקב עבודות ההריסה והבנייה של בית התובעים (ראו תמונות כנספח ג' לתצהיר הנתבע). אמנם נכון כי היה ראוי שהנתבעת (להלן: "גברת דר"), אשר היא בעלת דין בתיק זה, תגיש תצהיר או תבוא למתן עדות בבית המשפט במיוחד לאור עדותו של מר דר כי היא זו שראתה את הטרקטור פורץ את הקיר. לעניין זה אני מקבלת את הסבר הנתבע כי הדבר נבע ממצב רפואי כפי שהעיד הנתבע בחקירתו (עמ' 47 ש' 29-30). באופן עקרוני היעדר תצהיר או עדות בבית המשפט אכן מהווה משקל נגד בעל הדין שנמנע מלהגיש תצהיר או מלתת עדות, אלא שבנסיבות המקרה הנדון ניתן מחד הסבר מניח את הדעת שאי מתן עדות על ידי הנתבעת ומאידך קיימות ראיות נוספות על פיהם ניתן להגיע למסקנה שהקיר נפרץ על ידי הטרקטור שעבר בחלקת התובעים. כמו כן במקרה הנדון היו הן התובע והן הנתבע הדמויות הדומיננטיות במערכת היחסים שבין הצדדים ואלו הנשים שתיהן לא הגישו תצהירים והיו כפי הנראה פחות מעורבות. לאחר שקבעתי שהנזק נגרם עקב עבודות הבנייה אני מוצאת לנכון לקבל לעניין זה את חוות הדעת של המומחה מטעם הנתבעים אשר לא נסתרה. 19. כאן המקום לציין, כי חוות הדעת השנייה שהוגשה מיום 09/03/08 והמהווה נספח כד' לתצהיר הנתבע, איננה רלבנטית לתביעה דנא ועל כן היא איננה חלק מהראיות שבית המשפט התייחס אליהן והדבר נכון אף באשר לעוגמת הנפש שמתלווה לה ואשר מתבקשת במועד שלאחר הגשת התביעה. מדובר באירועים שנכללו בחוות הדעת השנייה ואשר קרו אחרי הגשת התביעה שכנגד ואף לא כלולות בה. כמו כן, הנתבע מאשר בחקירתו הנגדית כי חוות הדעת כנספח כד' לא רלבנטית לתביעה דכאן, בזו הלשון: " ש. לגבי חוות הדעת השנייה ברור לך שהיא לא רלוונטית לתביעה? ת. נכון, אנו נתבע בנפרד כי זה קבלן אחר". (פרט' עמ' 54 ש' 31-32). 20. חדירת בטון לקיר בית הנתבעים (האירוע השני): לטענת הנתבעים, ביום 22/07/07 בעת יציקת בטון לבניית הממ"ד של התובעים, פרץ הבטון את קיר בית הנתבעים, חדר לביתם והציפו וגרם נזקים רבים לבית ולתכולה (תמונות צורפו כנספח ד' לתצהיר הנתבע). אין מחלוקת בין הצדדים כי אכן הייתה פריצת בטון לקיר בית הנתבעים. אולם, טוענים התובעים כי סמי, העד מטעם הצד השלישי, העיד בסע' 7 לתצהירו כי תיקן את הנזקים שנגרמו מפריצת הבטון לבית הנתבעים באופן מיידי ולשביעות רצון הנתבעים. בנוסף, שולם פיצוי כספי בסך של 36,000 ₪ (עמ' 63 לפרט' שורה 7). 21. בתאריך 16/10/07 נחתם כתב ויתור (נספח יג' לתצהיר של מר אסולין) בין הצדדים וזו לשונו: "הריני לאשר כי לאחר קבלת המצלמה ותשלום עבור הריהוט אין לי "אריה דר" כל טענה ודרישה כספית או אחרת מחברת סיגנל ומשפחת אסולין/וקסמן". מתחת לפסקה זו נכתבה תוספת בכתב ידו של הנתבע בזו הלשון: "הפיצוי שקיבלנו הוא על נזקי רכוש ישירים בלבד. מחשב, ריהוט, ומצלמה תיקון מיידי של הקיר הפרוץ בוצע". 