תאונת דרכים ביציאה מחניה אסורה

להלן פסק דין בנושא תאונת דרכים ביציאה מחניה אסורה - נזקים לרכב: בפני תביעה ותביעה שכנגד שהוגשו ביחס לתאונת דרכים שאירעה ברמת גן ביום 19.2.12. התובע/נתבע שכנגד 1, מר אסף X, הנו בעלים של רכב מסוג מאזדה (להלן: "המאזדה"). בזמן התאונה נהגה במאזדה אשתו של התובע, הגברת מיכל X, שהיא גם הנתבעת שכנגד 2 (להלן: "מיכל"). הנתבעת שכנגד 3, היא חברת הביטוח "מנורה", שהנה המבטחת של המאזדה. הנתבעת/תובעת שכנגד, הגברת דבורית X (להלן: "דבורית"), נהגה בזמן התאונה ברכב מסוג סוזוקי (להלן: "הסוזוקי"). בכתב התביעה מבקש התובע/נתבע שכנגד 1 לקבל מהנתבעת סך של 19,546 ₪. גרסת התובע/נתבע שכנגד 1 והנתבעות שכנגד 2 ו-3 נפרשה והוצגה בכתב התביעה ובכתב ההגנה שכנגד, על נספחיהם, וכן בעדות מיכל, הנתבעת שכנגד 2 (להלן: "גרסת התובע"). כמו כן, הוגשו תמונות הנזק למאזדה (ת/1) ולסוזוקי (ת/2). לגרסת התובע/נתבע שכנגד 1, כפי שהיא עולה מכתבי הטענות ומעדותה של מיכל, התאונה אירעה עת נהגה מיכל במאזדה בנתיב הימני ברחוב דו סטרי בנסיעה ישרה, כאשר לפתע הגיחה הסוזוקי לנתיב נסיעתה, עת יצאה בפתאומיות ובחוסר זהירות מחנייה אסורה בצד השני של הרחוב. הסוזוקי פגעה במאזדה ואז החלה בנסיעה לאחור, תוך שהיא פוגעת שוב במאזדה וגורמת לה לנזקים לאורך צד שמאל. מתמונות הנזק למאזדה (ת/1) ומדו"ח השמאי עולה כי המאזדה ניזוקה נזקי משיכה ושריטות משמעותיות לכל אורך דופן שמאל. מתמונות הנזק לסוזוקי (ת/2) עולה כי היא ניזוקה נזק מסוג מעיכה בפינה הימנית הקדמית. נזקי התובע/נתבע שכנגד 1 מבוססים על דו"ח שמאי. בכתב התביעה שכנגד מבקשת הנתבעת/תובעת שכנגד לקבל מהנתבעים שכנגד סך של 4,756 ₪. גרסת דבורית נפרשה והוצגה בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד, על נספחיהם, וכן בעדות דבורית ובעדותה של עדת הראיה הגברת נטלי אלימלך. כמו כן, הוגשו תמונות ממקום התאונה (נ/1). לגרסת דבורית, התאונה אירעה עת עמדה עם הסוזוקי בחנייה מאונכת לכביש בעצירה מוחלטת, בכוונה להשתלב בכביש על ידי פנייה שמאלה לנתיב המרוחק. לדברי דבורית, היא המתינה בחנייה כמה דקות בהמתנה שהכביש יתפנה. לפתע, הגיעה המאזדה מהנתיב המרוחק, סטתה לכיוון הסוזוקי ופגעה בה. לדברי דבורית הכביש הוא מאוד צר וזו כנראה הסיבה לסטיית המאזדה. עוד מסרה דבורית כי היא לא הבחינה במאזדה לפני התאונה כיוון שהיה שדה ראייה לקוי. בחקירה הנגדית אישרה דבורית כי היא החלה לצאת מהחנייה ובלטה לכיוון הכביש, אך בזמן התאונה הייתה בעצירה מוחלטת. עוד מסרה דבורית כי היא דיברה עם עדת הראיה, נטלי אלימלך, אחרי התאונה וביקשה