ערעור לעליון על צו מניעה של בית משפט שלום

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא ערעור לעליון על צו מניעה של בית משפט שלום: לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת ו' פלאוט) מיום 9.5.2011 ברע"א 21522-04-11, בה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטתו של בית משפט השלום בפתח-תקווה (השופט נ' שטרנליכט) מיום 12.4.2011 בת.א. 26002-07-10, במסגרתה נדחתה בקשה מטעם המבקשת למתן צו מניעה זמני לפיו ימנע מהמשיבה או מי מטעמה לתפוס חזקה במקרקעין שבנדון. רקע עובדתי והליכים קודמים 1. כפי שעולה מהחלטתו של בית המשפט המחוזי, למבקשת זכויות חכירה במקרקעין המצויים בכפר מנחם, פתח-תקווה, עליהם בנויים שלושה מבנים שמספרם 1, 2 ו-7. לפני כ-60 שנים נתנה המבקשת למשיבה רשות לעשות שימוש במקרקעין. המשיבה בנתה על המקרקעין מבנים שונים. לטענת המבקשת בשנים האחרונות ננטשו המבנים 1 ו-2 ומבנה 7 מוחזק על ידי עיריית פתח-תקווה. משכך, הגישה המבקשת תביעה לבית משפט השלום ובה עתרה לפסק דין הצהרתי כי המשיבה נטשה את המקרקעין ואיבדה כל זכות בהם, ולחלופין ליתן בידה פסק דין המבטל כל שימוש וחזקה של המשיבה המקרקעין. כן עתרה המבקשת למתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבה או מי מטעמה להפריע לפעילותה של המבקשת במקרקעין. 2. במסגרת התביעה שהגישה המבקשת כנגד המשיבה היא עתרה למתן צו מניעה זמני לפיו יאסר על המשיבה לתפוס חזקה במקרקעין, לבצע בהם עבודות ולאיישם בשנית וכן לאסור על המשיבה לאפשר לצד ג' לאייש את המקרקעין. בקשה זו הוגשה לטענת המבקשת על רקע עבודות שיפוץ שמבצעת המשיבה מתוך כוונה למסור את המבנים שבנדון לשימושה של ישיבה על תיכונית. 3. בית משפט השלום דחה את הבקשה למתן צו מניעה זמני. בית משפט השלום קבע כי המבקשת אינה מחזיקה לכאורה במקרקעין ומשום כך אין מקום ליתן צו מניעה זמני שתכליתו היא שימור המצב הקיים. המשיבה אמנם הודתה כי בכוונתה לאפשר לישיבה אחרת לפעול במקום, אך לטענת המשיבה אותה ישיבה פעלה במקום אף לפני מספר שנים. בית משפט השלום קבע כי טענה זו של המשיבה לא הופרכה על ידי המבקשת וכי בשעתו המבקשת לא מחתה כנגד השימוש שביצעה אותה ישיבה במקרקעין ובכך יש כדי לערער את מידת תום הלב של המבקשת, שיקול משמעותי בבוא בית המשפט להחליט בבקשה למתן צו מניעה זמני. בית משפט השלום קבע כי לא הוכח שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת שכן לא שוכנע כי אי מתן הצו הזמני יגרום לנזק בלתי הפיך, מה גם שכל המבנים במקרקעין נבנו על ידי המשיבה במימון שלה או במימון אותו השיגה מגורמים שונים. המבקשת טענה כי הישיבה התיכונית המנוהלת במקום תפגע אם תתאפשר פעילותה של ישיבה על תיכונית בקמפוס, בשל פער הגילאים בין תלמידי הישיבות וכן מסיבות נוספות. בית משפט השלום קבע כי הטענות הנ"ל הועלו באופן סתמי ובלתי מפורט ולכן לא ניתן להיזקק להן. כנגד החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. 4. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הרשות לערער תוך שהפנה להלכה לפיה ערכאת הערעור לא תתערב בנקל בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הקשור לסעדים זמניים. בית המשפט המחוזי קבע כי לא נפלה טעות בהחלטתו של בית משפט השלום שכן במקרה דנן המקרקעין אינם משמשים את המבקשת למגורים ובנסיבות כגון דא לא ניתן לקבוע כי יגרם למבקשת נזק בלתי הפיך. באשר לטענותיה של המבקשת בדבר הפגיעה בישיבה התיכונית הפועלת במקום, קבע בית המשפט המחוזי כי הישיבה התיכונית היא ישיבה המופעלת על ידי עיריית פתח-תקווה ומשכך אין המבקשת רשאית לטעון את טענותיה של העירייה. עוד הוסיף בית המשפט המחוזי כי נחתם בין המבקשת לבין העירייה הסכם וזאת לאחר הגשת התובענה ובכך יש כדי לפגוע בתום ליבה של המבקשת. בית המשפט המחוזי הדגיש כי מרכיב תום הלב הינו משמעותי בבוא בית המשפט לשקול אם ליתן צו מניעה זמני. בית המשפט המחוזי הדגיש