בלט דיסק L4-S1

לפני תביעת התובע, להכיר באירוע שאירע לו לטענתו בעבודתו בתאריך 21/2/2005 כתאונת עבודה. הצדדים הסכימו להעביר את עניינו של התובע למומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין, על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין האירוע מיום 21/2/2005 לבין מצבו הרפואי של התובע. על כן מיניתי את ד"ר דוד אנג'ל, לשמש מומחה-יועץ רפואי (להלן - המומחה). אלה העובדות המוסכמות: התובע יליד שנת 1981. עיקר מקצועו של התובע הנו במכירת ירקות, כשבמסגרת עבודתו הוא נדרש לבצע פעולות פיזיות רבות כגון הורדת ופריקת סחורה (ארגזי ירקות) העמסת סחורה, גרירת סחורה ומשטחים עמוסים באמצעות עגלה ממקום למקום. ביום 21/2/05 תוך כדי עבודתו של התובע בעת הורדת משטח ירקות ממשאית באמצעות עגלה נתפס גבו של התובע. התובע טוען כי בעקבות אירוע תפיסת הגב הוא חש כאבי גב עזים עם הגבלה בתנועות והפסיק לעבוד. המומחה התבקש להשיב לשאלות בית הדין. אלה השאלות ותשובות המומחה שניתנו בחוות דעתו מיום 2/3/2011: שאלה א: מהי המחלה או הפגיעה שאובחנו בתובע בסמוך ליום האירוע מיום 21/2/2005? תשובה: "התובע התלונן על כאב גב תחתון. בבדיקת CT מ 21.3.05 נראו בלטי דיסקים בגבהים מחוליה L4 עד S1." שאלה ב: האם ניתן למצוא קשר סיבתי כלשהו בין האירוע מיום 21/2/2005 לבין הופעתה של הפגיעה/המחלה במועד בו הופיעה (גם אם הוחמר מצב המחלה/הפגיעה או שהוחש בואה, או התפרצותה עקב אירועי יום 21/2/2005- כל אחד מאלה מהווה קשר סיבתי כאמור). תשובה: "ע"פ הרישום בהחלטה החלו כאבי גב ("נתפס הגב") בזמן הורדת משטח ירקות מהמשאית. האירוע מוזכר בתעודת אי הכושר באותו יום. יש לכן מקום להכיר בתרומת האירוע לפחות להחמרה במחלתו. כאבי גב תחתון היו גם בשנת 02 לאחר ת.ד. ברישום מ 3.9.02 רשום גם שהוא עבר בדיקת CT כבר אז, והרופא מבקש שיביא את תוצאות הבדיקה. לא ראיתי במסמכים את תוצאות הבדיקה ולכן איני יכול להשוות את ה CT מ 2002 ל CT ממרץ 2005." שאלה ג: ככל שהתשובה לשאלה הנ"ל היא חיובית - האם לאירוע מיום 21/2/2005 הייתה השפעה פחותה בהרבה מהשפעת מצבו הבריאותי של התובע (גורמי סיכון שקיננו בה לפני או אחרי, במנותק מאירוע מיום 21/2/2005) על הופעת או החמרת המחלה במועד שבו הופיעה? תשובה: "השפעת האירוע כפי שתואר אינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים (מחלה קודמת). שאלה ד: מה הוא הנזק (INJURY) שנגרם לתובע כתוצאה מהאירוע מיום 21/2/2005? תשובה: "קשה לקבוע מה הנזק שנגרם. אם אוכל לקבל את תוצאות ה CT מ 2002 ניתן אולי יהיה לראות אם יש החמרה בממצאים." שאלה ה: האם נגרם לתובע אי כושר כתוצאה מהאירוע מיום 21/2/2005 ולמשך כמה זמן? תשובה: "נושא אי הכושר הוא בעייתי מאוד כאן. התובע קיבל תעודות אי כושר רצופות מתאריך 21.2.05 עד 8.5.05. התעודות לא ניתנו ע"י אורתופד או רופא מומחה אלא ע"י רופא שמגדיר את עצמו כ"רופא עצמאי". אין בתעודות או בתיק הרפואי, רישומים שמתארים את ממצאי הבדיקה בכל תאריך. (נראה כי בדיקה כלל לא בוצעה). הרישום בתעודות חוזר על עצמו פחות או יותר באותו נוסח בכל התעודות. אלה אינם רישומים ראויים." שאלה ו: האם כל תקופת אי הכושר בגינה קיבל התובע תעודה רפואית לנפגע בעבודה קשורה ונובעת מהאירוע מיום 21/2/2005? תשובה: " 'תחושת הבטן' שלי היא שאין הצדקה לכל תקופת אי הכושר, אולם אין דרך שאני יכול ע"פ הרישומים לקבוע זאת בצורה מוחלטת. אם אני צריך בכל זאת להביע דעה על הצדקת תקופת אי הכושר הייתי מאשר את התקופה עד סוף מרץ 05. אני מדגיש עם זאת שאיני יכול לבסס תשובתי על מידע ברישומים הרפואיים משום שאלה לא מפרטים את המצב (כפי שצריך להיות ברישום תקין)." המומחה גם נשאל את השאלה