22. לטענת התובעים, כתב הויתור נחתם לאחר כל האירועים בגינם הוגש כתב התביעה שכנגד וכי הנזקים שלא צוינו בכתב הויתור נולדו עקב הגשת התביעה. התובעים טוענים כי ההוספות בכתב יד לא גורעות מהתחייבות הנתבעים העולה מכתב הויתור, אלא דווקא מחזקות אותה. לטענתם, אילו הייתה לנתבע טענה כלשהי במועד החתימה על כתב הויתור היה מציין אותה. לטענת הנתבעים, הנתבע ויתר על טענותיו כלפי לתובעים וסיגנל רק באשר לדברים שנכתבו בתוספת: מחשב, ריהוט ומצלמה ותיקון מיידי של הקיר, כאשר נזקים אלה לא נתבעו בתביעת הנתבעים. פריצת הבטון פערה פתח עצום בקיר הבית, הציפה את חדר העבודה, גרמה נזק לריצוף והרסה פרטי רכוש רבים שהיו בחדר. במהלך 12 הימים הבאים בית הנתבעים הפך לאתר בנייה תוך שעובדי סיגנל מתקנים את ההריסות (פרט' עמ' 56 ש' 9-14). לטענת הנתבע, התיקון של הקיר בוצע באופן רשלני ולאחריו נותרו סדקים בקירות הבית. לאחר סיום התיקון שבוצע הזמין הנתבע את השמאי לצורך הערכת הנזק (חוות הדעת כנספח ח' לתצהיר הנתבע). 23. לעניין האירוע השני העיד המומחה מטעם הנתבעים כך: "ש. יש לך דרך לוודא שהסדקים לא היו לפני כן? ת. לא, אין לי דרך לוודא אבל זה די ברור כשהורסים בית ויוצקים בטון לממ"ד כשקיר ישן מהווה תבנית יש יסוד לומר שזה מזה ולא מהתיישנות של הבית , כי יכולים להיות סדקים יותר דקים. ש. בדקת קירות אחרים שגובלים- שאלת ב.ה. ת. כן ולא הייתה בעיה איתם. בצפון מזרח ומערב לא הייתה בעיה. ש. באיזה כיוון הקיר המחבר- שאלת ב.ה. ת. דרום". (פרט' עמ' 45 ש' 15-22). 24. מעיון בכתב הויתור שחתם עליו הנתבע עולה כי הפיצוי שקיבלה משפחת דר מחברת סיגנל מתמצה לעניין הרכוש בנוגע לפריטים שצוינו בתוספת לכתב הויתור: מחשב, ריהוט ומצלמה וכן תיקון של הקיר הפרוץ. התובעים והצד השלישי לא העלו טענה כלשהי לעניין אותנטיות התוספת בכתב היד או לעניין מועד כתיבתה, ולכן ניתן להבין כי מר דר הוסיף את הדברים בכתב יד ע"מ למקד את הנזקים שעבורם קיבלו הנתבעים פיצוי ואכן פריטי הרכוש שהוספו לכתב הויתור לא נתבעו בתביעה שכנגד. לעניין תיקון הקיר הפרוץ, אין מחלוקת שסיגנל ביצעה תיקון של הקיר בבית הנתבעים. השמאי הגיש חוות דעת בגין שני האירועים, אשר פורטה לעיל. עקב העובדה כי חוות הדעת לא נסתרה באופן שלא הוגשה חוות דעת נגדית, כאמור, וכן מתוך עדות המומחה ניתן להבין כי הסדקים בקיר נולדו עקב חדירת הבטון האמורה. אשר על כן, לאור המבואר לעיל, אני מקבלת את חוות דעת השמאי המפורטת לעיל. לעניין האחריות אדון בראש פרק נפרד בהמשך. 