מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא שאלת הוצאות המומחים בפסק דין: ביום 22.7.97 ניתן בתיק זה פסק-דין ובו חוייבה הנתבעת לשאת בסכומי פיצויים שונים לתובע, בשל תאונת דרכים מיום 20.2.92. בשולי פסק-הדין נקבע, כי "התובע זכאי מהנתבעת גם למלוא הוצאותיו" (עמ' 28), זאת בנוסף לשכר-טרחת עו"ד, כפי שנקבע שם. ימים אחדים לאחר מתן פסק-הדין, פנה ב"כ התובע בבקשה "להבהרת שאלת ההוצאות", בנוגע לשכר המומחים ד"ר ורדי, בתחום הנוירולוגי וד"ר זלוטוגורסקי, מומחה בתחום הנוירו-פסיכולוגי, שהגיש חוות-דעת לבקשת ד"ר ורדי. הנתבעת מתנגדת לשאת בהוצאות המומחים הנ"ל, שכן התנגדותה למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי, הובילה ל"פשרה", לפיה המומחה מונה, אולם תוך נשיאה בהוצאותיו על-ידי התובע, "הגם שזו נעשתה למעשה על-פי הוראותיהן הדווקניות של תקנות המומחים" (כמפורט בסעיף 2 לתגובה. וראו שם גם בשולי סעיף 4: "בנוסף להוראות תקנות המומחים המורות על חיוב התובע בהוצאות המומחים"). יוטעם, כי לבסוף לא קבעו לתובע אחוזי נכות בתחום הנוירולוגי, אולם המומחה המליץ - כפי שמראש הוטל עליו לבחון - על מינוי של מומחה בתחום הפסיכיאטרי, תחום רפואי שבו נקבעו לתובע אחוזי נכות, אגב שימוש בחוות-דעתו של ד"ר זלוטוגורסקי. ככלל, הליך של הבהרת פסק-דין לפי פניית ב"כ הצדדים או מי מהם אינו הליך מוכר (בג"ץ 897/78 יגאל נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד לג(2) 6, 7; ע"א 498/89 אבו-חסן נ' בעלי 120 חלקים, דינים עליון 399; כל זאת להבדיל מפניית ראש ההוצאה לפועל, לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, או תיקון טעות לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד1984-, או עת פסק-הדין הינו כנגד המדינה: ע"א 5403/90 מ"י נ' ר.א.ם רבחי את איברהים, פ"ד מו(3) 459, 463). בהעדר פניה על פי אחת מני הדרכים המותוות לעיל, חל כלל סופיות הדיון ואל לו לבית-המשפט לשוב ולהידרש לפסק. דא-עקא, שחיוב הצדדים לפנות להליכי הוצאה לפועל עלולה לגרום לייקור ההליך באחוזים ניכרים ומיותרים, ולא תמיד נכון וראוי לעשות כן. מכיוון שכך, עת טרם ננקטו למעשה הליכי הוצאה לפועל וכאשר המדובר בעניין ברור לחלוטין, יכול בית-המשפט לפרט את הלך מחשבתו. למשל: העניין דידן, שהינו ברור ואינו טעון הבהרה, שכן משנקבע, כי על הנתבעת לשאת במלוא הוצאות התובע, פשיטא שעליה לשאת בכולן. לפנים מן הנדרש, נבהיר להלן את הלך מחשבתנו בנושא זה. המבחן הצריך לענייננו אינו, האם בסופם של דברים נקבעו לתובע אחוזי נכות? אלא האם הייתה הצדקה למינוי. בענייננו הייתה הצדקה לכך, לאור טיב החבלה ותלונות התובע, שבסיוע המומחה בתחום הנוירולוגי מויינו לבסוף כמשתייכות לתחום הרפואה הפסיכיאטרית. בחוות-דעתו של ד"ר זלוטוגורסקי נעשה שימוש על-ידי ד"ר הטב, המומחה בתחום הפסיכיאטרי, ואף פסק-הדין עצמו נסמך על האמור בה. פשיטא, שההוצאות עבור חוות-דעת אלו הינן חלק בלתי נפרד מהוצאות ההליך כולו. לאור זאת נקבע בפסק-הדין לנושא זה, כפי שנקבע ואילו הפשרה שלה טוענת הנתבעת, לאו פשרה הינה לגבי נטל השכר הסופי, כי אם אך הסדר למימון ביניים שכרו של המומחה. בשולי הדברים מן הראוי להסב את תשומת הלב לכך, שטענות ב"כ הנתבעת, לגבי הוראות תקנות המומחים, יסודן בטעות. לא נקבע שם כלל וכלל, כי נטל שכרו של המומחה הרפואי מוטל על שכם התובע. כל אשר נאמר הינו, שעליו להפקיד סכום שייקבע, להבטיח את תשלום השכר, אם וכאשר בית-המשפט יחליט על-פי שיקול הדעת המסור לו להטילו על שכמו. בתקנה 16 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז1986-, נקבע בהקשר לשכרו של המומחה כדלקמן: "16(א) בית-המשפט יקבע למומחה את שכרו והוצאותיו ואת אופן תשלומם, ויטילם על בעלי הדין או על אחד מהם.(ב) בית-המשפט רשאי להטיל על בעלי הדין, או על אחד מהם, גם הוצאות בדיקות שנערכו לפי תקנה 9(א)"ואילו בתקנה 7(ב) שם נקבע: "תובע יפקיד בבית המשפט פקדון, בסכום שיקבע בית המשפט או הרשם, להבטחת שכרו של כל מומחה שהוא מבקש למנות לפי תקנה 2, אולם רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפטור את התובע מההפקדה האמורה". הנה-כי-כן, הבטחת השכר בלבד, בטרם יקבע בית-המשפט על מי לשאת בשכר, לפי תקנה 16 הנ"ל, הבטחה שאין לה כל חשיבות עת השכר מוטל על שכם הנתבעת. לאור האמור, יחול בנושא ההוצאות פשט הרשום בשולי פסק-הדין. מומחהרפואהמומחה רפואי