הבאה: "אם לדעת המומחה רק חלק מתקופת אי הכושר נובעת מהאירוע - נא לציין את התקופה בהתייחס לתעודות אי הכושר." תשובה לשאלה זו נתן המומחה בתשובותיו לשאלות ה ו- ו'. המומחה ציין בחוות דעתו (בסעיף ב') כי כאבי גב תחתון היו לתובע גם בשנת 2002 לאחר תאונת דרכים וכי ברישום מ- 3/9/2002 רשום גם שהתובע עבר בדיקת CT כבר אז, והרופא ביקש שיביא את תוצאות הבדיקה; ברם המומחה, ד"ר אנג'ל, ציין כי לא ראה במסמכים את תוצאות הבדיקה ולכן אינו יכול להשוות את ה- CT מ - 2002 ל- CT ממרץ 2005. עוד ציין המומחה בסעיף ד' לחוות דעתו, כי הוא מבקש לקבל את תוצאות בדיקת ה- CT. בנסיבות אלה הוריתי לצדדים, בהחלטתי מיום 8/3/2011, להמציא לבית הדין את תוצאות בדיקת ה CT משנת 2002. ב"כ התובע המציא העתק צילומים וכן דיסק נלווה ואלה הועברו למומחה ביום 24/7/2011. המומחה התבקש לבחון את החומר שהוגש על ידי ב"כ התובע וכן התבקש להשלים את חוות דעתו. המומחה השיב ביום 2/8/2011 כדלהלן: "נשלח אלי התיק שנית והתווספו צילומי רנטגן מאוגוסט 2002. לא נמצאה בדיקת CT משנת 2002 והצילומים לא יכולים להחליפה. אין לכן שינוי בתשובותי שבחוות דעתי מ 2.3.11." התובע טוען, כי יש לקבוע שהאירוע התאונתי שאירע לתובע ביום 21/2/2005 בעבודה, הוא זה שגרם לפגימה ממנה הוא סובל, ועל בסיס זה יש לקבל את תביעתו ולקבוע כי פגיעתו בגב, ממנה הוא סובל עד היום, הינה תוצאה של תאונת העבודה בה היה מעורב. מנגד טוען הנתבע, כי למרות חוות דעת המומחה, למעשה לא הוכח קשר סיבתי מספיק בין אירוע תפיסת הגב מיום 21/2/2005 ובין המצב ממנו סובל בגבו. קביעתו של המומחה בדבר תרומת החמרה של האירוע למצבו הקודם ניתנה ללא מסמכים מתאימים, על כן אין לקבלה וכן אין לקבל את קביעתו בדבר אורך תקופת אי הכושר עד לסוף חודש מרץ 2005. על כן טוען הנתבע, כי יש לדחות את התביעה. דיון והכרעה: תפקידו של בית הדין, בשלב זה של הדיון, הוא לקבוע אם מדובר בפגיעה בעבודה וקיום הקשר סיבתי בין האירוע לפגיעה. בית הדין אינו נדרש לקבוע מהי מהות הקשר הסיבתי, אם בגרימה או בהחמרה; עמד על כך כב' השופט אילן סופר בעב"ל 41048-05-11 (פסק הדין חסוי, ניתן ביום 28/6/2012): "תפקידו של בית הדין בשלב של ההכרעה בתביעה, הוא לקבוע אם מדובר ב"פגיעה עבודה" ובתוך כך קיום קשר סיבתי בין הארוע לפגיעה. בית הדין לא נדרש בשלב זה לבאר מהי מהות הקשר הסיבתי אם בגרימה או בהחמרה, שהרי זוהי הכרעה שמסורה בלעדית לוועדה הרפואית הקובעת דרגת הנכות."   ועוד צויין בפסק הדין: "בעקבות הקביעה כי קיים קשר סיבתי, בית הדין מקבל את התביעה והמוסד לביטוח לאומי מזמין את המבוטח לדיון בפני הועדה הרפואית. לועדה הרפואית קיימת סמכות לקבוע אם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין הנכות, ובאיזו מידה קיים קשר. (ד"ר שאול קובובי, רמ"ח ושס"ה - סוגיות בתאונות עבודה, הוצאת לשכת עורכי הדין 1994, עמ' 138; יצחק אליאסוף, ועדות רפואיות וועדות עררים במסגרת הביטוח הלאומי, שנתון משפט העבודה ו' עמ' 47, עמ' 51). היקף סמכות הועדות הרפואיות קבוע בסעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה 1995 לפיו:   "(א) רופא או ועדה רפואית, יקבע לפי כללים שנקבעו בתקנות-       (1) אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה. (2) את דרגת הנכות לעניין סימן זה, לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות." כמובן שהוועדה הרפואית אינה רשאית לבטל הכרה של בית הדין או של פקיד התביעות ב"פגיעה בעבודה", אך היא מוסמכת לקבוע אם הנכות לה טוען מבוטח נובעת מפגיעה בעבודה ואם קיים קשר סיבתי בין גורם התאונה לבין הנכות (בר"ע (ארצי) 578/05 אברהם ג'ולי - המוסד לביטוח לאומי מיום 