ליווי פרויקט בניה ע''י מנהל מיוחד מטעם בית המשפט

בית המשפט פסק כי ימונה בשלב זה מנהל מיוחד מטעם בית המשפט אשר ילווה את המשך ביצוע הפרוייקט. מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא ליווי פרויקט בניה ע''י מנהל מיוחד מטעם בית המשפט: המבקשת הגישה כתב תביעה כנגד שלושת המשיבים בו עתרה לסעד קבוע של מינוי כונס נכסים על נכסי המשיבים. עיקריה של התביעה הם אלה: המבקשת הינה אגודה שיתופית אשר התקשרה במרץ 1996 עם משיבה 1 בהסכם יזמות לבנייה בישוב. מטרת ההסכם היתה לאפשר למשיבה 1 לבצע בנייה של יחידות דיור בישוב למשתכנים שעמדו בקריטריונים מסוימים של קבלה לישוב, וכן לבנות מרכז מסחרי ולבצע מערך של פיתוח ותשתיות בישוב. לטענת המבקשת, המשיבה 1 לא עמדה בקצב הבנייה הנדרש והפרה את ההסכם בין הצדדים. לאור זאת, במרץ 1997 נחתמה בין הצדדים תוספת להסכם המקורי אשר הסדירה את חידוש הבנייה וקבעה תנאים חוזיים שונים נוספים אולם על פי הטענה, גם הסדר מאוחר זה לא קויים. המבקשת טוענת, בין היתר, כי כספי המשתכנים שהוזרמו למשיבה לא זכו להגנה הראויה כנדרש על פי ההסכמים וכי המשיבה אינה עומדת בקצב הבנייה הנדרש על פי החוזים. כן נטען כי המשיבה מפרה הוראות מהותיות שונות בהסכמים וביניהן - אי עמידה בהתחייבויות כספיות שונות כלפי המשתכנים, כניסה למצב של מוגבלות בחשבונות בנק ואי יכולת כספית, אי החזרת מימוני משרד השיכון למשתכנים, ליקויים חמורים בביצוע עבודות התשתית וביצוען ללא פיקוח, ובאורח כללי - העדר יכולת מקצועית, ניהולית, כלכלית ופיננסית, והזרמת מידע לא נכון למשתכנים (השווה סעיף 41 לכתב התביעה). עוד נטען כי כנגד משיבה 3 - שהיא ערבה לחיובי משיבה 1 על פי ההסכמים - נפתחו הליכי פירוק, ומכאן שהערובה העיקרית לחבויותיה של משיבה 1 על פי החוזים עומדת על כרעי תרנגולת. נוכח מצב דברים זה, עותרת המבקשת למינוי כונס נכסים על נכסי המשיבים בקשר לפרוייקט הבנייה האמור, תוך פינוייה של המשיבה מהשטח וסיום הבנייה באמצעות הכונס, תוך מתן הגנה מתאימה לזכויות המשתכנים. המשיבים התגוננו כלפי התביעה העיקרית, בין היתר, בטענה כי יש למחוק את התביעה על הסף מאחר שאין היא מגלה עילה למינוי כונס נכסים על פי תקנות סדר הדין האזרחי, וגם לגופם של דברים, כופרים המשיבים בנכונות טיעוניה של המבקשת . בצד תביעתה העיקרית, עותרת המבקשת למינוי כונס נכסים זמני למשיבים 1 עד 3 מהנימוקים העיקריים שנמנו לעיל. לאחר מקרא טיעוני הצדדים שהועלו על הכתב ונוכח טיעוניהם במהלך הדיון שנתקיים בבקשה לסעד זמני, אלה מסקנותי: א. צירוף צדדים התביעה העיקרית הוגשה כנגד שלושת המשיבים בלבד. הבקשה לסעד זמני למינוי כונס נכסים זמני הוגשה כנגד שלושת המשיבים, והוסף לה, בלא בקשת רשות, משיב רביעי - שאדי פאדי 96 בע"מ (מיוצג על ידי עוה"ד א. אקסלרוד) שהוא קבלן מישנה שהועסק בזמנו על ידי המשיבה 1 בעבודה באתר הבנייה וכיום הוא נושה של המשיבה 1 לתשלום כספים שלטענתו מגיעים לו ממשיבה 1 במסגרת היחסים החוזיים ביניהם. באורח תמוה, במסגרת בקשה נוספת של ב"כ המבקשת להוסיף תצהיר משלים לבקשה לסעד זמני, "צורפו" בהינף קולמוס שלושה משיבים נוספים - הה' קריימר, הלוי, ואולחא המייצגים שלוש משפחות משתכנים