כי אמנם טענתה של המבקשת כי המשיבה מנועה מלאפשר לצד ג' לאייש את המקרקעין הינה טענה אשר ממבט ראשון שובה את הלב, אולם פני הדברים מורכבים יותר והטענה דורשת ליבון עובדתי במסגרת התובענה העיקרית. כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי מכוונת הבקשה שלפני. נימוקי הבקשה 5. המבקשת טוענת אף לפני כנגד כוונתה של המשיבה, במעמדה כבת-רשות במקרקעין, לאפשר לצד ג' לעשות שימוש במקרקעין מבלי לקבל את רשותה כבעלת זכויות החכירה במקרקעין. עוד טוענת המבקשת כי התובענה העיקרית שהוגשה מתבססת על עילת הנטישה ואם יתאפשר למשיבה לאייש את המקרקעין כי אז יסוכל בירורה של התובענה העיקרית. בהקשר למאזן הנוחות מוסיפה המבקשת לטעון, כי עיריית-פתח תקווה הודיעה לה כי אם תפעל במקום ישיבה על תיכונית היא תפנה את הישיבה התיכונית הפועלת במקום. בנוסף לכך, טוענת המבקשת כי אותו צד ג' באמצעותו מבקשת המשיבה לאייש את המקרקעין פעל במקום לפני שבע שנים, בשנת 2004, ולא לפני ארבע שנים כנטען על ידי המבקשת, וכי אותו גוף לא פעל כישיבה עצמאית אלא כגוף מסייע לישיבה התיכונית שפעלה במקום. בנוסף לכך, טוענת המבקשת כי שגו הערכאות הקודמות בקביעתן כי עצם העובדה שמבקש צו המניעה אינו מחזיק במקרקעין ולא מתגורר בהם מצביעה על כך שלא יגרם לו נזק בלתי הפיך. דיון והכרעה 6. לאחר שעיינתי בבקשה על כל נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבה. 7. כפי שציין בית המשפט המחוזי, נטייתה של ערכאת הערעור בדרך כלל היא שלא להתערב בהחלטותיה של הערכאה הדיונית בכל הקשור להחלטות בעניינים הנוגעים לסעדים זמניים [ראו למשל: החלטתו של השופט י' טירקל ברע"א 5072/00 איזי יוגב תעשיות בע"מ נ' מסגרית האחים אבו בע"מ, פ"ד נה(2) 307 (2000)]. נטייה זו של ערכאת הערעור גוברת בנסיבות המקרה שכן עסקינן בבקשה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר כידוע תינתן במשורה ורק במקרים המעוררים שאלה עקרונית או משפטית החורגת מגדר עניינם הפרטי של הצדדים לסכסוך [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); ולאחרונה ראו: רע"א 730/11 בירן נ' קיבוץ סער אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ( 5.4.2011), סעיף 8; רע"א 2555/11 גלסטקס בע"מ נ' הוליס תעשיות בע"מ ( 7.4.2011), סעיף 7; עוד ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 633-632 (מהדורה עשירית, 2009)]. מבחנים אלו אינם מתקיימים בנסיבות המקרה היות שהבקשה מתמצית בנסיבות הקונקרטיות של העניין ותו לאו. 8. בבחינת למעלה מן הצורך, דין הבקשה להידחות אף לגופה. הטענות בדבר הנזק שעתיד להיגרם לישיבה התיכונית המופעלת במקרקעין הן טענות שהיה על עיריית פתח-תקווה להעלותן כצד להליך ולא באמצעות מכתב או תצהיר שהוגשו על ידי המבקשת. משכך, בדין דחה בית משפט השלום טענות אלה. זאת ועוד, מדובר בטענות עובדתיות ובכגון דא ערכאת הערעור לא תתערב בקביעותיה של הערכאה הדיונית. איני מתעלם מטענתה של המבקשת כי המשיבה היא אך בת-רשות במקרקעין, אולם כפי שקבע בית המשפט המחוזי מדובר בטענה מורכבת הנוגעת למערכת היחסים שבין הצדדים וככזו היא צריכה להתברר בהליך העיקרי. באשר לטענתה של המבקשת כי מתן רשות לצד ג' לאייש את המקרקעין ישנה את המצב הקיים, הרי שכפי שעולה מהחלטתו של בית משפט השלום מדובר בגורם שכבר פעל במקרקעין לפני מספר שנים. זאת ועוד, בסופו של יום המבנים במקרקעין הוקמו במימון של המשיבה בעוד שהמבקשת אינה מחזיקה במקרקעין. עוד יצויין כי מהחלטותיהן של הערכאות הקודמות עולה כי המבקשת באה לבית המשפט בבקשה לסעד זמני אך לא מסרה את כל המידע הצריך לעניין דבר שפגם בתום ליבה, וכידוע וכפי שעמדו על כך הערכאות הקודמות תום הלב של מבקש הסעד הזמני הוא גורם שרשאי בית המשפט להביא במניין שיקוליו בבואו להחליט בבקשה לסעד זמני. 9. אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיבה איני עושה צו להוצאות. צו מניעהצוויםערעורערעור לעליון