ממנה לבוא להעיד. עדת הראיה מטעם דבורית, הגברת נטלי אלימלך, העידה כי בזמן התאונה עמדה על המדרכה, קרוב לסוזוקי. לדבריה, הסוזוקי עמדה על המדרכה עם ארבעת הגלגלים, לא בלטה לכביש והייתה בעצירה מלאה. התאונה אירעה כאשר המאזדה הגיעה מהנתיב המרוחק, סטתה ופגעה בסוזוקי. עדת הראיה מסרה עוד כי דיברה עם דבורית כבר במועד התאונה. מתמונות מקום האירוע שהגישה דבורית (נ/1) עולה כי מדובר ברחוב דו סטרי, לא צר ולא רחב. מהשרטוטים ששרטטה דבורית על גבי התמונות עולה כי בזמן התאונה, לגרסתה, חנו בצדי הכביש רכבים של הורים שבאו לאסוף את ילדיהם מהגן, באופן שמצר את נתיבי הנסיעה. עוד עולה מהשרטוטים כי הסוזוקי בלטה לתוך הכביש במגמה שמאלה. נזקי הסוזוקי בוססו על הצעת מחיר שלא ברור על-ידי מי ניתנה ועל בסיס מה נכתבה. לא הוצג דו"ח שמאי ולא הוצגו חשבוניות/קבלות בגין תיקון הרכב בפועל. דיון והכרעה לאחר שבחנתי את כתב הטענות, את העדויות ואת הראיות באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית ודין התביעה שכנגד להידחות. מניתוח הגרסאות בראי העדויות והראיות באתי לכלל מסקנה כי התובע/נתבע שכנגד 1 הצליח לעמוד בנטל ההוכחה המוטל על כתפיו, קרי הוכיח שבמאזן ההסתברויות גרסתו עדיפה על פני גרסת הנתבעת/תובעת שכנגד. עם זאת, מצאתי עוד, כי יש לייחס למיכל אשם תורם לקרות התאונה. מיכל ודבורית הותירו עלי שתיהן רושם של עדות מהימנות. עם זאת, מצאתי כי גרסתה של מיכל עדיפה שכן היא נתמכת בראיות האובייקטיביות (תמונות הנזקים לרכבים) וכן היא מתיישבת טוב יותר עם ההיגיון והסבירות. אבאר: הנזק במאזדה הוא נזק מסוג שפשוף ושריטות לכל אורך דופן שמאל. נזק זה מתיישב עם גרסת מיכל. לעומת זאת, לפי גרסת דבורית סביר יותר היה שנמצא במאזדה נזקים מסוג מעיכה בחזית הרכב או לפחות בפינה השמאלית הקדמית, אך נזקים שכאלו לא קיימים; הנזק בסוזוקי הוא נזק מסוג מעיכה בפינה הימנית הקדמית. נזק זה מתיישב עם גרסת מיכל. לעומת זאת לפי גרסת דבורית סביר יותר היה שנמצא בסוזוקי גם נזקים בדופן הימנית הקדמית של הרכב, אך נזקים שכאלו לא קיימים; דבורית אישרה כי התכוונה לפנות שמאלה ולהשתלב בנתיב המרוחק, ונתון זה משתלב עם ההיגיון של גרסת מיכל. מנגד, גרסת דבורית כי מיכל סטתה מנתיב נסיעתה שמאלה באופן פתאומי כיוון שהכביש הוא צר, הנה פחות סבירה ופחות הגיונית; טענתה של דבורית כי המתינה במקום מספר דקות בהמתנה שהכביש יתפנה, תוך שהיא בוחנת את הכביש, אך חרף זאת לא הבחינה במאזדה כיוון שלא היה שדה ראיה, הנה טענה מעוררת תמיהות. באשר לעדותה של עדת הראיה, הגברת נטלי אלימלך, הרי שלא מצאתי כי היה בה כדי לתמוך