אי הכרה בתאונת עבודה בהעדר יחסי עובד מעביד

1. תביעת התובע בתיק שבפנינו הינה תביעה להכיר בפגיעה בידו השמאלית אשר ארעה לו, לטענתו, בתאריך 15.12.97 כ"תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995. התביעה נדחתה על ידי הנתבע במכתב הדחיה מתאריך 13.5.99 בנימוק: "מעיון בפרטי תביעתך ומבירור נסיבות הארוע לא הצלחנו למצוא כל הוכחה לכך שהתקיימו יחסי עובד מעביד בינך ובין ג'בארין מחמוד X. בנסיבות אלה אין לראותך כמי שנפגע תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו." כנגד החלטת הנתבע הוגשה התביעה בתיק שבפנינו ובה טוען התובע כי בתאריך 15.12.97 עבד התובע אצל מר מחמוד ג'בארין מאום אל פחם בעבודות טיח בבית בכפר מושריפה. התובע טוען כי עלה על חבית לצורך ביצוע עבודת טיח מסביב לבית ואזי החבית התהפכה ועקב כך נפל ונפגע בידו השמאלית. בכתב ההגנה חזר הנתבע על האמור במכתב הדחיה וטען כי התובע לא ענה להגדרת "עובד" ועל כן אינו זכאי לתשלום דמי פגיעה, וככל שהתובע היה עצמאי, הוא לא היה רשום ככזה במוסד לביטוח לאומי ועל כן הוא אינו מבוטח בביטוח נפגעי עבודה הזכאי לתשלום דמי פגיעה. נציין כי לתיק בית הדין הוגשה תעודת עובד ציבור של מר שלמה שנרך סגן מנהל תחום ביטוח וגביה בסניף חדרה של המוסד לביטוח לאומי ובתעודת עובד הציבור צויין כי למר ג'בארין מחמוד X X ת.ז. X(שהתובע טוען כי היה מעבידו) לא נמצא תיק ניכויים ובו דיווח על עובדים שכירים בתקופה 10.97 ועד 1.98. 2. העובדות בתיק זה יקבעו על ידינו על יסוד עדויותיהם של התובע, של מר ג'בארין מחמוד X סאמר - המעביד הנטען, של מר עמאר אמין סעיד ג'בארין - בעל הבית הנטען שבו ארע הארוע ושל מר אגברייה ראד שהיה קבלן אצלו עבדו הן התובע והן ג'בארין X מחמוד סאמר, וכן על יסוד המסמכים השונים שהומצאו לתיק בית הדין. ואלה העובדות הצריכות לעניננו: א. התובע, יליד 1941, טייח במקצועו. ב. בתאריך 12.11.98 הוגשה למוסד לביטוח לאומי הודעה על פגיעה בעבודה (נ/1) ובה מסר התובע כי בתאריך 14.12.97 (יום ב' בשבוע) עבד אצל מעסיק בשם ג'בארין מחמוד X X כטייח ומקום עבודתו היה בכפר מושריפה שבמשלוש בבית פרטי וכי בעת שעסק בטיוח תקרה החליק ונפל מפיגום בחדר מגורים ונחבל במרפק ידו השמאלית. התובע אף מסר בהודעה כי פנה לקבלת טיפול רפואי למחרת, ב- 15.12.97, במרפאת ע'רה אצל ד"ר מסרווה נואף. התובע אף ציין בטופס כי מסר הודעה יום למחרת הארוע, ב- 15.12.97, למר ג'בארין מחמוד X, כי נכח בעת הארוע פועל בשם ג'מאל שהינו תושב השטחים (כך ציין התובע) וכי עו"ד יונס מטפל בענינו. נציין כי מועד קרות הארוע שונה בטופס ההודעה על פגיעה בעבודה לעומת האמור בכתב התביעה ובתצהיר העדות הראשית של התובע. ג. מעיון בחומר הרפואי שהוגש לתיק בית הדין (כרטיסו הכללי של התובע ממרפאת ע'רה), עולה כי בתאריך 19.3.98 קיבל התובע הפניה מד"ר אברהים ג'בארין אל המחלקה האורטופדית ובהפניה צויין: "בן 57 שנים, לדבריו 16.12.97 היתה לו תאונת עבודה נחבל במרפק שמאל. החולה עדיין מתלונן על כאבים במרפק והגבלה בתנועה..." התובע אף היה אצל כירורג ב- 16.12.97 כעולה מהכרטיס המקצועי ממרפאת דגני ובכרטיס צויין ע"י ד"ר אלתרמן כי התובע סובל מחבלה