25. גובה הנזק: הנתבעים פירטו בסעיף 66 לתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע את ראשי הנזק ועלותם. לעניין גובה הנזקים שנגרמו לנתבעים העיד מר דר כך: "ש. סעיף 66 לתצהיר מה זה סעיף קטן ב'? ת. הוצאות שמאי, אלה ההוצאות שמצאנו לנכון. הבאנו מישהו שיעריך נזקים לפח אבל אלה הוצאות. ש. מה זה ג'? ת. סמי הביא בסוף העבודה פועלים לנקות את האתר בנייה ולאחר שעתיים עבודה נמאס להם והשאירו את הבית ואת החצר מלוכלכים והבאתי אנשים שינקו. ש. יש לך קבלות? ת. לא, שילמתי במזומן לכל אחד. ש. ובסעיף ב' יש קבלות? ת. בחלקן יש והשאר צריך לבדוק." (פרט' מיום 11/02/10, עמ' 59 ש' 21-30). 26. עיננו הרואות, כי באשר לפריטי הנזק בסעיף 66 ב' ו- 66 ג' (הוצאות לבדיקת תיעוד וכימות הנזק וכן ניקוי הבית והחצר, בהתאמה) לא עלה בידי הנתבע להוכיחם. הנתבע מצהיר כי אין בידיו קבלות מאחר ושילם במזומן וכן חלק מהקבלות שטען הנתבע שיש בידיו הוא לא הגיש, אשר על כן ומשאין כל ראיה היכולה להעיד על תשלום כלשהו בגין ראשי נזק אלה, אני דוחה את שני ראשי הנזק כאמור. סעיף 66 ד' דן בהפסד ימי העבודה של הנתבעים לצורך שמירה, פיקוח והשלמת התיקונים. הנתבע מבקש סך של 42,000 ₪ בעבור הפסד ימי עבודה שלו ובעבור אשתו עוד 5,000 ₪. לעניין זה העיד מר דר כך: "ש. הפסדת 12 ימים? ת. לא, 8. " 27. בתצהיר חוזר מר דר על גרסתו כי הפסיד 8 ימי עבודה לצורך פיקוח והשגחה על הנעשה בבית. אני מקבלת את גרסתו של הנתבע, כי נוכח התקלות והנזקים שאירעו בביתו עקב הריסת ובניית בית התובעים, הוא נאלץ להשגיח על ביתו. התמונות מעידות כאלף עדים על הכאוס ששרר בית הנתבעים בשל פעירת חור בקיר הבית וחדירת הבטון. התובעים והצד השלישי לא מכחישים כי עקב פריצת הבטון היה על סיגנל להיכנס לבית הנתבעים ולתקן את הנזק וברור לכל כי הדבר גורר אחריו הפסד ימי עבודה. 28. הנתבע צירף את פירוט הכנסותיו בשנת המס 2007 לצורך הוכחת גובה הנזק שנגרם כתוצאה מהפסד ימי עבודה. אמנם ניתן להבין במקרה הנדון את הצורך שהרגיש הנתבע להיות במקום בעת הבנייה , לא מצאתי הוכחה למספר ימים מסויים, אולם, מאחר ואני סבורה כי הנתבע אכן הפסיד ימי עבודה אני מעריכה את גובה ההפסד בגין ראש נזק זה בסך של 5,000 ₪. באשר להפסד ימי העבודה של גברת דר לא הוצגה כל ראיה המעידה על הכנסותיה ומשכך ראש נזק זה לא הוכח. 29. סעיף 66 ה' לתצהיר הנתבע כותרתו "אובדן זמן לרכישת רהיטים חדשים" וסכומו 1,000 ₪. מר דר העיד כי הוא הלך למס' חנויות ריהוט ע"מ למצוא ריהוט שיתאים להצעות המחיר שרצתה חברת סיגנל וכי הדבר גזל זמן (פרט' מיום 11/02/10 עמ' 60 ש' 1-3). חברת סיגנל פיצתה את הנתבעים בעבור הריהוט שנהרס, כאמור. לעניין זה אני לא מקבלת את גרסת הנתבעים, הן משום שלא הוצגה כל ראיה בנוגע לראש נזק זה והן משום שהנתבע העיד כי הוא פוצה בעבור הריהוט ואף חתם על כך בכתב הויתור כי לא תהא לו כל טענה ודרישה כספית מחברת סיגנל או מהתובעים לעניין זה. אשר על כן, אני דוחה את התביעה בגין ראש נזק זה . 