זכויות בדירה בהסכם שלום בית

מומלץ לקרוא את הקטע להלן אשר נבחר מפסיקת הערכאות השיפוטיות בנושא זכויות בדירה בהסכם שלום בית: מבוא 1. תובענה למתן פסק דין הצהרתי לפיו מלוא זכויותיו של המשיב 9, דן שנייד, בעלה לשעבר של המבקשת (להלן:"משיב 9"), בבית המגורים הנמצא ברח' הכהנים 60 בהוד השרון, הידוע כחלק מחלקה 654 בגוש 6442 (להלן: "בית המגורים" או "הבית"), הינן בבעלות המבקשת, החל מיום 3.7.08, בהתאם לפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בתמ"ש 31400/08, מיום 3.7.08, במסגרתו אושר הסכם שלום בית ולחלופין גירושין (להלן: "הסכם הגירושין"), שנחתם ביום 30.6.08, בין המבקשת למשיב 9. 2. המבקשת עותרת להצהיר כי זכויותיה במחצית בית המגורים, הרשומה כיום ע"ש משיב 9, קודמות בזמן וגוברות על הזכויות הנטענות ע"י כלל המשיבים בתובענה ואשר בגינן רשומות הערת אזהרה ועיקולים בלשכת רשום המקרקעין. לפיכך עותרת המבקשת להורות ללשכת רישום המקרקעין, לרשום את זכויותיה כבעלים של בית המגורים בשלמותו ולמחוק כל הערת אזהרה או עיקול הרשומים כיום על זכויות המשיב 9, למעט זכויותיהם של המשיבים 2, 3, 4 ו-5. כפועל יוצא מהצהרה לפיה המבקשת הינה בעלת מלוא הזכויות בבית המגורים, עותרת המבקשת להצהיר כי הינה זכאית לקבל את מלוא התמורה ממכירת בית המגורים, באמצעות כונסת הנכסים, עו"ד אורית גדיש גלבוע, וזאת בניכוי הסכומים שיש לשלם למשיבים 2, 3 ו-5. טענות המבקשת 3. המבקשת טוענת כי יחסיה עם המשיב 9, עלו על שרטון זמן רב לפני הקריסה הכלכלית, לפיכך חתמו ביום 30.6.08, על הסכם גירושין שאושר ביום 3.7.08, על ידי בית המשפט לענייני משפחה וקיבל תוקף של פסק דין. המבקשת ציינה בתצהירה ובעדותה כי בעת שחתמה על הסכם הגירושין, לא ידעה כי קיים חשש כלשהוא לקריסתו הכלכלית של המשיב 9, שכן ערב המשבר בחיי הנישואין, חיו בני המשפחה ברווחה כלכלית והמבקשת לא חשדה בדבר. המבקשת טוענת כי הסכם הגירושין נערך בתום לב וכי העברת מחצית הזכויות בבית המגורים לבעלותה, לא נעשתה ללא תמורה שהרי המבקשת ויתרה על זכויותיה בחברה שהיא והמשיב 9 היו בעלי מניותיה ואשר נמכרה לחברה אמריקאית במיליוני דולרים. 4. המבקשת מציינת כי המשיב 9, ירד מנכסיו ויצא את הארץ, לבלי שוב, תוך שהוא מותיר אותה ואת ארבעת ילדיהם המשותפים כשהם חסרי כל ונדרשים להתמודד עם חובות של מיליוני שקלים. המבקשת מוסיפה וטוענת כי רק בדיעבד התברר לה שהמשיב 9, נמנע מלפעול על פי הסכם הגירושין ולא דאג להעברת זכויותיו בבית המגורים לבעלותה. 