כתב ויתור על כספים בפוליסת ביטוח מנהלים

1. המחלוקת בין הצדדים בתובענה זו היא בשאלה האם התובע זכאי לפדיון סכומים המופיעים בדו"ח שנתי שהנתבעת שלחה לו בגין פוליסת "ביטוח מנהלים", לאחר שחתם על "שטר פטורין" לפיו אין לו תביעות נוספות ביחס לפוליסה. 2. רקע עובדתי א. התובע עבד בחברה בבעלותו, כ.א. מנופים בע"מ (להלן - החברה). ב. החל מיום 1.10.2003 התובע בוטח בנתבעת בפוליסת ביטוח מנהלים מס' 1027411014, במסגרתה שולמו דמי גמולים לתגמולים ולפיצויים (להלן - הפוליסה). ג. בין הצדדים נערך הסדר לפריסת חוב בגין אי תשלום דמי הגמולים לפוליסה (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 2-12). ד. ביום 6.4.05 התובע נפגע בתאונת עבודה. ה. ביום 30.4.05 התובע סיים את עבודתו בחברה. ו. בעקבות התאונה, הצדדים ניהלו מו"מ ביחס לסכומים המגיעים לתובע על פי הפוליסה, וזאת מאחר שהתגלעה ביניהם מחלוקת בשאלה אם הפוליסה כללה כיסוי נוסף בגין נכות. ז. התובע היה מיוצג על ידי עו"ד בהליכי המו"מ עם הנתבעת ובשלבים מוקדמים של המו"מ לווה על ידי סוכן ביטוח. ח. התובע פדה את כספי הפיצויים בפוליסה עוד לפני שהגיעה להסכמה עם הנתבעת ולפני חתימתו על שטר הפיטורין העומד במרכז המחלוקת בתובענה זו (הצדדים חלוקים בשאלה מתי ארע הפדיון, אך המועד המדויק אינו מעלה או מוריד, מאחר שאין חולק שהדבר ארע לפני חתימת שטר הפיטורין (ר' עדות התובע בעמוד 7 לפרוטוקול, שורות 16-18 ועדות הגב' גרינברג, עדת הנתבעת, בעמוד 8 לפרוטוקול, שורה 20). ט. ביום 26.1.09 התובע חתם על "שטר פיטורין והסכם סופי ומלא" (נספח א' לתצהיר התובע, להלן - "שטר הפיטורין" או "ההסכם") בנוסח הבא - "הואיל ואני הח"מ X ארזי איתן ת.ז. ... בוטחתי בהפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: 'הפניקס') בפוליסה לביטוח חיים מס' 1027411014 (להלן - 'הפוליסה'), הכוללת כיסוי נוסף מסוג 'אובדן כושר עבודה' והואיל ולטענתי הפוליסה כוללת כסוי נוסף ל'נכות מתאונה', המוכחשת ע"י החברה והואיל והנני תובע תגמולי ביטוח על פי הפוליסה עקב ארוע מיום 6.4.2005 (להלן - 'הארוע') והואיל והסכמתם לפצות אותי לפנים משורת הדין וכמחווה של רצון טוב עקב הארוע כמפורט להלן: אי לכך הריני מאשר, מצהיר ומתחייב בזה כדלקמן: המבוא להסכם זה הינו חלק בלתי נפרד ממנו. הפניקס תשלם לי, לפנים משורת הדין ומבלי להודות בחבות, פיצוי חד פעמי בסך של 150,000 ₪ וזאת לסילוק סופי ומלא של תביעת נכות על פי נספח 'נכות מתאונה' שכאמור שנויה במחלוקת ופצוי חד פעמי על פי נספח 'אובדן כושר עבודה' בסך של 200,000 ₪ ברוטו בגין העבר ובגין העתיד. מהתשלום הנ"ל ינוכה מס הכנסה על פי הנחיות פקיד שומה דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. בנוסף לאמור לעיל ישולם סך של 10,485 ₪ כערך פדיון של יתרת