פיצוי מהבנק על דיווח ל-BDI על חוב

לפניי תביעה שעניינה נזקים שהסב תאגיד בנקאי ללקוחו, אגב שיגור הודעה לבעל רישיון שירות נתוני אשראי בדבר קיומו של חוב שתשלומו לא הוסדר, כאמור בסעיף 16(א)(5) לחוק שירות נתוני אשראי, תשס"ב-2002, כל זאת בשעה שהמידע נמסר בניגוד להוראות החוק. הצדדים ועיקרי טענותיהם: התובע עוסק במסחר, הוא מפעיל ומנהל שתי חנויות, ולצורך כך הוא נזקק מעת לעת לאשראי (תשלום במועד שוטף + 90 יום); בעבר, כשהיה סטודנט, פתח התובע חשבון עו"ש אצל הנתבע, מסגרת האשראי בחשבון עמדה בשיעור של 1,000 ₪, החשבון לא היה פעיל ובשלב מסוים הצטברה בחשבון יתרת חובה בשיעור של 518 ₪. בהיעדר פעילות בחשבון, דרש הנתבע מהתובע להסדיר את תשלום החוב (על אף העובדה ששיעור החוב היה נמוך ממסגרת האשראי שהעמיד הנתבע לתובע). בהתאם לנטען על ידי הנתבע, ביום 8.9.2011 נשלחה אל התובע דרישה בכתב להסדרת החוב (התובע מכחיש את הטענה שהדרישה לתשלום החוב התקבלה אצלו). אין מחלוקת, כי ביום 26.9.2011 שולם החוב שהצטבר בחשבון העו"ש שלא היה פעיל. המחלוקת נובעת מעצם העובדה שעוד ביום 10.11.2011 שיגר הנתבע ל - B.D.I. - שהינו בעל רישיון שירות נתוני אשראי - הודעה בדבר חוב שתשלומו לא הוסדר, על אף התראה שנשלחה ללקוח התאגיד הבנקאי, כל זאת בשעה שבמהלך פרק הזמן שמיום משלוח מכתב ההתראה ועד ליום הדיווח ל-B.D.I. הוסדר תשלום החוב. בדו"ח שהפיק B.D.I. צוינה הערה בדבר משלוח התראה לתשלום חוב לנתבע. לטענת התובע, הערה זו מהווה, בין היתר, פגיעה בשמו הטוב והיא מזכה אותו בתשלום פיצויים, לרבות בשים לב לעובדה שבפני התובע נחסמו אפשרויות לקבלת אשראי, עובדה שהביאה לפגיעה אישית בו ובעסקיו. הנתבע טוען, כי הדיווח ל-B.D.I. על החוב (שנפרע עוד טרם משלוח ההודעה) נבע "מפאת טעות משרדית ובתום לב בחישוב מניין הימים" (סעיף 10 לכתב ההגנה). דיון והכרעה: סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן - "חוק איסור לשון הרע"), מגדיר מהו לשון הרע: "לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול - (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו". הזכות לשם טוב כוללת בחובה ערך מקיף של הגנה על הכבוד האישי, הגאווה האישית וההכרה האישית בין בני האדם. היא משתרעת על יחס הכבוד וההערכה שלהם זכאי אדם מן הסובבים אותו (ע"א 214/89 אריה אבנרי נ' אברהם שפירא, פ"ד מג(3) 840, סעיף 16 לפסק דינו של כב' השופט (כתוארו אז) ברק). הלכה היא, כי בבחינת קיומה של לשון הרע יתחשב בית המשפט בדרך שבה נתפס הפרסום בעיני האדם הסביר. זהו מבחן אובייקטיבי, המעמיד עצמו על האופן שבו האדם הרגיל היה מבין את הפרסום (ע"א 751/10 פלוני נ' ד"ר אילנה דיין אורבך; סעיף 83 לפסק דינו של כב' המשנה לנשיאה ריבלין). השימוש בתדפיס של בעל רישיון שירות נתוני אשראי הינו נפוץ. תדפיס כאמור מהווה כלי בידי ספקים ולקוחות לבחון האם ובאילו תנאים להיות קשורים עם ספק או לקוח כלשהו. התובע עוסק במסחר ואמינותו בעיני גורמים הסוחרים עמו, ספקים ולקוחות, כמו גם אמינותו בפני תאגידים בנקאיים המעניקים אשראי, מהווה בסיס להצלחתו המסחרית, ולא יכול להיות ספק, כי בעיני האדם הסביר - ספק או לקוח - פרסום הודעה לפיה התובע אינו מסדיר את חובו לנתבע גם לאחר שנשלחה אליו התראה בכתב לעשות כן מהווה פרסום העלול "לפגוע באדם .... בעסקו, במשלח ידו או במקצועו", כאמור בסעיף 1(3) לחוק איסור לשון הרע (ראו והשוו ע"א 45661-12-10 עו"ד רזיאל גסלר נ' עיריית ירושלים שם נבחנה השאלה האם הטלת עיקול על חשבון בנק מהווה לשון הרע). בדיון שהתקיים בפני העיד התובע: "יש לי