30. סעיף 66 ו' עניינו עוגמת נפש, טרדה והפסד הנאה וסכומו 50,000 ₪. כפי שהוצג לעיל בפירוט, עקב עבודות הבנייה של בית התובעים ניזוקו הנתבעים מבחינה כספית. כמו כן, ברי לעיני כל כי עבודות הריסה ובנייה של בית השכן הצמוד, במיוחד כאשר משפחת דר ספגה נזקים ממוניים, עלתה גם בנזקים לא ממוניים כגון עוגמת נפש. מעיון בתמונות, בכתבי הטענות ובעדויות אני קובעת לעניין זה כי יש לפצות את הנתבעים בעבור ראש הנזק בגין עוגמת נפש בסך של 8,000 ₪. 31. אם כן, אם אסכם את הדברים על התובעים לפצות את הנתבעים בראשי הנזק הבאים: הנזקים ע"פ חוות הדעת של המומחה- 50,000 ₪. הוצאות לבדיקת תיעוד וכימות הנזק- לא הוכח. ניקוי הבית והחצר- לא הוכח. הפסד ימי עבודה בעבור מר דר- 5,000 ₪. אובדן זמן לרכישת ריהוט- לא הוכח. עוגמת נפש- 8,000 ₪. בסך הכול יש לפצות את הנתבעים בסך של 63,000 ₪. כעת נפנה לראש הפרק הנוגע לאחריות הצד השלישי ונבדוק האם חברת סיגנל תצטרך לשפות את התובעים ואם כן- באיזה סכום. 32. שיפוי- אחריות הצד השלישי: אין מחלוקת על כך כי חברת סיגנל סיימה את עבודתה בבית התובעים בסוף חודש אוקטובר 2007. סמי עאזם (להלן: "מר עאזם" או "סמי") הינו בעליה של חברת סיגנל והוא שהגיש תצהיר מטעמה. בתצהירו טוען סמי כי חברת סיגנל ביצעה את עבודות השלד בלבד וסיימה עבודתה לשביעות רצון התובעים והנתבעים. חברת סיגנל לא ביצעה את עבודות הגמר, ומשכך במידה והנזקים להם טוענת משפחת דר התרחשו לאחר סיום העבודה של סיגנל, הרי שאין לסיגנל כל אחריות בגינם (סע' 16לתצהיר עדות ראשית של סמי). כך לדוגמה, סיגנל אינה אחראית לנזקים שנגרמו כתוצאה מעבודות הטיט, וכן לנזקים שנגרמו לרעפים. כמו כן, היא לא אחראית על בניית קיר ההפרדה בין השכנים ועל גימורו בטיח או על התקנת פרט הפח. (סע' 17-19 לתצהיר עדות ראשית של סמי). עוד טוענת סיגנל כי מקור הנזקים בתכנון לקוי ולא ברשלנות מאת הצד השלישי ולכן אין להטיל את האחריות בגינם על חברת סיגנל. לא זו אף זו, הנתבעים חתמו על כתב ויתור ולכן הם מושתקים מלטעון לנזקיהם הנטענים. 33. מר טובול, המפקח מטעם הבנייה, שנכנס לפרויקט הבנייה מחודש אוגוסט 2007 ועד חודש אוגוסט 2008 העיד לעניין זה כך: "ש. כל מה שנשאלת לגבי הפיגומים והטיח אלה דברים שסיגנל לא עשתה אותם? ת. נכון, הייתה אמורה בהסכם הראשון אבל זה לא שייך. ש. עבדת עם סיגנל- שאלת ב.ה. ? ת. הם התחילו בעבודות גמר וזהו. אני התחלתי באוגוסט או יולי, הם עבדו עד גמר השלד. ... ש. אבל לא עשו פיגומים ולא טיח? ת. לא. " (פרט' עמ' 38 ש' 30-32 ועמ' 39 ש' 1-4). 34. סמי גם הוא נחקר וכך העיד: "ש. האם אתה מאשר שאם נגרם נזק בעקבות העבודות שלכם בתקופת עבודתכם זה באחריותכם ? ת. כל הזמן הייתה לנו אחריות ולכן עשינו ביטוח יש דברים שאנחנו חייבים לתקן מיידית כמו נזק לשכן ויש דברים שמערבים את הביטוח". (פרט' עמ' 64 ש' 3-6). ובהמשך: "ש. סעיפים 17 ו 18 לתצהיר רציתי לוודא שאתה לא יודע על נזקי טיט או רעפים? ת. אחרי שסיימתי את השלד אני לא יודע מה היה שם". (שם, עמ' 64 ש' 14-15). 