הכספים שבפוליסה בניכוי מס הכנסה על פי החוק. החברה תשלם לבא כח התובע סך של 50,000 ₪ שכ"ט הכולל מע"מ באמצעות... לחשבון .. בבנק... סניף.... הסכומים הנ"ל, למעט הסכום הנקוב בסעיף 5, יופקדו לחשבון... בבנק... סניף... התשלום הנ"ל הינו לסילוק מלא וסופי של כל התביעות שיש לי ו/או שיכולות להיות לי כנגד הפניקס, עפ"י הפוליסה, בקשר עם האירוע וכל הנובע ממנו, בין במישרין ובין בעקיפין. הנני מודע לכך שהפוליסה בטלה ומבוטלת ואין לי ולא תהיה לי כל תביעה ו/או דרישה בגין הפוליסה. הנני מסכים להסכם זה וידוע לי כי על סמך הצהרתי וחתימתי דלעיל, הסכימה הפניקס לשלם לי את הסכום בתנאים שלעיל." י. התובע היה מיוצג על ידי עו"ד בשלבי המו"מ עם הנתבעת ואף הנכתב בשטר הפיטורין תואם עם בא כוחו (עדות התובע בעמוד 4 לפרוטוקול, שורה 26). יא. התובע קיבל את הסכומים על פי שטר הפיטורין. יב. עם החתימה על שטר הפיטורין הפוליסה בוטלה, לרבות החיובים והזכויות הנובעים ממנה (סעיף 6 לסיכומי התובע). יג. בחודש מרץ 2009 הנתבעת שלחה לתובע דו"ח שעל פיו, נכון ליום 31.12.08, היו בפוליסה 56,491 ₪ כערך פדיון לפיצויים ולתגמולים (נספחים ב' וג' לתצהיר התובע). גם לאחר הגשת התביעה, הנתבעת המשיכה ושלחה לתובע דו"ח, על פיו הפוליסה המשיכה לצבור רווחים והסכום העומד בה לפדיון נכון ליום 30.6.10 הוא 60,507 ₪ (פיצויים ותגמולים) - ת/1. 3. לטענת התובע, על פי הדוחות שנשלחו אליו לאחר חתימת שטר הפיטורין, ערך פדיון הפוליסה עמד על 57,645 ₪ ולא הסכום שצוין בשטר הפיטורין (10,485 ₪). מכאן תביעתו להפרש, המבוססת על הטענה כי הוא זכאי למלוא הכספים שבפוליסה, שכן סכומים אלה, ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים שייכים לעובד בלבד ואינם ניתנים לויתור או התנאה, לפי סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963. עוד טען התובע שמשמעות ביטול הפוליסה, על פי שטר הפטורין, הוא שלא ניתן לתבוע על פיה בגין ארועים כגון נכות מעבודה או אבדן כושר עבודה, אך ביטול הפוליסה אינו מוחק את כספי התגמולים והפיצויים המופיעים בה, אשר שייכים לתובע ואשר אינם ניתנים לויתור. 4. לטענת הנתבעת, יש לדחות את התביעה מאחר שהתובע חתם על שטר פטורין שהוא כתב סילוק. על פי כתב הסילוק, כנגד תשלום סכומים משמעותיים לתובע, הפוליסה סולקה והתובע אינו יכול לתבוע סכומים נוספים על פי אותה פוליסה. הנתבעת ציינה שהתובע חתם על הסכם זה תוך קבלת ייעוץ משפטי מבא כוחו, שאישר ואימת את תוכן שטר הפיטורין. הדו"ח עליו התובע מסתמך הוא דו"ח שגוי שאינו משקף את מצב הפוליסה, שהרי התובע הפסיק לעבוד ביום 30.4.05, כלומר לא הופרשו מאותו מועד סכומים נוספים לפוליסה. 