5. המבקשת טוענת כי הינה זכאית להרשם כבעלת מלוא זכויות הבעלות בבית המגורים, מכח הסכם הגירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין ולחלופין, מכח "זכויות מן היושר" הנובעות מהסכם הגירושין. המקשת מסתמכת בטענתה זו על ההלכה שנפסקה בע"א 189/95 בנק אוצר החייל בע"מ נ' מזל אהרונוב, פ"ד נג(4) 199 (1999) (להלן:"פרשת אהרונוב"). לטענת המבקשת, העיקולים והערת האזהרה, נרשמו לאחר המועד בו ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ועל כן זכויות המבקשת קודמות בזמן ומהוות זכויות קנייניות או מעין קנייניות, הגוברות על העיקולים והערת האזהרה. אשר להערת האזהרה הרשומה לטובת המשיבה 1, גן שמואל מזון בע"מ (להלן: "גן שמואל"), טוענת המבקשת כי הינה בטלה (void) ויש להורות על מחיקתה. דיון 6. אדון תחילה בסוגיית תוקף הערת האזהרה שנרשמה לטובת גן שמואל אך קודם לכן, יש להבהיר את מעמדו של המשיב 9, בהליכים דנן. 7. בפתח ישיבת ההוכחות מיום 16.4.12, הצהיר ב"כ המבקשת כי לא בוצעה מסירה כדין של התובענה למשיב 9 אם כי המבקשת שלחה לו במייל את התובענה. יצויין כי המבקשת לא ביקשה לבצע המצאה אל מחוץ לתחום, למשיב 9. בהעדר המצאה כדין, הוריתי על מחיקת התובענה כנגד המשיב 9 וציינתי בהחלטתי כי שמורה לצדדים כל טענה בעניין התוצאות הנובעות ממחיקת התובענה כנגד המשיב 9 והשפעתה על הסעדים המבוקשים בתובענה (עמ' 5 לפרוטוקול ישיבת 16.4.12). תוקף הערת האזהרה 8. ביום 25.11.07, נרשמה לטובת גן שמואל, הערת אזהרה לפי סעיף 126 לחוק המקרקעין התשכ"ט- 1969 (להלן:"חוק המקרקעין"), על חלקו של משיב 9, בבעלות על בית המגורים. מדובר בהערת אזהרה להמנעות מעשיית עסקה. 9. הערת האזהרה נרשמה מכח הסכם שנחתם ביום 9.7.07, בין גן שמואל למשיב 9, וזאת כבטוחה נוספת לקיום התחייבויותיה של חברת גנרי אנרגיה ירוקה בע"מ (להלן: "חברת גנרי"), להקמת מתקן להפקת קיטור, על פי הסכם מיום 13.11.06, בין גן שמואל לחברת גנרי אשר המבקשת והמשיב 9 היו בעת ההיא, בעלי מניותיה. 10. בהסכם מיום 9.7.07, בדבר רישום הערת האזהרה, נקבע כי גן שמואל תחתום על יפוי כח בלתי חוזר שיופקד בידיה הנאמנות של עו"ד נעמי שטיינפלד (להלן: "הנאמנת"), אשר תפעל על פי יפוי הכח לצורך ביטול הערת האזהרה, עם קבלת אישור גן שמואל כי הציוד המפורט ברשימת הציוד שסומנה כנספח א' להסכם, מצוי באתר גן שמואל. נספח א' להסכם, כולל רשימת ציוד כדלקמן: "1. שלושה דודי קיטור מתוצרת Hurst Boilers 2. שלושה תאי שריפה מתוצרת Hurst Boilers 3. מסועי סרט הנמצאים במפעלי חברת יהב - חמיאס טכנולוגיות בע"מ אשר הוזמנו לטובת המתקן, כהגדרתו בהסכם לאספקת קיטור מיום 13/11/2006 בין גן שמואל מזון בע"מ וגנרי אנרגיה ירוקה בע"מ" (להלן: "רשימת הציוד"). 