מי נושא בעלויות בניית גדר משותפת ?

1. עסקינן בתביעה, תביעה שכנד והודעת צד ג'. גדר המחלוקת בין הצדדים הינה גדר משותפת שמפרידה בין ביתם של התובעים לביתם של הנתבעים (להלן: "הגדר" או "הגדר המשותפת") . שני הצדדים טוענים ששילמו עבור הקמתה של הגדר כל אחד לקבלן מטעמו והמחלוקת העיקרית בין הצדדים הינה באם על הנתבעים להשיב לתובעים מחצית מעלות הקמת הגדר בה נשאו, אם לאו. טענות התובעים: 2. על פי הנטען בכתב התביעה התובעים הינם הבעלים של מגרש בהרחבה בישוב משמר דוד. התובעים נדרשו לבנות גדר המפרידה בין מגרשם למגרש השכן שבבעלות הנתבעים. לצורך היתר בנייה חתמו הצדדים זה לזה על הסכמה לבניית גדר משותפת. 3. ביום 31.7.11 התקשרו התובעים עם קבלן לבניית שלד הבית. ההתקשרות הייתה לבניית השלד והמשטחים הצמודים ללא הגדרות. לו"ז על פי החוזה היה בין 15.8.11 ועד 15.12.11. 4. במהלך הבנייה פנה התובע לנתבע בעניין בניית גדר משותפת והנתבע השיב לו שעלות הבנייה כאמור כלולה בהסכם שחתם אל מול הקבלן מטעמו והוא שילם את כל הסכום מראש ועל כן הקבלן מטעמו יבנה את הגדר. 5. במהלך בניית השלד של התובעים לא הייתה התקדמות בבנייה אצל הנתבעים ונאמר לתובעים שלא ידוע מתי תתחיל בנייה אצל הנתבעים. 6. לקראת סוף בניית השלד אצל התובעים ומשראה התובע שהעבודות אצל הנתבעים לא מתקדמות פנה שוב לנתבע לברר מתי יגיע לבניית הגדר והנתבע השיב לו שהוא לא יודע. 7. בתחילת חודש דצמבר וכאשר הקבלן של התובעים סיים את בניית השלד ונדרש לבנות את המשטחים בחזית ובצד האחורי של הבית הובהר לתובעים שהבנייה של המשטחים תלויה בבניית הגדר אשר היו קשורות למשטחים לצורך תמיכה. התובע פנה פעם נוספת לנתבע בעניין הקמתה של הגדר ושוב הושב שאינו יודע מתי הקבלן מטעמו יגיע לבניית הגדרות. 8. מאחר והקבלן מטעמם של התובעים כבר סיים את בניית השלד ולא יכול היה להתעכב סוכם בין הצדדים שיקחו מודד משותף, שהתובעים יבנו את הגדר ושהנתבע ידאג שהקבלן מטעמו - צד ג' יחזיר לתובעים את עלות הבנייה וזאת לאחר שהנתבעים שילמו לו עבור הקמתה של הגדר. הפגישה בעניין זה נערכה בנוכחות צד ג' והתובעים חזרו והדגישו לנתבעים שאחריות לביצוע התשלום הינה עליהם ולא על צד ג'. 9. המודד ביצע את המדידות בנוכחות ובהסכמת הנתבע והקבלן מטעם התובעים החל בבנייה. 10. לאחר סיום הקמתה של הגדר פנה התובע לצד ג' שהבטיח לו שתוך כמה ימים ישלם לו. בחודש ינואר 2012 הבחין התובע שצד ג' נעצר ולאחר שכשלו נסיונותיו לפנות לצד ג' לצורך קבלת הסכום, פנה התובע לנתבע מספר פעמים והושב בשלילה. כמו כן, טוענים התובעים שעל הנתבעים לפצותם בסך של 700 ₪ בגין פינוי אדמה משטחם שהנתבעים שפכו לתוך המגרש שלהם. טענות הנתבעים וכתב התביעה שכנגד: 11. הנתבעים טוענים שביום 19.6.11 חתמו עם צד ג' על חוזה עבודה לבניית השלד. ביום 23.6.11 החל צד ג' בבנייה וכבר באותו יום הודיע הנתבע לתובע שבניית הגדר המשותפת כלולה בחוזה העבודה בין הנתבעים לצד ג'. בשיחה בין הצדדים סוכם שלאחר סיום בניית הגדר, התובעים ישלמו מחצית מעלות בניית הגדר המשותפת לנתבעים. 