5. בפסיקת בתי הדין לעבודה נקבעו מבחנים שונים לבחינת תוקפם של כתבי ויתור בנוגע לזכויות הנובעות מחקיקת המגן ומהסכמים קיבוציים. בהקשר של חתימת עובד על כתב ויתור מול מעסיקו, נפסק: "משפט העבודה בוחן בקפידה את תוקפם של כתבי-ויתור. עובד אינו יכול לוותר על זכות שנקבעה בחוק מגן או זכות שהוא אינו מודע לה... לעומת זאת, עובד יכול לוותר על זכות שהוקנתה לו בחוזה במקרים מצומצמים, בהם הוא יודע בדיוק על מה הוא מוותר; כאשר הוצג לו חשבון מפורט המעמידו על משמעות הזכות, המחלוקת והוויתור..." (דב"ע נד/3-229 חמת ארמטורות ויציקות בע"מ - נעים, פד"ע לג 260 (1998)). בדב"ע 98/10 - 2 קנטי - דיגיטל אקויפנט (זק) בע"מ, (פורסם בפדאור, 1.6.99) דעת המיעוט באותו עניין פירטה את הקריטריונים לבחינת תוקפו של כתב ויתור, כדלקמן: "המדיניות הכללית של בית הדין לעבודה היא ליתן תוקף לכתבי ויתור רק בנסיבות חריגות ולאחר בדיקה קפדנית של תוקפם. כך, לא יינתן תוקף לכתב ויתור במקרים אלה: (א) כתב הויתור אינו ברור וחד-משמעי; (ב) כתב הויתור לא הוסבר לעובד או שהעובד לא הבין אותו (ר' דב"ע נז/3-229; נז/3-247 חמת ארמטורות ויציקות בע"מ - ישראל נעים ואח' (טרם פורסם), והאסמכתאות שם); (ג) העובד לא קיבל חשבון בו מפורטים הסכומים שישולמו לו עם חתימת כתב הויתור (ר' דב"ע מז/3-140 כיתן בע"מ - סיימי חיות, פד"ע יט, 489, 492; דב"ע נז/3-55 יוסף סטרוגו ואח' - חב' השמירה בע"מ (לא פורסם); (ד) יש פגם במסמך הויתור (ר' דב"ע נז/3-35 לואיזה חדד ואח' - חירות בע"מ ואח' (לא פורסם); דב"ע נה/3-164 אלקטרה תעשיות (1970) בע"מ - משה גורין, פד"ע כט 385, 389); (ה) לאחר חתימת כתב הויתור מתעוררים חילוקי דעות שלא היו ידועים לעובד בעת חתימת המסמך.(ר' דב"ע נו/3-29 תנובה בע"מ - אסתר לוסקי (לא פורסם); דב"ע נו/3-55 יוסף סטרוגו ואח' - חב' השמירה בע"מ (לא פורסם); דב"ע לא/3-12 צ'יבוטורו - אטלקה, פד"ע ד 173, 177; דב"ע לא/3-22, ציק ליפוט - חיים קסטנר פד"ע ג 215, 218)." 6. בעניינו של התובע, אין עסקינן בכתב ויתור במסגרת יחסי עבודה, אלא בכתב ויתור שנחתם במסגרת מו"מ מול חברת ביטוח. על כן, את הנפסק לעיל יש ליישם בשינויים המחוייבים, הגם שלכאורה יש מקום לטענה כי יש דמיון ביחסי הכוחות הבלתי שוויוניים בין עובד למעסיקו ובין מבוטח לחברת ביטוח. כך או כך, בנסיבות הקונקרטיות של הסכסוך בתובענה זו, נראה כי יש ליתן תוקף לכתב הויתור. ראשית, אף התובע אינו טוען כי יש לבטל את שטר הפיטורין, אלא שלשיטתו, זה אינו עוסק בפדיון סכומים שנצברו בפוליסה, אלא רק במקרי ביטוח (ריסק טהור). כלומר המחלוקת היא פרשנית ואינה נוגעת לתוקפו של שטר הפיטורין. שנית, התובע היה מיוצג לכל אורך המו"מ עם הנתבעת ואף נפגש עם נציגיה מספר פעמים, יחד עם סוכן הביטוח שלו, מר חיים צרור (ר' נספח ג' לתצהיר הגב' גרינברג ממנו עולה כי התקיימו בין הצדדים שתי פגישות). מהראיות עולה כי בין הצדדים התנהל מו"מ ובו נבחנו מספר