11. לטענת המבקשת, דינה של הערת האזהרה להמחק בהיותה חסרת תוקף מהטעמים הבאים: מדובר בהערה להמנעות מעשיית עסקה שאין לה נפקות או תוקף קנייני ו/או ערך כספי לאחר שהבית נמכר על ידי כונסת הנכסים, במסגרת הליכי מימוש משכנתא. גן שמואל הודתה במסגרת הליכים משפטיים שנוהלו על ידה כי אין תוקף להערת האזהרה. בעניין זה, מפנה המבקשת ל"בקשה לצילום/עיון בכתב בי-דין", מ/1, אשר הוגשה על ידי ב"כ גן שמואל לראש ההוצאה לפועל, במסגרת הליכי מימוש המשכנתא שם נטען כי זיקתה של גן שמואל לבית המגורים, הינה עיקול שהוטל על ידה מבלי לציין את קיומה של הערת אזהרה. המבקשת מוסיפה וטוענת כי עצם העובדה שגן שמואל הטילה עיקול על חלקו של המשיב 9, בבית המגורים, מהווה הודאה בכך שהערת האזהרה חסרת תוקף. התנאי בגינו נרשמה הערת האזהרה התקיים ועל כן הערת האזהרה היתה אמורה להמחק על ידי הנאמנת. 12. אדון בטענות המבקשת, אחת לאחת, אך יאמר כבר עתה כי דינן להדחות. 13. הערת האזהרה בדבר המנעות מעשיית עסקה, נרשמה ביום 25.11.07, דהיינו לפני עריכת הסכם הגירושין שנחתם ביום 30.6.08. בנסיבות אלה, התחייבותו של המשיב 9, במסגרת הסכם הגירושין, להעברת חלקו בבית המגורים למבקשת, עומדת בניגוד להערת האזהרה בדבר המנעות מעשיית עסקה. 14. לא ניתן לקבל טענת המבקשת כי הערת האזהרה משוללת תוקף קנייני או כספי, לאחר מכירת בית המגורים על ידי כונסת הנכסים שמונתה במסגרת הליכי מימוש משכנתא. המשכנתא נרשמה בטרם רישום הערת האזהרה ולא היה בכוחה של הערת האזהרה, למנוע מימוש המשכנתא. יחד עם זאת, הערת האזהרה גוברת על הסכם הגירושין מכוחו התיימר המשיב 9 להעביר למבקשת את זכויותיו בבית המגורים וזאת בניגוד להערת האזהרה, בדבר המנעות מעשיית עסקה. 15. סעיף 127 לחוק המקרקעין, דן בתוצאות רישום הערת אזהרה וקובע כדלקמן:- "(א) נרשמה הערת אזהרה וכל עוד לא נמחקה, לא תרשם עסקה הסותרת את תוכן ההערה, אלא בהסכמת הזכאי או לפי צו בית המשפט. (ב) נרשמה הערת אזהרה ולאחר מכן הוטל עיקול על המקרקעין או על הזכות במקרקעין נשוא ההערה, או שניתן צו לקבלת נכסים בפשיטת רגל או צו פירוק נגד בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, או שנתמנה כונס נכסים על רכושו, הרי כל עוד לא נמחקה ההערה, לא יהיה בכל אלה כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות מההתחייבות נשוא ההערה, ובלבד שטענה לביטול העסקה מחמת פשיטת הרגל או הפירוק שהיתה עומדת אילו בוצעה במועדה, תעמוד גם נגד ההתחייבות האמורה." נראה אם כן כי סעיף 127(ב) לחוק המקרקעין, קובע את עדיפותו המהותית של בעל הערת אזהרה על פני נושים אחרים של החייב, בהבטיחו כי זכויותיו של בעל הערת האזהרה לא תפגענה בשל פעולות מאוחרות יותר. לעניין כוחה ותוקפה של הערת האזהרה, כלפי נושים אחרים של החייב, נפסק בע"א 261/88 בנק המזרחי המאוחד נ' זלמן רוזובסקי, פ"ד מח(2) 102, (1994), כדלקמן: " עינינו הרואות, בכל אחת מן ההוראות שצוטטו באה לידי ביטוי גישה שונה בעיצוב מוסד הערת האזהרה; בעוד שסעיף 127(א) יוצר הוראה טכנית מניעתית, אשר