עו"ד נזקי רכוש לרכב בתאונה | ביטוח רכב | רונן פרידמן

נגרמו לכם נזקי רכוש לרכב בתאונה ? זקוקים לעורך דין ? חשוב לבחור עורך דין נזקי רכוש לרכב מנוסה שיכול ללוות אתכם בהליך התביעה מול המזיק וחברת הביטוח עד לקבלת הפיצוי המרבי לו אתם זכאים. ##מעוולים במשותף בתביעת נזק לרכב:## בתביעות נזקי רכוש לרכב, בנושא "מעוולים במשותף", קובע סעיף 11 לפקודת הנזיקין, שכותרתו "מעוולים יחד" כדלהלן: "היה כל אחד משני בני אדם או יותר חבים לפי הוראות פקודה זו, על מעשה פלוני, והמעשה הוא עוולה, יהיו חבים על אותו מעשה כמעוולים יחד וניתנים להיתבע עליה יחד ולחוד". סעיף 77(א) לפקודת הנזיקין קובע, כי "בכפוף להוראות סעיפים 83-85, אדם שנפרע פיצויים או סעד אחר בשל עוולה, ומי שתובע באמצעות אדם כאמור או מכוחו, לא ייפרעו פיצויים נוספים בשל אותה עוולה" סעיף 83(א) לפקודה, שכותרתו "תביעה ושיפוי מעוולים יחדיו", קובע כי "סבל אדם נזק עקב עוולה - אין פסק-הדין שניתן נגד מעוול החב על אותו נזק, חוסם בעד הגשת תובענה נגד אדם אחר שאילו נתבע לדין, היה חב על אותו נזק כמעוול יחד". סעיף 83(ב) לפקודה קובע כדלהלן: "הוגשו בשל אותו נזק אחד ע"י האדם שסבל אותו, תובענות אחדות נגד מעוולים החבים על אותו נזק, אם כמעוולים ואם באופן אחר - סך כל הסכומים שאפשר להיפרע כפיצויים בפסקי הדין שיינתנו באותן תובענות לא יעלה על סכום הפיצויים שנפסק בפסק הדין שניתן ראשון ולא בוטל בערעור..." ואילו סעיף 84 לפקודה, שכותרתו "שיפוי בין מעוולים", קובע כדלהלן: "(א) כל מעוול החב על הנזק, רשאי להיפרע דמי-השתתפות מכל מעוול אחר החב, או שאילו נתבע היה חב על אותו נזק, אם כמעוול יחד ואם באופן אחר, אלא ששום אדם לא יהא זכאי להיפרע דמי-השתתפות לפי סעיף קטן זה, ממי שזכאי לשיפוי ממנו בשל החבות שבגללה נתבעת ההשתתפות. (ב) בהליכים של השתתפות לפי סעיף זה יהיו דמי- ההשתתפות בסכום שיקבע בית המשפט על פי הצדק והיושר בהתחשב עם מידת אחריותו של האדם לנזק; בית המשפט מוסמך לפטור אדם מחובת השתתפות או להורות שהשתתפותו של אדם תהא כדי שיפוי מלא". הדין מכיר, איפוא, ב-3 קטגוריות של מזיקים או מעוולים: א. מזיקים או מעוולים במשותף - שהם מזיקים המבצעים עוולה אחת כלפי הניזוק וגורמים לו יחד נזק אחד בלתי ניתן לחלוקה; ב. מזיקים או מעוולים הגורמים לנזק אחד - שהם מזיקים המבצעים עוולות נפרדות כלפי הניזוק, אך גורמים לו יחד נזק אחד שאינו ניתן לחלוקה ביניהם; ג. מזיקים או מעוולים הגורמים לנזקים נפרדים - שהם מזיקים המבצעים עוולות נפרדות הגורמים לנזק שניתן לחלוקה באופן שמאפשר ייחוס חלקו של כל מזיק לנזק שגרם. "מעוולים במשותף" הם אלו הנכללים בשתי הקטגוריות הראשונות ועליהם חלות הוראות סעיפים 11 ו-83 הנ"ל לפקודת הנזיקין. במקרה דנן, אין ספק שמדובר במעוולים במשותף, כך גם טען ב"כ הנתבעות עצמו. בע"א 7008/09 אל רחים נ' אל קאדר (7.9.10), הבהיר בית המשפט העליון (כב' השופט י' עמית בפסקה 37 וכב' השופטת א' חיות בפסקה 2), כי מטרת ההוראה בסעיף 11 לפקודת הנזיקין היא להביא לידי כך שהניזוק יקבל תרופה מלאה בגין נזקו, "מבלי שיאלץ לכתת רגליו בין המעוולים ומבלי שיצא וידיו על ראשו ולו גם באופן חלקי... במיוחד במצבים בהם מי מהמעוולים אינו סולבנטי, שאז הנזק 'מתגלגל, לפתחו של אחד המעוולים ולא לפתחו של הניזוק" (כב' השופט עמית, פסקה 43). זה בדיוק המצב