אפשרויות לסיום המחלוקת בין הצדדים, הועלו מספר אפשרויות לקביעת הסכומים שישולמו לתובע כך שישלם מס מינמלי (ר' בתרשומת פגישה מיום 19.2.08 - "תבדוק נושא ביטוח לאומי ומס הכנסה - מהוון", "בוחנים את האפשרות 500,000 ₪" ולעומת זאת - הסכומים שהוסכמו בסופו של יום ואשר מצויינים בשטר הפיטורין - כ - 400,000 ₪, ר' גם בעמוד 10 לפרוטוקול, שורות 12-19). בסופו של המו"מ בין הצדדים, נחתם שטר הפיטורין אשר מפרט במדויק מהם הסכומים שישולמו לתובע. כלומר, שטר הפיטורין ברור, חזקה שהוסבר לתובע אשר היה מיוצג לכל אורך המו"מ, הוא כולל פירוט הסכומים שישולמו לתובע ולא נטען שנפל בו פגם. 7. בנוסף, ניתן היה לברר את הסכומים שנצברו בפוליסה בקלות יחסית עוד טרם החתימה על שטר הפיטורין, שהרי על פי הדין, הנתבעת מחוייבת לשלוח למבוטח דו"ח שנתי (סעיף 35 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה - 2005). כלומר, לא ניתן לומר שחילוקי הדעות כיום בשאלה אם נותרו בפוליסה סכומים לפדיון, לא יכלו להיות ידועים לתובע עובר לחתימתו על שטר הפיטורין. בנושא זה יש להעיר שהעובדה שהתובע מסתמך רק על דוחות המאוחרים לשטר הפיטורין ואינו מציג כל דוח שקדם לחתימתו על שטר הפיטורין, פועל לחובתו ויש בו לחזק את גרסת הנתבעת. במיוחד בשים לב לעובדה כי התובע הוא בעלי החברה בה עבד ואשר שילמה את דמי הגמולים, כך שלא אמור להיות כל קושי להציג דוחות קודמים לחתימה על שטר הפיטורין. 8. אין לקבל את פרשנותו של התובע, לפיה שטר הפיטורין עוסק רק בתביעות עקב תאונות או נכות על פי הפוליסה ואינו שולל פדיון סכומים שהופקדו לפוליסה. טענה זו אינה מתיישבת עם נוסח שטר הפיטורין, הקובע כי - "התשלום הנ"ל הינו לסילוק מלא וסופי של כל התביעות שיש לי ו/או שיכולות להיות לי כנגד הפניקס, עפ"י הפוליסה, בקשר עם האירוע וכל הנובע ממנו, בין במישרין ובין בעקיפין." (ההדגשה הוספה - ד.ו.) כלומר, שטר הפיטורין מתייחס לכלל התביעות על פי הפוליסה, כך שגם תביעה לפדיון הסכומים שנצברו בפוליסה נכללת בהגדרה זו. גם אם ניתן היה לקרוא את המשפט לעיל כמתייחס רק לתביעות על פי הפוליסה, הנוגעות לארוע התאונה, משנרשם שהכוונה גם לכל הנובע מהתאונה במישרין או בעקיפין, ואין חולק שבעקבות התאונה התובע עזב את העבודה בחברה, כך שקמה לו הזכאות למשוך את כספי הפוליסה, יש לראות את פדיון הפוליסה ככלול בארועים ששטר הפיטורין מתייחס אליהם. אם נותר ספק ביחס לתחולתו הרחבה של ההסכם בין הצדדים, יש להזכיר שהוא כולל סעיף נוסף שאף הוא ברור (סעיף 8)- "הנני מודע לכך שהפוליסה בטלה ומבוטלת ואין לי ולא תהיה לי כל תביעה ו/או דרישה בגין הפוליסה." כלומר, בשני סעיפים שונים בהסכם, התובע הצהיר שכנגד התשלום על פי ההסכם עם הנתבעת, לא יהיו לו תביעות נוספות על פי הפוליסה וכי הוא מודע לכך שעם ביצוע ההסכם, הפוליסה בטלה ומבוטלת. תביעתו לפדיון סכומים כלשהם על פי אותה פוליסה, עומדת בניגוד להצהרות אלה. העובדה שהתובע אף אינו מבקש לבטל את הסכם הפשרה, אלא לקבל סכומים נוספים על פי אותה פוליסה שבוטלה בהסכמתו, אינה מתיישבת עם הצהרותיו לעיל וזו בלשון זהירה. 