נועלת את פנקס המקרקעין בפני רישום עסקאות סותרות, קובע סעיף 127(ב) את עדיפותו המהותית של בעל ההערה על פני נושים אחרים של החייב, בהבטיחו כי זכויותיו של הראשון לא תפגענה בשל עיקול מאוחר יותר או בשל חדלות פרעונו של החייב". מכאן שכל עוד הערת האזהרה, עומדת בתוקפה, לא ניתן להשלים ברישום, עסקה העומדת בניגוד לה. ובענייננו - לא ניתן היה להשלים ברישום את התחייבותו של המשיב 9, מכח הסכם הגירושין, להעברת זכויותיו בבית המגורים למבקשת שכן התחייבות זו עומדת בניגוד להערת האזהרה בדבר המנעות מעשיית עסקה. זאת ועוד, כפי שנפסק בע"א 261/88 הנ"ל :"...לעומת זאת, בקרות אחד הארועים המנויים בסעיף 127 (ב) לחוק, מקימה הערת האזהרה לבעליה עדיפות מהותית על פני בעלי זכויות אחרים, וזאת מכוחה היא ומעצם רישומה". לפיכך לא ניתן לקבל טענת המבקשת כי נוכח מכירת הבית על ידי כונסת הנכסים, אין נפקות להערת האזהרה. 16. אין בידי לקבל טענת המשיבה כי גן שמואל הודתה במספר הזדמנויות, במסגרת הליכים משפטיים כי אין תוקף להערת האזהרה. לא ניתן לראות ב"בקשה לצילום/עיון בכתבי בי דין", מ/1, במסגרתה ציינה ב"כ גן שמואל כי נרשם עיקול על בית המגורים, משום הודאה בכך שהערת האזהרה, נעדרת תוקף. בניגוד לנטען על ידי המבקשת, לא נטען בבקשת העיון האמורה כי העיקול מהווה את "זיקתה היחידה" של גן שמואל לבית המגורים. עצם העובדה שהערת האזהרה לא נזכרה בבקשה לעיון בכתבי בי-דין, אין בה כדי להעיד על ויתור על הערת האזהרה או הודאה בהיותה חסרת תוקף. גם הטענה כי עצם העובדה שגן שמואל, הטילה עיקול, על זכויות המשיב 9, בבית המגורים, מהווה הודאה מצידה כי אין תוקף להערת האזהרה, אינה יכולה להתקבל. כמפורט בתגובת גן שמואל, לאחר רישום הערת האזהרה, הטילה גן שמואל עיקול על נכסי המשיב 9 והעיקול "תפס" רק את חלקו של המשיב 9, בבית המגורים. אין בכך כדי לשלול או לגרוע מתוקפה של הערת האזהרה שנרשמה קודם לכן. 17. טענתה הנוספת של המבקשת כי התנאי בגינו נרשמה הערת האזהרה - התקיים ומשכך הערת האזהרה היתה אמורה להמחק, מכח יפוי הכח הבלתי חוזר שהופקד בידי הנאמנת - לא הוכחה. 18. עדותה של המבקשת בעניין השלמת אספקת הפריטים הנכללים ברשימת הציוד (סעיף 14.5 לתצהיר המבקשת), הינה בגדר עדות סברה או עדות שמיעה שלא הוכחה בראיות קבילות. המבקשת לא הציגה ראיה או מסמך כלשהו התומכים בטענתה בדבר השלמת אספקת הפריטים הנכללים ברשימת הציוד והודתה בעדותה, בתשובה לשאלת בית המשפט: "אין לי ידיעה אישית על העסקה עם גן שמואל, יודעת שצריך להיות 3 דוודים, קראתי בהסכם" (עמ' 7 לפרוטוקול). המבקשת הוסיפה והעידה כי "אני יודעת שיש היום בגן שמואל 3 דוודים". כשנשאלה מאיפה הגיעו הדוודים הנוספים, השיבה: "אני יודעת ששלושה דוודים נרכשו ושולם עבורם מליון