בפרוייקט (מיוצגים על ידי עוה"ד שלמה קהאן). כל הגורמים הללו ש"הצטרפו" כך ביוזמתם כמשיבים הגישו תצהירים מטעמם וכל זאת בלא בקשת הצטרפות מיוחדת לבית המשפט ובלא שניתנה רשות בית המשפט להצטרפות. בפתח הדיון בבקשה לסעד זמני פנה גורם נוסף - חברת נווה מדבר יהודה לבנין בע"מ - בבקשה בכתב להצטרף כמשיבה נוספת. גורם זה מהווה כיום קבלן מישנה מטעם משיבה 1 הבונה בפועל יחידות דיור במסגרת הפרוייקט. יתר על כן, במהלך הדיון בבקשה התברר כי באולם נוכחים מספר לא מבוטל של משתכנים אשר חלקם היו מיוצגים על ידי עורכי דין, וגם אלה לא עתרו בבקשות מיוחדות להצטרף להליך. בענין צירוף צדדים להליך החלטתי במהלך הדיון לאפשר לכל מעונין הנוכח בישיבה להביע את עמדתו ודחיתי את ההחלטה בענין צירוף צדדים לשלב מאוחר יותר. נתתי עתה את דעתי להיבט זה ובאתי לידי מסקנה כי בהקשר הדברים שלפנינו , ולפחות בשלב זה, אין מקום לצירוף צדדים נוספים להליך מעבר לבעלי הדין המקוריים שצורפו לתביעה העיקרית, וזאת מהנימוקים הבאים: ראשית, התביעה העיקרית - שהסעד הזמני נגזר ממנה - היא למינוי כונס נכסים, והיא מטיבה נוגעת למערכת היחסים החוזית בין המבקשת לבין המשיבה 1. עניינה בצורך למצוא פתרון הולם וראוי להמשך קידומו של פרוייקט הבנייה במשמעותו הכוללת, להבדיל מאשר לספק פתרונות אינדיבידואליים לגורמים שונים המצויים בקשר חוזי ועיסקי עם המשיבה 1. ואכן, המדובר הוא בהליך מינוי כונס נכסים על פי תקנות סדר הדין האזרחי שמטרתו איננה לספק תשובות פרטניות למחלוקת נקודתית העשויה להיות קיימת בין נושה זה או אחר למשיבה 1 או בין משתכן אינדיבידואלי למשיבה 1. מטרת ההליך היא לבחון צרכים ודרכים להצעדת פרוייקט הבנייה קדימה במשמעותו הכוללת תוך התייחסות למערכת היחסים שבין הצדדים הישירים לחוזים. איננו עוסקים כאן בהליך פירוק שהוא מטיבו הליך קולקטיבי הקושר אליו את כל הגורמים שיש להם דין ודברים כלשהו עם הגוף המתפרק אלא בהליך אזרחי רגיל הננקט בהנחה של סולבנטיות הגורמים העיקריים המעורבים בו, המחייב שמירה על כללי הדיון האזרחי על פי מהותם ועל פי הטכניקה המקובלת לגביהם. יש להיזהר מהפיכת ההליך האזרחי להליך בעל אופי שונה המתאים למסכת נתונים אחרת. בנסיבות הענין, צירוף גורמים בעלי מעמד כזה או אחר שיש להם תביעות או דרישות פרטניות כלפי המשיבה 1 כבעלי דין בהליך זה לא רק שלא יקל על הדיון אלא הוא עלול לסבכו ולהשהותו שלא לצורך, משהוא עלול להסיט את כיווני ההתייחסות ממוקד עניינה המרכזי של התביעה - לקדם את פרוייקט הבנייה - לעניינים ספציפיים הנוגעים לתביעות נקודתיות של נושה או משתכן כלפי המשיבה 1 (השווה תקנה 23 לתקנות סדר הדין האזרחי). שנית, אין מקום לצירוף צדדים כלשהם להליך הביניים שעניינו סעד זמני, כאשר הם אינם מצורפים כצדדים להליך העיקרי ולא הוגשו כל בקשות ברוח זו. שלישית, הגורמים השונים, פרט לחב' נווה מדבר, לא טרחו כלל להגיש בקשות הצטרפות מנומקות בהתאם לכללי סדר הדין. זאת ועוד, יש להניח כי אילו הוגשו בקשות כאלה, היה מקום לשקול צירוף מרבית הפונים כתובעים דווקא ולא כנתבעים, משבפיהם טיעונים שעל פי מהותם הולמים תובעים ולא נתבעים. אין צריך לומר כי למעמד כזה עשויה להתלוות דרישה לתשלומי