12. הנתבעים שילמו לצד ג' את מלוא התמורה בהתאם להסכם לרבות עבור בניית הגדר. 13. בניית שלד ביתם של הנתבעים נערכה זמן רב יותר מהצפוי וכמו כן חרגה מהזמנים אשר סוכמו בחוזה העבודה וזאת לאור בעיותיו האישיות של הקבלן. יחד עם זאת, במהלך חודש נובמבר 2011 פנה התובע לנתבע 1 בנוגע להקמתה של הגדר והנתבע השיב לו שהקבלן מטעמו אמור לשוב לעבודה במהלך השבועות הקרובים להמשיך בהקמת השלד לרבות הקמתה של הגדר המשותפת. 14. לבניית המשטחים בחזית ובצד האחורי בביתם של התובעים אין כל קשר לבניית הגדר המשותפת. 15. במהלך חודש נובמבר 2011 סיכמו הצדדים שיעסיקו מודד משותף וזאת כדי שקבלן השלד של הנתבע - צד ג' יוכל לבנות את הגדר המשותפת. הנתבעים מכחישים הטענה שסוכם שהתובעים יבנו את הגדר המשותפת והנתבע ידאג שצד ג' יחזיר לתובע את עלות הבנייה. הנתבע אף הפציר בפני התובע שלא יעסיק קבלן אחר לביצוע בניית הגדר. 16. זאת ועוד, הנתבע גילה לתדהמתו שהתובע וצד ג' סיכמו שהתובע יבנה את הגדר המשותפת וצד ג' יחזיר לו מחצית מהסכום. הנתבע התנגד להסכם כאמור. 17. התובע בנה את הגדר המשותפת שלא על פי היתר בניה בצורה רשלנית בעלויות מופרזות. 18. מאחר והתובע סיכם עם צד ג' על החזר הכספים ולאור זאת שהנתבעים נשאו בעלות בניית הגדר כלפי צד ג', הינם פטורים מתשלום לתובעים. 19. במסגרת כתב התביעה שכנגד טוענים התובעים שכנגד לעניין בנייה ללא היתר של הגדר המשותפת שמצריכה תיקון וכן לכך שקיים סדק בגדר בעלות תיקון של 1,275 ₪. כתב תשובה לכתב התביעה שכנגד: 20. בכתב התשובה לתביעה שכנגד טוענים התובעים שכנגד שההסכם עם צד ג' הינו על סך של 310,000 ₪ בעוד שהתובעים שכנגד שילמו הסך של 280,000 ₪ בלבד. כמו כן, אין כל הוכחה לעניין ביצוע התשלום כפי שנקבע בהסכם. זאת ועוד, צד ג' היה אמור להשלים את העבודות עד ליום 30.9.11, כאשר התובעים החלו בבניית השלד ביום 15.8.11 ובתאריך זה לא הייתה פעילות בנייה אצל הנתבע כאשר היו קיימים רצפה וקירות של קומה ראשונה והכנה לתקרה בלבד. הגדר נבנתה כדין והסדק תוקן במלואו. הודעת צד ג': 21. הנתבעים הגישו הודעת צד ג' כנגד מר בשיר מוחמד וזאת בהתחשב בכך שלא עמד בזמנים בהתאם להסכם העבודה, לא בנה את הגדר המשותפת ובכך לא עמד בהתחייבותיו כלפי הנתבעים. דיון והכרעה: הגדר המשותפת: 22. מחד גיסא, טוענים התובעים ששילמו עבור הקמתה של הגדר המשתופת כולה מכיסם ועל כן מבקשים הם השתתפות הנתבעים בעלות מחצית מן הסכום. מאידך גיסא, הנתבעים טוענים ששילמו מלוא הסכום עבור הקמת הגדר המשותפת לקבלן מטעמם - צד ג'. 