דולר. אני יודעת שהם הביאו 2 דוודים ארצה, הקימו את כל התשתית של הברזלים, ולגבי המשך התהליך אני לא יודעת איך הוא נגמר אבל בטוח שיש עוד". כששבה ונשאלה אם היא יודעת אם חברת גנרי או מי מטעמה, סיפק את הדוד השלישי, השיבה: "אני יודעת ששולמו עבור שלושת הדודים" (עמ' 8 לפרוטוקול). כאמור, עדותה של המבקשת אינה מבוססת על ידיעה אישית או על מסמכים מהם ניתן ללמוד כי חברת גנרי השלימה אספקת הציוד, בהתאם לרשימת הציוד. הנטל להוכחת הטענה בדבר מילוי התנאים להסרת הערת האזהרה, מוטל על המבקשת ויוזכר כי מדובר במידע המצוי ברשותו של המשיב 9, אשר ניהל את חברת גנרי אך המבקשת לא סברה שיש לבצע לו מסירה כדין של כתב התובענה, כצד דרוש לבירורה. 19. לעומת עדותה של המבקשת שאינה נתמכת בראיה כלשהי ואינה מבוססת על ידע אישי, עדותו של מנכ"ל גן שמואל, מר אודי קנמון (להלן: "קנמון"), כי חברת גנרי סיפקה לגן שמואל, שני דודי קיטור בלבד ואילו הדוד השלישי, לא נמסר לגן שמואל (סעיפים 51 - 50 לתצהירו של קנמון) - לא נסתרה. קנמון הסביר בתצהירו ובעדותו כי גן שמואל ניסתה לקדם אספקת הדוד השלישי ואף פנתה בעניין זה לחברת Hurst Boilers אך זו סרבה לספקו שכן לא שולמה מלוא התמורה עבורו (עמ' 2 לפרוטוקול). קנמון הוסיף והעיד כי רק בשנת 2010, הצליחה גן שמואל לאתר חברה שתשלים הקמת מתקן הקיטור וכי הדוד הנוסף המצוי כיום בחצרי גן שמואל, נרכש ביחד עם ציוד נוסף, בהשקעה בסך של כ- 15 מיליון ₪, מעבר לסכומים ששולמו לחברת גנרי (סעיפים 50-60 לתצהיר ועמ' 22 לפרוטוקול). עוד יצויין כי המשיב 4, בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן:"בנק מזרחי" או "משיב 4"), ציין בתגובה לבקשה כי :"..הבנק ערך בירור בדבר טענות המשיבה 1, שר הועלו במסגרת הדיון ביום 15.1.12, בנוגע להערת האזהרה הרשומה לזכותה בגין הנכס נשוא תובענה זו, וזאת מכח הסכם אשר נחתם בין המשיבה למשיב 9 דן שנייד ומומן על ידי הבנק. אולם לא עלה בידי הבנק לאתר אסמכתאות כי המשיבה קיבלה או לא קיבלה את מלוא הציוד נשוא ההסכם אשר מכוחו נרשמה הערת האזהרה וזאת כאמור לעיל מתוקף היותו הגוף אאשר מימן את העסקה" (סעיפים 9-10 לתגובת המשיב 4). בנסיבות אלה ראיתי להעדיף את עדותו של קנמון, על פני עדותה של המבקשת שאינה מבוססת על ידע אישי ואינה נתמכת בראיה אובייקטיבית כלשהי. 20. מהמקובץ עולה כי לא הוכח שהתנאים למחיקת הערת האזהרה, כמפורט בהסכם מיום 9.7.07, התמלאו ועל כן, הערת האזהרה, עומדת בתוקפה. כפועל יוצא מהקביעה בדבר תוקפה של הערת האזהרה, דין העתירה לסעד הצהרתי כי המבקשת זכאית להרשם כבעלת מחצית הזכויות בבית המגורים, הרשומה כיום ע"ש המשיב 9, להדחות שכן הסכם הגירושין, מכוחו טוענת המבקשת לזכות האמורה, עומד בניגוד להערת האזהרה בדבר המנעות מעשיית