אגרה. כל זאת לא נעשה כאן. יוצא, איפוא, כי מהיבטים מהותיים ודיוניים כאחד אני מחליטה בשלב זה שלא להתיר צירוף צדדים נוספים לבעלי הדין המקוריים להליך העיקרי, קרי: משיבים 1 עד 3. יחד עם זאת, אם בהמשך הדברים תידרש התייחסות ספציפית של גורם זה או אחר לנושא כלשהו אשר יחייב הכרעה, כי אז תתבקש תגובתו בהתאם. למותר לומר, כי אין בדברים האמורים כדי לשלול מגורם כלשהו להגיש תביעה ספציפית מטעמו כנגד מי מן המשיבות בכל ענין (בכפוף להליך הפירוק כנגד משיבה 3), והליך זה לא יעמוד לו לרועץ. ב. מינוי מנהל מיוחד לאחר שנתתי דעתי למכלול טיעוני הצדדים, ונוכח תגובתו בכתב (ללא תאריך) של ב"כ המבקשת, ובהסכמתן של המשיבות, אני מחליטה כדלקמן: א. בשלב זה של הדברים לא ימונה כונס נכסים זמני לצורך המשך ביצוע פרוייקט הבנייה, וזאת כדי לבחון את האפשרויות והסיכויים לקדם ולהשלים את הפרוייקט בהתאם לחוזים שבין הצדדים באמצעות המשיבה 1 והגורמים המבצעים מטעמה. ב. לצורך בחינת האפשרויות האמורות, ימונה בשלב זה מנהל מיוחד מטעם בית המשפט אשר ילווה את המשך ביצוע הפרוייקט לצד הגורמים המבצעים מטעם המשיבה 1. סמכויותיו של המנהל המיוחד יהיו כדלקמן: לבחון את מידת התאמתו של הביצוע בשטח להתחייבויות החוזיות החלות על המשיבה 1 הן מבחינת לוחות זמנים, הן מבחינת טיב ביצוע, והן מכל היבט אחר המוגדר בחוזים. לבחון את המערך הכספי של המשיבה 1 בהקשר לפרוייקט, ובכלל זה את מסגרת ההגנות והערבויות המסופקות על ידי המשיבה 1 לכספי המשתכנים, ובאיזו מידה היא תואמת את ההתחייבויות החוזיות. לפקח על אופן הזרמתם והוצאתם של כספי הפרוייקט על כל היבטיהם, במטרה לקדם את פרוייקט הבנייה ולהבטיח את זכויות המשתכנים. לפעול ביחד עם מנהלי המשיבה 1 לקידום פרוייקט הבנייה על פי החוזים, ובכלל זה לקדם את בניית יחידות הדיור של המשתכנים והמרכז המסחרי וכן את עבודות התשתית והפיתוח בשטח, הכל כמתחייב מכוחם של ההסכמים בין הצדדים. להגיש דין וחשבון לבית המשפט בתוך 60 יום ביחס לכל ההיבטים הקשורים בביצוע הפרוייקט ובעמידת הצדדים בהתחייבויות החוזיות. ג. על מנת לאפשר הפעלה נאותה של סמכויותיו של המנהל המיוחד כאמור בהחלטה זו, על כל הצדדים (המבקשת והמשיבים 1 עד 3) להעמיד לרשות המנהל המיוחד את מלוא המידע והנתונים הנדרשים לצורך ביצוע תפקידו, ובכלל זה את ספרי החשבונות של המשיבים ככל שהם קשורים לפרוייקט הבנייה. ד. המנהל המיוחד רשאי להיעזר בגורם מקצועי בתחום הבנייה על מנת שייעץ לו ככל הנדרש לצורך ביצוע תפקידו. ה. שכרו של המנהל המיוחד ישולם בשלב זה על ידי המשיבה 1 על פי חשבון שיוגש על ידי המנהל המיוחד לאחר שיאושר על ידי בית המשפט. ו. תוקף מינויו של המנהל המיוחד בשלב זה למשך שלושה חודשים מיום המצאת החלטה זו לידיו, וניתן יהיה להאריכו מעת לעת וכפי שיידרש, באמצעות החלטת בית המשפט. ז. המנהל המיוחד רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות במידה והדבר יידרש. ח. המנהל המיוחד יהיה עו"ד אוריאל מסר, מרח' שלומציון 18 בירושלים. ט. לאחר קבלת הדין וחשבון מהמנהל המיוחד, יודעו לצדדים פרטים לגבי המשך סדר הדיונים בהתחשב, בין היתר, בהליכי התיק העיקרי.פרויקט בניהמומחה מטעם בית המשפטמנהל מיוחדבניה