23. תחילה אדון בשאלה האם הנתבעים אכן שילמו את מלוא הסכום לצד ג' עבור ביצוע עבודות השלד לרבות הקמת הגדר, אם לאו. 24. טוענים התובעים בכתב התשובה לכתב התביעה שכנגד שאין כל הוכחה לכך שהנתבעים שילמו לצד ג' סך של 280,000 ₪ וכן שעל פי ההסכם היו אמורים הנתבעים לשלם הסך של 310,000 ₪ . 25. איני מקבל טענתם זו של התובעים. הנתבעים הציגו במעמד הדיון ההסכם בינם לבין צד ג' והקבלן הרשום (סומן נ/1). בהתאם להוראות סעיף 5 למפרט הטכני היה אמור צד ג' לבנות "גדר בטון מסביב למבנה". האמור בהסכם אינו מתיישב עם הנטען על ידי התובע בדיון לפיו החוזה של הנתבעים עם צד ג' אינו כולל הקמתה של הגדר. ההסכם קובע שעבור ביצוע העבודות המפורטות בו ישלמו הנתבעים סך של 310,000 ₪. יחד עם זאת, הנתבעים הציגו אישורים בדבר תשלום הסך של 280,000 ₪ בלבד (ר' נ/2). הנתבעים הציגו אישור מיום 2.9.11 שחתום על ידם ועל ידי צד ג' לפיו סוכם על תשלום הסך של 280,000 ₪ בלבד עבור ביצוע העבודות ולא כפי שסוכם בהסכם. לפיכך, הנני רואה בנתבעים כמי שסיכמו ושילמו הסך של 280,000 ₪ עבור בניית השלד והגדר. 26. משקבעתי שהנתבעים שילמו עבור הקמתה של הגדר מראש, יש לבדוק האם הייתה הסכמה בין הצדדים לכך שהתובעים יקימו את הגדר ויתחשבנו בדבר העלות כנטען על ידם, או שמא היה הצורך המיידי בהקמת הגדר מבחינתם של התובעים והקבלן מטעמם. 27. טוענים התובעים שסיכמו עם הנתבעים על כך שימדדו ביחד וקבלן שלד מטעמם יבנה הגדר. הנתבעים דוחים טענה זו וטוענים שמיד עם החתימה על ההסכם מול צד ג' נאמר לתובעים שהם אלו שידאגו לבנייתה של הגדר ושהתובעים לא יבנו (ר' עמ' 2 ש' 26 לפרוטוקול) וכך נאמר גם במעמד הסיכום על זימונו של מודד (ר' עמ' 3 ש' 31 לפרוטוקול) . עסקינן בשתי גרסאות שקולות שאינן מתיישבות אחת עם השנייה. הלכה היא שמקון בו רמת הוודאות של שתי גרסאות סותרות שמעלים התובע והנתבע הינה שקולה, יפעל הספק לחובת התובע (ר' לדוג' ע"א 8385/09 מועצה מקומית ג'אסר נ' סונול) התובעים לא עמדו בנטל המוטל לפתחם להוכיח שהיה סיכום לפיו הם אלו אשר יבנו את הגדר ועל כן הנני דוחה טענתם זו. 28. עתה עולה השאלה האם היה צורך הכרחי מבחינתם של התובעים לבנות את הגדר במועד שנבנתה, למרות שהנתבעים חזרו והדגישו בפניהם שקבלן מטעמם ישלים את הקמתה. לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי למסקנה לפיה לא היה כל צורך דחוף בהקמתה של הגדר בשלב זה מבחינתם של התובעים. 29. ובמה דברים אמורים, טוענים התובעים שסיימו את בניית השלד באמצע חודש 12/11. 30. טוענים הנתבעים שסיימו את בניית השלד שלהם בחודש 2/12. התובע לא סתר טענה זו ובעדותו הצהיר: "סיימתי השלד באמצע 12/11. הנתבע סיים מספר חודשים לאחר מכן". לשאלת ביהמ"ש בעניין זה השיב התובע: "קשה לדעת אם 2/12 זה הגיוני. הבנייה אצלו התקדמה בקטעים. השלד הסתיים" (ר' עמ' 3 ש' 2-3 לפרוטוקול). 