35. לטענת התובעים, בהסכם הקבלן שנחתם בין התובעים לבין חברת סיגנל ביום 07/05/07, ישנה התחייבות גורפת של סיגנל לשיפוי התובעים בגין כל נזק מכל סוג שהוא תוך כדי וכתוצאה מביצוע עבודות הבנייה. התובעים מוסיפים, כי גם את ראש הנזק בגין עוגמת נפש יש להשית על סיגנל מתוקף סעיף 15.3 להסכם הקבלן לפיו אחריות הקבלן חלה גם על נזק שאינו ממוני. לא זו אף זו, לטענתם, התביעה שכנגד כולה הנה בגין אירועים שהתרחשו כביכול לפני יום 31/10/07, מועד סיום ההסכם עם הקבלן, והינם באחריות חברת סיגנל. 36. בסעיף 10.16 להסכם הקבלן נקבע: "כל נזק או קלקול שייגרם לנכס השכן הצמוד לפרויקט...... תוך כדי וכתוצאה מביצוע העבודות, יתוקנו על ידי הקבלן ועל חשבונו באופן יעיל... מבלי לגרוע מן האמור לעיל, ככל שנזק או הקלקול כאמור יחשוף את המזמין לדרישה ו/או תביעה מצד שלישי כלשהו, לרבות רשות מוסמכת, מתחייב הקבלן לשפות ו/או לפצות את הקבלן (צריך להיות "המזמין"- ח.ק.) בגין סכום הדרישה ו/או התביעה כאמור". 37. סעיף 15 להסכם הקבלן שכותרתו "אחריות וביטוח" קובע כך: "15.1 הקבלן יהיה אחראי לכל נזק לגוף או לרכוש, אשר ייגרם למזמין ו/או לצד ג' כלשהו כתוצאה ו/או בקשר עם מעשה או מחדל כלשהו, של הקבלן באופן ישיר או עקיף, בתקופת ביצוע העבודות על פי חוזה זה.... "15.3 מבלי לפגוע בכלליות האמור, אחריות הקבלן כאמור תחול, בין היתר, אך לא רק, גם על נזק ממוני ונזק שאינו ממוני, אשר הקבלן אחראי להם על פי הדין ועל פי חוזה זה". 38. סעיף נוסף הרלבנטי לענייננו הוא סעיף 21.1 שכותרתו: "שחרור המזמין והמפקח מאחריות" וזו לשונו: "למען הסר ספק מוסכם בין הצדדים, כי אחריות הקבלן, כאמור לעיל, הינה אחריות בלעדית ומוחלטת, הקבלן פוטר את המזמין ואת המפקח וכל מי מטעמם מכל אחריות לכל אובדן ו/או נזק בכל העניינים המפורטים בחלק זה ו/או הנוגעים להסכם זה בכלל.... לרבות אחריות לנזקים נגררים ו/או נזקים תוצאתיים מכל מין וסוג שהוא, והמזמין ו/או מי מטעמו לא ישא בשום אחריות אישית כלפי הקבלן ....". 39. עיננו הרואות, כי חברת סיגנל התחייבה לשפות את התובעים בגין נזקים שיכולים לקרות לשכן בעת ביצוע העבודות. מובן כי עבודות אשר סיגנל לא ביצעה אין היא אחראית בגינם. לעניין זה יש לברר אילו עבודות נעשו ע"י סיגנל שגרמו לנזקים ושבגינם עליה לשפות את התובעים ואילו עבודות לא בוצעו על ידה. לשם כך יש לבדוק את רצף האירועים הכרונולוגי באופן הבא: באשר לאירוע הראשון- פגיעת הטרקטור בקיר בית הנתבעים אירעה בעת שסיגנל עבדה בבית התובעים, באשר לאירוע השני- יציקת בטון בממ"ד שפרץ את קיר בית הנתבעים אירע ביום 22/07/07 בעקבותיו נחתם כתב הויתור בין הצדדים ביום 16/10/07. כמו כן, בחוות הדעת המפרטת את הנזקים הישירים ציין השמאי כי ביקר בנכס ביום 21/10/07, כלומר מדובר במועד בו סיגנל עדיין הייתה בפרויקט, שכן ההסכם עם סיגנל הסתיים ביום 31/10/07. 