כלל הראיה הטובה ביותר בפסיקה

על פי כלל הראיה הטובה ביותר לפיו, יש להוכיח תוכנו של המסמך ע"י הצגת המסמך המקורי. הלכה היא, כי: "ראיות משניות, ע"פ הכלל של הראיה הטובה ביותר אינן קבילות כשהמקור קיים ולא הוכחה סיבה המאפשרת הגשת ראיה משנית" (ע"א 5/58 מנהל מס עיזבון נ. מנדלבליט, פ"ד יג 189). הובהר בפסיקה, כי כלל זה חל כאשר עסקינן בהוכחת תוכנו של מסמך וכי כדי להתגבר עליו יש להוכיח קיומו של חריג מוכר. "אם בהוכחת התוכן עסקינן, יש בתור כלל להציג את המקור, והמסתמך על חריג מוכר - כגון אבדן המקור - עליו חובת הטיעון והראיה" (ע"א 483/80 יורשי המנוחה רוזנפלד נ. קלפנר פ"ד לז (3) 553-554). כלל הראיה הטובה ביותרכללים משפטיים