עסקה. למען הסר ספק יצויין כי אין בפסק דין זה ובקביעה כי הערת האזהרה עומדת בתוקפה, כדי להכריע בסדרי הנשייה בכספי מכירת בית המגורים על ידי כונסת הנכסים ואלה יוכרעו במסגרת ההליכים המתנהלים בהוצל"פ. תום לב בעריכת הסכם הגירושין 21. נוכח קביעתי כי הערת האזהרה עומדת בתוקפה, מתייתר הדיון בטענת המבקשת כי הסכם הגירושין, נערך בתום לב שכן ההתחייבות הכלולה בו בעניין העברת זכויותיו של המשיב 9 בבית המגורים, למבקשת, עומדת בניגוד להערת האזהרה. יחד עם זאת ולמעלה מן הצורך, אציין כי לא סביר בעיני שהמבקשת לא ידעה, בעת עריכת הסכם הגירושין, על מצבו של המשיב 9 ומצב החברות שהמבקשת והמשיב 9 היו בעלי מניותיהן וערבים באופן אישי, לחובותיהן והתחייבויותיהן, כמפורט במבוא להסכם הגירושין. בסעיף 9 להסכם הגירושין, מפורטת רשימה ארוכה של חובות וערבויות אישיות עליהן חתמה המבקשת, שמונה עשר במספר, וביניהן "ערבויות לטובת החזר הלוואות שנטלה גנרי אנרגיה ירוקה מבנק מזרחי טפחות...לרבות לטובת החזר הלוואה בסך 26,058,000 ₪" (סעיף 9 ב(2 ) להסכם הגירושין). המבקשת נשאלה בחקירתה הנגדית, לגבי חתימתה על ערבויות להלוואות שלקחה חברת גנרי, בהיקף של עשרות מיליונים ועדותה כי "אני אמרתי שמה שחתמתי זו חתימה פורמאלית על ערבות כבעלת מניות בחברה, כדי שתוכל לקבל הלוואות. הפקידה בבנק אמרה שאין לכך שום משמעות לחתימה שזה פרוצדוראלי" (עמ' 9 לפרוטוקול) - אינה סבירה בעיני. אמנם המבקשת ויתרה במסגרת הסכם הגירושין על 50% מהמניות בחברה שעתידה היתה להמכר לחברה אמריקאית אך יש לזכור כי בתמורה לכך אמורה היתה המבקשת, להיות מופטרת מערבויות אישיות, בהיקף של למעלה מעשרים מיליון ₪ עליהן חתמה, לטובת החברה וגם במסגרת חשבונות פרטיים שלה ושל המשיב 9 (סעיף 9 להסכם הגירושין). 22. גם הטענה כי המבקשת לא ידעה ולא היתה מודעת לכך שהמשיב 9, לא דאג להעברת הזכויות בבית המגורים על שמה, כפי שהתחייב במסגרת הסכם הגירושין, אינה סבירה. המבקשת היתה מיוצגת על ידי עו"ד רועי סידי, לצורך עריכת הסכם הגירושין ולא ברור מדוע עו"ד סידי, לא פעל להעברת הזכויות בבית המגורים, ע"ש המבקשת, כפי שהוסמך לעשות על פי סעיף 11 להסכם הגירושין. טענת המבקשת כי סמכה על המשיב 9, שידאג להעברת מלוא הזכויות בבית המגורים על שמה ולא שאלה את עו"ד סידי ולא בררה עימו דבר, בעניין זה - מעוררת תמיהה. גם הטענה כי המבקשת סברה שבנספח 4 לבקשה, מכתב המשיב 9 לבנק לאומי למשכנתאות, מיום 6.10.08, בו נאמר כי המשיב 9 מבקש להעביר הזכויות בבית למבקשת וכי "מבקש לבצע את ההעברה במיידי", יש כדי לאשר העברת הזכויות בבית על שמה (עמ' 12 לפרוטוקול) - אינה מתיישבת עם הסבירות וההגיון. המכתב האמור ( נספח 4 לבקשה), הינו מכתב הממוען לבנק לאומי למשכנתאות ולא ללשכת רישום