במרפק שמאל וכי קיבל חופש מחלה 3 ימים. ברישום עצמו מ- 16.12.97 אין כל איזכור לפגיעה בעבודה ואף לא ניתנה תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה. בכרטיס המקצועי מופיע רישום מ- 2.2.98 של ד"ר מחמיד חסן, מומחה בכירורגיה אורטופדית ועל פיו: "ב- 14.12.98 (צריך להיות 14.12.97 - כנראה) נפל ונחבל במרפק שמאל, לא היה שבר. טווח תנועות מלא..." אין איזכור ברישום זה לכך שהפגיעה הנטענת מ- 14.12.97 ארעה בעבודה. מהרישומים הרפואים עולה כי אין גירסה אחידה באשר למועד בו נפגע התובע ומכל מקום ברור כי באותם רישומים הסמוכים למועד הארוע הנטען לא נמסר מפי התובע לרופאים כי נחבל בעבודה ואף לא הוצעה לו תעודה לנפגע בעבודה והפעם הראשונה בה מופיעה גירסה על חבלה בעבודה הינה רישום מ- 19.3.98. ד. התובע צרף לתצהירו תעודות מחלה אשר כולם ניתנו בחודש 2.98 ואילך ואף לא אחת מהן ניתנה על ידי רופא בסמוך למועד הארוע הנטען. התובע עצמו צרף את אישורו של ד"ר אלתרמן מ- 16.12.97 אשר על פיו ניתנה חופשת מחלה ל- 3 ימים ואשר בו לא מוזכרת תאונת עבודה כלשהי. ה. בתצהיר העדות הראשית של התובע (ת/1) העיד התובע כי הארוע התאונתי אשר לו הוא טוען ארע לו ב- 15.12.97 בעת שביצע עבודות טיח בבית פרטי של מר עמר עארף אסעד ג'בארין בכפר מושריפה. לטענת התובע הסיבה בגינה לא קיבל טופס בל/250 הינה כי למעסיקו לא היה תיק במוסד לביטוח לאומי. בעדותו בפנינו חזר התובע תחילה על האמור בתצהירו אולם לאחר מכן העיד כי אינו זוכר אם הארוע היה ב- 14.12.97 או ב- 15.12.97. התובע אף לא ידע להעיד מי בדיוק מילא עבורו את טופס ההודעה על פגיעה בעבודה ולגירסתו ככל הנראה מאן דהוא ממשרד בא כוחו מילא את הטופס. התובע העיד כי פנה לרופא המשפחה יום למחרת הארוע וכי רופא המשפחה היפנה אותו לאורטופד. נציין כי אין רישומים של רופא המשפחה במועד הרלוונטי וברישומים של האורטופד ד"ר אלתרמן אין כל איזכור לכך כי המדובר בפגיעה בעבודה. בנסיבות אלה, קשה לקבל את גירסת התובע כי סיפר לרופא שהפגיעה במרפקו ארעה לו בעבודה. ו. גירסת התובע כפי שהיא מפורטת בטופס ההודעה על פגיעה בעבודה היתה כי עסק בטיוח תקרה, החליק ונפל מפיגום בחדר מגורים. גירסת התובע בעדותו בפנינו הינה כי ביצע עבודה על גג בית בתוך מבנה קטן המיועד לשמש כחדר מדרגות ובו עמד על פחית בגובה 60 ס"מ על מנת לצבוע קרניז' של חדר מדרגות. ז. התובע בחקירתו הנגדית העיד כי עבד אצל מעסיקו ג'בארין מחמוד X X החל מחודש 11.97 על בסיס שכר יומי במשך כחודש וחצי. התובע העיד כי לא קיבל תלושי שכר, כי קיבל את שכרו פעם בשיק ופעם במזומן וכי מתוך אותו פרק זמן של כחודש וחצי שבו עבד עבור ג'בארין מחמוד X X עבד כשבועיים שלושה בגרנות שבגן שמואל. התובע טוען כי השיק שניתן לו ניתן לו כשכר עבודה ולא כהחזר הלוואה. ח. מעדות התובע עולה כי למעשה לא נכח אדם כלשהו בעת הנפילה עצמה, לה הוא טוען, ולגירסתו סיפר למעסיק את אשר ארע רק ביום המחרת בטלפון ולבעל הבית שבו ארע הארוע רק לאחר יום או יומיים. ט. מר ג'בארין מחמוד X סאמר שמספר ת.