בענייננו. התובעת זכאית, אפוא, להיפרע מן הנתבעות את מלוא הנזק ואלו תוכלנה לחזור אל המעוול שהוא לטענתה מעוול נוסף ולהפרע ממנו את חלקו. כפי שנפסק לא פעם, כאשר ניזוק מגיש את תביעתו נגד מעוול אחד מבין כמה מעוולים יחד, הוא פועל על פי זכות מפורשת שהוקנתה לו בפקודה. מול זכות זו לא עומדת זכות נגדית שקולה של המעוול הבודד. קשה לייחס לניזוק כזה חוסר תום לב. בנוסף, שלילת הפיצוי של הניזוק ואף הפחתתו פוגעות בזכות מהותית שלו ומביאה למעוול רווח לא מידתי בניגוד לחיוב המהותי שלו על פי חוק . ואם בכל זאת יש הסוברים שתביעת הניזוק פוגעת במעוול הבודד, הרי מדובר בפגיעה באינטרס דיוני בלבד - האינטרס של המעוול לצרף לקופת הפיצוי את יתר המעוולים. זכותו המהותית של אותו מעוול כלפי יתר המעוולים אינה נפגעת שכן הפקודה מאפשרת לו לאכוף על יתר המעוולים השתתפות. אף הפגיעה באינטרס הדיוני הינה מצומצמת וזמנית כאשר למעוול הכוח והזכות להסירה בין על ידי צירופם בהודעה לצד שלישי ובמסגרת תביעת הניזוק ובין במסגרת תביעה עצמאית שלו כלפיהם.

רכב שקיבל פגיעה בצד

##גורם זר מתערב כטענת הגנה בתביעות רכב:## הוראת סעיף 64 (2) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) קובעת שאדם הנתפס כמי שגרם לנזק באשמו, פטור מאחריות למבצע עוולה, אם אשמו של אחר היה הסיבה המכרעת לנזק. סעיף 64(2) לפקודה קובע בזו הלשון: "אשם" הוא מעשהו או מחדלו של אדם, שהם עוולה לפי פקודה זו, או שהם עוולה כשיש בצדם נזק, או שהם התרשלות שהזיקה לעצמו, ורואים אדם כמי שגרם לנזק באשמו, אם היה האשם הסיבה או אחת הסיבות לנזק; אולם לא יראוהו כך אם נתקיימה אחת מאלה: (2) אשמו של אדם אחר הוא שהיה הסיבה המכרעת לנזק" כדי לבחון האם אשמו של אדם אחר הייתה הסיבה המכרעת לנזק, כאמור בסעיף 64(2) לפקודת הנזיקין, נקבעו בפסיקה שלושה מבחנים חלופיים: הראשון- מבחן הצפיות בו נשאלת השאלה האם המזיק, כאדם סביר היה צריך לצפות שהתרשלותו תגרום נזק לניזוק, ובמקרה של התערבות גורם זר, נשאלת השאלה האם התערבות הגורם הזר היא בגדר הצפיות הסבירה. השני- מבחן הסיכון בו נשאלת השאלה האם התוצאה המזיקה היא בגדר הסיכון שיצרה התנהגות המזיק, לרבות גורם זר. השלישי- מבחן השכל הישר בו נשאלת השאלה, האם כל התכונות המציינות את הרשלנות בהתנהגות המזיק, תרמו בפועל להתהוות הנזק, וכאשר מדובר בגורם זר, השאלה היא האם התערבותו שוללת, באופן הגיוני, את קיומו של הקשר )ע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה פסקה 7 (. לעניין מבחן הצפיות, הפסיקה אינה דורשת צפיות מדויקת של פרטי האירוע, אלא צפיות לאופיו הכללי של האירוע ועל-פי תכונותיו העיקריות )ע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה). לעניין תאונות, הפסיקה הזכירה לא אחת כי נהיגה בכביש טומנת בחובה אירועים שונים, שאף אם לא קיימת החובה לצפות אותם באופן ספציפי, ניסיון החיים מלמד כי מדובר בתופעה מוכרת בכביש, ויש להביא בחשבון את התרחשותם של סיכונים אלה. יחד עם זאת, קיימים מצבים בהם גורם זר מתערב מנתק את הקשר הסיבתי בין פעולת הנהג וקרות התאונה. על מנת שניתוק הקשר הסיבתי יתקיים, על הגורם הזר להיות אירוע שמחוץ לציפיות הסבירה. לעניין טענה שכזו, נקבע בבית המשפט העליון בע"א 576/81, אילן בן שמעון נ. אלי ברדה, פ"ד לח(3)1 [1984], בסעיף 7 לפסק הדין: "מבחניו של קשר סיבתי