28.11.05, בג"ץ 593/06 אברהם ג'ולי נ' בית הדין הארצי לעבודה מיום 9.6.06 ; עב"ל (ארצי) 472/07 משה ביטרן - המוסד לביטוח לאומי, מיום 18.1.09). הועדה הרפואית עצמאית להחליט ולקבוע מהי דרגת נכותו הרפואית של המבוטח, ללא קשר לחוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין. כך יכולה הועדה לקבוע מצב קודם למבוטח גם אם המומחה קבע קיומו של קשר סיבתי על דרך של גרימה ולקבוע קשר סיבתי ללא ניכוי מצב קודם גם אם המומחה קבע כי מדובר בהחמרה ולא גרימה." המומחה נשאל האם ניתן למצוא קשר סיבתי כלשהו בין האירוע מיום 21/2/2005 לבין הופעתה של הפגיעה/המחלה במועד בו הופיעה. על כך השיב: "ע"פ הרישום בהחלטה החלו כאבי גב ("נתפס הגב") בזמן הורדת משטח ירקות מהמשאית. האירוע מוזכר בתעודת אי הכושר באותו יום. יש לכן מקום להכיר בתרומת האירוע לפחות להחמרה במחלתו." הנתבע טוען כי יש לדחות את התביעה, משום שהמומחה אינו יכול לקבוע אם מדובר בהחמרה אם לאו, בהעדר מסמכים משנת 2002. כאמור בפסק הדין דלעיל, תפקידו של בית הדין, בשלב זה, הוא לקבוע אם מדובר בפגיעה בעבודה וקיום קשר סיבתי בין האירוע לפגיעה. בית הדין לא נדרש לקבוע האם מדובר בגרימה או בהחמרה, עניין זה נמצא בסמכותה של ועדה רפואית. משכך אין בידי לקבל את טענת הנתבע, שיש לדחות את התביעה. המומחה קבע קיומו של קשר סיבתי בין האירוע מיום 21/2/2005 לבין הפגיעה בגב תחתון ודי בקביעה זו כדי לקבל את התביעה ולקבוע כי האירוע שאירע לתובע ביום 21/2/2005 בעבודתו, אשר כתוצאה ממנו נתפס גבו התחתון וחש כאבים עזים, הינו בגדר "פגיעה בעבודה". אשר לתקופת אי הכושר - אין בידי לקבל את טענת הנתבע, כי אין להכיר לתובע בתקופת אי כושר כלשהי, בהעדר מסמכים רפואיים. התובע המציא תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה ותעודות רפואיות נוספות לתקופה מיום 21/2/2005 ועד 8/5/2005. המומחה קבע בחוות דעתו כי "התעודות לא ניתנו ע"י אורתופד או רופא מומחה אלא ע"י רופא שמגדיר את עצמו כ"רופא עצמאי". אין בתעודות או בתיק הרפואי, רישומים שמתארים את ממצאי הבדיקה בכל תאריך. (נראה כי בדיקה כלל לא בוצעה). הרישום בתעודות חוזר על עצמו פחות או יותר באותו נוסח בכל התעודות. אלה אינם רישומים ראויים." עוד קבע המומחה כי " 'תחושת הבטן' שלי היא שאין הצדקה לכל תקופת אי הכושר, אולם אין דרך שאני יכול ע"פ הרישומים לקבוע זאת בצורה מוחלטת. אם אני צריך בכל זאת להביע דעה על הצדקת תקופת אי הכושר הייתי מאשר את התקופה עד סוף מרץ 05. אני מדגיש עם זאת שאיני יכול לבסס תשובתי על מידע ברישומים הרפואיים משום שאלה לא מפרטים את המצב (כפי שצריך להיות ברישום תקין)." אין מקום להעניש את המבוטח, רק משום שאין רישומים רפואיים ראויים. המומחה אינו סבור שיש לאשר לתובע את כל תקופת אי הכושר, שניתנה לו בתעודות הרפואיות, עם זאת בהתאם לניסיונו המקצועי הרב, סבור המומחה כי מוצדק לאשר לתובע תקופת אי כושר מיום 21/2/2005 ועד ליום 31/3/2005, וסבורה אני כי יש לקבל את הערכתו המקצועית והסבירה של המומחה בעניין זה. בשים לב לאמור לעיל אני מקבלת את התביעה וקובעת כי האירוע שאירע לתובע ביום 21/2/2005 בעבודתו, אשר כתוצאה ממנו נתפס גבו התחתון וחש כאבים עזים, הינו בגדר "פגיעה בעבודה". בשים לב לאמור בחוות דעת המומחה אני מכירה לתובע בתקופת אי כושר מיום 21/2/2005 ועד ליום 31/3/2005. הנתבע ישלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 2,700 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מקבלת פסק הדין, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. הדיון התנהל בפני כדן יחיד.  לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. בלט דיסקעמוד השדרה