9. בנוסף ועל פי הראיות, בין הצדדים לא היתה כל מחלוקת לגבי הסכומים שנצברו בפוליסה והמחלוקת שהעסיקה את הצדדים במו"מ היתה לגבי גובה הפיצוי שישולם לתובע בגין התאונה וכיצד יכונה הפיצוי, הן מטעמי מס והן מאחר שעמדת הנתבעת היתה שהפוליסה לא כללה כיסוי זה. הדברים עולים גם מעדותה של הגב' גרינברג, עדת הנתבעת (עמוד 8 לפרוטוקול, שורות 13-18, 27-30) וכן מהתרשומת שהוצגה - נספח ג' לתצהיר הגב' גרינברג. המחלוקת נשוא הליך זה נולדה רק לאחר שהתובע המשיך לקבל דוחות מהנתבעת, גם לאחר שחתם על שטר הפטורין וקיבל את הכספים על פיו, ובדוחות צויין שנותרו כספים בפוליסה. 10. ככלל, עדות התובע לא היתה מהימנה. התובע התחמק מלהשיב על שאלות שהוצגו לו בחקירה נגדית וצעק בהתרסה על ב"כ הנתבעת (ר' הערות בית הדין בפרוטוקול הדיון בעמודים 5 ו -7 לפרוטוקול). יחד עם זאת, ניתן להסיק מעדותו, כי נושא פדיון הסכומים שנצברו בפוליסה לא נבדק על ידו טרם החתימה על ההסכם - שטר הפיטורין, מכאן שלכל היותר מדובר בטעות בכדאיות העסקה ולא מעבר לכך. ר' עדותו בעמוד 5 לפרוטוקול, שורות 11-12: "אני בכלל הייתי בטוח שלא נוגעים בכסף שלי, זה כסף שלי. זו תוכנית שלי, מי חשב שתגעו בזה בכלל?" דברים אלה מדברים בעד עצמם והם מצטרפים לעובדה שהתובע נסמך בתביעתו אך ורק על דוחות המאוחרים לחתימתו על ההסכם ולא על דוחות מוקדמים לכך. 11. על פי הראיות, הוכחה טענת הנתבעת לפיה הדוחות שנשלחו לתובע לאחר חתימת שטר הפיטורין מקורם בטעות מיכונית. הגב' גרינברג העידה בנושא זה (עמוד 8 לפרוטוקול, שורות 13-18) ועדותה לא נסתרה - "...ישבנו והתדיינו עם המבוטח והעו"ד, המבוטח רצינו לעזור לו בשיקום והצענו כסף על חשבון פדיון הפוליסה, יתר הכספים שהיו בפוליסה היו חייבים במס ולכן חלק מהכסף שמנו על נכות מתאונה למרות שאין כיסוי בפוליסה כדי לעזור למבוטח לא לשלם מס. לכן, מה שיכולנו לשלם מתוך הפוליסה שילמנו, בגלל זה הפוליסה לא בוטלה עד היום, יש תקלה כי זה דבר שלא יעשה מה שעשינו, ואי אפשר לסדר את הפוליסה, זו בעיה שאנשי המיכון צריכים לטפל בזה כי אפשר לבטל את הפוליסה כי עשינו דבר שלא יעשה ... גם בדוחות לא כתוב על הפדיון שנעשה כי הדוחות שגויים וכך גם ה-10,485 ₪ לא הושמטו מהדוחות... (ור' גם בעמוד 9, שורות 6-11; עמוד 10, שורות 3-4). עדות זו נתמכה בתכתובת דוא"ל שצורפה לתצהיר הגב' גרינברג (נספח ד' לתצהירה), לפיה ביום 1.1.09 נמסר לה כך: "לא בצענו את ההעברת הבעלות ממעביד למבוטח - יש תקלה בפוליסה, אין אפשרות להעביר. " (ההדגשה הוספה - ד.