40. מכאן ניתן להבין, כי סיגנל אחראית לנזקים שאירעו בעת שהיא ביצעה את העבודות בבית התובעים. כאן המקום לציין, כי משום שמדובר בהסכם פאושלי לפיו ניתנה התחייבות גורפת לשאת בכל נזק ישיר או עקיף, הרי שאין צורך בהוכחת רשלנות כתנאי לאחריות הצד השלישי, כל עוד מצאתי כי התובעים חבים כלפי הנתבעים. אשר על כן, נוכח התחייבות סיגנל בהסכם הקבלן לשפות את המזמין, קרי התובעים, בגין כל נזק שייגרם לצד שלישי, והדבר אמור אף ביחס לנזקים שאינם ממוניים (סע' 15.3 לעיל) כגון עוגמת נפש, על סיגנל לשפות את התובעים בסכומים הבאים: דריכת הקירות בשל הסדקים ויציקת בטון לחיזוק- 7,800 דולר. חידוש ריצוף בחדר העבודה- 500 דולר. סגירת המרווח בין שני הבתים, כולל בידוד- 1,200 דולר. השלמת הרעפים בגג ותיקון ארגזי הרוח בשפות הגג- 1,500 דולר. השלמת טיח שפריץ בחזית המזרחית- 700 דולר. פיקוח הנדסי- 950 דולר. סך הכול הנזקים ע"פ חוות הדעת- 50,000 ₪. למרות האמור לעיל אני סבורה כי התובעים לא זכאים למלוא השיפוי בגין עוגמת הנפש והפסד ימי עבודה, שכן היה עליהם למצוא דרך להידברות עם הנתבעים אשר הייתה מונעת את רוב עוגמת הנפש שנגרמה, גם אם אירעו תקלות ואת הצורך בהפסד ימי עבודה. לאור האמור לעיל לעניין זה אני קובעת כי התובעים זכאים לשפוי בסך 3,000 ₪ בלבד. בסך הכול על סיגנל לשפות את התובעים בסכום כולל של 53,000 ₪. 41. סוף דבר: בתביעה העיקרית אני קובעת, כי על הנתבעים (משפחת דר) לשלם לתובעים סך של 4,042 ₪ בגין הנזק שגרמו לפרט הפח שהותקן ע"י התובעים, זאת בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. בתביעה שכנגד אני קובעת, כי על התובעים לפצות את הנתבעים בסך של 63,000 ₪ . מסכום זה יש לקזז את הסך של 4,042 ₪, דהיינו סך של 58,958 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. שיפוי על ידי צד ג: נוכח התחייבות צד ג' (הקבלן) בהסכם שנחתם בינו לבין התובעים ישפה צד ג' את התובעים בסך של 48,958 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כמו כן, השכר בעבור עדותו של מר טובול בסך של 400 ₪ אשר שולם ע"י התובע, יוחזר לו ע"י חברת סיגנל נוכח האמור לעיל (ראה פרט' עמ' 39 ש' 24). כמו כן ישלמו התובעים לנתבעים הוצאות בסך 3,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בגין ניהול הליך זה בסך של 7,000 ₪. צד ג' ישלם לתובעים הוצאות בסך 2,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 5,500 ₪. התובעים ישלמו את הסכום המפורט לעיל לנתבעים תוך 30 יום. צד ג' ישפה את התובעים בסכום המפורט לעיל תוך 30 יום מיום שיקבל הודעה על ביצוע התשלום ששילמו התובעים לנתבעים.סכסוךסכסוך שכנים