המקרקעין ולא ניתן לקבל טענה כי אישה אינטליגנטית, כפי שהמבקשת הצטיירה בעדותה, סברה כי יש בו כדי להעיד על העברת הזכויות בבית המגורים, על שמה. הימנעותה של המבקשת מלהגיש תצהיר של עו"ד סידי או לזמנו לעדות, על מנת שיסביר מדוע לא פעל להעברת הזכויות בבית המגורים, ע"ש המבקשת, כפי שהוסמך לעשות על פי הסכם הגירושין, עומדת לחובת המבקשת ומקימה הנחה כי לא היה בעדותו של עו"ד סידי, כדי לסייע לה בהוכחת טענותיה בדבר תום ליבה והיקף ידיעותיה בעת החתימה על הסכם הגירושין. יתרה מכך, הימנעותה של המבקשת מלפעול להעברת הזכויות בבית המגורים על שמה כמו גם אי זימונו של עו"ד סידי לעדות, אף מעלה סברה כי ההימנעות מלפעול להעברת הזכויות, נעוצה בידיעה כי לא ניתן לעשות זאת נוכח רישום הערת האזהרה. 23. זאת ועוד, מחיקת התובענה כנגד המשיב 9, אשר המבקשת לא דאגה להמציא לו את כתב התובענה, עומדת אף היא למבקשת לרועץ, בהוכחת טענתה בדבר עריכת הסכם הגירושין בתום לב ומבלי שהיתה למבקשת ולמשיב 9 ידיעה כי המשיב 9 עומד בפני קריסה כלכלית. המבקשת מדגישה בטיעוניה כי הסכם הגירושין אושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה וקיבל תוקף של פסק דין חלוט. בהקשר זה ראוי להפנות לדברי כב' השופטת שטרסברג-כהן, פסק דינה בפרשת אהרונוב, כדלקמן:" ..אישור כזה איננו "פסק-דין". אין הוא מכריע במחלוקת שבין הצדדים. אין בית המשפט בודק את תוכנו של הסכם הממון המובא בפניו לשם אישור תוכנו ואין הוא אמור לאשר את תוכנו..לפיכך, אינני סבורה שרק מכח אישור הסכם הממון במקרה דנן, הופכת האישה שרכשה זכויות במקרקעין על פיו, לבעלת זכות עדיפה על פני מי שיש בידו התחייבות חוזית גרידא, לעניין התחרות בין הזכות הנרכשת באמצעות ההסכם לבין עיקול מאוחר יותר" ומקל וחומר בענייננו, כשמדובר בהערת אזהרה בדבר הימנעות מעשיית עסקה, שנרשמה טרם עריכת הסכם הגירושין. 24. בנסיבות אלה, המבקשת לא עמדה בנטל להוכיח טענתה כי העברת הזכויות בבית המגורים במסגרת הסכם הגירושין, נעשתה בתום לב והקנתה לה זכויות קנייניות או זכויות מעין קנייניות - זכויות שביושר. שיהוי ותום לב בהגשת התביעה 25. בטרם סיכום אציין כי יש צדק בטענתה של גן שמואל כי המבקשת השתהתה בהגשת התביעה שכן גם על פי גרסתה, ידעה כבר באפריל 2010, בסמוך לאחר עזיבתו של המשיב 9 את הארץ, כי הזכויות בבית המגורים, לא הועברו על שמה, כאמור בהסכם הגירושין. 26. זאת ועוד, המבקשת לא ציינה בבקשתה כי הגישה את התובענה דנן, במסגרתה עתרה לסעד הצהרתי בדבר זכויותיה בבית המגורים, לאחר שהתחייבה להגיש תובענה כאמור, בהסכם פשרה שהושג בינה לבין המשיב 4 בתובענה דנן, במסגרת תביעה שהוגשה נגדה על ידי בנק מזרחי, בת.