הגדרת ''עניין ציבורי'' בתביעות לשון הרע

תנאי להתקיימותה של הגנת האמת בפרסום הוא קיומו של עניין לציבור באותו פרסום. סוגיית העניין הציבורי בהקשר של הגנה זו נדונה והוגדרה בפסיקה. כך, בע"א 751/10, פלוני נגד ד"ר אילנה דיין-אורבך, אשר נזכר לעיל, נקבע בפיסקה 101 לפסק הדין: "ככלל, עניין ציבורי הוא "עניין שידיעתו ברבים רלוונטית להגשמת מטרה ציבורית או שיש לציבור תועלת בידיעה לגביו - אם לצורך גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים ואם לשם שיפור אורחות חייו" (עניין אפל, בעמ' 621; ע"א 439/88 רשם מאגרי מידע נ' ונטורה, פ"ד מח(3) 808, 826 (1994); רע"א 3614/97 אבי יצחק נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ, פ"ד נג(1) 26, 57-56 (1998)). "עניין ציבורי" לא קיים רק בפרסום המזהיר את הציבור מפני סכנה חמורה לחייו או לבריאותו. "עניין ציבורי" הוא מושג רחב יותר, המתייחס גם לחשיבות שבדיון הציבורי בנושא חברתי או פוליטי (ראו גנאים, קרמניצר ושנור, בעמ' 189-188). 'ככל שהפרטים נוגעים ומשפיעים יותר על אנשים אחרים, כך קטנה הזכות למנוע את הפרסום' (שנהר, בעמ' 228-227). באנגליה נהוגה פרשנות רחבה של המושג 'עניין ציבורי', והוא מוגדר כ'כל אינטרס ציבורי וכללי', ואף 'כל דבר שיש בו משום חדשות לציבור'. בארה"ב מוגדר עניין ציבורי באורח גמיש - כל פרסום 'שבתחום ההתעניינות הציבורית הלגיטימית', תוך קביעה כי ההחלטה בנוגע לקיומו של עניין ציבורי תוכרע בכל מקרה ומקרה לגופו (ת"א (ב"ש) 503/85 מדינה נ' יבין, פ"מ תשמ"ו(2) 427, 436 (1986); סגל, בעמ' 193; עניין Rosenbloom)".לשון הרע / הוצאת דיבההגדרות משפטיותעניין ציבורי (לשון הרע)