31. אשר על כן, הנני מקבל טענות הצדדים לכך שהתובעים סיימו את בניית השלד באמצע חודש 12/11 ואילו הנתבעים סיימו את בניית השלד בחודש 2/12. 32. טוענים התובעים לכך שכורח המציאות חייב אותם לבנות את הגדר מאחר ולא היה ידוע מתי ואם יסיימו הנתבעים את עבודות בניית השלד לאור בעיות ועיכובים מטעם צד ג'. נוכח זאת שעבודת השלד אצל הנתבעים הסתיימה בחודש 2/12, דבר המעיד על התקדמות בעבודה מבחינתם של הנתבעים אף בסמוך לביצוע עבודות השלד אצל התובעים, איני רואה בכך כעיכוב ניכר ביחס למועד סיום העבודות של בניית השלד אצל התובעים שחייב את הקמתה של הגדר על ידם כבר בשלב זה, באופן שאינו מאפשר להמתין עד לביצוע העבודה על ידי צד ג' מטעם הנתבעים. 33. נוסף לזאת, לא מצאתי שהיה צורך והכרח טכני להקמת הגדר על ידי התובעים בטענה לזיקה בין המשטחים הסמוכים לביתם של התובעים לבין חיבורם לגדר המשותפת. טענה זו נסתרה על ידי הנתבעים כאשר הציגו במעמד הדיון את תוכנית ביתם של התובעים לפיה המשטחים המדוברים מתחברים לגדר אחרת ולשכן אחר ולא לגדר המשותפת עם הנתבעים (ר' עמ' 3 ש' 27 לפרוטוקול). לפיכך, דין טענה זו להדחות. 34. לא נעלמה מעיני העובדה שהתובעים טרם קיבלו עד היום טופס 4 (ר' עמ' 5 ש' 32 לפרוטוקול). עובדה זו מחזקת את המסקנה לפיה לא הייתה כל דחיפות מבחינת לוחות הזמנים של התובעים לבצע את העבודה של הקמת הגדר במועד שביצעו אותה. 35. בתשובותיו של התובע לשאלות הנתבע, השיב התובע כדלהלן: "ש. האם אמרתי לך כמו שציינת בכתב תביעה ששילמתי לקבלן את מלוא הכסף ואני מבקש ממך לא להכניס אותי למלכוד על מנת שלא נשלם פעמיים. האם ידעת ששילמתי? ת. לא ידעתי. ש. אבל אתה מציין בכתב תביעה! ת. ידעתי מה שאמרת, אבל לא ידעתי. זה מה שאמר לי הנתבע אבל הסבירות שכל ניסיוני בבנייה וכל האנשים שאני מכיר מעולם לא שילמו מראש על כל הבנייה. אם זה קרה, הוא מעשה יוצא דופן בצורה קיצונית ביותר וכל בר דעת בשטח הבנייה יודע שמעולם לא משלמים את כל הכסף מראש בבנייה. ולכן לא האמנתי שדבר כזה קרה" (ר' עמ' 6 ש' 4-10 לפרוטוקול). לאור דבריו אלו של התובע, התרשמתי שהתובע היה מודע לכך שהנתבעים שילמו לצד ג' מראש מלוא הסכום וכאשר סבר שאין הדבר אפשרי, סברה אשר הוכחה כשגויה, עשה דין לעצמו תוך נטילת סיכון, הקים את הגדר המשותפת ועל כך אין לו להלין אלא על עצמו. 36. לסיכומו של דבר, לא הוכח שהיה סיכום שהתובעים יבנו את הגדר. התובעים היו מודעים לכך שהנתבעים שילמו את מלוא התמורה מראש לקבלן מטעמם לבניית השלד לרבות הקמתה של הגדר המשותפת. לא היתה כל דחיפות מבחינת לוחות הזמנים ובהיבט הטכני להקמתה של הגדר במועד שהוקמה ועל כן הנני דוחה את טענת התובעים לקבלת