ז. שלו היינו X ואשר התובע טוען כי היה מעסיקו העיד בפנינו ובהתאם לעדותו הכיר את התובע הכרות ארוכת שנים עוד מתקופה שעבד ביחד עם התובע בהרצליה אצל מעסיק בשם ניסים נימני. ג'בארין העיד כי השיק שנתן לתובע היווה החזר הלוואה, וכי המדובר בהלוואה שניתנה במזומן ובלא תיעוד בכתב. ברצוננו לציין כי גירסתו של ג'בארין מחמוד X סאמר בנושא ההלוואה נראית אמנם תמוהה ולא מצטיינת באמינות יתרה אולם אין בענין זה כשלעצמו כדי להביא אותנו למסקנה כי התובע היה עובד שכיר אצל מר ג'בארין מחמוד X סאמר שכן יכולות להיות סיבות רבות, שונות ומשונות, לכך שהתובע קיבל שיק מג'בארין וקבלת הכסף כשלעצמה אינה מוכיחה קיומם של יחסי עובד ומעביד במועד במקום ובמהות שנטענו על ידי התובע. מר ג'בארין מחמוד X העיד כי עבד כעובד שכיר אצל קבלן בשם ראד סמיח אברהים בתקופה מ- 8.97 ועד 11.97 בעוד התובע עבד אצל קבלן זה רק בחודש 11.97. מר ג'בארין מחמוד X המציא לתיק בית הדין תלושי שכר שקיבל מקבלן בשם אגברייה ראד עבור החודשים 8.97 - 11.97 (נ/2). מתלושים אלה עולה כי בחודש 11.97 עבד ג'בארין מחמוד X במשך 6 ימים בלבד ולא יותר מכך. ימי עבודה אלה עולים בקנה אחד עם רישומים רפואים על פיהם נפגע ג'בארין מחמוד בתאונת דרכים ב- 7.11.97, תאונת דרכים אותה משום מה לא זכר העד. (עיין עמ' 12 שורות 21-20 לפרוטוקול). ג'בארין מחמוד X הכחיש את הטענה כי ביצע עבודה כלשהי בבית פרטי במושריפה או כי היה קבלן לצורך בנית בית. עד זה אף העיד כי התובע עבד ביחד איתו במשך כשבוע בלבד אצל קבלן בשם ראד בגרנות. באשר לשיק ת/4 שהינו שיק אשר לא מצויין בו מי המוטב ואשר משוך מחשבונו של העד ג'בארין מחמוד X X וסכום הנקוב בו היינו 3000 ש"ח לתאריך פרעון 15.3.98, העיד העד ג'בארין מחמוד X X כי נתן לתובע שיק דחוי לצורך החזר הלוואה וכי השיק לא נרשם בכתב ידו למעט חתימה כאשר את כל היתר מילא התובע (עיין עמ' 14 לפרוטוקול). ט. יש לציין כי בתאריך 9.11.97 מצוי רישום על פגיעה בתאונת דרכים של ג'בארין מחמוד X ת.ז. X שהינו האדם שהתובע טוען כי היה מעסיקו (רישום ממיון אורטופדיה בבית חולים העמק בעפולה) וכי באותה תאונה נחבל בשוק וירך שמאל. בעקבות אותה תאונת דרכים אף נרשם על ידי ד"ר מחמיד חסן, מומחה בכירורגיה אורטופדית, ב- 1.12.97 כי למחמוד ג'בארין סאמר ניתן חופש מחלה עד 15.12.97. י. מר אגברייה ראד סמיח אשר בהתאם לעדותו של ג'בארין מחמוד סאמר X היה המעסיק שלו ושל התובע, העיד כי התובע עבד אצלו לסירוגין כטייח וגם ג'בארין מחמוד סאמר X שהינו שכנו עבד אצלו. אגברייה ראד אף העיד כי ג'בארין מחמוד הוא זה שהביא את התובע לעבודה. ראד העיד כי אצלו עובדים 5 ימים בשבוע ולא עובדים בימי שישי ושבת והוא אף שלח לתיק בית הדין תלושי שכר המתייחסים לעבודת התובע אצלו בחודשים 11.97 ו- 12.97. על פי תלושי שכר אלה התובע עבד 24 ימי עבודה בחודש 11.97 ו- 12 ימי עבודה בחודש 12.97 אצל אגברייה ראד סמיח. אגברייה ראד סמיח העיד כי נדמה לו שבמהלך כל התקופה בה עבד ג'בארין X X, עבד גם התובע אולם אין בידיו התלושים ועל כן אין הוא יכול לענות (עיין עמ' 20 שורות 16-15 לפרוטוקול). לבית הדין הומצאו תלושיו של התובע וכן הומצאו תלושים של ג'בארין מחמוד X (נ/2). אגבריה ראד סמיח העיד כי לא עבד בבית פרטי כלשהו במושריפה וכי אינו יודע אם שכנו, ג'בארין X X עבד