תמיכה של ממש בגרסת דבורית, שכן קיימות אי-התאמות מהותיות בין עדותה של העדה לבין גרסתה של דבורית: העדה העידה שהסוזוקי עמדה כולה על המדרכה, עם כל ארבעת הגלגלים, ולא בלטה לכביש. דבורית, לעומת זאת, מסרה, הן בעדותה והן בשרטוטים ששרטטה על גבי נ/1, כי רכבה כבר בלט לתוך הכביש והיה בנטייה שמאלה; העדה מסרה כי דיברה עם דבורית כבר במועד התאונה ואילו דבורית מסרה שדיברה עם העדה רק זמן מה לאחר מכן. אשר על כן, מצאתי כי יש להעדיף את גרסת מיכל על פני גרסת דבורית. משכך, אני קובע כי האחריות המכרעת לקרות התאונה מוטלת על כתפי הנתבעת/תובעת שכנגד, בכך שיצאה בחוסר זהירות מהחניה, נכנסה לנתיב נסיעת המאזדה ופגעה בה. עם זאת, מניתוח הראיות, אני סבור כי יש להטיל גם על מיכל אשם תורם לקרות התאונה. שוכנעתי כי גם אם דבורית חדרה לנתיב נסיעת המאזדה, הרי שהיא עשתה כן תוך כדי נסיעה איטית. עוד שוכנעתי, כי בשעת התאונה הייתה במקום תנועה ערה של רכבים, באופן המחייב זהירות מוגברת מצד הנוהגים בכביש. לפיכך אני סבור, כי גם אם הסוזוקי חדרה לנתיב נסיעת המאזדה, הרי שבנהיגה זהירה יותר ותוך מתן תשומת לב רבה יותר למתרחש בכביש יכולה הייתה מיכל למנוע את התאונה על-ידי האטת המאזדה או אף עצירתה. על כן, מצאתי לייחס לה אשם תורם לקרות התאונה בשיעור של 10%. בכל הנוגע להוכחת הנזקים - התובע/נתבע שכנגד 1 הוכיח את נזקי המאזדה, לרבות ירידת הערך, בדו"ח שמאי מפורט. על כן, התובע/נתבע שכנגד 1 זכאי לקבל מהנתבעת/תובעת שכנגד 90% מנזקיו. מנגד, הנתבעת/תובעת שכנגד, לא הוכיחה את נזקי הסוזוקי, שכן לא הגישה דו"ח שמאי או חשבוניות/קבלות על התיקון. כל שהגישה הנתבעת/תובעת שכנגד הוא הצעת מחיר שלא ברור על ידי מי ניתנה ועל בסיס מה נכתבה. מסמך זה אינו מהווה ראיה מספקת להוכחת הנזקים הנטענים. אשר על כן, לא אוכל, על בסיס מסמך זה, לקבוע כי הנתבעת/תובעת שכנגד הוכיחה את נזקי הסוזוקי. לפיכך, יש לדחות את התביעה שכנגד במלואה בשל היעדר הוכחת נזק. סוף דבר אני קובע כי התביעה מתקבלת בחלקה, באופן בו 90% מהאחריות לתאונה יוטלו על הנתבעת/תובעת שכנגד ו-10% מהאחריות לתאונה יוטלו על התובע/נתבע שכנגד 1. עוד אני קובע כי התביעה שכנגד נדחית בשל היעדר הוכחת נזק. לפיכך, אני קובע כי על הנתבעת/תובעת שכנגד לשלם לתובע/נתבע שכנגד 1 סך של 16,808 ₪ בתוספת 500 ₪ הוצאות משפט. הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין על ידי הנתבעת/תובעת שכנגד, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום המלא בפועל. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים. חניהתאונה ביציאה מחניהתאונת דרכים