שתי חנויות ואני עובד עם הרבה ספקים. אני עובד שוטף + 90, ובגלל הבעיה שהם עשו לי אני לא יכול לקבל אלא מזומן, את השקים שלי ואת האשראי שלי - אף אחד לא מקבל" (עמ' 1, ש' 14 - 15); לאחר ששמעתי את התובע ואת האופן בו טען התובע את טענותיו, אני נותן אמון בעדותו. סעיף 16(א) לחוק שירות נתוני אשראי, תשס"ב-2002 (להלן - "חוק שירות נתוני אשראי") קובע כדלקמן: "(א) בעל רישיון שירות נתוני אשראי רשאי לאסוף על לקוח בלא הסכמתו נתונים בדבר אי-תשלום חובות רק ממקורות המידע לפי סעיף זה, כמפורט להלן וכפי שקבע השר: (1) ---- (2) ---- (3) ---- (4) ---- (5) נתונים מתאגיד בנקאי או ממנפיק כרטיסי חיוב, בדבר התראה בכתב ששלח על כוונתו לנקוט הליכים לגביית חוב, ואולם תאגיד בנקאי או מנפיק כרטיסי חיוב לא יעבירו מידע לפי פסקה זו אלא בתום 60 ימים מיום משלוח ההתראה, שבמהלכם לא נפרע החוב ולא נערך הסדר לפירעונו; הוראות פסקה זו לא יחולו על חוב בשל הלוואה לרכישת דיור שנתן תאגיד בנקאי לפי חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992; (6) ---- (7) ----". אין מחלוקת, לפיה ההודעה אל B.D.I. נשלחה על ידי הנתבע בניגוד להוראות חוק שירות נתוני אשראי. ההודעה אומנם נשלחה לאחר תום 60 יום ממועד משלוח ההתראה (לצורך העניין, איני נדרש לטענת התובע לפיה ההתראה לא התקבלה אצלו), אולם היא נשלחה על ידי הנתבע כאשר התובע הסדיר זה מכבר את תשלום החוב. חשוב לזכור שבתדפיס B.D.I. לא מצוין מהו שיעור החוב אותו נמנע כביכול התובע לשלם לנתבע. צד ג' אשר מבקש לעשות שימוש בתדפיס כאמור עשוי להסיק שמדובר בחוב בשיעור משמעותי, בעוד החוב (בעת שהיה קיים) הסתכם בשיעור של 518 ₪ בלבד. לא הונחה תשתית עובדתית המקימה לנתבע עילת הגנה מכוח אחת מההוראות בפרק ג' לחוק איסור לשון הרע: לא ניתן לקבוע כי עומדת לנתבע הגנה מכוח הוראת סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע, שעניינה פרסום שהמפר חייב היה לעשות על פי דין, שהרי הדין - סעיף 16(א)(5) לחוק שירות נתוני אשראי - קובע שמסירת דיווח על חוב לבעל רישיון שירות נתוני אשראי תיעשה בתוך 60 יום ממועד ההתראה "שבמהלכם לא נפרע החוב ולא נערך הסדר לפירעונו", תנאי שלא התקיים בענייננו, שהרי החוב סולק טרם חלוף 60 יום ממועד ההתראה. הנתבע טען שמדובר בפרסום שמקורו ב"טעות משרדית בתום לב" (סעיף 10 לכתב ההגנה). לא מדובר בפרסום מכוון שנועד לגרום לתובע נזק, אולם על אף העובדה שהפרסום בוצע בתום לב, משלא מתקיימת אחת מהנסיבות המפורטות בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, אין לנתבע הגנה הפוטרת אותו מאחריותו לפרסום. בנסיבות כאמור, זכאי התובע שייפסק לזכותו פיצוי בגין פרסום לשון הרע כנגדו. בהתאם להוראת סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע, זכאי התובע לפיצוי שאינו עולה על 50,000 ₪, אף ללא הוכחת נזק. לאחר בחינת נסיבות העניין - במיוחד העובדה שהתובע עוסק כיום במסחר, טענות הצדדים והעובדה שהנתבע פעל ללא דיחוי להסרת הפרסום המהווה לשון הרע (ר' נספח ג' לכתב ההגנה), אני מעמיד את הפיצוי הכולל בשיעור של 20,000 ₪. בשים למסקנה אליה הגעתי, לא מצאתי מקום להוסיף ולבחון האם זכאי התובע לפיצוי מכוח עילה אחרת. אשר על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע, בתוך 30 יום, סך של 20,000 ₪ בצירוף אגרת בית משפט, ע"ס 200 ₪ (בהתאם לשיעור הפיצוי שנפסק) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל ובצירוף הוצאות משפט ע"ס 500 ₪. זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי - בתוך 15 יום. חובפיצוייםבנק