במושריפה. יא. בעליו של אותו בית במושריפה שהתובע טוען כי עבד בו בעת שנפצע - מר עאמר אמין סעיד ג'בארין העיד בפנינו ובהתאם לעדותו הבית נבנה בשנת 97 לערך ועבודות הטיח בוצעו על ידי קבלן מאום אל פחם אשר את שמו המדויק לא זכר בעל הבית. ובלשונו: "את עבודות הטיח עשה עבורי קבלן מאום אל פחם מחמוד או אחמד, אני לא יודע, זה היה לפני 6 שנים... אין לי מסמך בכתב בנוגע לעבודה, אני ראיתי את האדם הזה פעם או פעמיים שלוש... אני הייתי בירושלים ולכן נתתי לאבי לשלם לקבלן." (עיין עמודים 24-23 לפרוטוקול). עד זה העיד כי שמע את השם אבו X כקבלן אשר עבד באזור מושריפה אולם אותו אבו X לא עבד בבנית ביתו הוא. העד העיד כי אותו קבלן שעבד אצלו העסיק שני עובדים אשר היו בניו של הקבלן וכי ראה אותם פעמיים או שלוש במשך ביצוע העבודה (עיין עמ' 25 שורות 7-5 לפרוטוקול). העד אף העיד כי את התובע אינו מכיר (עיין עמ' 24 שורה 12 לפרוטוקול) וכי התובע בא אליו לביתו וביקש שיעיד כי הוא נפל אצלו בבית כאשר עבד אצל אבו X. יב. תיאור הבית של העד, מר עאמר אמין סעיד ג'בארין, כפי שתאר אותו העד שונה מתיאורו של התובע. העד העיד כי המדובר בבית בן שתי קומות ובכל קומה 4 חדרים. בקומה הראשונה יש סלון, שני חדרים ומקלחת ובקומה השניה יש מטבח ו- 3 חדרים. התובע מאידך העיד כי קיימת קומה אחת אשר בה יש סלון ומטבח ביחד ולאחר מכן עולים מדרגות ויש חדרי לינה ומעליהם הגג. (עיין עמ' 25 שורות 22-15 והשווה לעמ' 24 שורות 31-24 ). התובע העיד כי בזמן שעבד היה אזור המיועד לשמש כמטבח, ואזור זה היה בקומה הראשונה ולא בקומה השניה. 3. בנסיבות תיק זה כאשר מחד גיסא מצויה גירסת התובע על פגיעה בעת עבודה, לטענתו אצל מעסיק בשם ג'בארין X X ומאידך גיסא קיימת הכחשה של אדם זה כי התובע עבד אצלו, אין תיעוד בחומר הרפואי בסמוך למועד הארוע הנטען כי אכן המדובר בפגיעה בעבודה והאיזכור לכך מופיע רק לאחר מספר חודשים ואף מועד הארוע אינו ברור (האם מדובר ב- 14.12.97, ב- 15.12.97 או ב- 16.12.97?) כאשר אותו קבלן נטען היה בתקופה הרלוונטית עד לחודש 11.97 עובד שכיר של מאן דהוא אחר במקום עבודה משותף עם התובע (ולפחות לגבי שבוע בחודש 11.97 קיימת חפיפה) וכאשר התובע לא הביא ולו עד אחד מטעמו על מנת להוכיח כי אכן נפגע בעת ביצוע עבודה בטיוח בית במושריפה עבודה אותה ביצע כעובד שכיר עבור קבלן כלשהו, הגענו למסקנה כי דין התביעה להדחות, הגם שלא נעלמו מאיתנו האינטרסים אשר היו למעסיק הנטען ולבעל הבית הנטען להעיד באופן בו העידו ועל אף הגירסה התמוהה של מר ג'בארין X אסאמר בנוגע להלוואה. נטל הראיה להוכיח כי נפגע בתאונת עבודה מוטל על התובע וכלל לא ברור בנסיבות הענין האם התובע אכן ביצע עבודה במועד ובמקום שטען, ככלל והאם העבודה בוצעה על ידי התובע כעובד שכיר בפרט. נציין כי אם ביצע התובע את העבודה כעצמאי - חלות הוראות סעיף 77 לחוק הביטוח הלאומי ועל פיהן תנאי למתן גימלה לפי הפרק הדן בתאונות עבודה הינו שהמבוטח היה רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי במועד הפגיעה או שעשה את המוטל עליו כדי להרשם, והתובע אף לא טען כי אלה הם פני הדברים 4. אין צו להוצאות. תאונת עבודההכרה בתאונת עבודהיחסי עובד מעביד