"שיטת מדרג הראיות" לפי שיטה זו, על בית המשפט להתקדם בשלבים בבדיקת שאלת האבהות כשטובת הקטין משמשת שיקול-על העומד לנגד עיני בית המשפט בכל שלב ושלב. בשלב הראשון יובאו ראיות בדבר מצבו של הילד מכל בחינה שהיא, כולל קשריו עם מי מהמעורבים בעניינו. בחינה זו תתייחס למצב הילד ולנסיבותיו בעת הדיון, בשלב זה מבלי שיובאו ראיות בדבר הורתו של הילד. בכלל הראיות יכול שיידרש בית המשפט לחוות דעת מומחים, כולל תסקיר פקיד סעד, וכן ראיות אחרות שיתרמו לבירור השאלה האם טובת הקטין מטה את הכף לכיוון ביצוע הבדיקה. בשלב השני יבדוק בית המשפט, ככל שיימצא צורך לכך, גם את נסיבות הורתו של הילד, אולם מבלי לערוך בדיקה גנטית. רק בשלב השלישי, וגם כאן עומדת במרכז טובתו של הילד, יחליט בית המשפט אם יש מקום לערוך גם בדיקה רפואית (ראו: בר"ע (מחוזי ת"א) 1364/04 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פסקה 79 ( 5.7.2006)). יצוין כי פסק הדין בפרשה זו ניתן לפני שנחקק חוק מידע גנטי (תיקון מס' 3), התשס"ח-2008. בית המשפט המחוזי החזיר את התיק לבית משפט לענייני משפחה כדי שיסיים את פרשת הראיות במדרג הראשון, יערוך את האיזון הראוי ויחליט אם יש מקום להמשיך למדרג השני אם לאו. ראיותאבהות / בדיקת רקמות