ו.) מאותה תכתובת אף עולה שערך פדיון הפוליסה נכון למועד הפסקת העבודה (מאי 2005; כלומר הסכומים שנצברו מהפקדות התובע והחברה לפוליסה), הם בסך 10,485 ש"ח שהוא הסכום ששולם לתובע פדיון הפוליסה, על פי שטר הפיטורין. 12. גם אם נקבל את טענת התובע כי מנספח ד' הנ"ל עולה שעד 12/08 נצבר בפוליסה סכום נוסף של 45,227 ש"ח, הוא אינו זכאי לפדיונם. התובע טען (סעיפים 16 - 17 לסיכומיו) שמדובר בסכומים שהנתבעת היתה אמורה להעביר לפוליסה על פי תנאיה (המשך הפקדות לפוליסה בתקופה בה המבוטח נמצא באי כושר) ולא בסכומים שהתובע או החברה בבעלותו הפקידו לפוליסה. לפיכך, שעה שהנתבעת שילמה לתובע סכום גבוה משמעותית במסגרת הסדר פשרה ולאחר מו"מ, הסכום הנ"ל, שמקורו בהפקדות הנתבעת על פי הפוליסה, נבלע בסכומים ששולמו בפועל לתובע, במסגרת הסדר הפשרה. אם לא כן, מדובר בהטלת תשלום כפל על הנתבעת. בהקשר זה יש להדגיש שוב כי על פי עדותה של הגב' גרינברג, הנתבעת היתה מוכנה לשאת בתשלום של 500,000 ₪ ברוטו. הסכומים שננקבו בסופו של יום בשטר הפיטורין הם שקלול של הסכום שהנתבעת היתה מוכנה לשלם, יחד עם שיקולי מס של התובע. פרשנות התובע, לפיה הוא זכאי הן לסכומים שהנתבעת הסכימה לשלם על פי שטר הפיטורין והן לסכומים שהיא עצמה הפקידה לפוליסה בתקופת אי הכושר של התובע, אינה מתיישבת עם הראיות לגבי עלותו של הסדר הפשרה מבחינתה של הנתבעת. 13. זאת ועוד, התביעה לפדיון סכומים מפוליסה שסולקה עוד בסוף ינואר 2009, נסמכת על דוחות מאוחרים לשטר הפיטורין ולתשלום הסכומים על פי אותו שטר. בדוחות מופיעים הן סכומים הרשומים ככספי פיצויים והן סכומים הרשומים ככספי תגמולים. משאין חולק שהתובע פדה את כספי הפיצויים עוד טרם החתימה על שטר הפיטורין, העובדה כי בדוחות אלה מופיעים גם כספי פיצויים, מחזקת את גרסת הנתבעת כי מדובר בדוחות שגויים וכי הנפקתם נבעה מבעיה מיכונית שלא איפשרה את ביטול הפוליסה ברישומי המחשב, וזאת למרות שעל פי הסכמת הצדדים, הפוליסה סולקה והסדר הפשרה בוצע במלואו, תוך שהתובע קיבל את הסכומים על פיו, לרבות פדיון הסכומים שהפקיד עד מאי 2005. 14. התובע מסתמך בסיכומיו על הוראת סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963, הקובע שסכומים שהופקדו בקופת גמל אינם ניתנים להחזרה, העברה, שעבוד או עיקול. מאחר שהתובע העיד שמשך את כספי הפיצויים מהפוליסה (עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 16-18), העומד לדיון אינו כספי הפיצויים, אלא לכל היותר כספי תגמולים שסעיף 26 אינו חל עליהם. 15. סוף דבר - התביעה נדחית. בנסיבות העניין, כאשר הנתבעת שלחה לתובע דוחות לא מעודכנים, בשל טעות מיכונית, לאחר סילוק הפוליסה, וזהו למעשה הבסיס לתביעה שנדחתה, אין צו להוצאות. ביטוח מנהליםכתב ויתור / שטר סילוק / העדר תביעותמסמכיםפוליסה