א 223/08 ו-1244/09, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו. במסגרת הסכם הפשרה (נספח 8 לתגובת גן שמואל), התחייבה המבקשת כדלקמן: "עד ולא יאוחר מיום 1.1.12, המשיבה 3 (המבקשת בתובענה דנן - ב.ט) תגיש תביעה הצהרתית בעניין הדירה שברח' הכהנים 60 ...בה תעתור כי 1.1 יש לרשום אותה כבעלת כלל זכויות הדירה מכח הסכם הגירושין ו/או מכל סיבה אחרת, או לחילופין כי מכח זכותה להירשם כבעלים על מחצית הדירה הרשום על שמו של המשיב 2 (המשיב 9 בתביעה דנן - ב.ט) הינה קודמת בקבלת התמורה ממכירת הדירה על ידי כונסת הנכסים לכלל הנושים שלהם שיעבוד כלשהו על חלקו של המשיב 2 בדירה" (סעיף 1 להסכם הפשרה). ובהמשך: "ב"כ המשיבה 3, עו"ד שחר ולנר, מצהיר בחתימתו על בקשה זו כי יש בידו את מלוא הכספים הנדרשים להגשת התביעה ההצהרתית ולניהולה וכי הוא מתחייב בכל מקרה שמשרדו ינהל את התביעה ההצהרתית עד לקבלת פסק דין של בית המשפט המוסמך..." (סעיף 2 לסכם הפשרה). 27. אי גילוי העובדה כי התובענה הוגשה על פי התחייבותה של המבקשת במסגרת הסדר פשרה עם המשיב 4, עומדת בניגוד לחובת תום הלב וחובת הגילוי המוטלת על המבקש סעד הצהרתי שמקורו בדיני היושר, ראה לענין זה, ע"א 132/81 גי'. בי. טורס בע"מ נ' חאייק, פ"ד לח (2) 425, 428 - 429 (1984). סיכום 28. מהנימוקים המפורטים, ראיתי לדחות את הבקשה לסעד הצהרתי לפיו זכויות המשיב 9, בבית המגורים ברח' הכהנים 60 בהוד השרון, הינן בבעלותה של המבקשת, מכח הסכם הגירושין שאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה וקיבל תוקף של פסק דין ביום 3.7.08 וכי המבקשת זכאית להרשם כבעלת מחצית הזכויות בבית המגורים הרשומות כיום על שמו של המשיב 9. התובענה נדחית. הצו הזמני שניתן ביום 15.1.12 - מבוטל. אין בפסק דין זה כדי להכריע בסדרי הנשייה, בכספי מכירת בית המגורים על ידי כונסת הנכסים ואלה יוכרעו במסגרת ההליכים המתנהלים בהוצל"פ. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה 1, גן שמואל, בסך של 40,000 ₪ ובהוצאות המשיב 8, בנק לאומי, בסך של 25,000 ש"ח. איני עושה צו להוצאות לטובת המשיבים 2,3,6 ו-7 אשר לא התייצבו לדיון ולטובת משיב 4 אשר הסתבר כי התובענה דנן הוגשה בעקבות הסדר פשרה שנחתם בינו לבין המבקשת. המשיבה 1, גן שמואל, עתרה לחייב את המשיב 4 בהוצאותיה נוכח העובדה שתובענה זו הוגשה לאור הסכם הפשרה שנחתם בינו לבין המבקשת כך שהיה למשיב 4, אינטרס בהגשת התובענה ובקבלתה. משיב 4, לא הגיב על הבקשה האמורה. בהעדר תגובה ומהטעמים המפורטים בסיכומי גן שמואל, ראיתי לקבל הבקשה. יחד עם זאת, איני סבורה כי יש לחייב המשיב 4 , במלוא סכום ההוצאות בו חויבה המבקשת. לפיכך אני מחייבת את המשיב 4 בהוצאות המשיבה 1, בסך של 25,000 ₪. הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד מועד התשלום בפועל. הסכם שלום ביתזכויות בדירהחוזה