זה קבועים בסעיף 64(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], לפיהם לא תוטל אחריות על אדם, אם "אשמו של אדם אחר הוא שהיה הסיבה המכרעת לנזק". "הסיבה המכרעת" נקבעת על-פי אמות מידה משפטיות, אשר במרכזן עומדים שלושה מבחנים חלופיים... המבחן הראשון (מבחן הצפיות) עניינו צפיותו של המזיק, והשאלה היא, אם המזיק, כאדם סביר, צריך היה לצפות, כי התרשלותו שלו תביא לנזקו של הניזוק. כאשר בהשתלשלות האירועים התערב גורם זר – בין צד שלישי ובין הניזוק עצמו – כי אז השאלה היא, אם התערבותו של אותו גורם מתערב היא בגדר הצפיות הסבירה... המבחן השני (מבחן הסיכון) עניינו הסיכון, שנוצר על-ידי מעשהו של המזיק. על-פי גישה זו מתקיים הקשר הסיבתי המשפטי, אם התוצאה המזיקה היא בתחום הסיכון שיצרה התנהגותו של המזיק, וזאת גם אם התוצאה המזיקה נגרמה בשל התערבותו של גורם זר. המבחן השלישי (מבחן השכל הישר) שואל, אם כל התכונות, המציינות את הרשלנות שבהתנהגות המזיק, תרמו בפועל להתהוות התוצאה המזיקה. כאשר הנזק נגרם בשל התערבות גורם זר, השאלה היא, אם התערבותו שוללת, במישור ההגיוני, את קיומו של הקשר...". יפים לענייננו הדברים שאמרו ברע"א 10721/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אבראהים יונאן: "התערבותו של גורם זר, המשתלב במעשה הרשלנות המקורי או בא אחריו, ואשר נוטל חלק ביצירת הנזק, אין בה כשלעצמה כדי לפטור את גורם הנזק הראשוני מן האחריות". ##נזקי רכוש השכרת רכב## סוגיית מעמדן של חברות השכרת רכב כמעין מבטחות של לקוחותיהן נידונה לא אחת בפסיקה. על פי רוב נידונה סוגיה זו במישור היחסים שבינן לבין צד שלישי שניזוק בתאונה. המגמה הרווחת בפסיקה, היא, כי יש לראות בחברות ההשכרה במקרים אלו כמעין מבטחות ולהחיל עליהן את הוראות "הפוליסה התקנית" (ראו למשל: בר"ע (מחוזי, ת"א) 3057/05 בסט קאר חברה להשכרת רכב בע"מ נ' עופר דגן (6.12.06); ת.א. (שלום, ת"א) 12085/03 ניו קופל בע"מ נ' שי יעקב (26.9.04); ת.א. (שלום, ת"א) 55256/03 אליהו בע"מ - חברה לביטוח נ' מינקוביץ קרלו (11.9.05) (להלן: " פס"ד מינקוביץ")). האם כך הדבר גם במישור היחסים שבין חברות ההשכרה ללקוחותיהן? האם גם במקרה זה יש לראות בחברות הביטוח כמעין מבטחות של הלקוחות באשר לנזקים רכושיים לרכב המושכר? לטעמי יש להשיב לשאלות אלו בחיוב, בפרט במקרה זה בו בהסכם ההשכרה בחרה המשכירה לעשות שימוש בביטויים ביטוחיים מובהקים כגון: "כיסוי ביטוחי" (לרבות בסעיף 4 להסכם) ו"השתתפות עצמית". (ראו למשל ירון אליאס, "דיני ביטוח" (מהד' שלישית) כרך ב' ׁ(להלן: "אליאס"), עמ' 1318; ת"א 24200/04 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' שקלאר (2.8.05); ת"א (שלום ב"ש) 1072/04 לוי נ' בלו סקאי השכרת רכב בע"מ (1.3.05) (להלן: " פס"ד בלו סקאי"); ת"א 195978/02 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' קליין (20.3.06)). בנסיבות אלו לקוח השוכר רכב מחברת השכרה סבור שהסיכון שהוא נוטל בקרות מקרה תאונה הוא מוגבל שכן הרכב מבוטח ונקבעו בהסכם דמי השתתפות עצמית המגדרים את הסיכון שהוא נוטל על עצמו במקרה של תאונה. מטעם זה אף קבע נוהל המפקח כי רק אם חתם הלקוח במפורש שהוא מוותר על רכישת הביטוח ונוטל על עצמו אחריות על מלוא הנזק שעלול להתרחש בקרות תאונה - פטורה חברת ההשכרה מאחריות. נזק לרכבנזקי רכושביטוח רכברכב