פיצוי בגין מחצית מעלות הקמת הגדר. 37. יתירה מכך, איני מקבל את טענת התובעים לכך שהקבלן מטעמם לא היה יכול לבצע העבודה בשלב מאוחר יותר שכן לא הוכח שהדבר ייצור לו קושי טכני - טענה שנסתרה. לכל היותר היה נדרש זימונו של הקבלן מטעם התובעים פעם נוספת במועד מאוחר יותר להקמתה של הגדר, ככל שהנתבעים לא היו עושים כן. אין די בטעם זה בכדי להצדיק את בנייתה של הגדר על ידי התובעים כאשר הנתבעים מתנגדים לכך ובהתחשב בזאת שאלו כבר שילמו לקבלן מטעמם עבור ביצוע העבודה הנ"ל. פינוי העפר: 38. טוענים התובעים שהנתבעים השליכו עפר מביתם בתחילת העבודות מטעמם לבניית השלד (שהחלו טרם החלו התובעים בבניית השלד שלהם) לתוך שטחם של התובעים וכתוצאה מכך נאלצו התובעים לפנות את העפר בעלות של 700 ₪. 39. מאחר וטענה זו לא נסתרה על ידי הנתבעים הנני מקבל טענה זו ומחייב את הנתבעים בתשלום הסך של 700 ₪ בגין פינוי העפר על ידי התובעים. התביעה שכנגד - הסדק בגדר והקמת הגדר שלא על פי היתר: 40. התובעים שכנגד אישרו שהסדק בגדר בצד שלהם תוקן על ידי הנתבעים שכנגד וכל אשר נותר זה לבצע "שליכט" (ר' עמ' 4 ש' 12-13 לפרוטוקול) לפיכך, הנני מחייב את הנתבעים שכנגד לבצע "שליכט" וזאת תוך 45 יום מהיום. לא יעשו כן, ישלמו לתובעים שכנגד סך של 300 ₪ כאשר הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פס"ד ועד ליום התשלום המלא בפועל. 41. הנני דוחה את טענתם של התובעים שכנגד לכך שהגדר נבנתה שלא על פי ההיתר ויש לתקנה בהתאם. טענה זו לא הוכחה על ידם ואין די בהצעת המחיר לתיקון בכדי לבסס טענה זו. סוף דבר: 42. תביעתם של התובעים לתשלום מחצית מעלות הגדר המשותפת נדחית בזאת. 43. הנני מקבל את תביעתם של התובעים בכל הנוגע לעלות פינוי העפר משטחם ומחייב הנתבעים, ביחד ולחוד, בתשלום הסך של 700 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. 44. הנני מקבל חלקית את תביעתם של התובעים שכנגד בכל הנוגע לסדק בגדר ומחייב את הנתבעים שכנגד להשלים התיקון של הגדר ולבצע "שליכט" וזאת תוך 45 יום מהיום. לא יעשו כן, ישלמו הנתבעים שכנגד, ביחד ולחוד, לתובעים שכנגד סך של 300 ₪, כאשר הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פס"ד ועד ליום התשלום המלא בפועל. 45. הנני דוחה את התביעה שכנגד בכל הנוגע לטענה לכך שהגדר הוקמה שלא על פי ההיתר. 46. לאור זאת שהצדדים הינם שכנים ולאור התוצאה אליה הגעתי, אין צו להוצאות למי מהצדדים. 47. מאחר והתביעה שכנגד הנתבעים בכל הנוגע להשתתפות בתשלום עלות הקמתה של הגדר נדחתה, נדחית בזאת הודעת צד ג'. בהתחשב בזאת שצד ג' לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון, אין צו להוצאות. 48. הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד וזאת תוך 15 יום. גדרשאלות משפטיותבניה